קידושין – הפניות
עידי קיום – ערך נפרד
עדים על מינוי שליח קבלה – ע"ע עידי קיום
חופה (נישואים) – ערך נפרד
כתובה – ערך נפרד
נערה מאורשה – ערך נפרד
מעשי ידיה לבעלה – ע"ע כתובה
מה שקנתה אשה קנה בעלה – ע"ע כתובה
מיתת הבעל – ערך נפרד
ידים של אמירה בקידושין – ע"ע ידות
בכלי פחות משוה פרוטה – ע"ע כסף
סוטה – ערך נפרד
המקור שגוי לא יכול לקדש ישראלית – ע"ע בן נח
פסולי קהל (שקידושין לא תופסים בהם) – ע"ע פסולי קהל
קידושין – האם מועיל 'טלי קידושיך מעל גבי קרקע'
שו"ע אה"ע בית שמואל סימן כז ס"ק ג וסימן ל ס"ק א (ספק קדושין), ואבני מילואים שם ס"ק א, רמב"ם אישות ג-ח במ"מ, וגירושין א-ט בלח"מ, משנה למלך אישות פ"ג סוף הלכה א ד"ה שם, שו"ת חכם צבי בתוספות חדשים סימן יז (מכריע שמועיל), גט מקושר (למהרי"ט אלגזי, נמצא בספר נאות יעקב) סימן יא באריכות (במהדורה החדשה של הרב קליין עמוד רנו ואילך), שו"ת רע"א תנינא סימן ע, רע"א בדרוש וחדוש לקוטים עמ' 22, עונג יום טוב סימן קלו וסימן קנג ד"ה ואף שהב"ש (עמ' 420), שו"ת חבל יעקב ח"א סימן כה ומביא שו"ת חת"ס אה"ע ח"א סימן פב, הגר"ח בסטנסיל בענין טלי קדושיך מע"ג קרקע (עמ' ע), חלקת יואב אה"ע סימן יד.
קידושין – האם אפשרי בקטן
ע' גם ערך 'דבר שלא בא לעולם – במחוסר זמן', שקשור לכאן.
ירושלמי תרומות פרק א ה"א דף א: וגליון הש"ס שם, תשובות הגאונים 'שערי צדק' שער ראשון תשובה יח, מעשה הגאונים עמ' 61, תשובות הגאונים אסף ח"ג עמ' 122 הערה 11, הלכות קצובות הוצאת מרגליות עמ' 134 ובמקורות שם, סופרים וספרים (הרב זוין) על אוצר הגאונים קדושין, גיטין נה,א רש"י ד"ה גזירה, גיטין פה. חוץ מקידושי קטן מהו, פרדס סימן רצט, הוצאת עהרנרייך עמ' פד (שיש זכין וצריך גט), ראב"ן דף קמט-ג, סוף ספר ראב"ן קונטרס תשובות והערות לדף פט מאריך להביא דברי ראשונים בענין, רא"ש קידושין פרק שני סוף סימן ו (שמועיל מדין זכין), שו"ת מהרי"ק סימן לב (בדפוס ונציה סימן ל, ולכן כמה פוסקים מצטטים זאת בשם מהרי"ק סימן ל. באמצע התשובה הוא מביא בשם ר' נתן המכירי שקידושי האב לבנו הקטן מועיל מדין זכין), שו"ת מהרי"ט ח"ב אה"ע מא, משנה למלך גירושין ו-ג ואישות ד-ז, שאגת אריה בסופו תשובה מועתקת משו"ת בית אפרים, נובי"ק אה"ע סימן סב, נובי"ת אה"ע סימן נד, אבני מלואים א-ג, אבני מילואים מג,ב, דבר אברהם ח"ג סוף סימן ח, הגר"ח בסטנסיל בענין שליחות בקדושין (עמ' קנז), קוב"ש קדושין אות קיט, ברכת שמואל קידושין סימן י, חזון איש אה"ע מט-ט, שו"ת יורו משפטיך ליעקב סימן מא, שרידי אש ח"ג סימן כ, ישועת דוד (ר"ד פוברסקי) אה"ע סימן א.
הסיבה שקטן לא יכול לקדש – רש"י כתובות עג: (משום שנאמר 'כי יקח איש').
