כבוש מלחמה
קונה מטעם יאוש או קנין – גיטין לז: לח. רש"י ותוס' ורשב"א.
אם פוקע כשנפסק הכבוש – דבר אברהם ח"א סימן יא אות ח, וח"ב סימן ו אות ג, בענין זה – הר צבי זרעים ח"א סימנים יח-כ, ספר משפט המלחמה עמ' קסא.
כהן
איסור זונה לכהן – ע"ע זונה
נשיאת כפים – ערך נפרד
חלל – ערך נפרד
מתנות כהונה – ערך נפרד
תרומות ומעשרות – ערך נפרד
זרוע לחיים וקיבה – ערך נפרד
אם לכהן יש גם שם לוי – ראה מה שכתבתי בערך חלל (האם נחשב לוי)
אם בזמננו נחשב ספק כהן או לא – מהרי"ט ח"א סימן קמט, חקרי לב אה"ע סימן ב, כתובות יד. בחדושי הרד"ל (בשם מהרשד"ם), שערי תשובה או"ח סימן רא סק"ו, מ"ב סימן תנז ס"ק כב, חזון איש שביעית ה-יב.
וקדשתו – דאוריתא או דרבנן – ירושלמי גיטין פרק הנזקין ה"ט, חולין פז. תוד"ה וחייבו, חינוך מצוה רסט, מהרי"ק סימן ט, מג"א סימן קלה אות כ ופמ"ג שם (בתחילת משבצות זהב שם וא"א ז), מג"א סימן רא ס"ק ד, ומ"ב שם ס"ק יג, פמ"ג פתיחה כוללת חלק ראשון אות כ, ארעא דרבנן סימן תקמד, קרבן נתנאל פרק הניזקין סימן כ אות ש, עמק ברכה עמ' מד בענין קדושת כהן אות א.
האם מצות "וקדשתו" נוהגת בזמן הזה – הגהות מרדכי גיטין סימן תסא (מחלוקת), רמ"א או"ח סוף סימן קכח (נוהג).
האם גם כהן מחויב לנהוג בכהן אחר – מחצית השקל או"ח סוף סימן קכח (מוכיח שמחויב), באר היטב שם (שמותר), ביאור הלכה שם סוף הסימן (מביא אחרונים שמתירים), מנחת חינוך מצוה רסט-ד (מביא מקנה קידושין שכהן רשאי להשתמש בכהן).
האם מחילתו מועילה – מרדכי גיטין סימן תא, הגהות מרדכי גיטין סימן תסא (מועילה), חינוך מצוה רסט (שמחילה לא מועילה), ומנחת חינוך שם אות ב, או"ח קכח סוף הסימן ברמ"א (מחילה מועילה), וט"ז ובאר היטב שם, וברכי יוסף בשיורי ברכה שם (מפלפל בשאלה).
כהן עם הארץ – מנחת חינוך רסט-ג בסוף (מביא ריב"ש שמותר להשתמש בכהן עם הארץ. ושמדברי החינוך לא משמע כך), ביאור הלכה סוף סימן קכח (יש שמצדדים להקל בכהן עם הארץ).
"וקדשתו" בכהן בעל מום – מנחת חינוך רסט-ג (נראה שיש מחלוקת בין הרמב"ם והחינוך. ובהערות למנ"ח הביאו שגם בספר המצוות כתב הרמב"ם כמו החינוך, שיש מצוה גם לכהן בעל מום).
אם יש דיני כהונה לכהן ממזר – קובץ הערות אות שצט והלאה, דבר אברהם ח"א סימן כו וח"ב סימן כג, מנר למנחם: עוי"ט סי' קכ, אמרי משה סימן י, פסקי הלכות ח"א דף ח: בהג"ה.
האם בזמן הזה, שהכהנים טמאי מת, מוזהרים שלא להיטמא – השגת הראב"ד הלכות נזירות פרק ה טו-יז (בסוף דבריו), משנה למלך הלכות אבל ג-א (מפלפל בדעת הראב"ד).
האם יש לכהן איסור להיכנס לאהל המת באופן שאינו נטמא – זכר יצחק סימן סז, אחיעזר ח"ג סימן סה, קובץ שיעורים ח"ב סימן מא.
כופר
אם הוי ירושה, או שתחילת החיוב ליורשים – מנ"ח מצוה נא, אור שמח נזקי ממון ט-יא, חזו"א ב"ק סימן טו אות לו.
אם עד אחד נאמן לחייב – ב"ק מא: רשב"א ושטמ"ק בשם הרא"ש, שערי ישר ו-ט.
