בל תוסיף ובל תגרע
בל תוסיף – דוקא כשעושה המצוה כהלכתה – ר"ן סנהדרין פח., רמב"ם הלכות תפלה יד,יב (שגם תוספת ברכת כהנים בלחש אסורה), והגהות מעט צרי שם, ביאור הלכה או"ח קכח סעיף כז (שיש מחלוקת ראשונים האם ברכה נוספת על ברכת כהנים אסורה רק כאשר נעשית לפי הלכות נשיאות כפים), שו"ת אבני נזר או"ח סימן תסז אות ו (היושב בסוכה בשעת גשמים אינו עובר בל תוסיף משום שזו ישיבה של צער ונחשב שינוי במעשה הישיבה).
אם בל תוסיף נאסר רק בעשה או גם בלאו – רמב"ם וראב"ד ממרים ב-ט ונו"כ, ואבי עזרי שם (ביאור מחלוקת הרמב"ם והראב"ד), חינוך מצוה תנד (שרוב המפרשים חולקים על הרמב"ם שבלאוין לא שייך בל תוסיף).
בל תוסיף – האם גם כאשר מוסיף מצוה חדשה לגמרי (ולא מוסיף על קיום מצוה של התורה) – רמב"ן על התורה דברים ד,ב (אסור), מנחת חינוך מצוה תנד (מותר), שו"ת היכל יצחק או"ח סימן סא, שו"ת קול מבשר ח"א סימן כא, שו"ת משנה הלכות ח"ה סימן עג.
בסוכה לאחר החג – רשב"א ר"ה ט"ז (אם ישן בשמיני לשם מצוה אסור), דעת זקנים לבעלי התוס' עה"פ לא תוסיף עליו (שמותר, עי"ש הטעם), רמב"ן עה"ת שם, צפונות הרוגצ'ובי (גרוסברג) בסופו בהשלמות.
בקיום מצות עשה שהז"ג על ידי אשה – ר"ה לג,א רש"י ד"ה האם נשים, ומהרש"א ופני יהושע.
בל תגרע – במקרה שלא קיים המצוה כשגרע – רשב"א ר"ה טז:, טורי אבן ר"ה טז ור"ה כח: ובאבני מלואים שם, בית הלוי ח"א סימן מב, חסדי אבות (נדפס עם ספר יבין דעת לר"י מקוטנא) סימן א.
אם כשמבטל עשה עובר בבל תגרע – רשב"א ר"ה טז:, בית הלוי הנ"ל, שפת אמת ר"ה כח:, כלי חמדה ואתחנן סימן ב אות ה, (ומביא טורי אבן הנ"ל), הקדמת חמדת ישראל בשם אבני נזר.
בענין זה – שו"ת הרדב"ז ח"ג סימן תעח (תתקטז בישנים) כלי חמדה פרשת ואתחנן סימן ב, ירחון כנסת ישראל סימן קכה, חדושי הגר"ח סנטנסיל סימ' מח-מט, אבי עזרי ממרים ב-ט.
