מסירה (קנין)
ע"ע משיכה מסירה והגבהה
מעילה
האזהרה – שבועות כד: רש"י בסוף העמ' (גז"ש מתרומה, ודוחה הסברים אחרים), רש"י מכות תחילת פרק שלישי (גז"ש מתרומה), וע' ריטב"א שם, וכ"כ רש"י פסחים לג., רמב"ם מעילה פ"א ה"ג וראב"ד, סהמ"צ ר"י פערלא עשה קפא (דף תא,א), ושם ח"ב עמ' רה.
האיסור מטעם גזל גבוה, או מעין איסורי הנאה מטעם בזוי הקדושה – ש"ש ו-ד, נתיבות המשפט כח-ב (בקדושת הגוף משום הקדושה, ובקדושת דמים משום גזל גבוה), אתוון דאוריתא כלל ג (מאריך לפלפל בשאלה זו, ראה בעיקר ד"ה והנה הספק), חדושי ר' חיים הלוי הל' מעילה ח-א, הגר"ח בסטנסיל בדין מעילה ע"י שליח (במהדורה החדשה סימן שעג עמ' ריד. שאיסור גזל), חדושי ר' שמעון נדרים סימן ט (האם מחמת נידרו או מחמת ששייך לגבוה), קובץ הערות נב-א (אות תעח והלאה במהדורה שלפי אותיות. שזו מחלוקת ראשונים), קוב"ש ב"ב אותיות רצט-ש (דן בשני הצדדים), קוב"ש כתובות אותיות קפה-קפו, קה"י פסחים סימן כ (במהדורה הישנה סימן יט).
האיסור בקדשים קלים – נדרים דף י. בתוס' ורש"ש שם, שטמ"ק מנחות דף ד בהשמטות, משנה למלך מעילה ב-ב (א), שעה"מ הל' חמץ, סוף נובי"ק בשם חתנו ובסוף הספר בהגהות מוהרי"ש נאטהנזאהן, קוב"ש ח"ב סימן יח.
איסור בל יחל במעילה – נידה מו. אמר רב הונא הקדיש ואכל לוקה וכו', ר"י פערלא על הרס"ג ח"א עשה קפא עמ' תא ד"ה אלא, וח"ב עמ' רו ד"ה ובלא"ה (שהפשט בגמ' שלוקה משום לאו דמעילה), דבר אברהם ח"ג סוס"י ז.
האם יש איסור במחובר – גיטין לח: תוד"ה גופיה (יש איסור), ב"י יו"ד סוס"י רכא בשם רשב"א (יש איסור), קהלת יעקב כלל ז מביא שו"ת הרשב"א תקסג, מנחת חינוך מצוה קכז (אות ז ובסוף המצוה. דן האם כוונת הרשב"א לאסור מדאוריתא או מדרבנן), כלי חמדה תחילת פרשת ראה (חוקר אם הביאור הוא שלא חל ההקדש כלל), אחיעזר ח"ב סימן יח וסימן נ (גדר האיסור במחובר).
האם אסור למעול בפחות משו"פ – גיטין יב: תוס' הרא"ש ורש"ש.
האם מצאנו תשלום קרן בלבד להקדש – רמב"ם מעילה א-ג (מועל במזיד משלם קרן), אתוון דאוריתא כלל ג (מפלפל בדבר).
בטעות – קדושין נה. תוד"ה אין (כשחושב שהחפץ שלו), נדרים לה. ר"ן ד"ה למעול מקבל ורא"ש שם, מל"מ מעילה פ"ו ותוספתא מעילה פ"ב הובא בראב"ד פ"ו ממעילה ה"ה (כשחושב שהחפץ שלו).
הגדר בזה שיוצא לחולין – קובץ הערות סימן נה.
בקונמות – ע"ע נדרים
האם דוקא בדבר שהוקדש בפה – ר' יונה ב"ב עט,א (ד"ה אבל), ורמב"ן שם, אור שמח מעילה ה-ו, זרע אברהם (ר"מ זעמבא) סימן כג אות כה.
זריקת הדם מוציאה מידי מעילה – האם בגלל שיש היתר לכהנים, או משום שנעשית מצותו? – מקדש דוד ח"א בענין ד' עבודות המתיר.
מעמד שלשתן (קנין)
האם קונה מדאוריתא – קרית ספר מלוה ולוה פט"ז (כתב שמועיל מן התורה, ונלמד ממעמד שלשתן), וע' רשב"ם ב"ב קמח,א.
לחפץ שאינו ברשותו של המוכר (כשהנפקד כופר) – ב"ק ע. תוד"ה מטלטלין, קצוה"ח קצד-ד.
האם בחוב יכול לחזור ולמחול – רמב"ם מכירה ו-ח וכס"מ ומל"מ, (עי"ש אם צריך לפטור עצמו בפירוש מהלוה).
אם מועיל מדין סיטומתא – רשב"ם ב"ב קמח,א.
בענין זה – שו"ת הרדב"ז ח"ג סימן תקעד (אלף ג), ברכת שמואל גיטין סימן כה, חלקת יואב חו"מ סימן יד.
מעשר כספים
ע"ע צדקה
מעשר שני
נטע רבעי – ערך נפרד
למ"ד ממון גבוה – האם גוף החפץ שלו – קוב"ש פסחים אות יח והלאה, קוב"ש ב"ב אות שעג, ברש"י סוכה לה: (ד"ה ומ"ד) משמע שלגבי אכילה הוא ממונו.
אם רק הבעלים יכול לפדות (ואחר מועיל מדין שליחות) – ב"ק סח: תוד"ה הוא, ועי"ש בגמ' סט:, כסף משנה מע"ש ט-ז (שהרמב"ם פוסק כמו ההו"א של תוס', שכל אדם יכול לחלל), מאירי ב"ק סט,א (כנ"ל).
