יהרג ואל יעבור – להכניס עצמו לספק מיתה כדי להציל חבירו ממיתה ודאית

(וכן בענין הפסדת אבר כדי להציל את חברו)

ירושלמי תרומות פ"ח, ר' יונה באו"ה שער נט סימן לח, ס' חסידים קסב, כס"מ רוצח א-יד, שו"ת רדב"ז ח"ג סימן אלף נב (תרכז), חו"מ תכו ב"י וב"ח וסמ"ע ופתחי תשובה וערוך השלחן אות ד, ש"ך חו"מ שסג, שו"ת חות יאיר קמו, פמ"ג או"ח שכח מש"ז ד (סכנת אבר), פתחי תשובה יו"ד קנז ס"ק טו, שו"ע הגר"ז הל' נזקי גוף ונפש סעיף ז, מנ"ח מצוה רלז אות ב, ומצוה רצו ד"ה ומבואר, עמודי אור סימן צו, שו"ת בית יעקב סימן קז, העמק שאלה פרשת שלח סימן קכט אות ד, תפארת ישראל ברכות פרק א' יכין אות כה, ויומא פרק ח' בועז אות ג, ומכות פרק ב' בועז אות ב, אור שמח הל' רוצח פ"ז (הפסד אבר), כלי חמדה פרשת תצא, משנה ברורה שכט ס"ק יט, שו"ת יד אליהו מג, גליוני הש"ס (ר"י ענגיל) סנהדרין עג,א.

להצלת רבים – מכות יא: במשנה ואו"ש רוצח ז-ח, מג"א או"ח סוס"י תקעד בשם יש"ש הכונס סכ"ו, ישועות יעקב יו"ד קנז, (מספר משפט המלחמה פרק א), שו"ת משפט כהן סימנים קמב-קמד.

 

יהרג ואל יעבור

ההיתר לעבור עבירות מפני פקוח נפש – ע"ע פקוח נפש

להחמיר על עצמו ליהרג בשאר עבירות (שלא בשעת השמד) – רמב"ם יסודי התורה ה סוף הלכה א והלכה ד (אסור), וכסף משנה שם (ה"ד, מביא שיש חולקים), רמב"ן מלחמת ה' סנהדרין יז,ב-יח,א מדפי הרי"ף (אסור להחמיר), ע"ז כז: סוף תוד"ה יכול (מותר), סנהדרין יז: מדפי הרי"ף במלחמות (ד"ה אמר הכותב. שאסור), רמב"ן ורשב"א וריטב"א שבת מט,א (מותר), מאירי סנהדרין עד,ב ד"ה כל שאמרנו (אסור), (לגבי הסתירה בדעת הרמב"ן ע' שו"ת יביע אומר שלהלן אות ד בהוספות וציונים), חינוך מצוה רצו (לגדולי הדור מותר), טור יו"ד ריש סימן קנז (רשאי להחמיר וליהרג), ובית יוסף שם (מביא מחלוקת ראשונים), שו"ע יו"ד קנז,א (מותר), וש"ך ס"ק א (מביא החולקים), שו"ת יביע אומר ח"ו יו"ד סימן יג (מאריך לפלפל במחלוקת הראשונים).

אם רשאי ומחויב להרוג את עצמו בג' עבירות – גיטין נז,ב תינוקות שקפצו לים ותוס', ע"ז יח,א תוד"ה ואל, רמב"ן במלחמות פרק בן סורר ומורה ומוכיח מקדושין לט:, ש"ך יו"ד קנז ס"ק א (מביא מחלוקת), קובץ הערות סימן מח-ב (במהדורה לפי אותיות אותיות תלז-תלח), אבן ישראל (רי"י פישר) הל' יסוה"ת.

רציחה בשוא"ת – סנהדרין עד: תוד"ה והא, אור גדול סימן א' (עמ' 18 והלאה), חדושי ר' חיים הלוי בתחילת הספר, זכרון שמואל (ר"ש רוזובסקי) סימן סה.

ברציחה אינו משום מאי חזית (שזה רק טעמא דקרא) – תוספתא תרומות סוף ז וירושלמי תרומות ח-ד (כאשר נכרים צרו על עיר אין למסור יחיד כדי להציל את העיר), כס"מ יסוה"ת פ"ה סוף הלכה ה ולח"מ שם, וע' מהר"ם חלאוה פסחים כה: בענין עכו"ם שצרו על עיר אם מותר למסור נפש, שו"ת משפט כהן סימן קמג (משיג על כס"מ, ומפרש שרציחה איסור חמור יותר).

אם בעריות דרבנן יהרג ואל יעבור – מל"מ יסוה"ת פ"ה בשם הרא"ם, נובי"ת אה"ע קנ, סד"ט סימן קצה ס"ק כד, וטוטו"ד קמא רצב, קהלת יעקב כלל ו ומביא שו"ת הרא"ם ח"א סימן נט וב"י אה"ע סימן טז ועי"ש.