בן נח – הפניות
לתת צדקה לגוי – צדקה
לא תחנם – לא תחנם אם פסול לעדות – פסולי עדות
גזילתו – גזל עכו"ם רבית לגוי – רבית
איסור להזיק לנכסי גוי – ע"ע: "נזיקין – האיסור להזיק"
שליחות בנכרי לנכרי – שליחות יהרג ואל יעבור – יהרג ואל יעבור
לפני עיור בהכשלת גוי – לפני עיור להוכיח גוי – תוכחה
גרמא בנזקין – גרמא וגרמי אם חייב בהיזק שאינו ניכר – נזיקין
אם נהרג על חצי שיעור – חצי שיעור ירושת בן נח – ירושה
אם נתחדש בו הולכים אחר הרוב – רוב דין קבוע – כל קבוע כמחצה וכו'
חזקת מ"ק – מרא קמא שיעבוד – שיעבוד
אם מצווה בפריה ורביה – פריה ורביה גירות – גירות
איסור בהנאה במת גוי – איסורי הנאה אם האבות נחשבו בני נח – אבות
אם בית דין יכולים להפקיר נכסיו – הפקר בית דין
אם שייך תקנה דרבנן עליו – דרבנן כשאין לא תסור
האם צריך כונה בקיום מצוות – מצוות צריכות כונה
קנין בגוי – עיין כל ערכי הקניינים בנפרד
אם עונשין מן הדין – אין עונשין ומזהירין מן הדין
האם יש בגוי דין שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא – שויה אנפשיה
האם נתחדש בו הפטור של אונס – ע"ע אונס
בן נח
מצות דינים – כדינא דמלכותא או כדיני ישראל – רמב"ם נחלות ו-ט (ירושות הגוי לפי מנהגם), רמב"ן עה"ת וישלח הובא בכ"מ ולח"מ מלכים סוף פ"ט, שו"ת הרמ"א סימן י (מאריך. לדעתו נחלקו בזה האמוראים בסנהדרין נו, ולהלכה מצווה לדון כדיני ישראל), שו"ת חת"ס ח"ו סימן יד, העמק שאלה סימן ב אות ג, מרומי שדה סנהדרין נו: (בקצרה), חלקת יואב תנינא סוף סימן יד, שו"ת צפנת פענח (תורה שלמה) ח"א סימן ט (עי"ש), קהלות יעקב לקוטים ח"ד סוף סימן יז.
האם נהרג בשוגג – מכות ט. רש"י ורמב"ן, רמב"ם מלכים י-א בלח"מ ומרכבת המשנה.
אם נאסר בשיתוף – בכורות כב: בתוס', סנהדרין סג: תוד"ה אסור ומהרש"א ומהר"ם, מנחת חינוך מצוה פו אות ב (שגם לדעת תוס' בסנהדרין גוי אסור בשיתוף), בכורות ב: תוד"ה שמא, שפת אמת בכורות שם, ש"ך יו"ד קנא ס"ק ז, פתחי תשובה שם ס"ק ב, נובי"ת סימן קמח.
האם האיסלם ע"ז – שו"ת הרמב"ם (לפי סדר משנה תורה) סימן ג, אגרות הרמב"ם שילת ח"א עמ' רלח (לא ע"ז), ריטב"א פסחים כה: (ע"ז), שו"ת הרדב"ז ח"ד סימן צב.
האם נצטוה לאכול בשר ע"י נחירה (וחייב לעקור הסימנים שבבהמה) – חולין לג. בגמ' וראש יוסף שם, חולין צא. תוד"ה כמאן, תוס' הרא"ש וחי' הרשב"א שם, (ובמגיה על הרשב"א האריך), באר שבע ורע"א דו"ח מכת"י חולין ורש"ש שם, עשרה מאמרות לרמ"ע מפאנו מאמר חקור דין, מהר"ל תפארת ישראל פרק יט.
אם חייב מיתה רק על ידי גמר דין – ע"ז סד: תוד"ה איזהו (שחייב רק ע"י פסק בי"ד), שם כו: תוד"ה ולא מורידין.
המקור שאינו יכול לקדש ישראלית – יבמות סח: ברש"י.
אם מקבל שכר על מצוה שאינו מצווה – שו"ת הרמב"ם (בלאו) סימן קמח (לגבי מצוות מילה), שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ב סימן ז. אם יכול לקבל על עצמו חלק ממצוות ישראל (וחייב לקיימם אח"כ) – רמב"ם מלכים י-י, צפנת פענח הלכות מילה ג-ז, ביאור הלכה תחלת סימן שה, דעת כהן קמט, שו"ת אגרות משה או"ח ח"ה סימן יח.
מתי נחשב גדול – שו"ת חת"ס יו"ד סימן שיז (כשהגיע לכלל דעת), מנחת חינוך לד, אור שמח איסורי ביאה ג-ב, שואל ומשיב מהדו"ת ח"א סימן יד, שו"ת בית שלמה או"ח סימן סו (כמו בישראל).
גר תושב – הגרי"ז הלוי בסוף הספר לרמב"ם (שצריך קבלה לקיים ז' מצות).