קידושין – בקדושי כסף העיקר בנתינה או בקבלה
קידושין ז,ב תוד"ה שתי בנותיך, שו"ת הרדב"ז ח"ז סימן לו (לגבי זרק לאשה פחות משוה פרוטה וכשהגיע אליה שו"פ), מל"מ אישות פ"ה הלכ' א-ב (מקדש באיסורי הנאה והאשה חולה שיש בה סכנה), מל"מ נדרים פ"ה הלכה טז, עמק יהושוע סימן ו, אבני מלואים סימן כח אות ד, קצוה"ח סימן שנ"ג ור"ן סוף פרק האיש מקדש (ד"ה מכרן), ואבן האזל גניבה ב-ב (לגבי יאוש ושנוי רשות), תרומת הכרי שנג-א, קונטרס הספקות א-ח, עונג יום טוב סימן קלה (ושם דן האם צריך כסף של המקדש), או"ש אישות ה-ז, קוב"ש פרק מרובה אות טו, אפיקי ים ח"א סימן טז (לגבי איסורי הנאה ולאשה מותר בהנאה), חידושי הגרנ"ט החדשים (הוצאת אוריתא) תחילת קדושין (שאם הגיע ליד האשה מועיל גם אם לא קנתה בכסף).
קידושין – בקרקע ובמחובר לקרקע
קדושין ב. תוד"ה שכן (ושם הגהות מוהר"ר ש"ש טויבש), קידושין ה,א תוד"ה שכן (הניחו בפשטות שאפשר לקדש בקרקע), ותוס' רא"ש שם (שמא אינו מועיל), רשב"א קדושין ב. ור"ן שם, שו"ת הרשב"א ח"א סימן אלף רלג ושם ח"א סימן אלף רכו, רשב"א גיטין י,א (ד"ה מדאמרי'), חידושי מהרי"ט לקדושין על הרי"ף בתחילת המסכת, שו"ת הרדב"ז ח"ז סימן מב, אה"ע לה סעיף א והגר"א שם, ספר גט מקושר ס"ג, שער המלך אישות ג-ג, תשובות רע"א החדשות (לייטנר) אה"ע סימן ט, שו"ת רע"א חדשות פד, מקנה לשו"ע אה"ע כז-א, אור שמח אישות ג-א, קובץ ביאורים ח"ב גיטין אות מו (מאריך).
קידושין – על ידי מלוה
ע' גם ערך כסף, כתובות עד. תוד"ה המקדש, רמב"ם אישות פרק ה הי"ג ומכירה פ"ה ה"ד, אבני מלואים כח-טז, נתיבות המשפט סימן שדמ-א, ירחון כנסת ישראל חוברת א סימן ב וחוברת ב סימן יד, קהלות יעקב קדושין סימן ו.
קידושין – בכסף דאוריתא או דרבנן
רבנו גרשם ב"ב מח,ב (כתב שקדושי כסף דרבנן), גיטין לג. רש"י ד"ה בעילת זנות, ב"ב מח: ברשב"ם ד"ה ואית דמפרש, כתובות ג. רש"י ד"ה קדיש ושטמ"ק, רמב"ם אישות א-ג ובנו"כ ופ"ג ה"כ, שו"ת הרמב"ם פאר הדור (על סדר הרמב"ם) סימן קלא ובמהדורת בלוי סימן שנה, תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל סימן קסו, שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם (על סדר הרמב"ם) סימן מד וברמב"ם מהדורת פרדס סימן לד, רמב"ן קדושין ט:, ריטב"א קדושין ה. ד"ה אמר, זהר הרקיע (רשב"ץ) שורש שני, חו"מ לג ש"ך ס"ק א, משאת משה (ר"מ חברוני) קדושין סימן ג, תורת האהל (הרב הרצוג) עמ' 102.
קידושין – האם צריך דיבור
עיין גם ערך 'ידות (=אמירה חלקית)'
ראשונים: גיטין פרק שמיני בבעל המאור (מ. מדפי הרי"ף, שצריך אמירה מטעם "כי יקח"), רשב"א קדושין ה: (צריך אמירה כדי שהעדים ידעו שמתכוון לקדש), ריטב"א קידושין מא,ב סוף ד"ה והא דאמרינן מה לתרומה (שקידושין אינם במחשבה אלא רק בדיבור), מאירי תחילת קדושין, תוס' רי"ד קדושין ו., תוס' ר"י הזקן קדושין ו. ורבנו אברהם מן ההר שם ו: (שדיבור לא טוב בקדושין חסר בעידי קיום), ר"ן קידושין ה,א מדפי הרי"ף באמצע ד"ה וכתב הרמב"ן (שאם נותן לה כסף האמירה היא רק כדי לגלות שנתינה זו לשם קידושין), מרדכי סוף פרק האיש מקדש והגהות מרדכי שם סימן תקמח, שלטי הגבורים קדושין דף ה. מדפי הרי"ף אות ג, רמב"ם גירושין א-ט בלח"מ, תוס' רי"ד קידושין מח: ד"ה בשכר, שם סג., שיטה לא נודע למי קידושין סג. ד"ה והוא.
