בא במחתרת
האם מותר לכל אדם להרגו, או מצוה – אפיקי ים ח"ב סימן מ בסוף הסימן, דברי יחזקאל סימן כג אות י (שניהם מדייקים מרמב"ם ותוס' שרשות, בניגוד לרודף שיש מצוה).
באיסורא אתא לידיה
ע"ע יאוש
בונה (בשבת)
בנין לשעה ע"מ לסתור, האם חייב – שו"ת חתם סופר או"ח סימן עב, מנחת חינוך מוסך השבת תחילת מלאכת זורע, ובקומץ המנחה שם, תפארת ישראל כלכלת השבת אות לד, אור שמח שבת י-יב, שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן נה אות ב'.
הגדרת בונה – רמב"ם שבת ז-ו (קיבוץ חלקים), אבן האזל שבת י-יז (שהאב הוא עשיית אוהל וגם קיבוץ חלקים).
בורר (בשבת)
האם חייב רק כאשר הוציא את כל הפסולת – אגלי טל תחילת מלאכת זורה (אותיות ד-ה. שזו מחלוקת בבלי וירושלמי), ערוך השלחן או"ח שיט-ד (פוסק כמו הירושלמי, ואסור מדרבנן).
האם האיסור רק כאשר מין אחד מוגדר אוכל והשני פסולת, או כל הפרדה של שני מינים זה מזה – שבת עד,א תוד"ה היו לפניו (אותו שרוצה נחשב אוכל), פמ"ג או"ח שיט משבצות זהב ס"ק ב (דווקא אוכל ופסולת), ביאור הלכה סימן שיט סעיף ג ד"ה היו לפניו (חולק על פמ"ג, שסתימת רמב"ם ושו"ע משמע שעצם ההפרדה אסורה).
האם המלאכה היא באוכל או בפסולת – אגלי טל תחילת מלאכת זורה (סוף אות ה', ואות ו'), ביאור הלכה שיט-ב (בשם ישועות יעקב).
האם נחשב מלאכה שאינה צריכה לגופה – בעה"מ שבת קו,א (נחשב, וגזה"כ שחייב), חידושי הרמב"ן שם (לא נחשב), ביאור הלכה שיט-ב (בשם ישועות יעקב).
בידו
האם נאמן מטעם מיגו, או מטעם בעלים – קדושין סד. רש"י ד"ה רישא בידו ('מה לו לשקר'), רמב"ן ב"ב לב: תחילת ד"ה אמאי קא סמכת, רא"ש גיטין פ"ה לדף נד: בדין האחד עשר (לא מיגו אלא בעלות), פני יהושע גיטין נד: ד"ה גמרא אמר (משיג על הרא"ש, וסובר שמטעם מגו), וד"ה ואומר ר"ת (שסברת בעלים מטעם שהאמינו. וע' חוות דעת יו"ד קכז-א שהסכים לסברת הפנ"י), יו"ד קכז ש"ך ס"ק א וביאור הגר"א א (כתבו שזו מחלוקת ראשונים), הגהות מטה יהונתן שם (שזו מחלוקת אביי ורבא בגיטין, וכ"כ הפנ"י שם בגיטין), ביחס לש"ך ע' שו"ת חכם צבי סימן עט וחוות דעת יו"ד שם, סעיף ג בט"ז, ש"ש ו-א (באיסורים מטעם בעלות, ובדבר שבערוה מטעם מיגו), ש"ש ו-ו, נתיבות המשפט סוף סימן פב כללי מיגו סימן יא בביאורים (נקט שגם לגבי דבר שבערוה הוי מטעם בעלות, ולא כש"ש), שו"ת רע"א ח"א סימן קכה (ד"ה תו כתב להמתיק, ואילך), צמח דוד על שו"ת רע"א שם, שערי ישר ו-ד, חזו"א אה"ע נט-ז, חזו"א שם אות ט.
