עבד כנעני – הפניות
מזיק עבד – ע"ע נזיקין
עבד כהן באכילת תרומה – ע"ע תרומה
אם שחרור עבד צריך עידי קיום – ע"ע עידי קיום
גיטו וידו באין כאחד – ערך נפרד
גירות של עבד כנעני – ע"ע גירות
יציאה בשן ועין – הסברה שהוי קנס – ע"ע קנס
המיעוט של עבדים וקרקעות ושטרות – ע"ע קרקעות עבדים ושטרות
שחרור בכסף על ידי אחרים – ע"ע דין עבד כנעני
גדר שחרור העבד באמצעות בכסף של אחרים – ע"ע דין עבד כנעני
עבד כנעני
האם משתחרר בחליפין – מחלוקת רמב"ם וראב"ד עבדים ה-ג, קידושין ח. תוד"ה ומאי ניהו והגהות הגר"א שם, רא"ש גיטין פרק ד סימן כז, ברכת שמואל קידושין ריש סימן ב.
מה שקנה עבד (כנעני) קנה רבו – כסף של העבד לפני המכירה – רבנו גרשם ב"ב יג. ותוס' רי"ד שם, יבמות לא: רש"י ד"ה ותקון רבנן זמן וב"ח שם, קצוה"ח רמט-א, ב, שו"ת באר יצחק (ר' יצחק אלחנן) או"ח סימן ל ד"ה הג"ה.
האם בשטר שחרור יש חסרון של 'טלי גיטך מעל גבי קרקע' – גיטין יג. תוד"ה האומר (משמע שאין חסרון) ורע"א שם (מניח שיש חסרון, ומקשה על תוס'), ב"ב קנא: תוד"ה תנו (כמו תוס' בגיטין) ורש"ש, ריטב"א קדושין כג. ד"ה איבעיא להו (שלא מועיל. המגיה בהוצאת מוסד הרב קוק הערה 82 ציין הרבה מ"מ בנושא), מקנה קדושין ו: על תוד"ה כשתברח, גט מקושר סימן יא מאריך (במהדורה החדשה של הרב קליין עמודים רסט-רעד (מדייק מהראשונים שלא מועיל, ודוחה את הראיה מתוס' גיטין יג, ששם מדובר בקרקע של האדון), אבני מלואים קלט-יב, קצוה"ח קכה-ד (מניח שיש חיסרון, ומתרץ קושיית תוס'), נתיבות המשפט קפה-א ותורת גיטין לגיטין ט (מועיל, והגז"ש לגט לא נאמרה לענין הנתינה), שו"ת עין יצחק ח"א יו"ד סימן כו (מאריך מאוד בנושא), חדושי ר' שמעון גיטין סימן ד, אמרי משה סימן כה, שדי חמד כללים מערכת ג כלל עב, שו"ת חבל יעקב סימן ג, אילת השחר גיטין יג,א, שיעורי רבי שמואל (רוזובסקי) גיטין יג,א אות רמג.
"לעולם בהם תעבודו" – דאוריתא או דרבנן (והאם משום לא תחנם) – גיטין לח. רשב"א ריטב"א ור"ן, מגילה כח. ריטב"א, ספר המצות לרס"ג עשה קצט-כ בביאור הר"י פערלא (דף תט:).
יציאה בראשי אברים – האם מדין תשלומים – משנת יעבץ יו"ד סימן לב.
למה יציאה בראשי אברים הוי קנס? – ע"ע קנס
גוי הקנוי לישראל – אם הוי רק שעבוד או קנין פירות – קצוה"ח תי-א, חדושי ר' שמעון ב"ק סימן י.
'לה לה מאשה' – האם לומדים רק לפטור ממ"ע שהז"ג, או גם את עיקר חיוב העבד במצוות – ב"ק פח,א תוד"ה יהא (שהגז"ש מלמדת את חיוב העבד במצוות, עי"ש עוד), טורי אבן ריש חגיגה ב"אבני מלואים", רע"א במשניות ברכות פרק ג אות כח.
