הנחיות לשימוש
(א) הערכים סודרו לפי סדר האל"ף בי"ת.
(ב) כותרת ראשית מציינת את הערך. בתוך הערך מצוינים כותרות משנה המציגות באופן כללי את הנושא של המקור המובא. כותרות ראשיות הובאו עם קו מתחת הכותרת, וכותרות משנה ללא קו.
לשם הקיצור כותרת המשנה מקוטעת ומסתמכת על הכותרת הראשית. לדוגמה: בתוך הכותרת הראשית "אין אדם משים עצמו רשע" הובאה כותרת משנה: "כשיש מגו", והרי זה כאילו נכתב: אין אדם משים עצמו רשע כשיש מיגו. (כלומר: מה הדין כשיש לו מיגו)?
כאשר הערך המשני מכיל הרבה מראי מקומות כתבתי אותו כערך בפני עצמו.
(ג) כאשר נושא המתקשר לערך נידון בערך אחר ציינתי זאת בהפניה 'עיין ערך' בראשי התיבות: ע"ע.
(ד) השתדלתי להביא את מראי המקומות לפי סדר הזמנים של המחברים, אבל לא תמיד הקפדתי על כך.
(ה) לפעמים ישנה חקירה עם שנים או שלושה צדדים. כדי לציין כמו איזה צד סובר המקור שהובא ציינתי מספר בסוגריים אחרי כל צד של הספק. לדוגמה: אין דבר שבערוה פחות משנים אם דווקא נגד חזקה (=1) או לא (=2). אחר כך ציינתי את המספר המתאים בסוגריים אחרי מראה המקום.
(ו) כאשר אני כותב "למעלה" או "למטה" הכוונה ביחס לעמוד של הספר שאליו אני מציין.
רשימת הערכים
אבות (לפני מתן תורה) – אם נחשבו כישראל
אבידה
אבילות
אגב (קנין)
אדם המזיק
אודיתא (קנין)
אוכל נפש – ע"ע יום טוב
אונאה
אונס – כשיש גם רצון של האנוס
אונס – מכניס עצמו לאונס
אונס – פטור מהמצוה או לא
אונס
אונס ומפתה ומוציא שם רע
אופה (מלאכה)
אין אדם אוסר דבר שאינו שלו
אין אדם משים עצמו רשע
אין איסור חל על איסור – פטור ממלקות או שאין איסור
אין איסור חל על איסור
אין דבר שבערוה פחות משנים – אם דוקא נגד חזקה או לא
אין דבר שבערוה פחות משנים – האם אסורי כהונה (כגון זונה) נחשב דבר שבערוה או לא
אין דבר שבערוה פחות משנים
אין הולכים בממון אחר הרוב
אין מבטלים איסור לכתחילה
אין מחזיקים מאיסור לאיסור – ע"ע חזקה דמעיקרא
אין מקבלים עדות שלא בפני בע"ד
אין נזקקים לנכסי יתומים
אין עד נעשה דיין
אין עונשים ומזהירים מן הדין
אין עושין מצות חבילות חבילות
אין שליח לדבר עבירה – הטעם
אין שליח לדבר עבירה
אינו ברשותו – האם אבידה נחשבת 'אינו ברשותו'
אינו ברשותו – כשהגזלן מסכים להחזיר (או מסכים יחד עם הבעלים להקדיש)
אינו ברשותו
איני יודע אם פרעתיך
איסור דרבנן – ע"ע דרבנן
איסורי הנאה – אם יש בעלות
איסורי הנאה – אם חייב מלקות על ההנאה
איסורי הנאה
אי עביד מהני או לא – ע"ע כל דאמר רחמנא לא תעביד
איקבע איסורא
אכילת קדשים – האם המצוה רק בכהנים או גם בישראל
אכילת קדשים
אכל נפש – ע"ע יום טוב
אמה העבריה
אמירה לנכרי
אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט
אנדרוגינוס
אסמכתא (בדרשות חז"ל)
אסמכתא (בקנין)
אפוטרופוס
אפרושי מאיסורא – ע"ע תוכחה
ארבע אמות (קנין)
ארבע אמות ברשות הרבים (בשבת)- ע"ע הוצאה
ארבע כוסות
ארבעת המינים
ארץ ישראל – קדושתה – ע"ע קדושת ארץ ישראל וירושלים
ארץ ישראל – מצות ישוב
אשת איש – ע"ע: קידושין, חופה, מיתת הבעל, סוטה
אשתו כגופו
בא במחתרת
באיסורא אתא לידיה – ע"ע יאוש
בונה (בשבת)
בורר
בידו
ביטול ברוב – הפניות
ביטול ברוב היתר באיסור (לחדש דין במיעוט)
ביטול ברוב – אם אדם אחד אסור לאכול כל החתיכות
ביטול ברוב – קמא קמא בטיל ומתי חוזר וניעור
ביטול ברוב – היתר בהיתר
ביטול ברוב – במעורב מתחילתו
ביטול ברוב
ביטול חמץ – ע"ע חמץ – ביטולו
ביכורים
בית דין – הפניות
בית דין
בית המקדש
בכור
בל תוסיף ובל תגרע
בן נח – הפניות
בן נח
בן סורר ומורה
בן פקועה – ע"ע שחיטה
בעל דין (לגבי פסול עדות) – ע"ע נוגע בעדות
ברי ושמא
ברירה
ברכות
גוד או אגוד – ע"ע שותפות
גוד אסיק
גוזז (בשבת)
גזל – ע"ע גניבה וגזילה
גזל גוי
גט
גיטו וידו באין כאחד
גילוי עריות
גירושין
גירות
גלגול שבועה – ע"ע שבועה בממונות
גלות
גמר בליבו להוציא בשפתיו
גניבה וגזילה – הפניות
גניבה וגזילה – יאוש ושינוי רשות
גניבה וגזילה – אם מקיים מצות והשיב בדמים
גניבה וגזילה – בשוגג
גניבה וגזילה – על מנת לאבד
גניבה וגזילה – פחות משוה פרוטה
גניבה וגזילה
גרמא וגרמי
גר תושב – ע"ע בן נח
ד' אמות (קנין) – ע"ע ארבע אמות
ד' כוסות – ע"ע ארבע כוסות
דאוריתא – ע"ע לאו
דבר הגורם לממון
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל-פה
דברים שבלב אינם דברים – כשאינו סותר דיבורו
דברים שבלב אינם דברים – האם משום שלא מאמינים לו
דברים שבלב אינם דברים
דברי שכיב מרע ככתובים וכמסורים דמי
דבר שאינו מתכוין
דבר שאינו מתכוין – פסיק רישא
דבר שבערוה – ע"ע אין דבר שבערוה פחות משנים
דבר שיש לו מתירים
דבר שלא בא לעולם – החסרון בסמיכות דעת או בקנין
דבר שלא בא לעולם – כשאינו מחוסר מעשה אלא זמן (קטן לכשיגדיל)
דבר שלא בא לעולם – הפניות
דבר שלא בא לעולם
דופן עקומה – ע"ע סוכה
דין עבד כנעני
דינא דגרמי – ע"ע גרמא וגרמי
דינא דמלכותא דינא – הטעם
דינא דמלכותא דינא
דיעבד
דמאי
דרבנן – הפניות
דרבנן – לאסור המפורש בתורה להיתר
דרבנן – האם עובר בלא תסור
דרבנן – כשאין לא תסור
דרבנן – אם נחשב ראוי מדאוריתא
דרבנן – אם צריך כפרה על שוגג
דרבנן – איסור חפצא או גברא
דרבנן – גזירות אחר חתימת התלמוד
דרבנן – מתי כשבטל הטעם בטלה תקנת חכמים
דרבנן
דרישה וחקירה
הגבהה – ע"ע משיכה מסירה והגבהה
הואיל ואישתרי אישתרי
הודאת בעל דין – הפניות
הודאת בעל דין
הוכח תוכיח – ע"ע תוכחה
הולכה (עבודה בקדשים)
הוצאה (בשבת)
הזמה – האם הנאמנות של המזימים היא חידוש
הזמה
הזמה – העונש (ועשיתם לו כאשר זמם)
הזמה שלא בפני העדים הראשונים – האם השניים נאמנים או לא
הזמנה
הידור מצוה
היזק שאינו ניכר- ע"ע נזיקין
הכחשה – ע"ע תרי ותרי
הכשר לקבלת טומאה – ע"ע טומאה וטהרה
הלכה למשה מסיני – הפניות
הלכה למשה מסיני – אם תיתכן בה מחלוקת
הלכה למשה מסיני – ספק
הלכה למשה מסיני
המוציא מחברו עליו הראיה – ע"ע מוחזק
הנחלה דרבי יוחנן בן ברוקא – ע"ע ירושה
הפה שאסר הוא הפה שהתיר – אם שונה ממיגו
הפה שאסר הוא הפה שהתיר
הפקר – הפניות
הפקר – מטעם נדר
הפקר
הפקר בית דין – האם מועיל גם להקנות
הפקר בית דין
הפרה, התרה והקמה (בנדרים ושבועות)
הקדש – הפניות
הקדש
הקטרה (בקרבנות)
הרשאה
השקה (במקוה)
התראה
וסתות – ע"ע נידה וסתות
"וקדשתו" – ע"ע כהן
ז' טובי העיר
ז' מצוות בני נח – ע"ע בן נח
זב וזבה
זה וזה גורם
זונה (שאסורה לכהן)
זורע (בשבת)
זכין לאדם שלא בפניו – מטעם שליחות או לא
זכין לאדם שלא בפניו – אם זכין מאדם
זכין לאדם שלא בפניו
זרוע לחיים וקיבה
זריקה (בדם קרבנות)
חוב – הפניות
חוב – פרעון
חוב – מכירתו
חוב
חולין בעזרה
חופה
חורש (בשבת)
חזקה (קנין)
חזקה דהשתא
חזקה דמעיקרא – הפניות
חזקה דמעיקרא – במקום שאפשר לברר (ע' גם ערך רוב)
חזקה דמעיקרא – העשויה להשתנות
חזקה דמעיקרא – בספיקא דדינא
חזקה דמעיקרא – מאיסור לאיסור
חזקה דמעיקרא – כשיש ריעותא
חזקה דמעיקרא – נגד רוב
חזקה דמעיקרא
חזקה דרבא – ע"ע קטן
חזקה שליח עושה שליחותו
חזקת אומדנא
חזקת האם מהני לבת
חזקת מרא קמא – ע"ע מרא קמא
חזקת שלש פעמים
חזקת שלש שנים
חזקת תשמישין
חליפין (קנין)
חליצה
חלל
חמסן
חמץ – הפניות
חמץ – האם עובר בבל יראה משש שעות
חמץ – האם ניתק לעשה, וגדר משהה על מנת לבערו
חמץ – ביטולו
חמץ שמקומו אינו ידוע
חמץ
חסימה – ע"ע לא תחסום שור בדישו
חצי דבר (בעדות)
חציצה
חצי שיעור אסור מן התורה – הסברה והגדר
חצי שיעור – במצות עשה
חצי שיעור – באיסור בל יראה
חצי שיעור – באיסור שאינו איסור אכילה
חצי שיעור
חצר (קנין)
חצר מושאלת ומושכרת – קונה לשוכר או למשכיר
חצר – קונה לו שלא מדעתו
חרב הרי הוא כחלל
חרם ונידוי
חתיכה נעשית נבילה
טבילה במקוה
טבל
טובת הנאה
טוחן
טומאה הותרה בציבור
טומאה וטהרה – הכשר לקבלת טומאה
טומאה וטהרה – בולע נבלת עוף טהור
טומאה וטהרה
טוען טענת גנב
טעמא דקרא
טעם כעיקר – נותן טעם לפגם
טעם כעיקר
טענו חטים והודה לו בשעורים
טענינן ליתמי וללקוחות – אם נחשב טענת ברי או טענת שמא
טענינן ליתמי וללקוחות
טריפה
יאוש – הפניות
יאוש
יבום – אם צריך עידי קיום
יבום
י"ג מידות – ע"ע שלש עשרה מידות
יד (קנין)
ידות (=אמירה חלקית)
ידים – ע"ע ידות
יהרג ואל יעבור – להכניס עצמו לספק מיתה כדי להציל חבירו ממיתה ודאית
יהרג ואל יעבור
יום טוב
יכיר
ירושה
ירושה – אם ירושת אח מדין משמוש
כבוש מלחמה
כהן
כופר
כותב (בשבת)
כיבוד אב ואם
כיבוד תלמידי חכמים – ע"ע תלמיד חכם
כלאים
כל דאלים גבר
כל דאמר רחמנא לא תעביד – אי עביד מהני או לא
כל דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד מהני או לא – בקדשים (ששנה הכתוב לעכב)
כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי – ע"ע הודאת בעל דין
כללי הפסק – הפניות
כללי הפסק – גדר פסק ובאיזה תחומים שייך לפסוק
כללי הפסק – רוב דעות
כללי הפסק
כללי הרמב"ם – דרכו להביא דרשה פשוטה לדין אפילו נגד הנאמר בגמרא
כללי הרמב"ם – הרמב"ם פוסק במקומות רבים כירושלמי נגד הבבלי
כללי הרמב"ם
כל מקום שהאמינה תורה עד אחד
כל קבוע כמחצה על מחצה דמי
כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
כסף (קנין)
כרם רבעי – ע"ע נטע רבעי
כרת
כתובה
לאו – הפניות
לאו
לאו הניתק לעשה
לאו שאין בו מעשה
לאו שניתן לאזהרת מיתת בית דין
לא תגזול – ע"ע גנבה וגזלה
לא תחמוד – ע"ע חמסן
לא תחנם
לא תחסום שור בדישו
לא תסור
לבוד
לכתחילה – ע"ע דיעבד
לפני עיור – כשלא עבר ונכשל
לפני עיור – האם באיסור דרבנן עובר המכשיל לפנ"ע דאוריתא
לפני עיור – להכשיל גוי
לפני עיור
לקט שכחה ופאה
מבשל – ע"ע אופה
מודה במקצת – ע"ע שבועת מודה במקצת
מודה בקנס פטור
מודה בשטר שכתבו
מוחזק – הפניות
מוחזק
מוחזק – האם צריך אחיזה הראויה לקנין
מוחק (בשבת)
מוציא (בשבת) – ע"ע הוצאה
מוציא שם רע – ע"ע אונס ומפתה ומוציא שם רע
מוקצה
מוקצה – מיגו דאתקצאי לבין השמשות אתקצאי לכולי יומא
מחוסר אמנה
מחילה – הפניות
מחילה – סילוק או הקנאה
מחילה – האם צריכה קנין
מחילה
מחיצות שבת
מיאון
מיגו – הפניות
מיגו – בירור או כח הטענה
מיגו – להוציא ממון
מיגו – לפטור משבועה
מיגו
מילה
מי שפרע – ע"ע כסף
מיתת הבעל
מכה בפטיש (מלאכה בשבת)
מכירי כהונה
מכירת שטרות – ע"ע: חוב-מכירתו
מכת מרדות
מלאכה שאינה צריכה לגופה
מלאכת אוכל נפש – ע"ע יום טוב
מלבן (מלאכה בשבת)
מלחמה
מליקה
מלך
מלקות
ממזר
מנהג – כוחו ותוקפו
מנהג – מטעם נדר
מנהג
מסירה (קנין) – ע"ע משיכה מסירה והגבהה
מעילה
מעמד שלשתן (קנין)
מעשר כספים – ע"ע צדקה
מעשר שני
מצה
מצוה הבאה בעבירה – פסול מדאוריתא או מדרבנן
מצוה הבאה בעבירה
מצוה לקיים דברי המת
מצוות לאו ליהנות ניתנו
מצוות צריכות כונה – כשמכוין שלא לצאת (למאן דאמר אין צריכות כונה)
מצוות צריכות כונה
מצות עשה שהזמן גרמה
מקוה
מרא קמא – גדר מוחזק או חזקה דמעיקרא
מרא קמא – נגד רוב
מרא קמא
משיכה מסירה והגבהה (קנין)
משכון
משפחת אם אינה קרויה משפחה
מתוך שאינו יכול לישבע משלם
מתנה על מה שכתוב בתורה
מתנה על מנת להחזיר
מתנות כהונה ולויה – האם ממון השבט לפני שהורמו או לא
מתנות כהונה ולויה
מתעסק
נבילה
נדוי – ע"ע חרם ונידוי
נדרים – הפניות
נדרים – לאסור דבר שלא בא לעולם
נדרים
נדרים – מעילה בקונמות
נהנה
נוגע בעדות – פסול מטעם קרוב או חשש משקר
נוגע בעדות
נותן טעם לפגם – ע"ע טעם כעיקר
נותר
נזיקין – האיסור להזיק
נזיקין – נזקי שכנים
נזיקין
נזיקין – צורת התשלומים
נזירות
נטע רבעי
נידה – למ"ד וסתות דרבנן, האם חיוב פרישה סמוך לוסת הוא מדאוריתא
נידה – וסתות דרבנן – הסיבה שלא דאוריתא
נידה – וסתות
נידה – הרגשה
נידה
נידוי – ע"ע חרם ונידוי
ניצוק קטפרס ומשקה טופח
נמצא אחד קרוב או פסול – בדיינים
נמצא אחד קרוב או פסול
נסוך המים
נערה מאורשה
נשיאת כפים
סודר (קנין) – ע"ע חליפין
סוטה
סוכה
סומא
סותר (בשבת)
סיטומתא (קנין)
סיכה כשתיה
ספיקא דאוריתא לחומרא – מן התורה או מדרבנן
ספיקא דאוריתא לחומרא
ספיקא דדינא
ספיקא דרבנן לקולא – לכתחילה
ספיקא דרבנן לקולא – כשיש חזקת איסור
ספיקא דרבנן לקולא – כשיש ספק ספיקא להחמיר
ספיקא דרבנן לקולא
ספירת העומר
ספק דברי קבלה
ספק טומאה ברשות היחיד וברשות הרבים
ספק ממון ענים
ספק ספיקא – טעם היתרו
ספק ספיקא – האם דוקא המתהפך
ספק ספיקא – להקל לכתחילה
ספק ספיקא – כשאפשר לברר
ספק ספיקא – במחלוקת הפוסקים
ספק ספיקא – כשיש חזקת איסור
ספק ספיקא – להוציא ממון
ספק ספיקא
ספר תורה תפילין מזוזה
עבד כנעני – הפניות
עבד כנעני
עבד עברי
עביד איניש דינא לנפשיה
עד אחד נאמן באיסורים – הפניות
עד אחד נאמן באיסורים – להחזיק איסור למלקות (האם מי שאכל אחרי העדות לוקה)
עד אחד נאמן באיסורים – נגד חזקה דמעיקרא
עד אחד נאמן באיסורים
עד אחד לשבועה – ע"ע שבועה בממונות
עדות – הפניות
עדות
עדות – האם גזרת הכתוב
עדות – כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד
עדות מיוחדת
עדות שאי אתה יכול להזימה
עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
עדיו בחתומיו זכין לו
עובר ירך אימו
עוסק במצוה פטור מן המצוה
עידי קיום – אם דוקא ראית עדים או גם בירור אחר
עידי קיום – אם צריך עידי קיום על דעת האיש והאשה
עידי קיום
עירובין
עציץ נקוב ושאינו נקוב
ערב
ערבות במצוות
ערלה
עשה דוחה לא תעשה – אין עשה דוחה ל"ת ועשה
עשה דוחה לא תעשה – אם עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה
עשה דוחה לא תעשה
פאה – ע"ע לקט שכחה ופאה
פדיון הבן
פועל
פיגול – חל על ידי מחשבה או דיבור
פיגול
פלגינן דיבורא ונאמנות
פסולי עבודה במקדש
פסולי עדות – הפניות
פסולי עדות – קרוב
פסולי עדות
פסולי קהל
פסח (קרבן)
פרה אדומה – ע"ע קרבנות
פרוזבול – ע"ע שמיטת כספים
פריה ורביה (מצוה)
צדקה
צורת הפתח
ציצית
צער (תשלומים) – ע"ע אדם המזיק
צער בעלי חיים
קבוע – ע"ע כל קבוע כמחצה על מחצה
קבורה
קבלת הדם (של קרבנות)
קדושת ארץ ישראל וירושלים
קדשים קלים
קוצר (בשבת)
קורע (בשבת)
קטן – הפניות
קטן – האם במעשיו תיתכן מהות עבירה (ורק אינו נענש) או לא
קטן – האם קטן חייב מדרבנן במצוות או רק אביו חייב לחנכו
קטן
קידוש (בשבת ויום טוב)
קידוש החודש
קידושין – הפניות
קידושין – האם מועיל 'טלי קידושיך מעל גבי קרקע'
קידושין – האם אפשרי בקטן
קידושין – בקדושי כסף העיקר בנתינה או בקבלה
קידושין – בקרקע ובמחובר לקרקע
קידושין – על ידי מלוה
קידושין – בכסף דאוריתא או דרבנן
קידושין – האם צריך דיבור
קידושין
קם ליה בדרבה מיניה – האם חייב לצאת ידי שמים, והאם תפיסה מועילה
קם ליה בדרבה מיניה
קנין – הפניות
קנין
קנין – התכוון לקנות על ידי קנין שאינו מועיל ועשה גם קנין שמועיל
קנין לאחר שלושים (קנין שיחול כעבור זמן)
קנין דרבנן – האם מועיל לדאוריתא