אם יכול להחזיק איסור למלקות – ע' ערך עד אחד נאמן באיסורים – להחזיק איסור למלקות
ביטול ברוב – הפניות
חתיכה נעשית נבילה – ערך נפרד
טעם כעיקר – ערך נפרד
אין מבטלים אסור לכתחילה – ע"ע אין מבטלים וכו'
בדבר שיש לו מתירים – ע"ע דבר שיש לו מתירים
ביטול ברוב לאדם מסוים בלבד – ע"ע דבר שיש לו מתירים – כשיש מתירים רק לאנשים מסוימים
אם תרומה בטלה בטבל – ע"ע טבל
תרומה שנפלה למאה – ע"ע תרומה
בקבוע – ע"ע כל קבוע כמחצה על מחצה
אם טבל מתבטל בחולין – ע"ע טבל
ביטול ברוב היתר באיסור (לחדש דין במיעוט)
(הרבה מ"מ נלקחו מגליון רע"א בשו"ת רע"א הוצאת לייטנר והמגיה שם)
ראשונים: נדרים נט. בגמ' וכי היתר שבהן וכו' ור"ן שם ד"ה וכי היתר (עי' הערת המגיה בשו"ת רע"א הנ"ל), ופירוש תוס' והרא"ש שם (ועיין מרומי שדה שם), ר"ן נדרים נט: סוף ד"ה ועד כאן ומהר"צ חיות שם, ב"מ ו: תוד"ה קפץ, זבחים עח. תוד"ה הפיגול ('ועוד קשה' שאין היתר בטל באיסור, וכ"ש איסור באיסור אינו נהפך לאיסור), זבחים עט: תוד"ה תנן, תוספתא מקואות פרק א פסקו הגשמים וכו' הולכין אחר הרוב (ובלשון הגר"א שם משמע שהמים נטמאו), סוכה מח: ברש"י בסוף המשנה (משם הוכיח האו"ש הל' ציצית שאביא להלן), תורת הבית הארוך שער ד, ס' גדולי הקדש לטרפות הרא"ה סימן לו ס"ק יא, ע"ז עג. רש"י ד"ה היתרא לגו איסורא ורמב"ן שם ד"ה והא וד"ה המערה (שהיתר לא בטל באיסור), וריטב"א שם (שזו חומרא לגבי יין נסך שהיתר בטל באיסור), ור"ן שם (מצדד לומר שגם בכל התורה כולה ולא רק ביין נסך היתר בטל באיסור, ולא כדעת הרמב"ן שם), שו"ת הר"ן סימנים נז ונט.
אחרונים: מל"מ מעילה פ"ז ה"ו, בית יוסף או"ח סימן תנ"ה ד"ה ואם עברה בשם סמ"ג (לגבי מים שלנו), או"ח תרכו-א ומקורו מסוכה דף ט: לפי פירש"י וע' שפת אמת שם, ושערי ישר ג-יט ד"ה לומדין (והלאה), פמ"ג יו"ד שער התערובות (נמצא לפני סימן צח) ח"א פ"א חקירה ב וד"ה ומה שנסתפקו, שם חלק שלישי פרק חמישי ד"ה והנה (והלאה, לגבי היתר באיסור), שושנת העמקים (לבעל פמ"ג) סוף כלל יד (הובא בר' שמעון), שו"ת תורת חסד סימן לד, שם או"ח מז, שו"ת בית אפרים יו"ד לג, מנחת חינוך מצוה ג, שם תחילת קומץ המנחה, אור שמח מאכ"א פט"ו ה"י, אור שמח ציצית א-יא, עוי"ט סימן ד (וסימן צה), שו"ת הרי"מ (מגור) חיו"ד סימן ט, חדושי הרי"מ לפסחים לז., גליון מהרש"א יו"ד סימן רעט, שו"ת משיב דבר ח"א סימן לד, ערוך השלחן יו"ד סימן קט אות ד והלאה ושם אות יא, אחיעזר ח"ב טו-א, הגר"ח בסטנסיל ב"ק כז: בדין אין הולכין בממון אחר הרוב, משנה ברורה ט ס"ק ב, שם סימן קס סוף ס"ק כג, שערי ישר שער ג פרקים טו-יט, חידושי ר' שמעון ב"מ סימן ז, שעורי ר' שמעון (ע"י תלמידו רבה של לנינגרד, הוצאת מוסד הרב קוק) ב"מ בענין בטול ברוב ובירור המציאות, דברי יחזקאל סימן א אות טז ובהשמטות שם, אמרי משה סימן א אות נט (דן איך מכשירים מקוה שמיעוטו שאובים), חדושי העלוי ממייצ'יט סימן סח, בית האוצר אות ב-י כלל יח אות ג ואות ט, ציונים לתורה כלל יד, קובץ שעורים פסחים אות קפב, קובץ הערות אות תקלב, שדי חמד כללים מערכת ב סימן לא.