אחרונים: בית שמואל אה"ע קלו-א (צריך דיבור כדי שיהיה ניכר שדעתה להתקדש), מקנה על השו"ע כז-ו, אבני מלואים לה-ט וכן כז-ט ד"ה עוד ראיתי שם, וכן כח-מא (ד"ה אמנם גם בזה), אבני מילואים ל-א (ד"ה איני מבין. מסתפק האם כתיבה כדיבור מועיל בקידושין), תורת גטין על השו"ע קמ"א-ו (שצריך דיבור, ואפילו אומדנא דמוכח לא מועיל), דבר אברהם ח"א סימן טז אות ז, אחיעזר ח"ג ריש סימן סח, זכר יצחק סימן טז, ברכת שמואל קדושין א-א, חדושי ר' שמעון נדרים סימן ו, קוב"ש קדושין אות כ, קהלות יעקב קדושין סימן ד.
בשטר – תוס' רי"ד קדושין שלעיל, מאירי שלעיל, שה"ג שהובא לעיל, בית שמואל שלעיל, פני יהושע קדושין ה: ד"ה אמר (שבשטר אין צריך) וקונטרס אחרון (מפקפק בדבר).
קידושין
האם יש מצוה לקדש אשה – רמב"ם אישות א-ב, רא"ש כתובות פרק ראשון סימן יב (הקידושין אינם מצוה, ופריה ורביה אפשר גם על ידי פלגש) ור"ן שם (הקידושין מצוה, אבל לא נגמרה המצוה עד הנישואים), ר"ן קידושין תחילת פרק שני (המצווה של האשה שמסייעת לבעל לקיים מצות פו"ר), מקנה קידושין מא. ד"ה בגמ' מצוה בה יותר מבשלוחה, ר"י פערלא על הרס"ג עשה סט (מביא ראשונים שזו מצוה, ומאריך להקשות עליהם).
מהות הקנין – נדרים כט. (שיש קדושת הגוף באשת איש, ולכן לא פקע), קידושין ו,ב רש"י ד"ה לא צריכא (קבלת קידושי האשה עבור המלווה אינה רבית "ולא מידי שקל מינה"), ורשב"א (ד"ה אילימא) וריטב"א שם בביאור סברת רש"י, רמב"ן ורשב"א וריטב"א קדושין ג. (אין גופה קנוי ולכן לא נקנית בחזקה), חידושי הרמב"ן קידושין טז,א ד"ה זאת אומרת (שבעבד עברי יש קנין איסור, והוא דומה בכך לקנין אישות), ר"ן גיטין ג. מדפי הרי"ף (שאין האשה ממון הבעל), שו"ת משיב דבר ח"ד סימן לה (האריך לבאר שגדר הקנין הוא שקנויה לו כשפחה ביחס לתשמיש בלבד, ומלבד הקניין יש גם קדושה ואיסור), מרש"י גיטין פב: משמע שקדושין בלי איסור אינם קדושין, וכ"כ בשו"ת בנין עולם (לרי"א חבר) סימן י, וכ"כ הר"ן גיטין שם, וע' קובץ ביאורים גיטין שם, חלקת יואב קמא אה"ע סימן ו בהערה (אם רק איסור או גם קנין), הגהות רא"מ הורוויץ קידושין ב,א על תוד"ה מאי שנא (לשון קנין לא מתאים לקידושין, כיון שהם משועבדים זה לזה במה שחייבתם תורה), חדושי רבי שמעון שקאפ קידושין סימן יא ד"ה ושיטת התוס', שם ד"ה כתב בשו"ע (בהגה"ה), קובץ שיעורים קידושין אות נג ושם ח"ב סי' כז (בקידושין יש גם קנין וגם איסור].
האם מסברה קדושין אינם תופסים באשת איש – פני יהושע גיטין לדף מג סוף עמוד א (מסברה לא תופס), אבני מילואים מד-ד (משיג על הפני יהושע מקידושין סז), הגהות חוסן יוסף (לר"י ענגיל) על האבני מלואים (נמצא בחלק מהמהדורות של אבני מילואים) שם אות עה (מיישב דעת הפני יהושע), ובית האוצר (לנ"ל) א כלל ריג, דבר אברהם ח"ג סימן י בהערה, שו"ת משיב דבר ח"ד סימן לה (ד"ה ומה שהקשה), שו"ת אבני נזר אה"ע סי' תל-ו (מחלק בין ארוסה לנשואה), קובץ ביאורים גיטין אות מז, חזון איש אה"ע קמח לדף סז,ב.
האם האשה רק מפקירה עצמה – רש"י יבמות יט: ד"ה קדושין, קדושין מד. רש"י ד"ה קדושין מדעתה, נדרים ל. ר"ן ד"ה ואשה, (רשב"א קדושין ב:), נובי"ת אה"ע סימן נד ד"ה והנה קשה לי על כל הקטנים, שערי ישר ז-יב, חדושי ר' שמעון שקאפ קידושין סימן א, ספר המצות לרס"ג ר"י פערלא ח"א עמ' 574 מצוה עג,. זכר יצחק סימן טז.