קנין פירות
קנס
קנס – תפיסה (לפני פסק בית דין)
קנס – לצאת ידי שמים (לפני פסק בית דין)
קרבנות – הפניות
קרבנות – דיחוי
קרבנות – פסול על ידי מחשבה
קרבנות – ציץ מרצה על הטומאה
קרבנות
קרוב (פסול עדות)
קריאת התורה
קריאת שמע
קרקעות עבדים ושטרות – הפניות
קרקעות עבדים ושטרות – האם יש בקרקע איסור לא תגזול ואיסור אונאה
קרקעות עבדים ושטרות
ראשית הגז
רבית
רוב – הפניות
רוב
רוב – אם נחשב ודאות
רודף
רוצח
רשות היחיד ורשות הרבים – ע"ע מחיצות שבת
רשע – האם פסול לעדות מטעם חשש משקר
רשע – סוג העברה שפוסלתו לעדות
רשע (פסול לעדות)
שבועה – על ידי כתיבה
שבועה – הפניות
שבועה – לקיים מצוה
שבועה
שבועה בממונות – הפניות
שבועה בממונות
שבועת העדות
שבועת מודה במקצת
שבועת מודה במקצת – כשמודה במה שאינו יכול לכפור
שבועת עד אחד
שביעית
שבעה טובי העיר – ע"ע ז' טובי העיר
שבע מצוות בני נח – ע"ע בן נח
שבת – הפניות
שבת – אבות ותולדות
שבת
שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא – נדר או נאמנות
שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא
שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא – כשיש עדים להיפך
שומע כעונה – האם יוצא בשמיעה או שנחשב כאמירה
שומע כעונה
שומר
שופר
שור המזיק
שותפות
שחיטה
שחיטת קדשים
שטר – הפניות
שטר – אם פסול מדאוריתא (משום מפי כתבם) או לא
שטר – דעת המתחיב
שטר – שטרך בידי מאי בעי
שטר – האם אפשר לטעון פרעתי נגד כתב ידו
שטר – הקנין
שטר
שילוח הקן
שינוי גזילה
שיעבוד – דאוריתא או דרבנן
שיעבוד – בעל חוב למפרע הוא גובה
שיעבוד – אין נפרעים מנכסים משועבדים כשיש בני חורין
שיעבוד – האם יש על היורשים שיעבוד הגוף
שיעבוד – הפניות
שיעבוד
שיעורים
שירטוט
שכירות
שלא כדרך אכילתו והנאתו – האם מותר לכתחילה, או יש איסור ורק פטור ממלקות, או אסור מדרבנן
שלא כדרך אכילתו והנאתו – במצות עשה
שלא כדרך אכילתו והנאתו
שליחות – הפניות
שליחות – במצוות, בדברים שבגופו, ובמעשה
שליחות – שליחות בנכרי לנכרי
שליחות – נשתטה המשלח או מת
שליחות – שלוחו של בעל הממון
שליחות
שלש עשרה מידות – האם אדם דן מעצמו
שלש עשרה מידות (שהתורה נדרשת בהן)
שמחת יום טוב
שמיטה – ע"ע שביעית
שמיטת כספים
שעבודא דרבי נתן
שעטנז
שתיקה כהודאה – ע"ע הודאת בעל דין
תוכחה
תוך כדי דיבור כדיבור דמי – בהקדש
תוך כדי דיבור כדיבור דמי
תופר (מלאכה בשבת)
תחומין – ע"ע עירובין
תליוהו וזבין זביני זביני
תלמוד תורה
תלמיד חכם
תמורה
תנאי
תנאי – האם חל למפרע ממש
תנאי – האם גם בלי משפטי התנאים חייב לקיים התנאי מדין תשלום
תנאי – האם מחילה עליו מועילה
תפילה
תפילין
תפיסה – הפניות
תפיסה
תרומה – משמרת תרומותי
תרומה – קנין כספו
תרומה
תרומות ומעשרות – האם יש מצוה בהפרשה כשאינו רוצה לאכול
תרומות ומעשרות – מצוות הפרשה ומצוות נתינה
תרומות ומעשרות
תרומת מעשר
תרי ותרי
תשביתו (חמץ)