ביטול ברוב – אם אדם אחד אסור לאכול כל החתיכות
חולין ק,א תוד"ה בריה (מסתפק שמא לאדם אחד אסור), סמ"ג לא תעשה קמ קמא (אסור אפילו בזה אחר זה), רא"ש חולין פרק שביעי סימן לז בתחלתו (מותר אפילו בבת אחת), תורת הבית הקצר ד,א (דף יב,ב – מותר רק בזה אחר זה), שו"ת הרי"ד סימן א' ד"ה ועוד ארחיב הסברא (אמצע התשובה, שאם אכל כל החתיכות חייב חטאת), תוס' רי"ד ב"ב לא: (שאסור) וקובץ שעורים שם אות קכח, קוב"ש כתובות אות עו (אם אסור מדאוריתא), קובץ הערות אות תרעח, קובץ שמועות חולין אות לז, חכמת שלמה סוף פ"ב דכתובות, שערי ישר ג-ט, שם ג-י סוף ד"ה ולענין, חדושי ר' שמעון ב"מ סימן ז אות ד (בבת אחת), שערי טהרה (גורונצ'יק) בדף ח,א.
ביטול ברוב – קמא קמא בטיל ומתי חוזר וניעור
האם גם ברובו, והאם גם כשאין ששים היתר – יבמות פב: תוד"ה אמר.
לא אומרים קמא קמא בטיל כשדרכו ליגדל בלי הפסק – ב"ק ק: תוד"ה אומר, נדרים מ. ברא"ש, נדרים נז: בפירוש הרא"ש.
כשהאיסור נותן טעם – ע"ז עג. תוד"ה כי ורמב"ן שם (הובא גם בשאר הראשונים), ושבת סה: תוד"ה שמא, ויבמות פב: בתוס'.
בענין זה – ע"ז עג. הסוגיה ותוס' ורמב"ן (שלהלכה דוקא כשלא הגיע לשיעור נתינת טעם ודוקא אם אינו מערה בלי הפסק) ושאר ראשונים שם, רא"ש חולין פרק שביעי סימן לז, פרי חדש יו"ד סוף סימן צט מאריך, שערי ישר שער ג פרקים י-יא.
ביטול ברוב – היתר בהיתר
ראשונים: רש"י תמורה לד. ד"ה ליבטל ברובא, ע"ז סה: תוד"ה הבגד, (וחתם סופר שם דן אם דוקא במקום שתערובת היתר בהיתר אוסרת – כמו כלאים), נדה סא: תוד"ה בגד ורא"ש שם פרק תשיעי הלכות כלאי בגדים סימן ה, רמב"ן ב"ב פ"ק לגבי מחיצת הכרם שנפרצה, שו"ת הרשב"א ח"א סימן רנט, ריטב"א ע"ז עג: ד"ה איתמר (שלא בטל), שו"ת הר"ן סימנים נז ונט (שבטל), רע"ב שקלים א-א (ותוי"ט שם).