ספק קידושין – קדושין עט. תוד"ה קידשה, ר"ן קדושין ה: (וע' פמ"ג פתיחה להלכות טרפות ד"ה והנה הב"ח וד"ה וראיתי להפנים מאירות).
בלילה – גיטין פה. בעא מיניה רבא, שער המלך תחילת הלכות גירושין, שו"ת רע"א תנינא סימן עא, נמוקי מהרא"י (בסוף הרמב"ם) תחילת הלכות גירושין, וע' גם ערך חופה לגבי חופה בלילה.
כתב ידו לשטר קידושין – יבמות לא: בתוס', קדושין סה: רשב"א וריטב"א, אבני מלואים לב-ז.
האם האשה צריכה לזכות בניר של שטר קידושין – ירושלמי קדושין פרק ג שקדושין בשטר איסורי הנאה לא מועיל, קצוה"ח ר-ה (לא צריך), אבני מילואים כח ס"ק נט, ריטב"א קידושין יט,א ד"ה אמר רבא, קוב"ש קדושין אותיות ט, יג.
נאמנות האב לומר קידשתי את בתי – דברי יחזקאל סימן כא אות ו (שהוי גדר שויה אנפשיה חד"א), וע' ספיקו של רע"א קידושין סד לגבי נאמנות האב.
קם ליה בדרבה מיניה – האם חייב לצאת ידי שמים, והאם תפיסה מועילה
ב"מ צא. רש"י ד"ה רבא אמר אתנן (חייב לצי"ש ותפיסה מועילה), ותוד"ה בבא לצאת ידי שמים (והגהות הב"ח שם אות א שכן גרסו תוס' בגמרא – שחייב לצי"ש), ורשב"א ושטמ"ק, ב"ק עא. בתוס' (מתחיל בדף ע: – שחייב לצאת ידי שמים), שו"ת הרשב"א ח"א סימן שב (מחלוקת אמוראים האם חייב לצי"ש), הגהות אשר"י ב"מ פרק שביעי סימן ח (חייב לצי"ש ותפיסה מועילה), ש"ך חו"מ כח ס"ק ב בשם רש"ל (מסביר למה תפיסה מועילה), וקצוה"ח שם ס"ק א (מדייק מרש"ל שאם קיבל בפועל את העונש החמור תפיסה לא מועילה), נתיבות המשפט שם ס"ק ב (שתפיסה מועילה, אבל אסור לתפוס), שער המלך עבדים ה-ז (מפלפל האם בכל חיוב לצי"ש מועילה תפיסה – הנידון של מהרש"ל שלעיל), הגהות מהר"ץ חיות ב"ק ע: (מקשה על שיטת רש"י שתפיסה מועילה), קוב"ש כתובות אות צג, זהב שבא פסחים כט. (האם דוקא בחוב שבין אדם לחבירו).
אם תפיסה מועילה – מנחת חינוך מב-סב, חדושי העילוי ממייצ'יט סימן לב.
קם ליה בדרבה מיניה
האם נתחדש בבן נח – ע"ע בן נח
האם נחשב שהתקיים העונש הקל – ריטב"א תחילת מכות סוד"ה מעידנו באיש פלוני, קוב"ש כתובות אות צג-צה (שיש שני דיני קלב"מ, ואם הענישו בפועל בעונש החמור נחשב שהתקיים העונש הקל), שרידי אש ח"א עמ' שכח.
בחיוב ממון שהאדם חייב את עצמו מרצונו – רשב"א ב"מ צא. (י"מ שאין קלב"מ), שטמ"ק שם בשם הראב"ד (כנ"ל), מאירי ב"ק ע: (ד"ה וחכמי הצרפתים, שלדעת ר"ת אין בזה קלב"מ), וחדושי ר' מאיר שמחה שם, שערי ישר ה-ג.
בממון לזה ומיתה לזה – ב"ק כב: בתוס', כתובות ל: תוד"ה רב אשי, שו"ת שרידי אש ח"א עמ' שכט.
לפטור מכפרה – פסחים כט. תוד"ה מאן, תוס' כתובות ל:, תוס' ישנים כריתות יג:, ב"ק ד,א תוד"ה כראי, תוס' רבנו פרץ שם, ומהר"ם מלובלין ורע"א שם, וכן מהר"ם ב"ק ט: (סתירה), תוס' רבנו פרץ ב"ק כו,א ד"ה ויהא.
לפטור מקרבן – ירושלמי כתובות ג-א לא כן אמר ר' אבהו וכו', פסחים כט. תוד"ה רבי ומהרש"א שם על רש"י ועל תוס', שבועות לז. בריטב"א וקה"י שם תחילת סימן כה.
