יבמות דף ו,א דתניא יכול אמר לו אביו היטמא וכו' – לגבי הגדרת בקשה לעבור על ד"ת, ובדברי הראשונים כאן האם יש חובה לציית לבקשה שאינה להנאת האב – עיין במאמרי 'כיבוד אב ואם – מתי חובה לציית לבקשה'.

יבמות דף כד,ב "בית דין בעדים הוא דמפקי" – האם זה נכון תמיד, או שרק בא לאפוקי חשד וכיעור (ושויה אנפשיה יגרום לבית דין לכפות גירושין) – ראה: שוויה לנפשיה חתיכה דאיסורא – האם כופים עליו את האיסור

יבמות דף כה,ב אמר רב מנשה… גזלן דד"ת פסול לעדות אשה – האם דווקא גזלן או כל רשע פסול לעדות אשה? – ראה מה שכתבתי על כך בהרחבה במאמרי 'פסול רשע לעדות' עמוד 264 ואילך.

כתובות ב,א – מבוא: מהי הכתובה? ראו מאמר בנושא.

כתובות ב,א המשנה ורש"י ותוספות (מדוע תקנו שבתולה תנשא ביום רביעי? הרי האשה מותרת מטעם ס"ס!) – מאמר בנושא (שעוסק בגדר ס"ס שאפשר לברר).

כתובות דף ה,ב – גדרי פסיק רישיה (ודיוק מדברי רש"י בסוגיה שם) – ראה: "פסיק רישיה – הסברה והגדר".

כתובות דף ט,א אמר רבי אלעזר האומר פתח פתוח מצאתי נאמן לאוסרה עליו – ראה: שוויה לנפשיה חתיכה דאיסורא – האם כופים את האיסור. (המאמר מציג מחלוקת בין הרמב"ם לריטב"א בשאלה זו, ומתעמק בשיטת הרמב"ם והשו"ע).

כתובות דף ט,ב הוכחת אביי מהמשנה לטובת רבי אלעזר (ודברי תוס' בתחילת המסכת על כך) – עמש"כ על כך בכתובות דף ב,א 'הצורך לברר טענת בתולים'.

כתובות דף יא,א – אמר רב יוסף: הגדילו יכולין למחות – ראה: כתובות יא,א – גדר "זכין לאדם שלא בפניו" ויכולת המקבל למחות.

כתובות דף יב,ב – הסבר מחלוקת האמוראים האם ברי ושמא ברי עדיף, והגדרה באלו מצבים ניתן לצרף סיוע נוסף (כמו מיגו או חזקה שמצרפים ר"ג ור"א) – ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' (גיליון ב): ברי ושמא ברי עדיף.

כתובות דף יג,א מדוע האשה נאמנת לומר "מוכת עץ אני" – ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' (גיליון ב):ברי ושמא ברי עדיף.

כתובות דף יד,ב – מחלוקת רע"א והרש"ש האם כהן שיודע שלא בעל כלול ברוב – ראה מאמר שכתבתי בנושא.

כתובות דף יח,א פטור משיב אבידה – הסבר הפטור לשיטת ר"י מגאש שמיגו לא פוטר משבועה – ראה במאמר שכתבתי בענין שבועת מודה במקצת (בעיקר עמודים 266-267).

כתובות דף יח א-ב מימרת רבה: מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע (ודברי תוס' בכתובות בנושא, ומה שכתבו תוס' ששבועת מודה במקצת מעין גלגול שבועה) – ראה מאמר ארוך בנושא זה (מתוך כתב העת 'אסיף' גיליון ג).

כתובות דף עו,ב תוד"ה על בעל החמור (תוס' מתחיל בעמוד א) – האם טענת הקונה נחשבת ברי ושמא – ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' גיליון ב:  ברי ושמא ברי עדיף.

נדרים דף ח,א האם אפשר להיפטר ממצוות תלמוד תורה בקריאת שמע – ראה מאמרי: והגית בו יומם ולילה חובה או רשות.

גיטין דף לב,א במשנה – ביטול שליחות (וקושייה מכאן על דעת ריש לקיש שאי אפשר לבטל שליחות) – ע' במאמרי: ביטול שליחות לפני שהתבצעה.

גיטין דף לב,א בחידושי הרשב"א לגבי מי שלא ביטל את השליחות אבל אינו חפץ לתת את הגט – ראה במאמרי: "כתובות יא,א – גדר "זכין לאדם שלא בפניו" ויכולת המקבל למחות" עמודים 4-5.

