טבילה במקוה

חציצה בטבילה – ע"ע חציצה

מקוה – ערך נפרד

אם נטהר רק כשיוצא מהמקוה – שבת לה,א רש"י ד"ה ספק הוא ("מקמי דסליק מטבילה שלים כו'" – משמע שנטהר רק כשיוצא), רמב"ם אבות הטומאות ו-טז וכס"מ (שנטהר רק כשיוצא) וקרית ספר, דבר אברהם ח"ב בהשמטות לסימן טו וחלק ג' סימן יט, פרי יצחק ח"ב סימן לה, שו"ת שערי דעה שער החיים (ר' חיים יהודה ליב ליטוין, לבוב תרמ"ד) ח"א סימן עה מוכיח מיבמות מו. ונדרים עה:, ספר ראשית בכורים (על בכורות) בסופו מאמר מתלמידו, אור שמח הל' משכב ומושב יב-כב, זרע אברהם (לופטיבר) ח"ב ערך מקוה, ספר כתבי אש (הרב אברהם שטרן, נדפס יחד עם ספר מסדר חלוקים ושיטות ירושלים תשכ"ד) ח"ב מכתב כה (מקשה מרמב"ם מקואות ו-ט ומיישב, ועי"ש בהקדמת המו"ל), מקור ברוך ח"א סימן לט (מוכיח מהר"ן והרא"ש נדרים ע"ו שאינם סוברים כמו הכס"מ, ומוכיח מסוגייה בנדה כדעת הכס"מ), אור הבהיר סימן ג והסכמת מהרש"ם מברזאן לספר, ספר פסקי תשובה ח"ב סימן רד, וע' בפסקי תשובה בהסכמת הרוגצ'ובר.

טובל ושרץ בידו – האם נטהר וחוזר ונטמא או שלא נטהר כלל – שערי ישר ב-כ.

האם חובת טבילת כלי נכרים מדאוריתא – רמב"ם מאכלות אסורות יז-ה וכסף משנה, שדי חמד כללים  ט כלל ב, שו"ת יביע אומר ח"ב יו"ד סימן ט – מסכם המקורות.

טבילת כלי נכרים – האם אסור להשתמש לפני הטבילה – אוסרים: רוקח תפא, או"ז פסקי ע"ז רצג, שו"ת ר"ח או"ז סימן סג, תשב"ץ קטן שכו, ארחות חיים ח"ב סימן י אות יב, טור יו"ד סימן קכ, רמ"א שם ח, מתירים: ראבי"ה פסחים תסד, הגהות מיימוני מאכ"א יז אות ח, פסקי רי"ד ע"ז עה:, ופסקי ריא"ז שם.

באינו מתכוין, ובמתכוין שלא לצאת יד"ח – חולין לא., מקואות ה-ו ברע"ב, חקרי לב יו"ד סימן לא (שמתכוין לא לצאת לא יצא), שדי חמד כללים מ כלל סב, ספר מימר חיים (יחד עם ספר חיים לעולם) סימן כב.

המצוה בתוצאה – נידה סו: תוד"ה כל (ולכן אם מועיל בדיעבד לטהר אין מצוה לכתחילה).

האם טבילת נידה מצוה – יו"ד תחילת סימן קצז.

 

טבל

איסור עצמי או מחמת התרומה המעורבת בו – (ראה ערך מתנות כהונה ולויה – האם ממון הכהנים לפני הפרשה), קדושין לח. תוד"ה וה"ה (השני, וראה אתוון דאוריתא הנזכר להלן), יבמות פו. רש"י ד"ה מה תרומה ותוס' (לכאורה נחלקו בזה), סנהדרין פג. רש"י ד"ה תרומה חו"ל, נדרים פד: ר"ן ד"ה קסבר (וראה אתוון דאוריתא), רמב"ם בכורים ט-יד (ויש לדחות שכונתו שכבר ממילא יש הפרשה), ריטב"א נדרים יח,ב (במהדורה מוסד הרב קוק עמודה קפט, "דהוי כל הכרי טבל מחמתה", וראה שם בהערות המגיה לריטב"א), שערי ישר ה-ו, שערי ישר ג-כה ד"ה עוד נ"ל, חדושי ר' שמעון ב"מ סימן ז אות ט, אתוון דאוריתא כלל ב (ובקונטרס אחרון שם), צפנת פענח לרמב"ם מאכ"א י-יט.