מצה
חמץ – ערך נפרד
ארבע כוסות – ערך נפרד
שימור לשם מצוה – מדאוריתא או מדרבנן – רש"י גיטין י. ונובי"ת או"ח סימן עט, העמק דבר עה"ת פרשת בא יב-יז בהרחב דבר אות ב' ומציין להעמק שאלה סימן טו אות ג (ודן גם בגדר השימור לשם מצוה), שדי חמד כללים מ' כלל ק, ביאור הלכה ריש סימן תס (אם מדאוריתא) ושער הציון תס אות ד (האם לשמה בעשיה עצמה או בשמירה).
אם צריך לבלוע כזית בבת אחת – שו"ת מנחת ברוך סימן עג.
אם יש קצת מצוה לאכול כל שבעה – חזקוני עה"ת פרשת ראה (טז-ח) וחת"ס בדרשות ח"ב עמ' עז ד"ה שבעת מדיק מדבריו שיש מצוה, פני יהושע פסחים כח: ד"ה בשעה שישנו (מחלוקת תנאים), גבורות ה' (למהר"ל מפראג) פרק מח (שיש מצוה בכל הלילה הראשון, ולא רק בכזית הראשון), מעשה רב (בסוף סידור הגר"א) סימן קפה, שו"ת זכר יהוסף ח"ג סימן קעח, באר היטב או"ח ריש סימן תרלט, מרומי שדה פסחים לט,א (שבכל שיעורי כזית יש מצוה גם ביותר, וע"ע בערך שיעורים מה שציינתי בנושא זה), מ"ב סימן תרלט ס"ק כד, שו"ת אבני נזר או"ח סוס"י שעז, שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן יד אות י.
האם מצה גזולה פסולה מדאוריתא – שאגת אריה סימן צב.
מצוה הבאה בעבירה – פסול מדאוריתא או מדרבנן
תוס' סוכה ט. ד"ה ההוא (מדרבנן) ול. תוד"ה משום (מדאוריתא) ומהרש"א שם, והגהות פורת יוסף שם ט,א (ליישב סתירת התוס'), וערוך לנר ל,א (שאין כוונת תוס' בדף ל לומר שהפסול הוא מדאוריתא), רמב"ן פסחים לה,א (מסקנתו מדרבנן) ורבנו דוד שם, רשב"א ב"ק סז, ריטב"א סוכה לא, שאגת אריה צז-צט, נוב"י תנינא או"ח קלד (ד"ה ואמרתי), חדושי חת"ס ח"ו ריש לולב הגזול, סוף ספר מפרשי הים, ספר עולת שלמה (קדשים) סימן לב, שדי חמד כללים מ' כלל יז אות ג, לבוש מרדכי יבמות סימן יח.
מצוה הבאה בעבירה
כשהעבירה דרבנן – (סוכה דף ל – כשהמצוה דרבנן), ברכות מז. רש"י ד"ה הא לא חזי ליה, פסחים לה: רש"י ד"ה דמאי, וד"ה טבול מדרבנן, לחם משנה שופר א-ג ד"ה שופר של עולה, שער המלך לולב ח-ה, תורת חסד או"ח סימן לא אות א-ב, שדי חמד מערכת מ כלל עז אות ז מאריך ומביא מחלוקת ראשונים.
כשהעבירה בשוגג – חו"מ סוס"י שמח בסמ"ע וש"ך, שדי חמד כללים מערכת מ כלל עז אות ח (עי"ש אות ט כשהעבירה באונס).
פסול עצמותי או שאינו לרצון – מנחת חינוך שכה (שיש לזה שם מצוה רק שאינו לרצון, ולכן לא נחשב כאוכל חוץ לסוכה), שערי ישר ג-יט, לקח טוב כלל יב-ג, ירחון כנסת ישראל חוברת יב סימן קכה אות ג (אם יש חפצא של מצוה).
גזל ספר ולמד (או סידור והתפלל) וכדומה – ירושלמי סוכה ג-א, ציון ירושלים על הירושלמי יבמות יב-ב, רמב"ם שופר א-ג (מחלק בין גזל שופר או גזל לולב – על פי הירושלמי), חידושי הר"ן ר"ה כח. (סובר שהבבלי חולק על הירושלמי הנ"ל), שו"ת הרשב"א ח"א תמא (יוצא במגילה גזולה) וחלק ו' סימן רפו (לימוד בספר גזול נחשב מצהב"ע), ספר חסידים סימן תשעב ובמפרשים, שדי חמד מערכת מ כלל עז אות יח.
האם דוקא כשהעבירה בזמן המצוה – ב"ק סז,א תוד"ה אמר עולא (מחלוקת ר"ת ור"י כשקנה הגזל לפני המצוה), שער המלך לולב ח-ה.
כשהעבירה תיעשה גם בלי שהמצוה תקוים – נובי"ת או"ח קלה ד"ה ועתה (השני).
אם נאמר רק באסור גזל – יד המלך חמץ ומצה ו-ז.
במקום שעיקר המצוה בתוצאה כמו צדקה אין פסול מצוה הב"ע – עונג יו"ט סימן ל וסימן מא בהגה, שפת אמת שבת קה,ב, קובץ הערות סימן יא.
מצוה לקיים דברי המת
דברי שכיב מרע – ערך נפרד
אם קונה או רק מצוה – חידושי הרמב"ן גיטין יג,א (משמע מכל דבריו שזו רק מצווה, ולכן רק כשנאמר בלשון ציווי, ולא כשנאמר בלשון קניין. ודן שם האם כופים על קיום המצוה, ומסקנתו מתוספתא שכופים), שו"ע חו"מ רנב סעיף ב בשם הגהת מרדכי (והט"ז שם הביא לשון המרדכי), מחנה אפרים הל' זכיה ומתנה סימן כט (מביא מחלוקת ראשונים. ומסקנתו שתלוי בלשון המצווה).
דוקא בנכסיו וירושתו – תשב"ץ ח"ב סימן יג, שו"ת שבות יעקב ח"א סימן קסח הובא בפ"ת חו"מ רנב-א.
מתי מחייב – גיטין יג. תוד"ה והא לא משך, חידושי הרמב"ן שם, ב"ב קמט. תוד"ה דקא.