עבד עברי
אמה העבריה – ערך נפרד
האם נקנה בחליפין – תוס' קדושין ח., רמב"ם עבדים ב-א ובמל"מ ושער המלך שם, 'ונמכר בגניבתו' – על פי הודאתו, ובמקום שאין כפל, ואם הוי קנס – אבן האזל גניבה ג-יג בשם מהרי"ל דיסקין.
בענין זה – מנחת חינוך מצוה מב (באריכות).
עביד איניש דינא לנפשיה
אם תפיסה מועילה מדין עביד איניש דינא לנפשיה – ע"ע תפיסה
בענין זה – (מנר למנחם:) אמרי בינה חו"מ סימן ט, העמק שאלה ב אות א, שערי ישר שער ז פרקים יט-כב, וחדושי ר' שמעון ב"ק יז, חזו"א ב"ק ד-ג, לבוש מרדכי ב"ק מהדו"ת סימן יג, משנת יעבץ חו"מ סימן ג.
עד אחד נאמן באיסורים – הפניות
בידו – ע"ע בידו
בגוי – ע"ע בן נח
הזמת עד אחד – ע"ע הזמה
עד אחד לפסול אדם לעדות – ע"ע פסולי עדות
עד אחד להעיד שאדם פסול לכהונה – ע"ע אין דבר שבערוה פחות משנים
עד אחד בממון כשאין מוחזק – ע"ע עדות
אם עד אחד נאמן בספק טומאה ברשות היחיד – ע"ע ספק טומאה
עד אחד לחייב כופר – ע"ע כופר
אם נאמר בו הכלל "כל מקום שהאמינה תורה עד אחד הרי הוא כשנים" – ע"ע כל מקום שהאמינה תורה וכו'
האם ע"א נאמן בניקור הגיד (האם נחשב אתחזק איסורא) – ע"ע חזקה דמעיקרא – בספק שנאסר על ידי תערובת
ברי ושמא לגבי איסורים – ע"ע ברי ושמא
עד אחד נאמן באיסורים – להחזיק איסור למלקות (האם מי שאכל אחרי העדות לוקה)
ירושלמי סוטה ו-ב, רמב"ם סנהדרין טז-ו (שלוקה), רמב"ם איסו"ב א-כג (פוסק כרב חסדא שעדות האב לא מועילה להרוג את הבת), חולין צו. תוד"ה פלניא ורש"ש שם (תוס' דן לגבי מיתה, וע' מה שציינתי בהמשך לגבי מיתה), נמוק"י פרק חזקת הבתים על המשנה שלשה אחין ואחד מצטרף עמהן (ומוכח שגם במיתה בע"א יוחזק), פנ"י קידושין סג: ד"ה איבעיא להו וקונטרס אחרון אות צא, פנ"י כתובות כב: קו"א אותיות עב-עג (הדיון שלו מתבסס על ההנחה שאחרי שנפסק איסור זה מחייב גם עונש – כסברת הרמב"ם), שער המלך סנהדרין טז, מחנה אפרים הלכות עדות סימן י' (וע' דברי יחזקאל שהשיג עליו), ש"ש ו-י (שרק לאחר ל' יום יוחזק), שו"ת רע"א קמא סימן קכד (שתוס' חולק על הרמב"ם), תורת גיטין ב:, שו"ת אחיעזר ח"א סימן ו אות ו, שערי ישר ו-ח, דברי יחזקאל סימן כא אותיות א,ב,ד,ז, חזו"א אה"ע כ-יט.
אם דברי הרמב"ם גם ביחס למיתה – פנ"י קדושין סג:, שו"ת רע"א קמא סוף סימן קז, קוב"ש כתובות אות נח, זכר יצחק ריש סימן מו, משאת משה קידושין סימן צד (ד"ה ובזה יתורץ).
האם נאמנות 'בידו' מועילה לחייב מלקות אחר כך – נתיבות המשפט לו-י, חות דעת יו"ד קכז-א (בסוף. שלא מועילה).
האם שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא מועיל להחזיק למלקות (כשעבר ואכל) – קידושין סג: אמר רב אסי ומודינא וכו' (ורש"י), אה"ע סימן ג' ביאור הגר"א ס"ק יא, ש"ש ו-י (מביא מחלוקת אחרונים), קוב"ש כתובות אות נח, רמב"ם איסורי ביאה כ-יג במ"מ ומל"מ וע' גם סוף פ"א ברמב"ם, ספר הקובץ על הרמב"ם אישות ט-טו (נמצא במהדורת פרנקל בליקוטים).