בשני עונשים על מעשה אחד – תוספתא מכות א-ה ("שעל מנת כן העידוהו על מנת שילקה וישלם"), כתובות לב,ב תוד"ה שלא ("ואין נראה לר"י…"), דרוש וחדוש לרע"א שם, מהר"ם ב"ק דף ד. על תוד"ה כראי, אמרי הצבי ב"ק שם, חזו"א ב"ק ג-א, אור שמח מעילה א-א, נזר הקדש מכות ד:, מאירי מכות ב,ב ד"ה זהו ביאור המשנה ובהגהות הרב סטרליץ שם הערה 40 (וכן שם ב,א הערה 17, מסביר שלדעת המאירי אין קלב"מ כאשר שני החיובים מטעם כאשר זמם), שיעורי רבי שמואל רוזובסקי מכות (מהדורת תשנ"ו) ד,ב אות ריג.
לא נאמר בשני עונשים שווים (כמו שתי מלקויות) – מו"ק ב: תוד"ה חייב, רש"ש מכות ד,ב.
האם חייבי מיתות אנוסים פטורים מממון – כתובות ל: אי דלא מצי לאהדורה אמאי חייב וברש"י ושטמ"ק בשם שיטה ישנה, דרוש וחידוש שם (מסתפק), קוב"ש שם (אות צו), (שו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א אות רנד: מסתפק במקרים מסוימים של אונס, עי"ש), (מרומי שדה ב"ק ד.), ספר היובל לר"ש שקאפ עמ' צח.
אם נחשב כעשאו אחר – גיטין נג. בתוס', אחיעזר אה"ע סימן יט.
כשכבר חייב מיתה זו מקודם ועבר שוב, האם יש קלב"מ – שו"ת מהרי"ל דיסקין קו"א אות רנג מסופק בזה.
בספק קלב"מ (שאינו לוקה בפועל) – פמ"ג או"ח רעח באשל אברהם ס"ק א, תיבת גמא (לבעל פמ"ג) פרשת מקץ, וע' קצוה"ח תכד-א שגם שם בפועל אינו נענש, רע"א כתובות כט., חדושי ר' שמעון ב"ק סימן ל, קוב"ש כתובות אות פד.
האם חייבי מיתות שוגגים פטורים ממלקות – כתובות ל: תוד"ה זר, חולין פא:, מכות טז. הגהות הב"ח וחכמת שלמה ומהרש"א, פני יהושע כתובות לד., גנת ורדים כלל רג, המאיר לעולם ח"א סימן כב.
בענין זה – דברי יחזקאל סימן כג, כה, כו.
קנין – הפניות
מעשי הקנינים – ע' כל אחד בערך נפרד
מתי יש במשיכה חסרון של 'כלתה קנינו' – ע"ע משיכה
האם מחילה צריכה קנין – ע"ע מחילה
האם אפשר להקנות חפץ קנין הגוף לזמן קצוב – ע"ע מתנה על מנת להחזיר
מחוסר אמנה – ערך נפרד
האם קנין דרבנן מועיל לדאוריתא – ערך נפרד להלן
קנין בשבת – ע"ע שבת
האם קנין פירות כקנין הגוף – ע"ע קנין פירות
סיטומתא – ערך נפרד
תליוהו וזבין, תליוהו וקני – ע"ע תליוהו וזבין
לחזור בו תוך כדי דיבור – ע"ע תוך כדי דיבור
להקנות לקטן – ע"ע קטן
שותפות – ערך נפרד
קנין
גדר הדעת לקנין – נתיבות המשפט קצז-ד.
יסוד הקנין בגמירות דעת – קובץ שיעורים ב"ב אות תל (אבל בקידושין צריך מעשה דווקא), חזון איש חו"מ סימן כב, שערי חיים קידושין סי' א סעיף ב אות ב.
האם כשיש אומדנא דמוכח צריך קנין – בכורות יח,ב תוד"ה אקנויי (ורי"ט אלגזי שם פרק שני אות כב ג פירש מטעם אנן סהדי שרוצה להקנות), כתובות קב,א תוד"ה אליבא, שו"ת נובי"ק חו"מ סימן כח ד"ה עוד אהובי (שדברים הנקנים באמירה לגבי מחותנים הוא תקנה דרבנן, כי אין סברה שגמירות דעת לבדה תועיל), ועי"ש נובי"ת חו"מ סימן מב, חבל יעקב ח"א סימן ו אות טו ומביא תוס' בכורות הנ"ל, ועירובין פ. תוד"ה רב, וריטב"א שם, ור"ן קדושין ח:, ואבני מילואים סימן ל, ורשב"א ב"ק קב, נתיבות המשפט קצ, רש"ש בכורות יח,ב. 1נתיבות המשפט קעו ס"ק ג (שהאומדנא הואיל ורוצה לקנות מקנה, היא רק בדבר שאינו יכול לעשות מעשה קניין), מנחת חינוך סוף מצוה שלו, מערכת הקנינים לר' שמעון שקאפ סימן יא ד"ה ולפי דברינו (שקנין דרבנן מועיל מדאוריתא וכן סיטומתא, כי יש גמירות דעת).
קנין דברים (וקנין אתן) – רמב"ם מכירה ה-יד (הגדרת "קנין דברים"), שו"ת הרשב"א סימן אלף ל"ג (טעם הסוברים שמועיל קניין אתן משום שדעתו להתחייב כעת ממון), מגיד משנה זכיה ומתנה ח-ו, טור חו"מ סימן קנז (ליד אות כ' בפרישה), שו"ע חו"מ קנז-ד ברמ"א, חו"מ סימן רמה א-ב, קצות החשן שם ס"ק א (מביא בשם בית שמואל נא-י שגם למ"ד קנין אתן מועיל, בכל זאת אין בזה כפייה ממונית), חו"מ רג-א ברמ"א, משנת רבי אהרן הלכות שכנים סימנים א-ב, חידושי רבי שמואל (רוזובסקי) ב"ב סימן ד (מביא מחלוקת פוסקים לפי הדעה שקניין אתן מועיל: האם משום שכוונתו להתחייב חוב כספי כעת, או שחלה התחייבות להקנות), שערי חיים קידושין סימן לה (בעיקר אות ג).
להקנות דבר שאינו קצוב – ר"ן קדושין לב. מדפי הרי"ף למטה, תומים סימן ס, קצוה"ח שם, קצוה"ח רעח-ד, חדושי ר' מאיר שמחה ב"ב קכז,ב.
להקנות דבר שאינו מסוים – גיטין ט. תוד"ה לעולם ורמב"ן ופנ"י ותורת גיטין שם, מחנה אפרים הלכות זכיה ומתנה סימן א (שכל הנידון רק כשאין מינו שוה).
קני את וחמור – שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סימן נב, אבני מילואים מא-ג, חידושי ר' שמעון שקאפ קידושין סוף סימן טו,אבי עזרי אישות ט-ב.
להקנות חפץ באמצע זמן השכירות – ב"מ עג: תוד"ה השתא, מל"מ מכירה א-ח (לגבי קניין חזקה) ואור שמח שם, מל"מ שכירות ו-ט (האם נחשב אינו ברשותו), גט מקושר סימן יא (עמ' רכח במהדורה החדשה) הביא מהרשד"ם שנחשב אינו ברשותו, ושגדולי האחרונים חלקו עליו, (וראה בהערה 18 של המהדיר שם עוד מקורות).
האם מוכר באחריות חייב כסף או דווקא קרקע – ב"ב קסט: רשב"ם ותוד"ה דמאן.
לחזור כשעסוקים באותו ענין – כתובות צג. תוד"ה ומאימת (הטעם שיכול לחזור), תוס' ורשב"א גיטין ה,ב.
מכר שבטל מקצתו האם בטל כולו – מחנה אפרים הלכות מכירה סימן א והלכות זכיה ומתנה סימן א, קה"י ב"ב סימן כט.
האם אפשר לקנות שדה להפקר – אור שמח ערכין ז-א, אילת השחר ב"ב ח"א נד,ב.
אם יתכן קנין למת – מהר"ח או"ז סימן קס (להקנות למת כדי שהיורשים יזכו), חדושי ר' שמעון ב"מ סימן כו אות ו ד"ה אמנם מה שהקשה, קוב"ש ב"ב אות תסג.
האם מקח טעות בטל מדין תנאי – שו"ת רע"א תנינא סימן נא ד"ה והנראה לענ"ד (מדין תנאי, ולכן בחופה אין טענת מקח טעות), בית הלוי ח"ג סימן ג, זכרון שמואל עמ' רלו-ב, רלז, שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן פ (ומביא אור שמח אישות י,ב).
למה לא כל מום שאחרי המכר מבטל מטעם אומדנא – כתובות מז: תוד"ה שלא, ב"ק קי: תוד"ה דאדעתא.