מצוות לאו ליהנות ניתנו
הטעם – רש"י ר"ה כח. וסוכה לא: וחולין פט., רשב"א סוכה לא: ד"ה והאמר רבא, שערי ישר א-ז ד"ה ובדרך זה.
כשנהנה מלבד המצוה – ר"ה כח,א המודר הנאה ממעין, ומאירי שם (מחלוקת ראשונים באופן שההנאה באה יחד עם קיום המצוה), נדרים טו: רשב"א (בסוף העמוד, נראה מדבריו שמותר), ר"ן שם (למטה, שאם יש הנאה מלבד המצוה אסור), מהר"ץ חיות שם, נדרים טז: מאירי, או"ח תקפו בב"י ופ"ח, שער המלך לולב ח-א ד"ה ומ"ש ה"ה, כפות תמרים ר"ה כח., אבני מלואים כח-ס, ושם תשובה כא (בסוף הספר), שו"ת רע"א ח"א סימן קכט, שו"ת ר"ש איגר יו"ד סימן מב, חדושי ר' שמעון נדרים סימנים יא-יב, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סימן קכו ענף ג (מדייק מכמה ראשונים שמותר), ועי"ש ענף ד (אם לרמב"ם מותר).
האם מותר לכתחילה ליהנות או רק בדיעבד – מל"מ אישות פ"ה ה"א ד"ה ודע דסברת הרא"ש, יד מלאכי סימן תלא, ובהגהות ר"י פערלא ליד מלאכי (נדפס ב'נעם' תשמ"א) מציין לשעה"מ לולב פ"ח, אבני מלואים כח-ס.
כשאפשר לקיים המצוה באופן אחר בלי לעבור איסור – שער המלך שופר פ"א, אבני מלואים כח-ס, שם בסוף תשובה כא (לקראת סוף התשובה).
במצוות דרבנן – שו"ת הרשב"א סימן תשמו, ר"ן ר"ה פרק שני, ר"ן ר"ה פ"ג בשם בעה"מ דף כח:, שער המלך לולב פ"ח, מחנה אפרים הל' נדרים סימן כד, פמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"א סימן כט, בית הלוי בסוף הספר, שערי ישר א-ז ד"ה ובדרך זה, קהלות יעקב נדרים סימן לה.
בענין זה – שו"ת בסוף אבני מלואים סימן כא, חדושי ר' שמעון נדרים סימנים יא-יב, קהלות יעקב נדרים סימנים לד-לה, קהלות יעקב עירובין סימן ח.
מצוות צריכות כונה – כשמכוין שלא לצאת (=למאן דאמר אין צריכות כונה)
פסחים ז,ב סוף תוד"ה לצאת וריטב"א שם, סוכה לט תוד"ה עובר, ברכות יב תוס' ורשב"א ורא"ה ור' יונה, פנ"י שם, ר"ה כח בריטב"א ד"ה שלחו (שיצא) ור"ן בשם ר' שמואל, ב"י תקפט בשם אהל מועד, שו"ת מהר"י בן לב ח"ב סימן פה, שדי חמד מערכת מ' כלל סח, פמ"גאו"ח סימן תרנ"א במ"ז אות ה, אתוון דאוריתא כלל כג, וע' מקנה כלל נג (אם למ"ד אי"צ כונה משום סתמא לשמה).
מצוות צריכות כונה
האם מדאוריתא צריכות – פמ"ג או"ח סימן ס' בא"א ס"ק ג (מסתפק), ביאור הלכה שם סימן ס' ד"ה וי"א שצריכות (מכריע שמדאוריתא), מלא הרועים אות מ ערך מצ"כ אות יח, קהלת יעקב כלל קפב, שדי חמד כללים מערכת מ"ם כלל סא, דבר שמואל פסחים קיד,ב בתחילת העמוד.
לכתחילה לכו"ע צריכות כונה – ר"י ריש ברכות ד"ה ואיפסקא הילכתא, בעה"מ פרק ערבי פסחים (לדף קיד:, כה. מדפי הרי"ף), משנה ברורה סימן ס' סוף ס"ק ז.
אם צריך דיבור – מנחת חינוך מצוה י (דף כב-ב).
האם חסר בחפצא של המצוה בלי כונה – ברכת שמואל גיטין סימן י (עי"ש שלכן יועיל תנאי).
למ"ד אי"צ כונה – בכל זאת לא קיים המצוה – קובץ הערות אות שדמ.
הביאור של מ"ד אי"צ כונה – המקנה כלל נג (אם משום סתמא לשמה קאי).
למ"ד אי"צ כונה – דוקא כשיש מעשה, אבל כאשר אין מעשה גם הוא מודה שצריך כונה – ר' יונה ברכות יב, שו"ת ר' אברהם בן הרמב"ם על סדר הרמב"ם סימן מג ובשו"ת ברכת אברהם סימן לד, ובשו"ת ר"א בן הרמב"ם סימן קיד, מגיד משנה שופר ב,ד.
למ"ד צריכות כונה, דוקא מצוה בקום ועשה צריכה כונה – מנחת חינוך סוף מצוה א (ד"ה אע"פ), מנחת חינוך מצוה י (ראיתו מתמורה ללאו הניתק לעשה וקיים העשה בלי כונה), מנ"ח ט-א.
למ"ד אין צריכות כונה – האם גם שומע כעונה אין צריך כונה – ע"ע שומע כעונה
מצות דיבור לכו"ע צ"כ – כן כתב ר' יונה ברכות יב,א (ו,א מדפי הרי"ף, ד"ה אמנם רבינו האי), והגהות הב"ח שם (מקשה עליו מהסוגיה ברכות תחילת פרק ב ומיישב בדוחק. וכן הקשו עוד אחרונים בהגהותיהם שם: גליון מהרש"א, מעשה אלפס, דרך תמים, בית אפרים, קרני ראם, פעולת שכיר, בן אריה), בית אלקים (מבי"ט) פ"ג (ושמא דוקא בתפילה), ביה"ל סימן ס ד"ה י"א שאמצ"כ בשם ב"י סימן תקפט, עמק ברכה עמ' ט.