אחרונים: או"ח תמז סעיף ד, יו"ד צט-ו וש"ך ס"ק כב, יו"ד רצט ש"ך ס"ק א, נובי"ת יו"ד סימן קפו (שלא בטל, ודוחה הראיה מיו"ד צט-ו), פמ"ג או"ח פתיחה לסימן תמז, פמ"ג שער התערובות ח"ב פ"א ד"ה ויש לחקור ובגליון רע"א לפמ"ג בשו"ת החדשות לרע"א הוצאת לייטנר, שו"ת רע"א סימן לח, רע"א נדרים נב, בית האוצר ח"ב מערכת ב-י כלל ח, ערוך השלחן הלכות תרומות סימן כז סעיף טז (מוכיח מתוספתא שלא בטל), שערי ישר ג-כא.
ביטול ברוב – במעורב מתחילתו
מרדכי סוף פ"ק דשבת, מרדכי חולין סימן תשלז, מל"מ משכב ומושב א-יד, נובי"ק יו"ד סימן נד, דורש לציון סוף דרוש יג בהגה ומובא בצל"ח החדש בסוף פסחים בסימן יד, פמ"ג תחילת שער התערובות (החקירה הראשונה), שו"ת מהרש"ם ח"ה סימן כט, מהר"ץ חיות חולין עז:, שדי חמד כללים ב כלל פג, שערי ישר ג-כב באריכות, קהלות יעקב בכורות סוס"י יד.
ביטול ברוב
המקור – גיטין נד: רש"י ד"ה לא יעלו, חולין צח: רש"י ד"ה מדאוריתא וד"ה לטעם, זבחים עב. רש"י ד"ה ופרכינן, ביצה ג: רש"י ד"ה אפילו, פמ"ג שער התערובות בהתחלה, שערי ישר ג-ד, ערוך השלחן יו"ד צח-כט, חידושי העילוי ממייצ'יט סימן סח.
אינו מאבד שמו ורק הדין מתבטל – נדרים נב. ר"ן ד"ה וקשיא, קה"י בכורות סימן יד.
אם מחמת הלך אחר הרוב – תשובות הרי"ד שהבאתי לעיל (לגבי אם אדם אחד אסור לאכול כל החתיכות), תוס' הרא"ש ב"מ ו,ב, וריטב"א (החדש) שם ז,א (מקשה מטעם ביטול ברוב, ומתרץ שאינו עשירי ודאי), חוות דעת יו"ד סימן ק"א ביאורים ס"ק ז, חוות דעת קט ביאורים סק"ה, בית האוצר ח"ב כלל יח אות ו, שערי ישר ג-ד, חדושי ר' שמעון ב"מ סימן ז אות ג והלאה, קובץ שמועות חולין אות מג, וקונטרס דברי סופרים סימן ה אות כו ואילך, חזו"א יו"ד לו א-ב ולז כ.
דבר ניכר – אם בטל מדאוריתא – או"ח תרלב ט"ז סק"ג, שערי ישר ג-יט.
האם איסור שניכר אבל אי אפשר להפרידו מההיתר מתבטל – יו"ד ק"ד ט"ז ס"ק א ופמ"ג שם על הט"ז וחוות דעת שם.
האם הביטול חל רק ברגע שנודע הספק – ש"ך יו"ד קט ס"ק יב (רק כשנודע), אתוון דאוריתא כלל ג' ד"ה עוד אני חוזר, קובץ הערות נח-ב, קובץ שמועות חולין אות נה.
יבש ביבש מין באינו מינו – חולין צז: רשב"א ד"ה אמר ליה (ובמגיה הערה 339, הסברה שצריך ששים), חוות דעת יו"ד צח (השיטות שצריך ששים מדאוריתא – המקור לכך), ש"ך יו"ד צח-ו (הסיבה שחכמים תיקנו ששים לגבי יבש ביבש מין באינו מינו).
כשהספק אינו מחמת התערובת – שערי ישר ג-ה.