האם בעדות שקר עובר 'לא תענה ברעך עד שקר' – מנחת חינוך לז, אמרי בנימין גיטין י,א על תוד"ה מצת.
עד אחד נאמן באיסורים – נגד חזקה דמעיקרא
פנ"י קדושין סג: בד"ה בגמ' שאחר המשנה (כשהחזקה איתרע כבר לפני העד ויש ספק, ע"א נאמן נגד חזקה), ש"ש ו-ז, רע"א יו"ד סימן טו, בית הלוי ח"ב סימן לח (ד"ה אמנם, יתכן שחזקה העשויה להשתנות נחשבת חזקה, אבל עד אחד נאמן נגדה), שערי ישר ו-א, שע"י ו-ב (לא לחדש), חידושי ר' שמעון גיטין סימן א, קהלות יעקב גיטין סימן א.
האם ע"א נאמן בניקור הגיד (האם נחשב אתחזק איסורא) – ע"ע חזקה דמעיקרא – בספק שנאסר על ידי תערובת
נגד אתחזק ובאיסור דרבנן – קידושין סה: תוד"ה נטמאו (שאינו נאמן לאסור נגד אתחזק היתרא), רמב"ן ורשב"א שם (שנאמן נגד אתחזק היתירא) וריטב"א שם (שנאמן גם נגד אתחזק איסורא), רשב"א יבמות פח., נובי"ת אה"ע סימן ז (שנאמן נגד אתחזק באיסור דרבנן), חדושים והגהות שם מהדו"ק אה"ע סימן נד לבעל חשק שלמה, אחיעזר ח"א סימן ה.
נגד חזקה, שצריך שני עדים, האם צריך עדות בפני בית דין – פנ"י גיטין כט, נתיבות המשפט כח-ז, קצוה"ח ונתיבות המשפט סימן לח, חוות דעת יו"ד צח-א, שערי ישר ו-ה.
עד אחד נאמן באיסורים
המקור – גיטין ב: רש"י ותוס', חולין י: רש"י ד"ה עד אחד, יבמות פח. רש"י ותוס', רשב"א קידושין סה: ד"ה והא דאמרינן (שהמקור מכך שע"א מחייב קרבן), קובץ הערות אות תקנ.
נגד רוב – פנ"י קדושין סג: (בד"ה שאחרי המשנה), נובי"ק אה"ע סימן ז ד"ה אמנם נלע"ד, נובי"ק אה"ע סוף סימן סט, ש"ש ו-ז, קוב"ש ח"ב על ש"ש אות כח, רע"א כתובות יג., שו"ת באר יצחק יו"ד סימן טז ענף ב' ואילך, מנחת חינוך שא-ג (במהדורת מכון ירושלים עמ' תנב), אור שמח הלכות סנהדרין טז-ו, אחיעזר ח"ג סימן כב, שעורי הרמי"ם כתובות מר"ד פוברסקי בענין ע"א נגד רוב.
באיסורים אין בדרך כלל מציאות של בעל דין, אבל כשיש פסול – קוב"ש כתובות אות כב, קובץ הערות אות תרט, שערי ישר ו-ח ד"ה אמנם יש לדון.
אם חוזר ומגיד או לא – רמב"ן קדושין סד: במלחמות ובחידושים (שאינו חוזר ומגיד), רשב"א קדושין סד: ד"ה ור' נתן, ריטב"א קדושין סד,א ד"ה תנן, ש"ש ו יג-יד, חות דעת קפה-ה, יד המלך עדות ב-ה, הגר"ח בסטנסיל בענין חוזר ומגיד בנאמנות ע"א (עמ' קטז, מוכיח מגמ' סוטה שאינו חוזר), קובץ הערות אות תשלה והלאה, קוב"ש ב"ב אות תח והלאה (ומביא תשובת הר"ן סימן מז).