האם מכשירי מצוה צריכים כונה – מנחת חינוך מצוה א, שדי חמד כללים י' כלל לד,
אלו מצוות צריכות כונה – רמב"ם שופר פ"ב במגיד משנה (לגבי מידי דעשיה), ר' יונה ברכות יב (כנ"ל), דבר אברהם ח"א סימן טז אות כט, שם ח"ב ריש סימן ו.
מצוה שבין אדם לחברו – ספרא ויקרא דבורא דחובה פרשה יב (היתה סלע צרורה לו בכנפיו ונפלה ממנו ומצאה העני הכתוב קובע לו ברכה. הובא ברש"י על התורה ויקרא ה,יז. אבל יש לחלק בין ברכה לקיום מצוה), ויקרא רבה פרשת בהר לד,טז וכן מסכת כלה א,כא וב,יג (מעשה ברבי עקיבא ורבי טרפון), שו"ת בית הלוי דרוש א' (ד"ה ובזה יתבאר לנו, וד"ה אמנם עוד סברא אחרת), כלי חמדה פרשת כי תצא פרק יג אות ה ובקו"א שם בסוף, מ"ב תרצ"ה סוף ס"ק ד (אולי משלוח מנות ומתנות לאביונים צריך כונה), שו"ת חזון עובדיה סימן כט עמ' תקמ-תקמג (בשם חיד"א ועוד אחרונים שבבין אדם לחברו אין צריך כוונה).
האם מצוות אכילה צריכות כונה – ר"ה כח. בסוף העמוד (הו"א שבאכילת מצה יצא גם בלי כוונה), ר"ן שם (ז,ב מדפי הרי"ף) ד"ה גרסי' (יש סברה שיצא משום שנהנה באכילתו), וסוף ד"ה לפיכך (הרמב"ם פוסק שבאכילה אין צריך כוונה משום שנהנה), כס"מ הל' שופר ב-ד, או"ח תעה-ד ומ"ב ס"ק לד (דעת השו"ע שבאכילה אי"צ כוונה), ושער הציון לד (הפוסקים שחולקים על השו"ע), מ"ב תרצה סוף ס"ק ד (אולי צריך כונה בסעודת פורים), ביה"ל סימן ס ד"ה וי"א שצריכות (דעת השו"ע שבאכילה אי"צ כוונה, והב"ח חולק), קוב"ש פסחים אות רטו.
במקום שהעיקר בתוצאה (כגון פריעת בע"ח ופריה ורביה) לכו"ע אין צ"כ – בית הלוי ח"ג סימן נא אות ג, קוב"ש ח"ב סימן כג אות ו.
מצוה דרבנן – משנה ברורה סימן ס' ס"ק י (מביא מחלוקת אם צ"כ), ביאור הלכה סימן תע"ה סעיף ד' ד"ה לא יצא, שדי חמד מערכת מ כלל סד.
למ"ד צריכות כונה – האם מועיל תנאי במצות – ע"ע תנאי
כל מצוה שנתבאר "למען ידעו דורותיכם" אינו יוצא המצוה כתיקונה עד שיתכוין הטעם – ב"ח או"ח סימן ח ד"ה ונקראים ציצית, וסימן כה ד"ה ויכוין, וסימן תרכה ומג"א שם (בשמו).
בענין זה – ר"ה כח.-כח:, פסחים קיד:, שו"ע או"ח סימן ס סעיף ד, חידושי רבי שלמה (היימן) ח"ב עמ' קע"א בענין מצ"כ.
מצות עשה שהזמן גרמה
כשחל בדיעבד גם בכל זמן – מהרי"ט קדושין כט., קהלות יעקב שבועות סימן ט.
כשיש גם לאו – קדושין לד. תוד"ה מעקה, רמב"ן ור"ן שם, חינוך מצוה רצז, שער המלך הלכות ע"ז יב-ג, ומביא מגילה כ,א.
האם מצוה שאסור לעשותה בשבת ויו"ט נחשבת שהזמן גרמה – חי' מהרי"ט קדושין כט ושער המלך סוף הלכות פסוה"מ (שלא הז"ג), רע"א (לקוטים) קדושין כט:, שו"ת אבני נזר או"ח סימן תקט (נחשב ז"ג), שדי חמד כללים מ' כלל קלו.
כאשר הזמן אינו גורם לחיוב המצוה, אלא שבפועל המצוה מוגבלת לזמן מסוים – דברי יחזקאל סימן מה (עי"ש אריכות בגדרי מ"ע שהז"ג).
האם האשה מקיימת מצוה – עירובין צז. תוס' ותוס' הרא"ש, טורי אבן ר"ה כח. ד"ה אילימא (עבד שקיים מ"ע שהז"ג ונשתחרר חייב לקיים שנית), שו"ת שרידי אש ח"ג סימן קד.
מצוה שהיא חובת קרקע – מנחת חינוך מצוה פד, חמדת ישראל (רמ"ד פלאצקי) קונטרס נר מצוה.
מקוה
טבילה – ערך נפרד
השקה – ערך נפרד
חציצה – ערך נפרד
כולו מים שאובים פסול מדאוריתא או מדרבנן – פסחים יז: בתוס', יבמות פב: רש"י ותוד"ה נתן, ב"ב סו. בתוס', רמב"ם מקואות פרק ד, שו"ע יו"ד רא-ג, רא"ש תחילת הל' מקואות, שו"ת הרדב"ז ח"א או"ח סימן פה, מקואות ב ג רע"ב ותוי"ט ומלאכת שלמה ותוס' אנשי שם, זכר יצחק סימן נו.
מים שאובים – פסול במים או בעשיה – זכר יצחק סימן נו (שני הדינים), ברכת שמואל יבמות סימן כא.
האם מדאוריתא צריך ארבעים סאה לאדם קטן – רא"ש הלכות מקואות סוף סימן ב, מאירי מקואות ב א, מהרש"ל פסחים טז:, ב"ח יו"ד קכ וט"ז שם, שו"ת חת"ס או"ח סימן קפא, שדי חמד כללים ט כלל ד, סוף קונטרס דברי סופרים (בקוב"ש) ומביא רשב"א ב"ב כט., חזו"א יו"ד מקואות קמא-ה, ובטהרות לקוטים מקואות סימן ב וכן בטהרות מקואות תנינא א-ב, שו"ת מנחת אליעזר ח"ב סימן יז.
האם במעין צריך מ' סאה לאדם – תחילת פ"ה ממקואות בר"ש, רא"ש הלכות מקואות סוף סימן א, טור יו"ד ריש סימן רא וב"י שם, ביאור הגר"א שם אות ו, מקואות ה-ו בתוי"ט ותוס' רע"א ותוס' חדשים ומשנה אחרונה, חזו"א מקואות תנינא סימן ט אות א וב'.
טעם הפסול בזוחלים (האם משום שקטפרס אינו חיבור וחסר בשיעור) – חולין לא: תוד"ה גזירה, מאירי שבת סה: (כמו הגר"א), פירוש הרא"ש נדרים סוף מ., ריב"ש הובא בביאור הגר"א יו"ד רא אות ו וצג, שערי ישר ג-כז ד"ה ובעיקר הדבר שכתב הגר"א, קהלות יעקב נדרים סימן כה.
הפסול בזוחלים דאוריתא או דרבנן – שו"ת חת"ס יו"ד סימן רב.
מרא קמא – גדר מוחזק או חזקה דמעיקרא
ב"מ ב: תוד"ה התם (הלשון משמע קצת שמוחזק), ב"ב לב: בתוס', ר"ן קדושין ה:, טור חו"מ סימן רמ בשם הרמ"ה, הגהות אשר"י ב"מ פ"ח סימן יח בהגה השניה, מהרש"א ב"מ ק., פנ"י ב"מ ו:, פנ"י כתובות עו: ברש"י ד"ה כלה בבית חמיה, ש"ש ד-יב, ד-כד, קונטרס הספקות כלל א אות ה-ו, נתיבות המשפט לד-טו וכן פח-ד, שו"ת חמדת שלמה סימן ב בדברי בעל הנתיבות, שו"ת רע"א קלו-קלז, שו"ת חת"ס אה"א ח"א פ (ד"ה אחרי, חזקה דמעיקרא), שו"ת כתב סופר יו"ד סימן קמה (שני הדינים), אור שמח טו"נ פרק טו, משך חכמה דברים כד-יט (עה"פ לא תשוב לקחתו), שערי ישר ה-יד, חדושי הגרנ"ט ב"מ סוגית תקפו כהן (סימן קמה) וב"ב סימן קעז, קובץ הערות סימן כז אות א, קוב"ש ב"ב סימן קלו, קוב"ש כתובות אות רעג, קה"י סוף יומא לקוטים סימן ד, קה"י השמטות לב"ב (רק בחלק מההוצאות) שבקרקע ודאי הוי גדר מוחזק, ישועת דוד (ענינים) סימן מו ומוכיח מרע"א כתובות דף כ.
מרא קמא – נגד רוב
רמב"ם מכירה פ"כ, פירוש הר"ן על הרי"ף לב"ב (נדפס בני ברק תשנ"ג) ל,א, טורי אבן באבני מלואים מגילה ג: ד"ה נידון ככפר, שו"ת מהרש"ם סימן עד, קצוה"ח סימן רפ אות ב חולק על תה"ד שמט, ש"ש ד-כד, קונטרס הספקות כלל א אות ז, קונה"ס כלל ו אות יא, נחל יצחק סימן צא אות ד ענף ג, קובץ הערות כז-א, קוב"ש ח"ב סימן ח (שלא מועיל), ישועת דוד חו"מ סימן כד.
מרא קמא
נגד ספק מוחזק – ע"ע מוחזק
בתרי ותרי – ע"ע תרי ותרי
בספקא דדינא – ע"ע ספיקא דדינא
הסיבה שבקרקע מ"ק עדיף ממוחזק – ע"ע מוחזק
נגד ברי ושמא – ע"ע ברי ושמא
האם כשהאחר מוחזק יש מ"ק כלל – כתובות עו. תוד"ה על בעל החמור (האם מוחזק עדיף על מ"ק), ב"ק קי חכמת שלמה ומהרש"א וקרני ראם.
במטלטלין כשאין מוחזק – משנה למלך טו"נ טו-ט (מסתפק) ומביא רא"ש ורי"ף בתחילת המפקיד.
כששניהם אדוקים – חו"מ צא ש"ך סוף ס"ק לג, ש"ש ש"ד פרקים יג-יד, פנ"י ב"מ דף ז., נחל יצחק סימן צא אות ד, שו"ת חבל יעקב ח"א סימן יד, קובץ הערות כז-א, ישועת דוד ענינים סימנים מו-מז, ישועת דוד חו"מ סימן יז.
במעות – ישועת דוד ענינים סימן מו.
מ"ק בקרקע עדיף על מ"ק במטלטלים – תומים קיצור תק"כ סימן ע בסוגרים (שבזה גם לסומכוס לא יחלוקו. וע' ב"ב לה. תוד"ה ומאי שנא).
אם מועיל לחוב – חידושי מהרי"ט לכתובות בסוגיה של דף עה: ועו,א.
נגד מגו – ב"ב לב: תוד"ה אמאי, ושטמ"ק שם בשם ר"י מגאש ור' יונה ורשב"א, חו"מ עב ש"ך ס"ק קה ותומים ונתיבות המשפט ס"ק לו, חו"מ פב סמ"ע ס"ק מד (נדפס בטעות כס"ק מג, כתב בשם ריב"ש שמיגו מועיל להוציא קרקע ממ"ק), ש"ך כללי מגו (חו"מ אחרי סימן פב) סעיף א, קצוה"ח פב-יג (המיגו מועיל), ש"ש ד כד, קוב"ש ח"ב סימן ח (שלא מועיל), ישועת דוד חו"מ כד, וע"ע חזקת שלש שנים, בסעיף: מיגו לטובת מרא קמא כנגד חזקת ג' שנים (=האם נחשב מיגו להוציא).
בגוי – שטמ"ק סוף פ"ק דכתובות, חדושי ר' שמעון כתובות סימן נא ושערי ישר ה-טו, ביאורים והערות של הגרש"ז אויערבך על ש"ש ד-ז (כיון שמפארן הופיע ממונם לישראל).
משיכה מסירה והגבהה (קנין)
אם מועיל במתנה מן התורה – ע"ז עא. תוד"ה פרדשני (מועיל), ב"מ מז: בשטמ"ק ד"ה ד"ת וד"ה וק"ל בשם הרמב"ן, כתובות קב: שטמ"ק, פרישה חו"מ תחילת סימן רמא, פנ"י קדושין כב:, מקנה קו"א סימן נא, קצוה"ח קצח-א, חי' הרי"ם חו"מ סימן קצ, דבר אברהם ח"ב סימן י, שדי חמד כללים מערכת מ' כלל פא (לר' יוחנן).
האם גדר משיכה הוא הכנסה לרשות או הוראת בעלות (כמו קנין חזקה) – אבן האזל הל' מכירה: ב-ח, ב-ט, ג-יד, ד-ה.
משיכה מועילה רק כשנעשית לכיוון של הקונה, ובבעלי חיים יש דין משיכה שונה – תוס' רי"ד ב"מ ט,ב (עי"ש שמועיל גם ברה"ר).
משיכת חפץ שבתוך כליו של מוכר – ב"מ ט: תוד"ה משוך (מועיל), רמב"ם מכירה ג-יד ומ"מ (לא מועיל) ואבן האזל (ביאור שיטת הרמב"ם).
שייך רק לגבי קנין החפץ עצמו (ולא בהתחייבות מצד המוכר) – רשב"א ב"מ עח. (לכאורה מוכח דלא כרע"א), רע"א לקוטים ב"מ מח,א.
אם שוכר את מקומו מועיל מדין משיכה – ב"ב עו. תוד"ה ספינה ("ואין להקשות… דשכירות מקום הוי כעין משיכה, שמביאה לרשותו"), ב"ב עו: רשב"ם ד"ה עד שישכור (למעלה – מטעם קנין חצר), חידושי הר"ן ב"ב עו,ב ד"ה הכא במאי עסקינן ("ואין לך משיכה גדולה מזו"), פירוש המשניות לרמב"ם מעשר שני ה-ט וע' במהדורת הרב קאפח, קדושין כה: בריטב"א, פרישה חו"מ סימן קצז-ט וסימן שלו-ג, חו"מ סימן רג ביאור הגר"א אות לו, דברי משפט שיג-א, צפנת פענח מהדו"ת עמ' 180 וקונ' השלמה עמ' 13, קה"י ב"מ סימן כד ובחדשים סימן כז.
מסירה מועילה מדאוריתא או מדרבנן – רמב"ם מכירה פ"ג ה"ג, חו"מ קצח-ז, חלקת יואב אה"ע סימן יב ד"ה ונחזור.
מסירה מועילה רק בדבר שיכול לזוז (כגון ספינה ובעלי חיים) – ב"ב עו. תוד"ה אי כרבי, ורא"ש שם (הסברה שדווקא ספינה ובעלי חיים).
הגבהה מועילה כשמחזיק החפץ גם אם לא הגביהו למעלה – ב"ב פה: והוא שהיתה קלתה תלויה בה ורשב"ם, ע"ז עא: רש"י ד"ה מדמטי לאוירא דמנא (ושם יותר מחודש, שבאויר הכלי עדיין אינו מוגבה מכחו. וע' ריטב"א שם).
לגבי דיני הגבהה (והאם חלוקה מקניין יד) ע' גם בערך יד בהרחבה
כלתה קנינו – אם כשעומד בסימטא לאחר ל' מועיל – ר"ן כתובות פו: בד"ה גרסינן בגמ' (מה: מדפי הרי"ף).
בגוי – ע"ז עא.-עא:, בית הלוי ח"א סימן כב.
אם יתכן קנין משיכה בקרקע – פנ"י קדושין כב: וקוב"ש שם אות קלה, נתיבות המשפט ריש סימן קצו.
מה חשוב יותר: משיכה או מסירה? – קידושין כה,ב רש"י ותוס' ד"ה בהמה (השני), ב"ב עו,א תוד"ה ספינה.
משכון
בעל חוב קונה משכון – הגדר – ר"י מגאש שבועות מד ומבואר בקוב"ש פסחים אות יח, שו"ת הרא"ש כלל לה סימן ב וגליוני הש"ס לר"י ענגיל קדושין ח: (שבע"ח קונה המשכון ע"י כסף ההלואה ולא ע"י המשיכה של המשכון), רשב"א ב"מ סו: בשם הראב"ד (שהמשכון קנוי למלוה ורק יש חיוב להשיב חזרה), ריטב"א קדושין ח:, חו"מ עב ש"ך ס"ק ט מאריך מאוד, קצוה"ח עב ס"ק כג (כשלא בא ליד המלוה מתחילה לשם משכון).
שעת הלואתו – אם תלוי בכפיית בית דין – קצוה"ח עב-ב, שבועות מד. רש"י בסוף העמוד.
בע"ח קונה רק כשיש מצות השבת העבוט – נחל יצחק קונטרס תפיסה בדררא דממונא תחילת סימן ב.
האם יתכן משכון בלי שקדם חוב – קדושין ח: (מנה אין כאן משכון אין כאן) בראשונים (בעיקר ריטב"א ור"ן), אבני מילואים סי' כט ס"ק י.
משפחת אם אינה קרויה משפחה
כשאין משפחת אב – טור חו"מ רעו בדרכי משה סק"ב ושו"ע שם סעיף ד' ברמ"א ופתחי תשובה וגליון רע"א שם, אור שמח הלכות עבדים א-ב, ספרי עם עמק הנצי"ב פרשת פנחס סוף פיסקא ג (עמ' רכג), חדושי ר' חיים הלוי אסורי ביאה טו-ט, קובץ הערות אות קפט, חידושי העילוי ממייצ'יט סימן יב, משאת משה ב"ב סימן נו, אבי עזרי על הרמב"ם הל' ביכורים יא-יא.