מקור האיסור בתורה – סנהדרין פג., רמב"ם מאכ"א י-יט.

האם טבל מתבטל ברוב חולין – ירושלמי תרומות פ"ד סוף ה"ג וגליון הש"ס שם.

האם אפשר להפריש על מה שכבר נאכל – תוס' יו"ט גיטין פרק ג משנה ח ותוס' חדשים שם, אחיעזר ח"ג סימן פג אות ב.

אם תרומה בטילה בטבל – ירושלמי חלה ג-ה, ר"ן נדרים פד:, אתוון דאוריתא כלל ב באמצע ד"ה עד כה (דף ו: טור שני).

 

טובת הנאה

נחשבת ממון או לא – שער המלך אישות פ"ה סוף ה"ו בהגהות טעם המלך (מאריך), מקור חיים פתיחה לסימן תלא אות ג ד"ה ועתה (ביאור המחלוקת), חדושי ר' שמעון ב"ב סימן טו, קובץ שמועות חולין אות ס (הגדר שאינה ממון), חלקת יואב חו"מ כג, קהלות יעקב ב"מ סימן טו.

אפילו אינה ממון, מ"מ יש זכות ממונית – מקו"ח פתיחה לסימן תלא ובקו"א שם.

האם תפיסת הכהן מועילה, או שצריך להחזיר לישראל – ב"מ ו,ב תוד"ה והא הכא (שני התירוצים נחלקו בזה), חולין קלא. תוד"ה יש בו (שמוציאים מהחוטף).

הוי ממון – האם כאילו כל החפץ שלו – ריטב"א קידושין נח. (שני תירוצים האם הגונב משלם דמי טוה"נ, או את שווי התרומה), קצוה"ח רד-ג.

האם לכתחילה יש לבעלים לכו"ע טובת הנאה לתת למי שירצה – חולין קלא. תוד"ה יש ור"ן שם.

אם בבכור יש לבעלים טובת הנאה – ע"ע בכור

בענין זה – חתם סופר נדרים פה. קונטרס טוה"נ, נאות יעקב סימן ה' קונטרס טוה"נ (למהרי"ט אלגזי).

 

טוחן (מלאכה בשבת)

טוחן כדי לאכול מיד – שו"ת הרשב"א ח"ד סימן עה (מתיר, כמו במלאכת בורר), חידושי הר"ן על הרי"ף שבת עד,ב (מביא את תשובת הרשב"א), שלטי גבורים שם אות ג' (משיג על הרשב"א), שו"ת הריב"ש סימן קפד (בכלי אסור), או"ח שכא סעיף יב ברמ"א, חזון איש או"ח סימן נז ד"ה ואמנם כשחותכו (שריסוק ממש אסור גם לפי הרשב"א).

האם דווקא בגידולי קרקע – תרומת הדשן סימן נו, חזון איש או"ח סימן נז ד"ה מש"כ בתה"ד.

 

טומאה הותרה בציבור

קרבן ציבור הבא בטומאה אינו נאכל בטומאה – האם מחמת שהקרבן נטמא, או שההקרבה היתה בפסול – ירושלמי פסחים פרק כ"צ ה"ה, זבחים טז: תוד"ה אבל ושטמ"ק שם אות ה, טהרת הקדש שם, יומא ז. תוד"ה דם שנטמא, רמב"ם ביאת מקדש פ"ד סוף הי"א, מקדש דוד קדשים סימן כו אות ב ד"ה הנה כתבו התוס', אגרות משה או"ח קדשים סימן ה.

האם תלוי בקרבן ציבור, או בקרבן שקבוע לו זמן – יומא נ. כל הסוגיה.

למ"ד דחויה לכתחילה יעבוד כהן טהור – יבמות לג. חכמת שלמה ומהרש"א.

 

טומאה וטהרה – הכשר לקבלת טומאה

אם תלוי ברצון הבעלים – תורה תמימה ויקרא יא בהערה קנז.

אם יש הבדל בין מים לשאר משקין – רשב"ם ותוס' ב"ב צז,א.

