לאו – הפניות
לאו שאין בו מעשה ולאו שניתק לעשה – ערכים נפרדים
האם באיסור דאוריתא יש הבדל בין לכתחילה ודיעבד – ע"ע דיעבד
טעמא דקרא – ערך נפרד
האם יתכן איסור דאוריתא משום לא פלוג – ע"ע טעמא דקרא
האם יתכן איסור דאורייתא מטעם סייג – ע"ע טעמא דקרא
האם עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה, והאם לאו הבא מכלל עשה נחשב לאו, והאם נמנה כלאו במנין המצות – ע"ע עשה דוחה ל"ת
להוציא כל ממונו על איסור דרבנן – ע"ע דרבנן
לאו
לאו שבכללות – רמב"ם הל' סנהדרין יח-ג, ספר המצות שרש תשיעי.
האם יתכן עונש על לאו שבכללות כאשר העונש מפורש בתורה – מחלוקת רמב"ם ורמב"ן בספר המצוות לרמב"ם לאוין קצה.
אם חייב להוציא כל ממונו על לאו בשב ואל תעשה – או"ח תרנו ברמ"א (עיקר הדין שמבדיל בין עשה ול"ת – לא מתייחס במפורש לשאלה שלעיל), רשב"א ב"ק ט: (משמע שתלוי בשוא"ת), שו"ת ריב"ש שפז (במהדורת מכון ירושלים עמ' תקמו ד"ה ולענין טענת האונס. חייב – הוכחת רע"א שלהלן), חות יאיר סוף סימן קלט (פטור מלהוציא ממון יותר מחומש כדי לקבור המת, אע"פ שעובר בלא תלין, כיון שאינו עובר בפועל – הוכחת רע"א), רע"א יו"ד קנז-א וגליון מהרש"א, ובפתחי תשובה שם אות ד מביא תשובת הרדב"ז, פמ"ג פתיחה להל' תפילין (לפני סימן כה), או"ח תרנו בלבוש ופמ"ג באשל אברהם סק"ח וחת"ס ובכורי יעקב שם ס"ק יג, שו"ת בית יצחק יו"ד ח"ב סימן סה, אור גדול סימן א (דף י:, ד"ה ומהך), שו"ת אבני נזר או"ח סימן שכד אות ח, שדי חמד מערכת ל כלל קז מאריך עי"ש, מרגליות הים סנהדרין עד,א.
אם מותר לעבור על לאו מפני אימת המלכות (כשאין פקו"נ) – מ"ב תרנו סק"ט.
כל איסורי תורה חפצא או גברא – שו"ת הרשב"א תרטו (חפצא), ריטב"א שבועות כב:, ריטב"א שבועות כ. וקידושין נד. ד"ה ואמרינן, שו"ת הריב"ש סימן צח (גברא), רע"א יו"ד רטו, אתוון דאוריתא כלל י (איסור זמני חפצא או גברא), חדושי ר' שמעון נדרים סימן א, ספר הזכרון לר"ח שמואלביץ שעור א' של ר' שמעון, קה"י נדרים סימנים יב, יד.
לאו הניתק לעשה
גידרו – כתובות לב: בתוס', תמורה ד: בתוס', חולין קמא. בגמ' הניחא וכו' (כל זמן שיכול לקיים העשה עדיין לא עבר על הלאו).
האם העשה מתקן הלאו למפרע, והאם כשדעתו לקיים העשה מותר לעבור על הלאו – ב"מ סב. רש"י ד"ה פוטרין את המלוה (מן ל"ת ומן המלקות), פנ"י וחת"ס שם, שאגת אריה סימן פא, שדי חמד כללים ל כלל כו, פסחים כט: תוד"ה רב (בסוף), מל"מ חמץ פ"א, פמ"ג פתיחה להל' פסח ח"א פ"א אות יב, מקור חיים פתיחה לסימן תלא אות ה, שו"ת עדות ביהוסף (וילנא תרכ"ב) סימן כג ענף ב, וע"ע חמץ לגבי משהה ע"מ לבערו, לחם משנה גזלה ואבדה יד-ו (שעבר עברה וצריך תשובה).
כשקיים העשה בלי כוונה (ומצוות צריכות כוונה) – מנחת חינוך מצוה י (ועמש"כ בערך מצות צריכות כונה).
