כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי כאן שנים

באיסורים, שאין צריך בכלל שנים – כתובות כב: בריטב"א ובמגיה שם, ריטב"א יבמות פח: ד"ה והא, מרדכי יבמות פרק עשירי סימן עג, רא"ש גיטין פרק חמישי סוף סימן ח וקרבן נתנאל, ט"ז יו"ד קפה-ג, ש"ך יו"ד סימן קכז ס"ק יד (מאריך), ש"ש שמעתא ו פרקים כ-כא, נתיבות המשפט מו-כד, חדושי ר' חיים הלוי הלכות רוצח ט-יד, קהלות יעקב כתובות סימן יט.

האם גם בעד פסול – שו"ת אחיעזר ח"א ו-ו (בשיטת הרמב"ם).

בענין זה – ש"ך חו"מ פז סעיף טו, שו"ת רע"א תנינא כו ושו"ת רע"א מהדורת ליטנר יו"ד סימן א, חדושי ר' חיים הלוי הלכות רוצח.

 

כל קבוע כמחצה על מחצה דמי

באינו ניכר – פסחים ט: תוד"ה היינו ויפ"ע שם, זבחים עג: רש"י ד"ה אי, ב"מ ו: תוד"ה קפץ, ריטב"א כתובות טו, כרתי ופלתי קי-יב (שיש מחלוקת ראשונים האם קבוע שאינו ניכר נחשב קבוע), חוות דעת סימן קי וציונים לתורה כלל יז (אם קרקע נחשב קבוע גם בלא ניכר), טהרת הקדש לזבחים דף עג., שו"ת תורת חסד או"ח סימן לח ס"ק ט וסימן לט, שערי ישר ג-ו ד"ה ובעיקר הענין, קונטרס דברי סופרים סימן ה אות ט.

מה הדין כשלקח מקבוע אבל אז לא נודע שיש איסור (האם נחשב שהספק נולד במקום הקביעות, או שזה פריש) – רשב"א וריטב"א חולין צה., תורת הבית הקצר דף ל. ורא"ה שם, יו"ד קי ש"ך ס"ק יד ופרי חדש שם, שערי ישר ד-ה.

האם כשהפרישה לפנינו נחשב קבוע מה"ת – ר"ן חולין צה., ש"ך יו"ד קי ס"ק כו.

קבוע לגבי הלך אחר הרוב – קונטרס דברי סופרים סימן ה אות ל, קוב"ש ב"ב אות פה (לגבי רובא דליתא קמן).

בניכר לאדם אחד – פמ"ג יו"ד קי בשפ"ד אות יד בחלק הב' (ד"ה ואני תמה – נחשב קבוע), כרתי ופלתי קי סוף אות יב (שניכר לאדם אחד נחשב קבוע), חכמת אדם שער הקבוע (אחרי כלל סד) סעיף ב (נחשב ניכר), חוו"ד יו"ד קי ס"ק ו (לא נחשב), שו"ת שואל ומשיב מהדורה א' ח"ג סימן ב ד"ה נשאלתי במעשה, שערי ישר ד-יא, חזו"א יו"ד לז-יז, תחומין כרך ו' עמ' 394-396.

ספק קבוע – קדושין עג. רמב"ן רשב"א וריטב"א (שמותר. הריטב"א קורא לזה ס"ס), רשב"א חולין צד: ד"ה ולפי דברי (משמע לכאורה שגם ספק קבוע אסור למסקנה), רא"ה בשטמ"ק כתובות טו. (לשונו ספיקא דאוריתא לחומרא), ש"ך יו"ד קי-יד, כרתי ופלתי שם, בית שמואל סימן ד ס"ק לט, ש"ש ד-כג, רש"ש חולין צה,א.

כשחצי קבוע וחצי לא – יו"ד קי בט"ז סק"ה וגליון מהרש"א שם ופ"ת סק"ד, דרכי תשובה ס"ק ק, ש"ש ד פרקים ג-ד, קוב"ש כתובות אות מא.

אם הולכים בקבוע אחר קרוב וחזקה וספק ספיקא – פמ"ג יו"ד קי שפתי דעת ס"ק יד, פליתי יו"ד קי אות ז וערוך השלחן שם אות יב (נגד קרוב), שערי ישר ד-יב, קובץ ביאורים לש"ש אות ה.

קבוע שנשאר במקומו ולא נלקח ממנו – שער המלך הל' מגילה, יד אברהם (המודפס בשו"ע) יו"ד סימן קו סעיף ג.

בגוי – מנחת חינוך מצוה עח אות ה (דף צה-א).

בענין זה – סוף ספר הכריתות, חכמת אדם שער הקבוע (אחרי כלל סד, מאריך), שו"ת שואל ומשיב מהדורה א' ח"א סימן רנד (מאריך), שערי ישר שער ד (כולו), חדושי ר' שמעון כתובות סימן טו.