אם מועילה מחילה – ב"ק מג בתוס', פסחים כט. תוד"ה מאן וקוב"ש שם ומביא ר"ש תרומות פ"ז, קוב"ש ב"ב אות ב.
אם בכופר נאמר קים ליה בדרבה מיניה – ע"ע קלב"מ
כותב (בשבת)
אם גם חק תוכות חייב – ר"ן סוף פרק יב דשבת, מרדכי גיטין אות שד"מ.
כיבוד אב ואם
מצוה אחת או שתים (אב ואם בנפרד) – פרשת דרכים דרך מצותיך סוף ח"א, מהר"ץ חיות סנהדרין נו,ב.
למה לא מברכים על כבוד או"א? – ע"ע ברכות
כשהאב מצווה דבר שאין לאב בו הנאה – יבמות ו. רמב"ן ורשב"א (בסוף העמוד, שעיקר הכיבוד הוא במה שמאכילו ומשקהו, ולא במה שאין בו הנאה לאב), חידושי הריטב"א שם, שו"ת הרא"ש כלל טו סימן ה (משמע שצריך, ורק אם מצווה דבר איסור אין לשמוע בקולו), שו"ת תשב"ץ ח"א סימן א (הובא בבית יוסף אה"ע קלד), שו"ת מהרי"ק סימן קסו (לא חייב, ולכן לא חייב לשמוע לאביו שלא לשאת אשה, והובאה פסיקתו ביו"ד ר"מ סעיף כה ברמ"א), שו"ת חוות יאיר סימן ריד (נראה שיש חובה לציית), שו"ת רע"א ח"א סימן סח ד"ה והנה בגוף הדין (האם יש חובה לכבד אביו לאחר מותו באופן שאינו כבוד בעצמותו), רי"י פערלא עשה ט (עמ' 200, 204) עי"ש, שו"ת ציץ אליעזר ח"כ סימן מ (מביא כמה מקורות).
האם זו מצוה שבין אדם לחברו, או שבין אדם למקום – מנחת חינוך מצוה לג ס"ק ג (מסופק בדבר, ונ"מ אם עשה תשובה האם צריך לרצות גם אותם), פירוש המשנה לרמב"ם פאה א-א (מונה כיבוד או"א במצוות שבין אדם לחברו), משך חכמה ויקרא יט-ג ד"ה יכול (שיש בכיבוד או"א גם בחינה של בין אדם למקום, עי"ש הסברו), ילקוט יוסף הלכות כיבוד אב ואם ח"א פ"א סעיף יא (מאריך בזה).
אב שמחל כבודו מחול – האם רשאי לבזותו – כן נראה מקידושין לב. וברש"י ד"ה ודילמא, וע' גליוני הש"ס שם, שדי חמד כללים כ' כלל לא.
אב שמחל כבודו מחול – אבל יש מצוה – כתובות מ' תוס' בשם הר"ר עזרא, שו"ת הרדב"ז ח"א קכד, פתחי תשובה יו"ד רמ, גליוני הש"ס קדושין לב,א.
כיבוד אבי אביו – גליוני הש"ס סוטה מט,א.
כיבוד אשת אביו ואחיו הגדול הוא משום שעל ידי זה מתכבד האב – השגות הרמב"ן לשורש השני בסהמ"צ (בהתחלה).
אב רשע – סנהדרין מז. רש"י ד"ה על מטה של חבלים, רמב"ם ממרים ו,יא (חייב בכבודו), הגהות מיימוני שם (חולק שרק אם עשה תשובה), רדב"ז שם (מיישב את הקושיה מהגמרא), טור יו"ד סימן רמ (חולק על הרמב"ם), ובית יוסף שם (מיישב שיטת הרמב"ם מהגמרא), יו"ד רמ יח (מחלוקת מחבר ורמ"א) ונו"כ, שדי חמד כללים מערכת כ' כלל קן.
אם מכה אביו חייב כרת – כתובות לז: תוד"ה מיתות, חינוך מצוה מח והגהות מל"מ שם, נזר הקודש ריש כריתות.
כיבוד תלמידי חכמים
ע"ע תלמיד חכם
כלאים
האם זורע בשדה של אחר עובר בלאו – עונג יו"ט בהג"ה בסוף סימן פב, שו"ת זרע אברהם סימן יא אות ז ד"ה והיה נראה, זכר יצחק סימן ז אות ב, קובץ הערות לדף פג., חזו"א כלאים סימן ג אות טז, שם שביעית יט-כא.
כלאי בגדים – ע"ע שעטנז