מתוך שאינו יכול לישבע משלם
ביאור המחלוקת – שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתקכ, נתיבות המשפט כללי מגו (אחרי סימן פב) אות כח בביאורים (שהתורה הטילה עליו ממון, ואפשר שזה מטעם חזקה אין אדם תובע אא"כ יש לו), קוב"ש ב"ב אות קנ, קהלות יעקב ב"מ סימן ד.
מדאוריתא או מדרבנן – קצוה"ח עה-יא, קצוה"ח צב-י (בשני המקומות חולק על מהרש"ך).
בשבועה דרבנן – ב"מ ג: תוד"ה בכוליה (לא אומרים), גיטין נא: תוד"ה ובכולי (שבשבועה דרבנן אין משאיל"מ בגלל תקנתא לתקנתא לא עבדינן), שבועות מז,א תוד"ה מתוך (בשם ר"ת בספר הישר, ובהמשך תוס' בעמוד ב בהגה"ה), שו"ת הרשב"א ח"א תתקכ, חו"מ עה סעיף יד, חו"מ נח סעיף ב וש"ך כג וקצוה"ח ג ונתיבות המשפט יא וביאור הגר"א יח, מל"מ טו"נ פרק ב הלכה ד, קצוה"ח צב-י (גם בדרבנן אומרים משאיל"מ, ורק בהיסת לא אומרים משום שיכול להשבע שאינו יודע), רע"א במשניות ב"ק פרק י אות עט, שו"ת רע"א תנינא קטז, מהר"ם ורש"ש ב"מ ה:, נחל יצחק פ"ז ענף ב, חזון איש חו"מ ט-ג (חולק על קצוה"ח. וראה שם ח סוף אות ח).
אם דוקא יורשים פטורים, או כל שלא היה לו לידע – ב"ק מו. תוד"ה דאפילו.
אם בשבועת גלגול אומרים משאיל"מ – ב"מ צז. תוד"ה ביום וראשונים שם, חו"מ עה-טו (מביא מחלוקת) .
בשבועת השומרים – רמב"ם טוען ונטען ב-ד (בשומר חשוד לא נאמר משאיל"מ) ומגיד משנה, טור חו"מ סימן צב (סעיף ח במהדורת מכון ירושלים, מחלוקת הרמב"ם לעומת ר' ישעיה והרמ"ה בשומר חשוד), ב"ח שם (סברת הרמב"ם בגלל שבחשוד אין דין משאיל"מ), פרישה שם (שסברת הרמב"ם בגלל שאין טענת ודאי), חו"מ צב-ח (פוסק כמו הרמב"ם), ט"ז שם ד"ה בטור סעיף יא (במהדורות הרגילות של השו"ע בדף רפא,א. לסברת הרמב"ם דין משאיל"מ נאמר רק בטענת ודאי), חזון איש חו"מ ט-ב.
מתנה על מה שכתוב בתורה
החסרון משום שאינו כתנאי בני גד וראובן – גיטין עה. תוד"ה לאפוקי, וע' תוס' ישנים כתובות דף נו שהטעם משום שמפליגו בדברים (וע' קובץ ביאורים גיטין אות נה), וכן הוא בריטב"א (הישן) גיטין פד. פד:, קרית ספר אישות פ"ו.
הגדר – רע"א כתובות נו., רי"ז הלוי נחלות ו-י.
בדבר שבממון תנאו קיים – האם משום שיש מחילה, או שהחיוב לא חל כלל – רמב"ן ב"ב קכו,ב (בסוף דבריו, שגם לר' יהודה אין הכוונה מטעם מחילת האשה), רשב"א כתובות נו,א (יש מחילה), קצוה"ח רט-יא.
למה צריך דין תנאי כדי להועיל בממון – חדושי הגרי"ז על הרמב"ם תחילת הלכות נזירות, חדושי ר' שמעון כתובות סימן מט.
אם דוקא במתכוין לעקור – כתובות נו. בתוס', משנה למלך אישות ו-ט.
בדין דרבנן – כתובות פג. תוד"ה כדרב בקושיתם האחרונה ושם פד. בגמ', שו"ת מהרשד"ם חיו"ד סימן סט, שו"ת מהרשד"ם ח"ד סימן קט ד"ה ומ"ש (ומציין לשו"ע אה"ע סימן לח ס"ה ברמ"א בשם הגהות מיימוני), מל"מ אישות ו-ט (מביא מהרשד"ם שבדרבנן תנאו קיים), מל"מ מלוה ולוה ח-א (ד"ה עוד כתב הרב), מהרי"ט ח"א קלד, יד מלאכי בסוף הספר כללי דינים כלל שצח, מעשה רקח על הרמב"ם אישות ו-ט, מחנה אפרים הלכות רבית סימן לח, נחלת יהושע סימן טו, יד המלך גירושין ח-יג.
מתנה על מנת להחזיר
האם היא קנין לזמן – ערכין ל. תוד"ה ולא ידענא (מתחיל כט,ב. קצוה"ח שלהלן הביא את דברי התוס'), נדרים כט. בר"ן דברי ר' משה קרטבי (מתחיל כח,ב), קצוה"ח רמא-ד (מחדש שזהו קניין לזמן, ומוצא סמך במעט ראשונים לכך) ונתיבות המשפט שם סוף ס"ק ה והגהות אמרי ברוך (חולקים על קצוה"ח), (ועיין עוד קצוה"ח רמא-ט), קצוה"ח רנז-ג (חוזר על שיטתו בדעת הרב אביגדור, שזהו קנין גוף לשעה), אבני מלואים כח-נג, שו"ת חת"ס חו"מ סימנים קלא-קלב (מדגיש שאין זה קניין לזמן, אלא קניין עולמית, והתנאי מילתא אחריתי, ונפקא מינה באופן שמחל אחר כך על התנאי), אור שמח מכירה ה-ה, חלקת יואב חו"מ סימנים יג, לד, שו"ת מנחת ברוך או"ח סימנים פט, צד, מערכת הקנינים סימנים ט-י, חזו"א אה"ע עד-יח, מעדני ארץ שביעית סימן טו, שו"ת שבט הלוי ח"א סימן קעח.