 

כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו

הגדר והביאור – גיטין מב. תוד"ה האי דאמר, נדרי זריזין לדף ג: ד"ה גמרא שהנזירות חל על הנזירות, שם בסופו בשו"ת לחי' הש"ס תשובה א ותשובה ד ותשובה יג ודבר אברהם ח"ג סימן י בהערה, שמן רוקח על בכורות ט. תוד"ה אמר, ר' חיים הלוי הל' נדרים, דבר אברהם ח"ג סימן לב אות ב, קובץ הערות סימן כה, ספר זכרון לר"ח שמואלביץ עמ' קפב (מר"ח שמואלביץ).

בקדושה הבאה מאליה – בכורות ט. תוד"ה אמר רב, וע' ירושלמי קדושין ב-ו המזבח בורר את הראוי לו, שלמי נדרים סט: מביא יד שאול (ומיישב לפי"ז איך אאחע"א בב"א) ומביא תוס' רי"ד קדושין נ,א (ומצויין שם בטעות ג,א) מעין זה, נהור שרגא יבמות יט. מוכיח מהסוגיה שם.

אין איסור חל על איסור – איך חל בבת אחת? – שלמי נדרים ותוס' רי"ד שלעיל, קובץ הערות סימן כה.

 

כסף (קנין) – בכלים פחות משוה פרוטה

שבועות לט: תוד"ה מה, קדושין ג. בר"ן, מאירי שבועות מ: (לענין בי"ד נזקקין ולענין קדושין), שבועות רא"ש פ"ו סימן ד, חו"מ סימן ו בש"ך ס"ק א, שו"ע חו"מ פח סעיף ג-ד בסמ"ע וט"ז וש"ך וקצוה"ח סק"ג ונתיבות המשפט ומשובב נתיבות שם, קוב"ש קדושין אות יא.

 

כסף (קנין)

להתחיב לשני ע"י קנין כסף – ע"ע חוב

בכסף של אחר שאינו הקונה – ע"ע דין עבד כנעני

האם חליפין הם גדר קנין כסף – ע"ע חליפין

מי שפרע – ע"ע מחוסר אמנה

מטעם תחילת פרעון או לא – חו"מ קצ סמ"ע א (צריך שכסף הקניין יינתן כתשלום על הקרקע), ט"ז ונתיבות המשפט שם (חולקים על הסמ"ע), אבני מילואים כט,ב, מנחת חינוך מצוה מג (אות י, ד"ה והנלענ"ד. מאריך לפלפל ולתלות במחלוקת ראשונים), חלקת יואב חו"מ סימן יח, אפיקי ים ח"א סוף סימן טז (בשם ר' חיים עוזר, מחלק בין כסף קניין וכסף קידושין), אבן האזל מכירה א-ד (בקידושין גם הסמ"ע מודה לט"ז), חזו"א אה"ע מד-ט, אילת השחר ב"ב מז:, זכרון שמואל עמ' רנד (שגם בקידושין שאינו תחילת פרעון, זהו תשלום עבור עצם ההקנאה).

עיקר הקנין בחוב שנוצר על ידי קבלת הכסף ("כסף החוזר") – ב"ק ע,ב "אמרי וכיון דכי תבע ליה קמן בדינא…" (משמע שרק כסף שחייבים להחזיר יוצר קנין), אפיקי ים ח"א סימן טז (בעיקר אותיות ב, ט, י: אפשר לפרש דברי הגמרא ב"ק בשני אופנים), חדושי ר' שמעון קדושין סימן ב (ד"ה ולפי זה – צריך, ובקידושין שאני), שם ב"ק תחילת סימן ה (אותיות ג-ד: איך מועילה מכירה לגוי בקנין כסף, הרי הפקעת הלוואתו מותרת?), זכרון שמואל (ר"ש רוזובסקי) עמ' רנג, (וכן עמ' רמד), שיעורי רבי שמואל קידושין ב,א אות טו-טז.

במתנה (שא"א בקניין כסף) האם מועילה משיכה – ע"ע משיכה

על ידי שוה כסף – חדושי ר' חיים הלוי הל' מעשר שני ח-ז וגליונות חזו"א שם, אבי עזרי שם (מהדורה ד) ואבי עזרי (מהדורה א) אישות ג-א.

המקור שקונה במטלטלין מן התורה – בכורות יג: רש"י ותוד"ה דבר, רש"י קדושין כו., ב"מ מז: רי"ף רמב"ן ונמוק"י.

קנין כסף במלוה – ב"מ עז: רש"י ד"ה והרי אני, וריטב"א (החדש. הובא גם בשטמ"ק. אם השתעבדות נחשבת כנתינת כסף כדי לקנות, ורק מחילת מלוה לא), ב"מ סב:-סג. בכל הסוגיה והראשונים, קידושין כז: תוד"ה במה, רמב"ם מכירה פ"ה, ופ"ה מאישות, וע' גם ערך קידושין על ידי מילוה, נתיבות המשפט סימן שד"מ ס"ק א, וסימן קצט-ב, קה"י קדושין סימן ו.

האם שכירות מטלטלים נקנית בכסף – חו"מ סימן קצח סעיף ו' ופתחי תשובה אות ח, מחנ"א קנין מעות סימן י, אור שמח מכירה פ"ג.

