זרעים, קדשים, טהרות – להפניות למאמרים באתר לחץ כאן

ברכות דף כח,ב – תפילת היוצא מבית המדרש: "ולא שמת חלקי מיושבי קרנות" – ראה מאמרי: 'מי הם יושבי קרנות?' שדן בשאלה מי הם יושבי קרנות, מה הפגם שבהם, ומדוע דווקא הם נבחרו כניגוד ליושבי בית המדרש?

חולין דף ג,א – הגדרת רש"י למומר לתיאבון – ראה מאמרי 'פסול רשע לעדות' עמודים 260-261.

חולין דף ג,ב תוד"ה קסבר – מקור פסול שחיטת גוי לשיטת תוס', והשוואה לשיטת הרמב"ם – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 15-18 (415-418).

חולין דף ג,ב תוד"ה קסבר – שמי שאינו חושש לזבוח פסול לשחוט – גדר הדין – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 18-22.

חולין דף ד,ב – ה,ב – האם מומר לעבודה זרה שחיטתו פסולה, וגדר הפסול לשיטות הראשונים – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 22-33.

חולין דף ד,ב – אם פסול שחיטת מומר מדרבנן, כיצד מוכיח שמואל מיהושפט? – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמוד 32.

חולין דף ד,ב רש"י ד"ה אלא מומר – יישוב קושיית רע"א על רש"י – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 31-32.

חולין דף ד,ב ברש"י – לפי רש"י פסול מומר לעבודה זרה משום שלא סומכים עליו – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמוד 27.

חולין דף ד,ב בגמרא שאם שחיטת המומר לעבודה זרה פסולה, גם יינו אסור – הסבר הקשר בין שני הדינים (לפי שיטות ראשונים שונות) – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 33 ואילך.

חולין דף ה,א – פסול קרבן של משומד – האם מחמת שהמשומד נחשב כגוי? – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 9-11.

חולין דף ה,א – כיצד מוכיחה הגמרא מפסול הקרבן של משומד לפסול את שחיטתו? – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 28-32.

חולין דף י,א – סברת מאן דאמר אין ספק מוציא מידי ודאי אפילו כאשר יש רגלים לדבר להסתפק, ותוס' ד"ה טבל ועלה – ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' גיליון ב: ברי ושמא ברי עדיף.

חולין דף יג,א שחיטת הגוי פסולה – מקור וגדר הדיןמאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 15-18 (415-418).

חולין דף נג דברי הרשב"א שאם אפשר לברר לא מקלים בספק ספיקא – ראה מאמרי לכתובות דף ב,א 'הצורך לברר טענת בתולים'.

מנחות דף צט,ב מחלוקת התנאים לגבי לימוד תורה (והסתירה מהסוגייה בברכות) – ראה מאמרי: והגית בו יומם ולילה חובה או רשות

כריתות יב,א סברת לישנא בתרא שנאמן לסתור את העדים מחמת מיגו – ביאור דברי הרמב"ן ב"מ ג,ב בנושא – ראה מאמר בנושא.

נדה יז,א אמר רב חסדא אסור לו לאדם שישמש מטתו ביום – השוואה למימרה דומה בקידושין מא,א – ראה מאמר בנושא.

נדה דף כג,א רבי זירא נמנע משחוק – ראה מאמר כאן שעוסק באישיותו של רבי זירא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *