בכתב העת 'תחומין' (כרך לא) פירסמתי מאמר בנושא: כפירה בשגגה ובאונס. השאלה שנידונה בו היא האם יהודי שכופר בעיקרי האמונה היהודית בתום לב (מתוך שגגה או אונס) נידון ככופר. זו שאלה מוכרת בעולם הישיבות (כחידוש של ר' חיים מבריסק, שדן על 'נעבעך אפיקורס' ואמר שזו מחלוקת הרמב"ם והראב"ד לגבי היחס למאמיני הגשמות).

עיקרי החידוש שבמאמר:
א. הראיתי ששאלה זו נידונה כבר אצל חכמי ימי הביניים באופן מפורש.
ב. ישנה סתירה בין מקורות שונים בכתבי הרמב"ם ביחס לדעתו בנושא.
ג. תירוץ שלי לסתירה: יש להבחין בין הדיון ההלכתי – שעוסק ביחס שלנו כלפי הכופר, ובין הדיון התיאולוגי – שעוסק בשאלה מי זכאי לעולם הבא.

להלן גרסת pdf של המאמר (לא בדיוק כפי שהופיע בתחומין, אבל דומה): כפירה בשוגג או באונס