האם כששנים קונים יחד חפץ מהפקר קנין מבטל קנין – חי' הרמב"ן ב"ב נג. (מביא יש אומרים שקניינים שונים מבטלים זה את זה, וחולק עליהם. דבריו הובאו בגליון רע"א חו"מ סימן ערה סעיף יב), שטמ"ק שם נג. ד"ה כתב הרמב"ן (בשם שיטה לא נודע למי), ב"מ ח,ב רשב"א (ד"ה ואכתי תמיהא לי, לא מבטל, ורק כששניהם מושכים המושך יותר מבטל), תוס' הרא"ש ב"מ ח. ד"ה תעשה לזה (בשם תוספי תוספות, הובא גם בשטמ"ק שם. שאם שנים מגביהים טלית תפיסת כל אחד מבטל קנין חברו, גם אם אינה כמונחת על גבי קרקע), ב"מ ט. תוס' הרא"ש ד"ה והשאר (שקנין מבטל קנין), קצוה"ח רסט-ב (לגבי שנים רוכבים, לדעתו יש בזה מחלוקת ראשונים), בית הלוי ח"ג סימן מג (שרק כששני הקניינים מאותו סוג שייך ביטול), אמרי בינה קונטרס הקניינים סימן כה.
קנין – כשהתכוון להקנות על ידי קנין שאינו מועיל, ועשה גם קנין שמועיל
ראשונים: ב"מ י. בגמ' (גלי אדעתיה וכו') ורשב"א (רק לגבי קנין דרבנן אינו קונה, דהוי כאומר אי אפשי בתקנ"ח) ור"ן (מביא מחלוקת), ב"ב עו,א בחידושי הר"י מגאש (שאם מושך בהמה ברה"ר אינו קונה במסירה, כיוון שאינו מתכוון לכך), והובא ברמב"ן (עה,ב בסוף, בשם ר"י מגאש), ובשטמ"ק ב"ב עו: בהתחלה בשם הרא"ם (בסוף הדיבור), שו"ת ר"י מגאש סימן קו (שרק לגבי קניין ד' אמות מועיל גלי אדעתיה, משום שבאופן שאינו רוצה אינו קונה את הד' אמות. לכאורה סותר לדבריו בב"ב, ואכמ"ל).
בית יוסף חו"מ תחילת סימן רס"ח (קונה), וברמ"א שם רסח-א (קונה), וגליון רע"א שם, ופתחי תשובה ס"ק א, והגהות חכמת שלמה, חו"מ קצח-יב (שאינו קונה), וגליון רע"א שם, ופתחי תשובה שם ס"ק ט, משנה למלך זכיה ב-ט, מחנה אפרים הלכות מכירה קנין משיכה סימן ד, שו"ת רע"א ח"א סימן לז ד"ה ואולם, שם ח"א סימן רכא אות ה', שו"ת רע"א תנינא סימן נה (ד"ה ומ"ש מעכ"ת), שם סי' נו, שם סימן צו ד"ה ומה"ט, שו"ת חתם סופר יו"ד סימן שיג, שו"ת באר יצחק יו"ד סימן טו סוד"ה ומה ששאל, חלקת יואב חו"מ סימן יב, דבר אברהם ח"ב סימן יח בהערה, חדושי ר' שמעון קידושין סימן א', קהלות יעקב קדושין סימן א אות ב (שקנין כסף לא מועיל כשאינו מכוין לתת את הכסף לשם קנין), שערי חיים (ר"ח שמואלביץ) קידושין סימן ט אותיות ה-ו (שבעלמא מועיל בכה"ג, ובקידושין לא מועיל, אלא צריך דעה למעשה הקידושין).
קנין – לאחר שלושים (קנין שיחול כעבור זמן)
כשאינו ראוי בתחילת ל' לקנין – ריטב"א גיטין יג: ד"ה והא.
כשגוסס או נשתטה בזמן החלות – (ע"ע דבר שלא בא לעולם נידון דומה), ירושלמי גיטין תחילת פרק מי שאחזו (בנשתטה), רשב"א גיטין ע: בשם ירושלמי, ריטב"א (הישן) גיטין כה:, שער המלך מכירה כב-ה, מחנה אפרים הל' זכיה ומתנה סימן טז, נתיבות המשפט רמח-י, רע"א בלקוטים גיטין ע: ד"ה אני מסתפק, אור שמח גירושין ט-ב, אור שמח סוף הלכות זכיה ומתנה (יב-טו, ד"ה אך דא. תולה במחלוקת ר"י ור"ל אם יכול לחזור בו), חדושי ר' שמעון ב"ב סימן ל אות ג' ד"ה והנה, חזון איש אה"ע סוף סימן עא, וסימן פו אות א ואות ד, קה"י גיטין סימן יט, חידושי רבי שמואל (רוזובסקי) גיטין סימן יב אות י.
קנין כסף לאחר ל' – למה אין חסרון 'כלתה קנינו' כשנתעכלו המעות – (קידושין נט.), אבני מלואים מ-א, (ושם ס"ק ב-ד).