גזיה"כ, או שחסר בשם אוכל – חולין קיח. לשון הגמ' (פירות שלא הוכשרו כתנור שלא נגמרה מלאכתו דמי), רש"י עה"ת ויקרא יא-לז, חולין לג,א רש"י ד"ה הוכשרו בשחיטה (משמע שבגלל שם אוכל), חינוך מצוה קס (חסר בשם אוכל), מנחת חינוך קמה (בקושיתו בחיבת הקודש), צפנת פענח מתנות עניים עמ' 92, קוב"ש ב"ב אותיות סה-סו (מפלפל בשאלה זו).

אם צריך נפילה ברצון, או שעצם המשקה לרצון – ר"ש ורמב"ם ריש מכשירין, רמב"ם טו"א יב-א, רשב"א חולין לא,א.

 

טומאה וטהרה – בולע נבלת עוף טהור

טמא מטעם נגיעה בבית הבליעה, או מהאכילה – ערוך לנר כריתות כא, חדושי ר' חיים הלוי אה"ט ג-א (שזו מחלוקת תנאים, וע' אתוון דאוריתא דף ה-א שמדייק ברמב"ם כמו ר' חיים), חלקת יואב יו"ד ט, אתוון דאוריתא כלל א ד"ה באופן ב' ושם דף ג: ד"ה והנה הספק, ובקו"א שם, חזו"א סוף זבים וריש טהרות, אגרות משה חלק קדשים וטהרות סימן כ-ל, קה"י שבועות סימן ה עי"ש.

האם הטומאה תלויה באיסור אכילת נבלה – אחיעזר ח"ב סימן ז אות ד ד"ה ולמש"כ (שתלוי), זכר יצחק סימן מו, כנסת הראשונים זבחים סט. הערה כא.

 

טומאה וטהרה

ספק טומאה ברשות היחיד ורשות הרבים – ערך נפרד

חרב הרי הוא כחלל – ערך נפרד

האם טבול יום פוסל קדשים מדאוריתא – ע"ע קרבנות

טומאה הותרה בציבור – ערך נפרד

האם פחות מכביצה מקבל טומאה מדאוריתא – סוכה כו: תוד"ה נטלו, פסחים לג: רש"י ד"ה בכביצה ותוד"ה לאימת, חולין כד,ב תוד"ה התורה, חולין קכח,ב רש"י ד"ה החותך כזית ומהרש"א, שבת צא. תוד"ה אי ובעה"מ ומאירי, זבחים לא,א רש"י ד"ה לטמא בקל, רמב"ם טומאת אוכלין ד-א (מקבל) וכס"מ, רשב"א שבת צא,א ד"ה מהא דאמרינן, או"ח קנח סעיף ב.

טומאה אינה בעצמיות החפץ  – מכתבי תורה (עם הרוגצ'ובר) מכתב קיג.

אין טומאה במחובר – משום שאינו נחשב מאכל, או גזיה"כ – קוב"ש פסחים אות קנו.

טומאה בחיבורים – ב"מ קה: תוד"ה על.

טומאת בית הסתרים – במשקין – קוב"ש לפסחים יח,א.

אם משקה מטמא בפחות מרביעית – פסחים יד. תוד"ה דאיכא וגה"ש שם.

שבירה בכלי חרס – גזיה"כ שמטהר, או דוקא כשהשברים אינם ראוים לקבל טומאה – אליה רבה למשניות כלים ב-א (שבכלי מתכות כשמתקן חוזר ונטמא, וכלי חרס לא), קוב"ש פסחים אות קנה, וע"ע מ"מ במגיה לרשב"א חולין (הוצאת מוסד הרב קוק) כח: הערה *49.

חיבת הקודש – דאוריתא או דרבנן – חולין לו,ב (מכלל דחיבת הקדש דאורייתא וכו'), פסחים יט. תוד"ה אלמא, עמודי אור סימן קטז אות יג-יד.

בענין חיבת הקודש – מנ"ח קמה, חדושי ר' חיים הלוי פסוה"מ פי"ח, קוב"ש פסחים אות סה (האם נעשה כאוכל), הגרי"ז זבחים טז, ישועת דוד ענינים סימן טז.