האם עד רשע כשר לעדות איסורים – ע"ע: רשע – האם פסול מטעם חשש משקר האם עד אחד נאמן להעיד שאדם כשר – אור שמח מעשר יב-יז (לגבי איסורים), צפנת פענח גירושין ג-ח, מחנה אפרים הלכות עדות סימן יט (לגבי איסורים).
אין זה גדר עדות אלא גדר הוכחה – ט"ז יו"ד צח-ב.
בענין זה – קדושין סה:-סו תוס' ורשב"א, שו"ת הרשב"א שעו ותרכא, רא"ש גיטין פרק ה סימן ח והלאה, מהרי"ק שורש עב, יו"ד סימן קכז, בית הלוי ח"ב לז, ספר בית נאמן (לרי"א חבר – כולו), קובץ הערות אות תקנ והלאה, שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סימן סה.
עד אחד לשבועה
ע"ע שבועה בממונות
עדות – הפניות
הכחשה – תרי ותרי
הזמה – ערך נפרד
באיסורים – עד אחד נאמן באיסורים
בדבר ערוה – אין דבר שבערוה פחות משנים
דרישה וחקירה – ערך נפרד
חצי דבר – ערך נפרד
עידי קיום – ערך נפרד
נמצא אחד קרוב או פסול – ערך נפרד
פסולי עדות – ערך נפרד
קבלת עדות – בית דין
עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה – ערך נפרד
עדות שאי אתה יכול להזימה – ערך נפרד
שטר – החסרון של 'מפי כתבם' – שטר
הלאו 'לא תענה' בעדות שאינה נוגעת לחבירו – הזמה
עדות
דבר ידוע, שאנן סהדי, אין צריך קבלת עדות – שו"ת אחיעזר ח"ג סימן כה ד"ה באמת (ומביא כמה מקורות).
לגבי גילוי מילתא בעלמא מספיק עד אחד – יבמות לט: בגמ' ורי"ף שם (יג. מדפי הרי"ף, ביאור הגדר), רמב"ן נידה מח:, קוב"ש קידושין אות צ.
יש חיוב להעיד מדין 'לא תעמוד על דם רעך' – שער המשפט כח-ב.
עד מפי עד – פנ"י כתובות כא:, חו"מ ל-י וסמ"ע וט"ז וקצוה"ח ס"ק י (כשמעידים שהאחרים העידו בבי"ד. קצוה"ח מכריע שמועיל), ברכת שמואל סימן ד, חידושי הגרנ"ט ב"ב לדף קיג (אם החסרון מחמת שהראשון לא בבי"ד), משנת יעבץ חו"מ סימן ט.
האם עד אחד נאמן בממון כשאין מוחזק – חידושי הר"ן חולין צה, שו"ת מהרי"ק שורש עב ד"ה אלא נלע"ד (עמ' קלו במהדורת אוריתא – שנאמן. ובסוף הספר הגהות זית רענן מפלפל), (חקרי לב אה"ע סימן כז שדן אם עד אחד נאמן בממון לברר ספק), ש"ש ו-ג, שו"ת רע"א מהדורת ר"נ גשטטנר סימן צ ד"ה כתוב אצלי (מכריע שעד אחד לא נאמן), שער המשפט לג-א, שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן נו (מאריך לברר שיטת הר"ן בעניין, ומביא שו"ת עמודי אור סימן פז ושו"ת ברית אברהם חו"מ ושו"ת חמדת שלמה), שערי ישר ו-יד, חדושי ר' שמעון כתובות סימן יד בהערה א.
אם צריך בזמן הראיה להתכוין להעיד – תוס' ישנים כריתות יב:, שטמ"ק כריתות שם, ערוך לנר שם ד"ה לא נתכונתי לעדות (ומביא סמ"ע כח ס' יג), מהר"ץ חיות ב"מ ב:, כלי חמדה פרשת שופטים סימן ט אות א.
לשיטת רבנו תם שאפשר לשלוח עדות בכתב, רק באופן שמותר לקבל עדות שלא בפני בעל דין – תומים כח טו.
אם בעד אחד יש לאו של 'לא תענה' – אור שמח עדות יג בהג"ה, אפיקי ים ח"א סימן כג.
