משל התלמיד
איזידור קאופמן, רב ותלמיד צעיר, הונגריה-גרמניה, סביב 1910
[משל ונמשל על השכר והעונש]
ואתה המעיין בספר זה, הָבֵן זה המשל שאני מְמַשֵּׁל לך, ואז תכין לבך ותשמע דְּבָרַי בכל זה.
[המשל:] שים בדעתך כי נער קטֹן הביאוהו אצל המלמד ללמדו תורה, וזהו הטוב הגדול לו לעניין מה שישיג מן השלמוּת. אלא שהוא, למיעוט שָׁנָיו וחולשת שכלו – אינו מבין מעלת אותו הטוב, ולא מה שיַגיעהו בשבילו מן השלמוּת. ולפיכך בהכרח יצטרך המלמד, שהוא יותר שלם ממנו, שיזרז אותו על הלימוד בדברים שהם אהובים אצלו לקטנוּת שָׁנָיו. ויאמר לו: קרא ואתן לך אגוזים או תאנים, או אתן לך מעט דבש. ובזה הוא קורא ומשתדל, לא לעצם הקריאה לפי שאינו יודע מעלתה, אלא כדי שיִתנו לו אותו המאכל. ואכילת אותם המגדים אצלו יְקָרָה בעיניו מן הקריאה, וטובה הרבה בלא ספק. ולפיכך חושב הלימוד עָמָל וִיגיעה, והוא עמל בו כדי שיגיע לו באותו עָמָל התכלית האהובה אצלו, והוא אגוז אחד או חתיכת דבש.
וכשיגדיל ויחזיק שכלו, ויֵקַל בעיניו אותו הדבר שהיה אצלו נכבד מלפנים, וחזר לאהוב זולתו – יְזָרזו אותו וִיעוררו תאוותו באותו הדבר החמוד לו, ויאמר לו מלמדו: קרא ואקח לך מנעלים יפים או בגדים חמודים כאלה. ובזה ישתדל לקרוא, לא לעצם הלימוד אלא לאותו המלבוש. והבגד ההוא נכבד בעיניו מן התורה, והוא אצלו תכלית קריאתו.
וכאשר יהיה שלם בשכלו יותר, ויתבזה בעיניו זה הדבר גם כן, ישים נפשו לְמה שהוא גדול מזה. ואז יאמר לו רבו: למד פרשה זו או פרק זה, ואתן לך דינר אחד או שני דינרין. ובכך הוא קורא ומשתדל ליקח אותו הממון. ואותו הממון אצלו נכבד מן הלימוד, לפי שתכלית הלימוד אצלו היא שיקח הזהב שהבטיחוהו בו.
וכשתהיה דעתו שלמה, וְנִקְלֶה בעיניו זה השִעור, וידע שזה דבר נָקֵל – יתאווה למה שהוא נכבד מזה. ויאמר לו רבו: למד כדי שתהיה רב ודיין, ויכבדוך בני אדם ויקומו מפניך ויעשו מִצְוֹתֶיךָ, ויגדל שמך בחייך ואחר מותך כגון פלוני ופלוני. והוא קורא ומשתדל כדי להשיג מעלה זו, ותהיה התכלית אצלו הכבוד שיכבדו אותו בני אדם וִינַשְּׂאוּהוּ וִישַׁבְּחוּ אותו.
[תכלית הלימוד:] וכל זה מגונה. ואמנם יצטרך למיעוט שכל אדם שישים תכלית החכמה דבר אחר זולתי החכמה, ויאמר: "לאיזה דבר נלמד? אלא כדי שנשיג בו זה הכבוד." וזה הוללות על האמת. ועל לימוד כזה אומרים חכמים "שלא לשמה" (ברכות י"ז ע"א), כלומר שיעשה הַמִּצְוֹת וְיִלמַד וישתדל בתורה, לא לאותו הדבר בעצמו אלא בשביל דבר אחר.
והזהירו החכמים על זה ואמרו (אבות פ"ד מ"ה): "אל תעשם עטרה להתגדל בהם, ולא קרדום לחפור בהם". והם רומזין לְמה שביארתי לך, שאין לָשׂוּם תכלית החכמה לא לקבל כבוד מבני אדם, ולא להרוויח ממון, ולא יתעסק בתורת השם יתברך להתפרנס בה. ולא תהיה אצלו תכלית לימוד החכמה אלא לדעת אותה בלבד. וכן אין תכלית האמת אלא שידע שהוא אמת. והתורה אמת, ותכלית ידיעתה לעשותהּ.
[הנמשל:] ואסור לאדם השלם שיאמר: כשאעשה אלה המידות הטובות, ואתרחק המידות הרעות שצִוָּה השם יתברך שלא לעשותן, מה הוא הגמול שאקבל על זה? לפי שזה כמו שיאמר הנער: כשאני קורא זה, מה יתנו לי? והם אומרים לו: דבר פלוני. לפי כשאנו רואים מיעוט שכלו, שאינו מבין זה השִעור, והוא מבקש לתכלית "תכלית" אחרת – אנו משיבים לו כסכלותו, כמו שנאמר (משלי כו ה): "עֲנֵה כְסִיל כְּאִוִַלְתּוֹ".
משל התלמיד – סטייה מהדיון
הרמב"ם פתח את החיבור בשאלה: מה מטרת קיום המצוות? הוא מתאר תשובות שונות שקיבל מיהודים שומרי תורה, ומבקר אותם על התעלמות מהמושג המרכזי: עולם הבא. ניתן היה לצפות שכעת הרמב"ם יסביר מהו עולם הבא. אבל לפני שהרמב"ם מתייחס לשאלה זו, הוא עובר למשל התלמיד, ורק לאחר סטייה ארוכה יסביר הרמב"ם בהמשך מה זה עולם הבא.