איסור באיסור (איסורים מבטלים זה את זה) – זבחים עח.-עט., שו"ת הרא"ש כלל עשרים סימן ב, טור ושו"ע יו"ד צח, פמ"ג שער התערובות (יו"ד לפני סימן צח) חלק שלישי פרק חמישי.
סברת ר' יהודה שמין במינו לא בטל – ר"ן נדרים נב., רש"ל הובא בט"ז יו"ד צח-ה (שזו גזרת הכתוב), תוס' ע"ז סו. ד"ה מכלל וגליון הש"ס שם, וע' רא"ש שם סימן ו (אפשר ליישב קושית רע"א עפ"י סברת הר"ן).
לר' יהודה שמין במינו לא בטל, האם גם יבש ביבש – רמב"ן ע"ז עד,א.
חתיכה גדולה בקטנה – שו"ת הרשב"א ח"א סימן רעב, ש"ך יו"ד קט (חתיכה גדולה בשתים שקטנות יחד מהגדולה), רע"א יו"ד קה סעיף ט, בית האוצר מערכת ב-י אות יז (הנידון של הש"ך), חזו"א יו"ד לז-כ.
בעלי חיים חשיבי ולא בטלי, אם אמרינן באדם – שדי חמד כללים ב כלל פג, שערי ישר ד-י (בקושיתו בד"ה אמנם אכתי).
בקרקע ומחובר לקרקע – גיטין נד: רש"י ד"ה הרי זה לא ילקט, סוכה ט: ר' אברהם מן ההר ד"ה ואיכא לאקשויי (עי"ש), המכתם ומאירי שם, פסקי הרי"ד וריא"ז סוכה שם נחלקו בזה, יד דוד ומרומי שדה, ב"ח או"ח סימן תרכו וא"ר שם, חקרי לב יו"ד סימן קז, חוות דעת יו"ד קי ביאורים סק"ו, מקואות א-א בתפארת ישראל בועז אות ב, שדי חמד כללים מערכת ב' כלל פג.
שייך דוקא כשהדין בחפצא (ולכן לא שייך בממון כדאיתא בביצה) – שערי ישר ג-כג (לגבי ממון), זכר דבר (ר' דב לנדא, תשמ"א) סוס"י ז (לגבי שבועה).
ביטול חמץ
ע"ע חמץ – ביטולו
ביכורים
חובת הקרקע או חובת הגוף – ב"ב פא. תוד"ה ההיא, תורת זרעים ריש ביכורים.
אם יש להם שם קרבן (בגלל התנופה) – רש"ש ערכין יא:, רש"ש מעילה יג, רבנו גרשם מעילה שם וב"ב עט,א.
בשל הפקר – מקדש דוד זרעים סימן נה ד"ה הנה רש"י.
בלילה – טורי אבן מגילה כ,ב.
בית דין – הפניות
אין עד נעשה דיין – ע"ע אין עד נעשה דיין
עדות – ע"ע עדות (בערך 'בית דין' צוינו נושאים של קבלת העדות בבית דין, ובערך 'עדות' נושאים הקשורים לעדות עצמה).
אין מקבלים עדות שלא בפני בעל דין – ע"ע אין מקבלים וכו'
נמצא אחד קרוב או פסול – ע"ע נמצא אחד וכו' (גם לגבי נמצא אחד הדיינים קרוב או פסול)
הרשאה – ערך נפרד
אפשרות למנות עורך דין (בלי הרשאה) – ע"ע הרשאה
הפקר בית דין – ע"ע הפקר בית דין
דרישה וחקירה – ע"ע דרישה וחקירה
אם בן נח מתחיב מיתה רק ע"י גמר דין – ע"ע בן נח
גירושין – האם צריך בפני בית דין – ע"ע גירושין
בית דין
האם יחיד מומחה יכול לקבל עדות – רמב"ן כתובות כא, שו"ת ר"א מזרחי סימן כד, תשב"ץ סימן א, שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סימן מו, שו"ת לחם רב סימן כא, חו"מ סימן מו ש"ך ס"ק ע, נתיבות המשפט סימן ג סק"ג.