גר תושב בזמן שאין היובל נוהג – ערכין כט,א (שאינו נוהג), רמב"ם איסורי ביאה יד,ח וראב"ד (לעניין מה אינו נוהג), רמב"ם ע"ז י,ו וראב"ד וכס"מ (שאם קיבל עליו שבע מצוות גם לרמב"ם יכול לשבת בארץ), עמוד הימיני סימן יב.
אם נתחדש בו קים ליה בדרבה מיניה – עירובין סב. תוד"ה בן נח, חמדת ישראל קונטרס נר מצוה אות כ (עמ' 185), ובהוספות (עמ' 293).
ישראל שהורג בן נח – מכילתא הובאה בכס"מ רוצח סופ"ב (שחייב מיתה בידי שמים), מלשון רש"י ב"ק פז: למעלה משמע קצת שמותר להכות גוי, וצ"ע.
האם יש לישראל דין בן נח – קונטרסי שיעורים ב"מ סימן יב, נדרים לא. (בגמ': ישראל בכלל בני נח).
גוי מסיח לפי תומו – האם נאמן לגבי איסור דאוריתא – יו"ד צח בט"ז ס"ק ב, ש"ך שם ס"ק ב, פרי חדש ופמ"ג שם.
בן סורר ומורה
אם לוקה משום שעבר על הלאו – אור שמח ממרים ז-י, חדושי ר' חיים הלוי הלכות ממרים וגליונות חזון איש שם, חזון איש ב"ק סימן יט-ח, שעור כללי מר' דוד פוברסקי סנהדרין בענין מחילה ומלקות בבן סורר.
האם "נידון על שם סופו" קובע גדרי הלכות בסו"מ – מנחת חינוך מצוה רמח (שגם טריפה שלא יגיע לסופו נהרג, ולא פוסקים לפי טעם זה הלכות).
בן פקועה
ע"ע שחיטה
בעל דין (לגבי פסול עדות)
ע"ע נוגע בעדות
ברי ושמא
איני יודע אם פרעתיך – ערך נפרד
הסברה שמועיל להוציא ממון – כתובות טז,א כיון דרוב נשים ורש"י וקוב"ש שם, בספר הזכרון לר"ח שמואלביץ עמ' תריט מביא הרב שיינברג חמש שיטות: פני יהושע כתובות יב: (ד"ה בתוספות בד"ה רב הונא, מטעם חזקה אין אדם תובע אא"כ יש לו), ופנ"י ב"ק מו,א (קטע אחרון – כנ"ל), בית יעקב (כתובות) ט: (ד"ה הרא"ש כתב, שברי עדיף רק בממון, מטעם שאינו יכול להחזיק בממון חברו מספק), אמרי בינה הלכות טוען ונטען פ"ג (חזקה אין אדם תובע אא"כ יש לו), שערי ישר ו-יח (כח הטענה), קובץ שיעורים כתובות כה-כו, לבוש מרדכי כתובות סימן ט ד"ה והנראה, (עי"ש עוד).
השיטות שדוקא ברי טוב ושמא גרוע – בגלל חסרון השמא או מעלת הברי – קובץ שיעורים לב"ב קלה (אות תסא), אמרי בינה טו"נ סימן ד (למה לשמא אין מיגו), חידושי העילוי ממייצ'יט סימן יד.
ברי ע"י אחר – גמ' ב"ב קלה,ב רבא ואביי, חו"מ עה-כג, בית הלוי ח"ג סימן לו אות ב, (ועי' קה"י לב"ב ל.), קוב"ש ב"ב אות תס, חלקת יוסף סימן ג, קה"י כתובות סימן יג.
בצירוף מגו או חזקה – כתובות יב:, חו"מ סימן פב בב"ח, ש"ך שם דיני מגו ס"ק א, טו, שער המלך טוען ונטען ח-ז, תומים כללי מגו וקצוה"ח סוף סימן קלג, נתיבות המשפט כללי מגו א ובסוף סימן קלג, אגרות משה חו"מ סימנים כד-כו.
נגד רוב – רא"ש כתובות פרק ראשון סימן יח, פנ"י כתובות יב,ב.