תחילתו וסופו בכשרות – כשהעדים קרובים זה לזה בזמן הראיה (אבל כל אחד בפני עצמו היה כשר מתחילה) – שו"ת רע"א ק' סימן צד (מובא בלקוטים של רע"א ב"ב קכח.), חידושי מהרש"ג שבועות לג,א.
בענין תחילתו וסופו בכשרות – שבועות לז: גליון הש"ס ובליקוטי רע"א.
במקום שצריך עדות (כגון לחייב מיתה) האם מועיל בירור אחר – פירוש המשניות סנהדרין פרק נגמר הדין, קונטרס דברי סופרים אות ד.
תרי כמאה – מבוסס על דין קבוע – נחל יצחק סימן לח באריכות.
עדות – האם גזרת הכתוב
למה לא האמינה תורה לעד אחד – תוס' הרא"ש גיטין י,ב (ד"ה אי לאו, מביא שיטות שזו גזירת מלך ולא חשש משקר, ודוחה ראייתם), תשובה בשלטי הגבורים תחילת פרק גט פשוט, ר' משולם איגרא חו"מ סימן ה, קצוה"ח ל-ט, נתיבות המשפט נו-יד, שם ס"ק יח, חדושי ר' שמעון כתובות סימן כב, ברכת שמואל גיטין סימן כ (עי"ש לגבי תוס' הרא"ש גיטין הנ"ל), קוב"ש ב"ב אות תקצד, אילת השחר מכות ב., וע' יבמות קא: למטה שמהפסוק 'על פי שנים עדים' לומדים גזרת הכתוב שאנן סהדי לא מועיל להוציא ממון.
האם נאמנות לשני עדים היא גזרת הכתוב – רמב"ם יסודי התורה ח-ב, שו"ת חת"ס אה"ע ח"א סימן צה ד"ה ולפי"ז, שם ח"ב סימן קלא ד"ה ואב"א, אמרי בינה דיני עדות סימן א, צפנת פענח יסודי התורה ז-ז, וע' שערי ישר ו-א שעדות אינה בירור אלא כח לפסוק.
עדות – כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד
האם עד אחד באיסורין יכול לחזור ולהגיד – ע"ע עד אחד נאמן באיסורין
המקור שאינו חוזר ומגיד – רש"י כתובות יח: וריטב"א שם, שאילתות סט (שנלמד מאם לא יגיד).
כאשר העדות הראשונה אינה נאמנת (כי היא עדות שא"א יכול להזימה) – כתובות לג,א בית יעקב ורע"א.
באופן שחוזר ומגיד, האם נחשב תרי ותרי – בית יעקב כתובות יח: והפלאה שם ותומים כללי מגו נא, ומהר"ם שיף כתובות שם חולק.
אם בתרי ותרי חוזר ומגיד – שו"ת הריב"ש סימן רסו, שער המשפט כט-ב, נחל יצחק סימן כט ענף ב.
לחזור מהעדות לפני דרישה וחקירה – ירושלמי כתובות פרק שני (על המשנה שבבבלי יח:), ריטב"א כתובות יח:, תומים כט-א, ש"ש ו פרקים יג-יד, בית יעקב כתובות לג,א.
לגבי עדות שאינה צריכה דרישה וחקירה – שו"ת הר"ן סימן לד, שו"ת ר"א מזרחי סימן כד.
בדיינים – אחיעזר ח"ג כד-ו.
בענין זה – ברכת שמואל גיטין סימן ט.
עדות מיוחדת
כשרה בממון רק מדרבנן – עמק יהושוע סימן יג, תומים ל-יא, נתיבות המשפט שם ס"ק ד (בסוף), אחיעזר ח"א סימן כה.
אם מועילה לחייב קנס – חו"מ סימן ל סעיף ה ט"ז קצוה"ח ס"ק ד ונתיבות המשפט ס"ק ד, ומשובב נתיבות שם.
כשאחד העדים מוכחש על ידי עד אחד – שו"ת הרא"ש כלל מט וחדושי ר' חיים הלוי הל' רוצח.
לחייב גם שבועה – כתובות פח. תוד"ה היכי, וביאור הגר"א חו"מ ל ס"ק טז.