שליחותיהו עבדינן – דאוריתא או דרבנן – יבמות מו,ב תוד"ה משפט (בסוף דבריהם, כיום מקבלים גרים מדין שליחותיהו), רמב"ן יבמות מו: (מביא דעה ששליחותיהו מועיל בגיור, וחולק על כך משום ששליחותיהו זו רק תקנתא דרבנן ולא יכול להועיל בגיור), וכ"כ רשב"א שם, נתיבות המשפט תחילת סימן א (נוטה לומר שזה מדאוריתא, למרות שמביא את הראשונים הנ"ל), קצוה"ח לד-א (שסברת תוס' שמועיל שליחותיהו בגירות היא משום שיש כוח ביד חכמים לעקור דין תורה בקום ועשה), נחל יצחק חו"מ סימן א, שו"ת דברי יציב חו"מ סימן ב.
האם בית דין שקול (זוגי) פסול בדיעבד – שער המשפט יח-א.
קבלת עדות ותחילת דין בלילה – שו"ת הרשב"א ח"ב רצו, משנת יעבץ חו"מ סימן י.
סמיכה – אגרות משה חו"מ סימן א (בירור מהות וגדרי הסמיכה), שרידי אש ח"ד עמ' קלח והלאה (האם מדאוריתא צריך ביד, עי"ש אריכות בעניני סמיכה), שו"ת ציץ אליעזר חלק טז סימן נד.
סמיכה בזמן הזה – רמב"ם סנהדרין ד-יא, פירוש המשניות ריש סנהדרין ובכורות, ספר הקדש והמקדש ח"ד פט"ז (ושם בענין סנהדרין בזה"ז).
קבלת עדות בדיני נפשות בבי"ד של שלשה – רמב"ן עה"ת דברים יז-ו (צריך עשרים ושלשה), פני יהושע מכות ה,ב (שלפי רס"ג די בשלשה), חידושי הר"ן סנהדרין יז,ב (מרש"י משמע שאפשר לקבל בשלשה, והר"ן חולק).
שודא דדייני – האם מועיל מכח הפקר בי"ד – קדושין עד. תוד"ה שודא.
לא תגורו מפני איש – כשיש סכנת נפשות – שערי תשובה בביאור זה השער עמ' קמט אות לג, ובמכתבים שם בסופו עמ' עז.
בית המקדש
האם בנין בלילה פסול בדיעבד – ירושלמי יומא א-א, מנחת חינוך מצוה צה.
באיזה גובה עמד הכיור – שפת אמת זבחים נח,ב. קרבנות – ערך נפרד
בכור
איסור הנאה בפטר חמור – עונג יו"ט סימן קו, שערי ישר ה-ז, ברכת שמואל ב"ק סימן לד אותיות ג-ה, המאיר לעולם ח"ב סימן ב (ד"ה וראיתי בתשובת נו"ב. מביא נוב"י יו"ד סי' פד שאיסור ההנאה כדי שלא יפסיד ממון כהן, וחולק עליו), מרחשת ח"ב סימן לב אות יב, (מנר למנחם), שו"ת מנחת ברוך סימנים לד-לה, קובץ ביאורים (בקובץ שיעורים ח"ב) תחילת בכורות.
ניתן לכהנים מחמת קדושתו – הגרי"ז זבחים ט,א.
קדושת בכור בהמה טהורה מחמת שהוא נכסי כהן – שערי ישר ה-ו.
האם תמורת בכור ניתנת לכהן – ע"ע תמורה
אם יש טובת הנאה לבעלים – שו"ת מוצל מאש (ר"י אלפנדרי, ירושלים תשכ"ו) ח"ב סימן יט, רי"ט אלגזי הלכות בכורות פ"ד, אחיעזר ח"ב לו-ב.