גיטין דף לב,ב בחידושי הרשב"א בשם הירושלמי שאפילו אם הבעל מוכה שחין לא זכין גט לאשה – ראה: "כתובות יא,א – גדר "זכין לאדם שלא בפניו" ויכולת המקבל למחות" עמוד 2.

גיטין דף לד,א רש"י ד"ה התם ממונא – האם דין אפוטרופוס מבוסס על הפקר בית דין (לשיטת רש"י) – ראה מאמרי: חלוקת הארץ על ידי הנשיא – מימרות רב

גיטין דף מה,ב – פסול סת"ם שכתב ישראל משומד – מדוע פסול, הרי הוא מחוייב בקשירה? – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 11-15 (409-415).

גיטין דף נא,ב "מפני מה אמרה תורה מודה במקצת הטענה ישבע" (ודברי הרמב"ן בגיטין בהסבר המימרה) – ראה מאמר ארוך בנושא (מתוך כתב העת 'אסיף' גיליון ג).

גיטין דף נב,א בחידושי הרמב"ן (שדין אפוטרופוס מבוסס על דין זכין לאדם שלא בפניו) – ראה דיון בדברי הרמב"ן (והשוואה לדברי רש"י) במאמרי: חלוקת הארץ על ידי הנשיא – מימרות רב

גיטין דף נג,א – גדר החיוב לצאת ידי שמים על היזק שאינו ניכר, ודברי רש"י כאן – ראה במאמרי 'האיסור להזיק והקשר בין האיסור ובין חובת התשלום' בהערה 22.

גיטין דף נג,ב – האיסור להזיק ומדוע בהיזק שאינו ניכר אין איסור דאוריתא – ראה במאמרי: 'האיסור להזיק והקשר בין האיסור ובין חובת התשלום'

קידושין דף ב,א "האשה נקנית בשלש דרכים" – ראה מאמרי: מה קונה האיש בקידושין?

קידושין דף ב,א -ב,ב – ראה מאמרי: סוגיית הפתיחה למסכת קידושין

קידושין דף ה,ב "מה להצד השוה שבהן שכן ישנן בעל כרחה" – בענין חופה בעל כרחה של האשה, והגדרת הדעה הנחוצה לקנין הנישואים ראה מאמרי: האם נישואים צריכים דעה?

קידושין דף ו,ב-ז,א – ראה מאמר: דין ערב – שיטת הריטב"א

קידושין דף כג,א בחידושי הרשב"א שאפשר לשחרר עבד בשטר על ידי אחרים בעל כרחו של העבד – ראה אריכות במאמר: כתובות יא,א – גדר "זכין לאדם שלא בפניו" ויכולת המקבל למחות

קידושין דף מב,א מימרות של רב על חלוקת הארץ והלימוד משם – בבירור סוגיית הגמרא לפי פירושי הראשונים (בדגש על פירוש רש"י) ראה מאמר: חלוקת הארץ על ידי הנשיא – מימרות רב

קידושין דף מא,א "אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" – השוואה של מימרה זו למימרה דומה במסכת נדה – ראה במאמר: השוואת מימרות (קידושין מא ונדה יז).

קידושין דף מב,ב אין שליח לדבר עבירה, וההסבר משום 'דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין' – מה הדין בשליח שמומר לבצע את העבירה – ראו מאמרי: 'שליח לדבר עבירה שרגיל לעשותה'.

קידושין דף מב,ב השולח את הבעירה ביד חש"ו – האם מדובר במשנה ששלח בכוונה תחילה שיזיקו – ראה במאמרי "הייחוד בחיוב אש" עמוד 4.

קידושין דף מה,ב "שמא יבא אביה וימחה" – האם הנישואים של הקטנה חלים מכח הסכמת האב, או שדי בכך שהאב אינו מוחה כדי שיחולו הנישואים על ידי החלטת הקטנה? – ראה מאמרי 'האם נישואים צריכים דעה?' בנספח (בעיקר הערה 14).

קידושין דף נ,ב – גרסת הגאונים והסבר הראשונים מדוע לא סמכו על רוב שמסבלי והדר מקדשי וחששו למיעוט – ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' גיליון ב:  ברי ושמא ברי עדיף.

קידושין דף נט,ב – דעת ריש לקיש שאי אפשר לבטל שליחות, הקושייה עליו מהמשנה בגיטין ודברי תוספות כאן שחילקו בין ביטול בפני השליח ושלא בפניו – עיין במאמרי: ביטול שליחות לפני שהתבצעה.

קידושין דף סו,א אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה – האם החיוב להוציא נכפה על ידי בית דין או רק לצאת ידי שמים – ראה "שוויה לנפשיה חתיכה דאיסורא – האם כופים עליו"