עדות שאי אתה יכול להזימה
הטעם שפסול, והאם מחמת שהעדים לא מפחדים לשקר – רש"י סנהדרין יז: ד"ה ושני זוממין ("שיתייראו העדים להעיד שקר שלא יזומו"), רש"י סנהדרין מא. ד"ה לא שמה ("הואיל ואי אפשר לקיים בו ודרשת וחקרת ודרשו השופטים והנה עד שקר וגו'"), ב"ק עה: רש"י ד"ה היכא דאמרי ("דאיכא למימר דלהכי עבדי, דמסתפו דלא ליתו סהדי דלזמינהו"), רש"י פסחים יב. ("דרחמנא אמר ודרשו השופטים היטב") וקוב"ש שם אות מז (המקור מפסוק), תוס' ריש מכות (שנלמד מכאשר זמם. ועי"ש בתוס' אם על ידי מלקות נחשב יכול להזימה), גבורת ארי מכות סוף ה,ב (נקט שהפסול משום חשש משקר כיוון שאינו מתירא מעונש), אמרי בינה דיני עדות סימן א.
כשהסיבה שא"א להזים אינה מחמת העדות – תוס' רי"ד ב"ק פד. (באופן כזה אין חיסרון, ולכן בעדי בגו"ח אין חיסרון), מכות ב. תוד"ה מעידין, רמב"ן מכות סוף דף ה,א.
החיסרון רק בשעת הגדתם – תומים סימן לח (דף פה. טור ב למעלה), אור שמח עדות פרק י, אור שמח עדות ד-ח, קהלות יעקב סנהדרין סימן יח.
בעדות שאין רעה לזולת (כגון קידוש החודש) – חידושי הרמב"ן מכות ב,א סוד"ה שהוא חייב גלות (כשר אע"פ שא"א להזים), שו"ת נוב"י קמא אה"ע סימן מו (ד"ה וע"כ צ"ל דרב, שלא צריך, ולכן עדות להתיר עגונה כשרה גם כאשר א"א יכול להזימה), שו"ת רע"א ק' קעו, בית הלוי ח"ג סימן ו אות א, משכן העדות שער ח פ"ה, מנחת חינוך מצוה ד.
בדיני ממונות – חו"מ לג ש"ך ס"ק טז וסמ"ע שם ס"ק כו ורע"א שם, נובי"ק עב סתירת היתר ראשון ד"ה עוד נ"ל בכוונת דברי הרא"ש, גה"ש ב"ק פח., בית הלוי ח"ג סימן ה, חדושי ר' מאיר שמחה סנהדרין לג: (מאריך), זכר יצחק סימן יג אות ב (מאריך).
האם פסול עדות שא"א יכול להזימה מוסכם על כל האמוראים – ראה נוב"י קמא אה"ע סימן מו (ד"ה וע"כ צ"ל דרב) שמחדש שלדעת רב (בירושלמי) אין פסול של עדות שא"א יכול להזימה.
אם יש בזה דין נמצא אחד קרוב או פסול – ע"ע נמצא אחד קרוב וכו'
האם עדים הקרובים לדיינים פסולים מדין עדות שא"א יכול להזימה – ע"ע פסולי עדות
בענין זה – (מנר למנחם:) בית הלוי ח"ג סימנים ה-ו, זכר יצחק יב, אור שמח נזקי ממון יא-א ועדות ג-ה, שם יב-ב, שם כ הל' ז-ח, דבר אברהם ח"ב סימן לב אות יא במסגרת הזהב וח"ג סימן יב, דברי מלכיאל קעד.
עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה
האם מאותו דין של נמצא אחד קרוב או פסול – ירושלמי גיטין פ"א ה"א ("מתניתא מסייעא לר' יוחנן"), תוס' רי"ד ב"ב לא: (בקטע השני: שרק כשהתברר שקר לחלק מהעדות ולא שנפסל), אחיעזר ח"ב סימן כה אות ז, (וגם במקומות אחרים באותו סימן, ראה אות ה).
עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה – אם גם בשתי עדיות נפרדות בתוך כדי דיבור – קצוה"ח ומשובב נתיבות סימן נב ובהשלמות לנתיבות, וע' שטמ"ק ב"ק עג,א.
בענין עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה – אור שמח עדות כ-ח.