אם נקנית בחליפין – ע"ע חליפין
אם התנאי הוא שיקנה, או שיתן חזרה – קהלות יעקב ב"ב סימן לה.
מתנות כהונה ולויה – האם ממון השבט לפני שהורמו (וכשמעכב לעצמו עובר על לא תגזול) (=1) או לא (=2)
גיטין כה. תוד"ה שני, נדרים פה. מה לי הורמו ובר"ן ובמיוחס לרש"י, ב"ק דף קט: רש"י ד"ה ל"א (מפי עוקר הרים) ותוס' שם (ד"ה ומה), בכורות לו: רש"י ד"ה הכי (1 – ראיה של האפיקי ים), שו"ת הרשב"א ח"א סימן יח במש"כ הטעם שאין מברכים על מתנות כהונה (דאין הישראל נותן משלו אלא שהשם יתב' זכה אותן לכהן ומשלחן גבוה הוו זכו), ריטב"א חולין קל:, קצוה"ח רעח-טו ונתיבות המשפט רעח-יא, יד אפרים ליו"ד סימן סא סעיף ח, אחיעזר ח"ג סימן סג-א, שו"ת חבל יעקב ח"א סימן ח אות ג והלאה, שם סימן ז אות ג, שערי ישר ה-ו, קוב"ש ב"ב אות שעב, קובץ ביאורים לש"ש אות כז (1), אפיקי ים ח"א סימן מב (1), אבן האזל גניבה ב-ג ד"ה ומה (ממון הכהנים), קהלות יעקב ב"ב סימן לד ד"ה והביא, קונטרס ונתן לכהן שבסוף ספר 'תקפו כהן' לש"ך סימן ה אות ג והלאה באריכות.
מתנות כהונה ולויה
תרומות ומעשרות – ערך נפרד
זרוע לחיים וקבה – ערך נפרד
פדיון הבן – ערך נפרד
כהן – ערך נפרד
טובת הנאה – ערך נפרד
האם נתינת תרומה היא מצוה ממונית – ע"ע תרומה
ספק – גיטין מז: סוף תוד"ה טבל ומהר"ם שיף ורש"ש שם, ב"ב פא: תוס' ורש"ש.
לתת לכהנת – חולין קלא:, רמב"ם בכורים י-יז, יו"ד סא-ח ורע"א שם וערוך השולחן שם סעיף לג, קדושין ח. תוד"ה רב כהנא (לגבי פדיון הבן) ורע"א בלקוטים, ועינים למשפט שם מציין רמב"ם בכורים א-י וטור יו"ד סימן שה ורא"ש סוף בכורות, ועי"ש עוד בעינים למשפט.
לכהן קטן – קצוה"ח רמג-ד, ערוך השולחן יו"ד סא סעיף לז, יד אפרים יו"ד סא סעיף ח (מאריך), שו"ת אגרות משה יו"ד סימן רכ.
האם נתינה בעל כרחו מועילה – יו"ד סא פ"ת ס"ק א ומביא שער המלך אישות ג-ה.
כמי שהורמו דמיין – האם רק לענין ממוני – אחיעזר ח"ג סימן סג ב-ג.
האם ניתנות בזמן הזה לכהן ולוי – חזו"א שביעית ב-ו, שם ה-יב.
מתעסק
בקדשים – ע"ע קרבנות
בעברה שאין בה מעשה (כגון חמץ בפסח) – מקור חיים סימן תל תחילת דיני ביטול ובדיקה, שו"ת רע"א סימן ח, חלקת יואב או"ח סימן ז, אתוון דאוריתא כלל כד, חדושי הגר"מ זעמבא בקונטרס הערות עמ' קנט.
ההבדל בין מתעסק ל'מלאכת מחשבת אסרה תורה' – שבועות יט. תוד"ה פרט למתעסק, (שיש שני דינים של מתעסק, וכ"כ שבת עב: תוד"ה נתכוין, סנהדרין סב: תוד"ה להגביה), שו"ת רע"א סימן ח.
אם נחשב איסור (ורק פטור מחטאת) או שלא נחשב איסור כלל – חידושי רע"א ב"ק כו,ב ושו"ת רע"א ח"א סימן ח (מתעסק נחשב עבירה, ומחוייבים להפרישו, ורק בשבת שלא נחשב מלאכת מחשבת אינו עבירה כלל), עוי"ט או"ח סימן כ (מפלפל בשאלה זו באריכות), מרחשת ח"א סימן מב (מפלפל בנושא), קוב"ש פסחים אות רטו, שו"ת מנחת ברוך או"ח סימן ט, חלקת יואב קמא או"ח סימן ז (ושם מה נקרא מתעסק), אחיעזר ח"ב סימן נ אות ו והלאה.
ההבדל בין מתעסק לבין דבר שאינו מתכוין – דרוש וחדוש ח"ב סוף מערכה י (אות יח. שמתעסק חושב שאין מציאות איסור, אבל דשא"מ יודע שיתכן ויעשה האיסור), קוב"ש ח"ב סימן כג.
בחלבים ועריות – פסחים לג. בפנ"י ורע"א (כשיכל ליהנות גם בלי האיסור שבדבר), קהלות יעקב שבת סימן לה (סימן לד במהדורה הישנה).
בענין זה – מנחת ברוך סימנים ט-יב, עונג יו"ט סימן כא (איזה מקרה מוגדר כמתעסק), אתוון דאוריתא כד, אחיעזר ח"ג נב ונד ויו"ד נ-ז, מרחשת ח"א סימן מב, קוב"ש ח"ב סימן כג, חזו"א זבחים כ(ב) אות י-יג, חדושי הגר"מ זעמבא בקונטרס הערות בסוף, קהלות יעקב שבת סימן לד (לג במהדורה הישנה).