האם נדה בכלל עריות שיהרג ואל יעבור – ע"ע נדה

האם בג' עבירות מחויב למסור נפשו גם כאשר הגוי מכוין להנאת עצמו – המאור סנהדרין יז,ב-יח,א מדפי הרי"ף (לא צריך) ומלחמת ה' (חייב למסור), מגן אבות למאירי ענין יט (מאריך במחלוקת ראשונים זו), ר"ן על הרי"ף פסחים ו,א מדפי הרי"ף ד"ה חוץ (מביא המחלוקת) וד"ה וקשה (מיישב שיטת הרז"ה).

גזל במקום פקוח נפש – ירושלמי שבת יד-ד, כתובות יט. רמב"ן ורשב"א, ב"ק ס: רש"י בסוף העמוד ותוד"ה מהו, ב"ק קיז: שטמ"ק בשם הראב"ד, שו"ת בנין ציון ח"א סימן קסז-קע, וח"ב סימן קעג, שו"ע יו"ד קנז סעיף א בגליון מהרש"א מביא רא"ה כתובות יט. בשם התוספתא, שדי חמד כללים א כלל טז ובפאת השדה יט.

האם הלבנת פנים מותרת לצורך פקו"נ – סוטה י: תוד"ה נוח, שערי תשובה לר' יונה שער ג' אות קלט, שו"ת בנין ציון ח"א סימן קעא וקעג.

בבן נח – סנהדרין עד: בתוס', תלמידי ר' יונה סנהדרין שם, פרשת דרכים דרך האתרים דרוש ב, ומביא רא"ם פרשת שמות על מה דאמרינן אמול ואצא סכנה היא לולד.

האם מותר לאשה להיבעל כדי להציל נפשות – נוב"י תנינא יו"ד סימן קסא.

בענין זה – בעה"מ ומלחמות ור"ן פסחים כה, ובעה"מ ומלחמות סנהדרין עד (לגבי עריות), (מנר למנחם:) יד המלך יסוה"ת א הל' ה-ו, קובץ הערות סימנים מח-מט, אור גדול סימן א, העמק שאלה סימן מב, אבני נזר טו אות יח-כא.

 

יום טוב

מרבה בשיעורים במלאכת יו"ט – ע"ע שבת

קידוש ביו"ט – ע"ע קידוש

שמחת יו"ט – ערך נפרד

שמחה בתוספת יו"ט – ע"ע שמחת יו"ט

איסור מלאכה בחול המועד – האם מדאוריתא – רמב"ם יו"ט תחלת פ"ז ונו"כ, מ"ב סימן תקל וביאור הלכה שם.

איסור מלאכה ביום טוב אינו תלוי בגדרי מלאכה במשכן – פני יהושע שבת מו.

חייב אדם לטהר עצמו ברגל – דאוריתא או דרבנן – רמב"ם טומאת אוכלין טז-י וכס"מ, רמב"ן עה"ת ויקרא יא-ח.

יו"ט שני – ע' שו"ת חת"ס או"ח סימן קמה (ד"ה נחזור) שמחדש שאסור מדאוריתא שקיבלו בנדר.

יו"ט שני – תקנה או מנהג – סוכה מד: תוד"ה כאן, ר"ן שם, רמב"ם יו"ט א-א, פסקי הרא"ש כתובות פ"א סימן ה,  רי"ז הלוי הל' ברכות.

 

יום טוב – היתר מלאכת אוכל נפש

המקור להיתר אוכל נפש בשאר ימים טובים (לגבי פסח נאמר במפורש בתורה בשמות יב,טז) – יראים סימנים שה-שו, הגהות הרמ"ך לרמב"ם יום טוב א,א.

צורך אוכל נפש – אם רק מלישה ואילך מותר מדאוריתא – ביצה כג: רש"י תחילת הפרק ותוד"ה אין, פסקי הרא"ש שם, מלחמות ה' שם, ביצה ג. תוד"ה גזירה, רמב"ם יו"ט פרק א הלכות ה-ח, ראב"ד שם ה"ח ונושאי כלים, רשב"א שבת צה., או"ח תצה-ב.

מתוך שהותרה – כשאין צורך כלל – ביצה יב. תוד"ה ה"ג, רמב"ן שבת קכד:, או"ח תקיח-א וביאור הגר"א שם.

מלאכת אוכל נפש שאפשר לעשותה מערב יום טוב – שבת צה. תוד"ה והרודה, ביצה ג. תוד"ה גזרה, ביצה כג: רש"י ותוד"ה אין, מגילה ז: תוד"ה כאן.

הואיל באיסור דרבנן (=שבפועל אסור להגיש לאורחים) – שאגת אריה סימן סד, שו"ת רע"א ה (ומה שהקשה על המג"א מיושב עפ"י מש"כ הש"א סי' קח), דרוש וחדוש מערכה ז, אור שמח יו"ט א-א, אפיקי ים ח"ב סימן יד-טו, שו"ת עונג יום טוב סימן מד, חמדת ישראל תורה אור אות כב, חזון איש שבת סימן מט.