הערך האמתי של הלימוד
המשל מתאר תלמיד שאינו מבין את ערכו האמתי של הלימוד, ולכן המורה צריך לדרבן אותו ללמוד באמצעות פיתויים שונים, לפי גילו של התלמיד. הרמב"ם בתוך דבריו משתמש בכמה מונחים להסביר את ערכו האמתי של הלימוד:
1. וזהו הטוב הגדול לו לעניין מה שישיג מן השלמוּת.
2. שישים תכלית החכמה דבר אחר זולתי החכמה…
3. ולא תהיה אצלו תכלית לימוד החכמה אלא לדעת אותה בלבד. וכן אין תכלית האמת אלא שידע שהוא אמת…
הערך האמתי של לימוד התורה הוא ידיעת החכמה = ידיעת האמת = השגת השלימות.
הנמשל
הרמב"ם לא מסביר באופן מפורש מהו הנמשל, אבל ברור שכוונתו ליחס הנכון שבין קיום המצוות ובין השכר.
| משל | נמשל | |
| המשפיע | מורה | ה' |
| המושפע | תלמיד | יהודים |
| השפע | לימוד תורה | קיום מצוות |
| חיזוק הרצון | פיתויים | שכר ועונש |
| הערך האמיתי | שלימות/ידיעת החכמה/ידיעת האמת | "והתורה אמת, ותכלית ידיעתה לעשותהּ". |
המסר המרכזי של המשל
מוסר ההשכל הנלמד מן המשל הוא שלפעמים אדם מתייחס לשכר פעוט כמטרה המרכזית, בשל חוסר הבנה של השכר האמתי. הרמב"ם רומז בכך שכל סוגי השכר שתיארו הקבוצות השונות (שהציג הרמב"ם בתחילת החיבור) אכן מתרחשים, ובכל זאת הצגה שלהם כמטרת קיום המצוות היא טעות: אלו רק פרסים שבאים לפתות אותנו לקיום המצוות, אבל הם לא המטרה האמתית של קיום המצוות.
התכלית של קיום המצוות
במשל התכלית האמתית של הלימוד היא ידיעת החכמה. מהו הנמשל כאן? מה המטרה האמתית של קיום המצוות? הרמב"ם כותב בתוך דבריו תיאור של קיום מצוות בדרגה נמוכה:
שיעשה הַמִּצְוֹת וְיִלמַד וישתדל בתורה, לא לאותו הדבר בעצמו אלא בשביל דבר אחר.
משמע שהמטרה הנכונה לקיום המצוות צריכה להיות "הדבר בעצמו", כלומר: עצם קיום המצוות. הדברים אינם מוסברים עדיין כראוי: איזו מטרה יש בעצם קיום המצוות?
בהמשך כותב הרמב"ם:
וכן אין תכלית האמת אלא שידע שהוא אמת. והתורה אמת, ותכלית ידיעתה לעשותהּ.
משמע שתכלית קיום המצוות היא האמת. גם דברים אלו דורשים הסבר.[1] נדון בשאלות אלו בשיעור הבא.
המטרה מושגת בתהליך טבעי
בהמשך החיבור (ולא בטקסט שלמדנו היום) קובע הרמב"ם שמטרת קיום המצוות היא העולם הבא.
השכר האמתי של לימוד התורה במשל הוא החכמה, ו'שכר' זה הוא תוצאה הנוצרת באופן טבעי מהלימוד עצמו. לעומת זאת הממתקים ושאר הפיתויים שמקבל התלמיד אינם תוצאה טבעית של הלימוד, אלא נוצרים על ידי קישור מלאכותי שעושה המלמד בין הלימוד ובין השכר. נראה שהרמב"ם סבור כך גם ביחס לקיום מצוות: השכר האמתי של המצוות (שהוא העולם הבא) נובע באופן טבעי מקיום המצוות (כפי שנראה להלן כשנעסוק בהבנת העולם הבא לפי הרמב"ם), בניגוד לסוגי השכר כגון תחיית המתים וימות המשיח.
למה התורה לא מזכירה את העולם הבא?
על סמך משל התלמיד ניתן לענות על שאלה ידועה שהתחבטו בה הקדמונים: אם התורה התכוונה לכך ששכר מצווה הוא שכר רוחני טהור, למה לא אמרה זאת במפורש בשום מקום, ואדרבא התורה מרבה לדבר על השכר הגשמי? ולמה גם חז"ל לא מדגישים את ההיבט הרוחני של העולם הבא, ומתמקדים בתיאורים גשמיים?
התשובה היא שזה נעשה משום שרוב האנשים אינם ברמה גבוהה מספיק כדי להבין זאת (כמו התלמיד במשל), ולכן מתארים להם שכר ברמה שהם מסוגלים להבין. (זהו רעיון שהרמב"ם משתמש בו פעמים רבות: לא כולם מוכשרים להבין את האמת בשלמותה, ולכן יש רעיונות אזוטריים שאין כדאי לפרסמם להמון. התורה כפשוטה נכתבה לתועלת ההמון).
- קביעת הרמב"ם "המצוות אמת" דורשת הסבר: באיזה מובן המצוות הן אמת? מתי ציווי נחשב 'אמתי' ומתי הציווי 'לא אמתי'? האם בכלל ניתן לייחס ערכי אמת ושקר לציוויים? ישנן תיאוריות פילוסופיות שונות בדבר הגדרת 'אמת', ואין כאן המקום לדון בשאלות אלו בהרחבה. ↑