בגוי – חו"מ קצד-א וביאור הגר"א שם, חו"מ קצד-ג ברמ"א (לגבי מטלטלים) וסמ"ע, יו"ד שכ-ו ונו"כ (לגבי מטלטלים), בית הלוי ח"א סימן כב.

כשישראל קונה מגוי – יו"ד קלב ט"ז ס"ק ח, וחידושי בית מאיר ועבודת הגרשוני שם.

 

כרם רבעי

ע"ע נטע רבעי

 

כרת

מהותו – יבמות נה. רש"י ד"ה ערירים, חולין לא. רש"י (למטה) ד"ה טמא שאכל, שבת כה. רש"י ד"ה וכרת ותוד"ה וכרת, כריתות ז בתוס' ד"ה דחנקתיה אומצא (אם גם זרעו נכרת), יבמות ב. תוד"ה אשת ומהר"ץ חיות שם, שערי תשובה שער שלישי סימן קיט (המדרגה השביעית, שיש שני סוגי כרת), רמב"ן עה"ת סוף פרשת אחרי מות (ויקרא יח-כט), רמב"ן תורת האדם בשער הגמול (באמצע), רבנו דוד פסחים לב: ובמגיה, שו"ת לחמי תודה (ר"י באסן) סימן כד, נפש החיים שער א פרק יח ופרק יט, שם שער ד פרק כד, שם ברוח חיים פ"ו ג.

אם נאמר בו אין עונשים מן הדין – ע"ע אין עונשין

 

כתובה

האם נחשבת בחיי הבעל לחוב תוך זמנו, או שהחיוב לא חל כלל – כתובות פא: ברא"ה, רא"ש (ותוס' רא"ש) כתובות תחילת פרק חמישי (משמע שהחוב לא חל), ר"ן כתובות מ. מדפי הרי"ף ד"ה וגרסינן (יש להוכיח מדבריו), אבני מילואים סימן קג ס"ק ד, הגר"ח בסטנסיל (החדש) בענין חיוב כתובה (לכתובות דף פא:), קוב"ש כתובות אות קנז, חידושי הגרנ"ט כתובות (במהדורה החדשה סימן מד.דן בשאלה באריכות), חזו"א אה"ע נו-טז, אילת השחר כתובות מג,ב.

מה שקנתה אשה קנה בעלה – האם מדרבנן – ריטב"א קדושין כג., תוס' הרא"ש יבמות סו. וערוך לנר שם.

בארוסה – כתובות נד. רש"י ד"ה כיון דאית ותוס' רי"ד (על הדף) שם, כתובות מג: רש"י ורמב"ן ורשב"א, כתובות יב: תוס' רי"ד (ושעור כללי מר' שמואל רוזובסקי שם), רמב"ם אישות י-יא והגהות הרמ"ך ומ"מ שם, אה"ע נה-ו.

הסיבה שאינה נגבית ממטלטלים – כתובות י. תוד"ה הואיל.

הפסד הכתובה על ידי מעשה הזנות, או במה שנאסרה לבעלה – רמב"ם אישות כד-ו, תקפו כהן סימן קכ (דוחה את הראיה מתוס' בכתובות שס"ס מועיל להוציא ממון, ששם הס"ס מתיר את האשה, וממילא מקבלת כתובה), שערי ישר שער א פרק כ ד"ה ובס' תקפו כהן, חדושי ר' שמעון כתובות סימן יח אות ה, קוב"ש ב"ב אות תקה, קהלות יעקב כתובות סימן ח.

ספק אם זינתה נחשב ספק פרעון או ספק התחיבות – נתיבות המשפט עה-ה, שו"ת אגרות משה חו"מ סימנים כד-כה.

תקנת אושא באשה שמכרה בנכסי מלוג – ר' יונה ורא"ש ב"ב נ. (שלולי כבוד הבריות הבעל יכול למכור את הגוף) ורמב"ן שם מט: (שאינו יכול למכור מעיקר הדין), חו"מ קג ש"ך ס"ק כ וקצוה"ח ט, קצוה"ח קכב-ה, אור שמח רוצח ב-טו.

חיוב מזונות – מדאוריתא או מדרבנן – כתובות מז: (מחלוקת תנאים), רמב"ם אישות יב-ב (דאוריתא) ומ"מ (בה"א), רמב"ן פרשת משפטים עה"פ שארה כסותה ועונתה (פוסק דרבנן), חינוך מצוה מו (דאוריתא) וע' מנ"ח אות א  שמסתפק אם גם לפי כבודה דאוריתא, ריטב"א כתובות מח. (פוסק דרבנן), טור ושו"ע אה"ע תחילת סימן סט.

מעשה ידיה לבעלה – מה נכלל במעשי ידיה – מל"מ אישות כא-א.

זכיית הבעל בנכסי צאן ברזל מטעם ירושה או מתנאי הכתובה – כתובות נג. רש"י אינו יורשה, כתובות מח: תוד"ה ושמואל, תוס' ב"ב מט, פני יהושע כתובות מז. ד"ה גמרא, אבני מלואים נב.

נכסים שכתבה בכתובה ולא קיבל אחריות נחשבים צאן ברזל או מלוג – רש"י ורשב"א יבמות סו,א.