נגד מרא קמא – רמב"ם מכירה פרק כ הלכה י, ב"מ ק. בשטמ"ק בשם הראב"ד, ריטב"א הישנים ב"מ סוף דף ב:, תרומת הכרי שצט-ג, קונטרס הספקות כלל א סימן ז, ש"ש ב-כד, רע"א חו"מ סימן רכג.
נגד מוחזק כשאין מ"ק – קונטרס הספקות א-ז.
למ"ד ברי עדיף למה צריך סימנים באבידה – ע"ע אבידה
באיסורים – רשב"א כתובות ט,א, ר"ן על הרי"ף כתובות ג,ב מדפי הרי"ף (למעלה), רמב"ם איסו"ב יח-י מ"מ (מביא מחלוקת ראשונים אם ברי מועיל באיסורים) ומל"מ, רא"ש כתובות פ"ק סימן יח, שו"ת נובי"ת אה"ע סימן יד, בית יעקב כתובות ט,ב ד"ה הרא"ש (שמועיל רק בממון), ש"ש ב,יז (נאמנות האשה היא מטעם ברי ושמא, ורק ביחס לעצמה), שערי ישר ו-יח (מסביר דברי הראשונים שברי ושמא מועיל באיסור), ברכת שמואל כתובות סימן יח, קה"י כתובות סימן ו, חדושי רבי שמואל כתובות סימן טו אות ד.
ברירה
ההבדל בין תנאי לברירה – גיטין כה,ב רש"י ד"ה ולי מיית, ותוד"ה ולי מיית (תנאי שאינו בידו לקיימו נחשב ברירה), חידושי הרמב"ן גיטין כה,ב (הובא גם בר"ן גיטין שם יג,א מדפי הרי"ף בשם הרמב"ן. לדעתו אם התנה על דבר אחד בלבד אין בעיה של ברירה, מלבד כאשר התנה על דבר המסור ללב. וע' מדות לחקר ההלכה מידה יב אות כד והלאה ביאור שיטת הרמב"ן), רמב"ן עירובין לו ורע"א שם, (הרמב"ן מובא גם בר"ן ערובין שם), נתיבות המשפט סימן סא סק"ג, שערי ישר ז-יח, מערכת הקנינים סימן טז.
למ"ד אין ברירה מה חל – גיטין עג: תוד"ה תנא ובגרנ"ט שם, רמב"ם תרומות א-כ, מאירי גיטין מז: ד"ה ישראל, קוב"ש ביצה אות לה, ר"ן נדרים ריש פרק השותפין, קה"י ערובין לו, קה"י ב"ק סימן ח, וקה"י גיטין סימן ל, וקה"י קונטרס זרעים בסוף חולין סימן ח.
במקום שלא תלה מראש במה שיברר אחר כך – ב"ק סט,ב תוד"ה אלא לעולם ("היכא שמתנה בפירוש לא קאמר"), תוס' רי"ד קידושין נא. (דוקא כשתלה), אבנ"מ סימן מא-ב, חזון איש דמאי טו-ט, קה"י יומא סימן טז.
כשחל בזמן שמבורר – ב"ק סט,א תוד"ה כל הנלקט (קצוה"ח שלהלן מוכיח מדבריהם שמועיל), ותוס' רבנו פרץ שם ד"ה מה שלקטו (מבואר שמועיל), ר"ש משנץ מעשר שני ה-א, שו"ת הרשב"א ח"ב סימן פב (מועיל), שו"ת מהרי"ט ח"ב חו"מ סימן כג (מועיל. דבריו הובאו בקצוה"ח שלהלן), שאגת אריה סוף סימן צב (שמועיל לכו"ע), וסימן צג, שו"ת נוב"י קמא אה"ע סימן צא (שמועיל), מערכת הקנינים סימן יג מוכיח מב"ק סט בתוס' ורשב"א, קצוה"ח סא-ג ד"ה וגם הרא"ש (בסופו. שיש בזה מחלוקת ראשונים), נתיבות המשפט סימן סא-ג, עמק יהושע סימן ז וסי' ט, מנ"ח סוף מצוה ד.
