בכתב העת 'אסיף' גליון ה' פרסמתי מאמר שכותרתו 'פסילת עדותו של מוסר'. השאלה המרכזית במאמר היא מדוע פסלו הגאונים עדות של יהודי המוסר ממון חברו ליד גויים. (א. הרי זו לא עבירה שיש עליה מלקות. ב. מי שרק איים למסור לא עבר עדיין שום עבירה). הבאתי מספר הסברים של האחרונים והקשיתי עליהם, ומסקנת הדברים היא שהפסילה היא משום שהמוסר נחשב כאפיקורס, ולא משום מעשיו.

בתוך המאמר נידונה גם השאלה האם מי שמאיים לעבור עבירה נפסל לעדות לפני שעבר בפועל.

מאמר זה מהווה המשך למאמר המופיע באתר: 'האם מזיק בגרמא נפסל לעדות', ולמאמר המופיע באתר: 'עדות של כופר'.