באיסור עשה (שהעשה דומיא דלאו) – חדושי ר' חיים הלוי תחלת הל' חמץ ומצה.
כשהעשה רק לצאת ידי שמים – רמב"ן ב"מ בד"ה השני בפרק איזהו נשך, שטמ"ק ב"מ תחילת פרק איזהו נשך, מפרשי הים תחילת ב"ק, אפיקי ים ח"א סימן מב אותיות ב-ג, ז.
מה ההלכה בלאו שקדמו עשה – מכות יד: (המחלוקת), פסחים צה. תוד"ה בפרטיה, רמב"ם נערה א-ז וכס"מ, לח"מ הל' סנהדרין יח-ד, שדי חמד מערכת ל כלל צא.
דוקא כשהעשה נכתב אחרי הלאו – רש"י ותוס' פסחים סז,א.
האם פטור לאו הניתן לתשלומין הוא מטעם לאו הניתק לעשה – שו"ת אחיעזר ח"א סימן כא אות ד (עי"ש כל הסימן באריכות בדיני לאו הניתן לתשלומין).
אם פוסל לעדות – ע"ע פסולי עדות
לאו שאין בו מעשה
כשאפשר לעבור במעשה ובלי מעשה, האם פטור תמיד ממלקות, או חייב תמיד? – רמב"ם שכירות יג-ב ומ"מ, לח"מ שם ולח"מ סנהדרין יח-ב, מתוך ספר ההשלמה למנחת חינוך בהגהות ר' אברהם גאגין: חינוך מצוה ז, טו, כג, לח, פא, צד, רמז, שמד, שמה, שמו, שפז, שצו, תקיד, תקפז, (דעת החינוך שפטור גם כשעשה מעשה), שטמ"ק ב"מ דף צ בשם הראב"ד, שער המלך הלכות חמץ ומצה א-ג (קרוב לסוף דבריו, דן בשיטת החינוך), נובי"ת או"ח סימן עז, שדי חמד כללים מערכת ל כלל יד,
יש שני פטורים בלאו שאין בו מעשה: מצד הלאו ומצד העבירה – דברי יחזקאל סימן כ אות ו, שיעורי רבי שמואל (רוזובסקי) מכות סימן א אות י.
אם פוסל לעדות – ע"ע פסולי עדות
אם לוקה מכת מרדות – מנחת חינוך מצוה ח (יז-ג) ומביא פמ"ג פתיחה לאו"ח.
נשבע לאכול ככר וזרקה לים, האם נחשב מעשה – שבועות ד. תוד"ה אבל, מאירי ופנ"י שם, רמב"ן מכות טו בשם ירושלמי,
מי שלבוש כלאים (ובשעת הלבישה לא עבר איסור), האם נחשב מעשה – עמק יהושע סימן ב ד"ה אך דעדיין קשה (והלאה, מאריך).
לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין
הטעם שפטור ממלקות – מכות יג: ברש"י, תומים ונתיבות המשפט ריש סימן לד (וצ"ע מרש"י הנ"ל), יבמות נה. רש"י ד"ה לכרת נתנה (לגבי כרת).
לא תגזול
ע"ע גנבה וגזלה
לא תחמוד
ע"ע חמסן
לא תחסום שור בדישו
האם זהו חיוב ממוני או כלפי שמים – ר' חיים הלוי מעילה פ"ח, שיעורי רבי שמואל רוזובסקי מכות (מהדורת תשנ"ו) ד,א אות רג.
לא תחנם
במכירת קרקע לזמן – מנחת חינוך תכו, חזו"א שביעית כד-ד, קונטרס קדושת שביעית (הרב שך).
לא תסור
אם דוקא בבי"ד הגדול שבירושלים – מרגניתא טבא על ספר המצות מ לרמב"ם שורש א' אות ה (רק בית דין הגדול היושב בירושלים), חקרי לב יו"ד ח"א דף קכו, מנחת חינוך מצוה תצז (דף סח סוף טור א).
אין לא תסור אפילו על הכרעת כל חכמי ישראל במנין – חקרי לב שם.
האם העובר איסור דרבנן עובר על לא תסור – ע"ע: דרבנן, ספיקא דרבנן