בענין זה – כתובות פו: ובראשונים (בענין קנין לאחר ל' ובאומר מעכשיו), שו"ע אה"ע סימן מ', יד המלך חמץ ומצה ד-ב, באר יצחק חו"מ ג, עונג יו"ט קטז, לח, חדושי ר' שמעון שקאפ ב"מ סימן כד (לגבי מעכשיו ולאחר ל'), מערכת הקנינים (בסוף שערי ישר) סימן ב, קהלות יעקב ב"מ ריש המפקיד סימן כח (שחל כבר היום ורק יש שיור).
קנין דרבנן – האם מועיל לדאוריתא
ראשונים: יפה עינים יבמות סו מביא ירושלמי, ב"מ מח,א רש"י ד"ה קאי באבל (מדאוריתא לא מקודשת – הוכחת אבני מלואים סימן כח), סוכה ל: תוד"ה שינוי, ב"ק קד: תוד"ה אגב (בסוף), רמב"ן מלחמת ה' לב"מ כו,ב (בתחילת דבריו, נראה כמסופק בדבר), רמב"ן ב"ב עז,א ד"ה ומ"מ, (וראה על דבריו בפני יהושע קידושין מח,א), גיטין עח,א חידושי הרמב"ן (ד"ה ארבע אמות, מקשה איך קנין ד' אמות דרבנן מועיל לגירושין, ומתרץ מטעם שאפקעינהו לקידושין), ור"ן על הרי"ף שם (מ,ב מדפי הרי"ף, ד"ה היכי דמי – שמועיל משום שחכמים הפקירו לו את הקרקע), גיטין לו ברשב"א, סוכה מו בר"ן לגבי א"ר זירא לא ליקני, ר"ן גיטין לא בדפי הרי"ף סוף עמ' א' ותחילת ע"ב (סובר שמועיל, ולכן זכיית קטן לאחרים מדרבנן תועיל גם לדינים דאורייתא), מרדכי גיטין עז,ב (סימן תלג, שלא מועיל לגרש אשה על סמך מצוה מחמת מיתה).
אחרונים: אה"ע כח ב"י (לגבי מעמד שלשתן. מביא רבנו ירוחם שמקודשת מדרבנן, ומשיג עליו שמקודשת מדאוריתא), ים של שלמה ב"ק פרק שביעי סימן ז (באמצע דבריו, סובר שקונה גם לגבי קידושין דאוריתא, משום שהפקר בי"ד הפקר), מחנה אפרים הל' קנין משיכה סימן ב (מחלוקת ראשונים), עמק יהושוע סימן יג, גט פשוט סימן קכ אות ה, אבני מלואים כח-לג (מאריך שזו מחלוקת ראשונים), א"מ ל-ה (בעיקר בסוף דבריו), אמרי בינה חו"מ קונטרס הקנינים סימן טו, קהלת יעקב (אלגאזי) כלל קע (משיכה), שם כלל נט וכלל קמ, שו"ת רע"א סימן רכא (מר' שלמה איגר) אות ה (ד"ה אף דיסוד הדבר) ואות ו (מאריך שזו מחלוקת ראשונים), רכב, מנחת חינוך מצוה רפ וקומץ המנחה שם, מהר"ץ חיות גיטין נה:, מהרי"ל דיסקין כתבים סימן ה, דבר אברהם ח"א סימן א אותיות יד-יז, שערי ישר ה-ט, מערכת הקנינים סימן יא ד"ה ולפי דברינו, שדי חמד בספר אור לי סימן לא, אמרי משה סימן לז אות טז בהג"ה, דברי יחזקאל סימן נו, קהלות יעקב ב"מ סימן לו, קהלות יעקב בכורות סימן י.
קנין פירות
ביאור המחלוקת אם כקנין הגוף דמי – ברכת שמואל ב"ב סימנים ס-סא, אגרות משה חו"מ סימן סב, אבי עזרי שכירות ו-ה.
האם קנין לזמן הוא כקנין פירות – ע"ע מתנה על מנת להחזיר
האם קנין פירות לעולם לכו"ע נחשב כקנין הגוף – גיטין מז: רש"י וכתב סופר שם, יבמות סו. תוד"ה אלמנה (בסוף), ר"ן נדרים כט. ד"ה א"ל אביי, ר"ן נדרים מה:, ברוך טעם שער שישי דין א (סוגיא דקנין פירות) ומביא שו"ת הרא"ש כלל לה סימן ב, משנה למלך מלוה ולוה ד-יד ד"ה עוד כתב מוהרימ"ט, קצוה"ח רמא-ד, אבני נזר ח"ב סימן שעט, מערכת הקנינים סימנים ט-יא.
קנין פירות כקנין הגוף – האם דוקא כשכל הפירות שלו – ב"ב כז. תוד"ה לא וקה"י שם, קהלות יעקב סוף זבחים-בכורות לקוטים סימן ב.
ההבדל בין קנין פירות לשכירות – ע"ע שכירות