 

יכיר

אם צריך דיבור – חות יאיר סימן צג.

אם גדר עדות, או גזירת הכתוב לגבי נחלות – צפנת פענח אסו"ב טו-יב.

לעובר – שער המלך נחלות ג ד"ה ולע"ד, מוהרימ"ט מובא בבני אהרן סימן כב, בתי כהונה בית ועד סימן ו, ש"ש ו-יא, שו"ת רע"א קכח.

גדר מחלוקת ר"י ורבנן – העמק שאלה סימן מא אותיות ט-יא.

לפסול בני בנים שנולדו לאחר שהעיד שהבן פסול – חלקת יואב אה"ע סימן לו אות יב.

בענין זה – (מנר למנחם:) מרחשת ח"ב סימן יד ענף א אות י, שערי ישר י פרקים יב-יג, קובץ הערות סימן מא, קוב"ש ב"ב אותיות נג-נט, שם תיג-תיט, אמרי משה יא, חלקת יואב אה"ע לו, חזו"א אה"ע נט וב"ב לקוטים מא אות ב.

 

ירושה

יכיר – ערך נפרד

אין ספק מוציא מידי ודאי – ערך נפרד

הנחלה דר' יוחנן בן ברוקא – אם יכול לחזור מחיים – קצוה"ח רנג-א ורפא-ג ונתיבות המשפט שם.

הנחלה דר' יוחנן בן ברוקא – בדבר שלא בא לעולם – שער המלך נחלות בשם מהרי"ט, קצוה"ח רנג-ט, נתיבות המשפט רפא-א, מהרי"ט אלגזי סוף בכורות, שו"ת רע"א קלב, מלבושי יו"ט ח"ב חלק חו"מ סימן יב.

גדר תפוסת הבית – שו"ת מהר"ח או"ז סימן קכא (בסוף התשובה, מחלק בין שותפים רגילים לבין יורשים לפני חלוקה), קוב"ש ב"ב אות תד.

האם אפשר להקנות למת כדי שיזכו היורשים – ע"ע קנין

משמוש – האם המת זוכה בקבר – קוב"ש ב"ב אות שלג, ישועת דוד ענינים סימן לא.

אם הבכור מקבל פי שנים בדבר שאינו ירושה ממונית (כגון עבד עברי) – אור שמח נחלות ב-א.

בגדרי פי שנים לבכור – קה"י ב"ב סימן ט.

האם יש דין בכור כשאין אחים – דבר אברהם ח"א סימן כז.

נשבע לתת לחברו – האם היורשים נחשבים מוחזק – קצוה"ח רעח-טו (וע' גם קצוה"ח רז-ט), נתיבות המשפט רעח-יא.

האם ממזר יורש כבכור – רמב"ם נחלות ב-ג.

סילוק מירושה דאוריתא – קצוה"ח רט-יא, קוב"ש ב"ב אות ריב.

האם בירושת גוי רק הבן יורש, והאם הבן קודם לבת – רש"י יבמות סב. ד"ה בנכריותן (שהבן לא קודם לבת), ועי"ש בתוס' (שבכור כפשוט ובת כבן), פרי יצחק ח"ב סימן ס, קוב"ש ב"ב אות שנח (שהבן קודם).

האם בגוי הירושה כדין תורה – רמב"ם נחלות ו-ט שמניחים אותם לפי מנהגיהם, מאירי קדושין יז: (שגוי יורש גם את שאר מורישיו).

 

ירושה – אם ירושת אח מדין משמוש

ראשונים: רמב"ם בפיהמש"נ תחילת יש נוחלין וכן תחילת הל' נחלות, ב"ב קח. תוד"ה ואחין, ומהר"ם שיף ורע"א במשניות שם, ב"ב קח: תוד"ה יכול, רמב"ן עה"ת במדבר כז-ט, רשב"א ב"ב קט., ב"ב קנט: שטמ"ק וחדושי ר' מאיר שמחה שם.

אחרונים: ב"י חו"מ רעז אות כד, חו"מ רנג בדרכי משה אות ח וקצוה"ח שם ס"ק ט ד"ה אמנם, קצוה"ח רפא-ב, מחנה אפרים זכיה ומתנה סימן מ, חו"מ רפא סעיף א ברע"א, שו"ת רע"א סימן קלב, קוב"ש ב"ב אות שיט, סוף אות שלח ואות שדמ, קוה"ע סימן מ אות יא, אמרי משה סימן לח אות יא והלאה, קבא דקשיתא (לחלקת יואב) קושיה מ"ה ומביא קדושין יז תוד"ה מרבה, חזו"א סנהדרין סימן יט אות ג, קה"י ב"ב סימן לח, אבי עזרי מהדורה רביעאה הל' נחלות א-ג.