כשיכול לחול אחר כך בזמן שמבורר, אם יש חסרון – שו"ת הרשב"א ח"א סימן עב, מערכת הקנינים פרק א ומביא שו"ת הרשב"א בתולדות אדם סימן פב, ואמרי בינה חלק התשובות סימן יב, ונתיבות המשפט סימן סא סק"ג, ודברי חיים יו"ד סימן מג, מקור חיים תנד-ב.
מתי לכו"ע יש ברירה – ריטב"א גיטין יג: ד"ה והא, גיטין ו. מדפי הרי"ף בר"ן ד"ה ונמצא עכשיו, שערי ישר ז-יח, מערכת הקנינים פרק יג.
מתי לכו"ע יש ברירה – ר"ן נדרים מה: (עי"ש עוד).
בממון – חזו"א דמאי טז-יג.
בעל חוב למפרע הוא גובה – למה אין חסרון של ברירה – ע"ע שיעבוד
בדרבנן יש ברירה – כשעיקרו מה"ת – חזו"א דמאי טז אות י-יא.
בענין זה – שאגת אריה סימנים פט-צא, ספר בית יצחק לרי"א חבר (בספר תלת שמעתתא, ירושלים תשכ"ח) ח"ב כולו בעניני ברירה, מנ"ח סוף מצוה ד, המדות לחקר ההלכה ח"ג מדה כב (באריכות).
ברכות
ברכות קריאת שמע – ע"ע קריאת שמע
ברכה על מנהג – ע"ע מנהג
ברכה על הידור מצוה – ע"ע הידור מצוה
ערבות במצוות – ערך נפרד
על אלו מצוות מברכים ועל אלו מצוות לא מברכים – שו"ת הרשב"א ח"א יח, ובמיוחסות לרמב"ן סימן קפט, תמים דעים סימן קעט, אבודרהם בתחילת הספר בשער השלישי, שו"ע תחלת הל' כבוד או"א ברע"א (למה לא מברכים על כבוד או"א), מעשה רקח על הרמב"ם יבום וחליצה א-א, מהר"צ חיות מכות ח: (מצוה שאפשר לעקור).
ספק ברכות להקל – אם גם בברכות הנהנין – מהרש"א פסחים קב. (אסור לאכול מספק), גליון הש"ס לרע"א ברכות יב., שו"ע או"ח קסז-ט, קעד-ד, קהלות יעקב ברכות סימן ה (מאריך בביאור מחלוקת הראשונים), שו"ת יביע אומר ח"ד או"ח סימן ג' עמ' יח, שם חלק ו' או"ח סימן כז אות א.
ברכה לבטלה – אסורה מדאוריתא (=1) או מדרבנן (=2) – שו"ת הגאונים שערי תשובה סימן קטו (1), מגילה לג בתוס', ר"ה לג. תוד"ה הא (תחילת השורות הרחבות, שמדרבנן), רמב"ם ברכות יא-טז, שו"ת הרמב"ם פאר הדור סימן קה (1), ובמהדורת פרימן סימן פד, ריטב"א ר"ה כט: (2), מג"א רטו ס"ק ו (1), שדי חמד כללים ב כלל קטו, חזו"א או"ח קלז-ה.
באיזה סוג ברכות צריך לעמוד (מצות דרבנן, שבח, ועוד) – פמ"ג או"ח סימן תלב משבצות זהב ב.
בעניני ברכת המזון – כלי חמדה פרשת עקב סימן ב (מאריך).
האם ברכות התורה דאוריתא – כלי חמדה תחלת פרשת האזינו.
ברכת התורה – ברכת המצות או השבח – שו"ת מן השמים סימן י (ברכה ראשונה ברכת במצוות, השניה תפילה והשלישית שבח), מנחת חינוך מצוה תל, דבר אברהם ח"א טז-א, רי"ז הלוי סוף הלכות ברכות (יא-טז), עמק ברכה ענין ברכת בתורה, ישועת דוד ענינים סימן א.
ברכת התורה בשעת קריאת התורה – ע"ע קריאת התורה