עדיו בחתומיו זכין לו
מדאוריתא או מדרבנן – ב"מ כ. תוד"ה שובר (ועי"ש בתוס' אם מועיל לגבי איסורים) ומהרש"א (שתלוי אם עידי חתימה או מסירה כרתי).
אם גם לשיטת ר' אלעזר שעידי מסירה כרתי – סנהדרין כח: תוד"ה והא, רמב"ן גיטין במלחמות ובספר הזכות בסופם, רא"ה כתובות צד, ראב"ן סימן מד וכן במרדכי פרק המגרש סימן תמז, השלמה ב"מ אות יב.
אם דוקא כשניתן אחר כך השטר בנתינה שמועילה על פי דין – רע"א גיטין יג,א.
בענין זה – (מנר למנחם:) אור שמח מלוה כג-ה, אחיעזר אה"ע אות יא, מרחשת ח"ב כז ענף ו, ברכת שמואל גיטין סימן ל, תוס' רידב"ז גיטין פ"ה ה"ה (באמצע), אמרי משה טז אות ט.
עובר ירך אימו
אם נחשב נקבה (כאימו) – שו"ת בנין ציון ח"ב סימן צו-צז, רש"ש כתובות יא,א.
רק כשהנידון בולד אומרים ירך אימו, אבל כשדנים על האם לא נאמר שהאם דבר אחד עם הולד – פרישה יו"ד סימן רסז וש"ך שם ס"ק עה, שו"ת שבות יעקב ח"א סימן עג, לח"מ הל' עבדים סוף פ"ז הובא בחלקת יואב קמא או"ח סימן ו עי"ש, חדושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם עבדים ז-ה.
האם כשמשחרר שפחה הולד משוחרר – שו"ת הרדב"ז ח"א סימן קפח, שו"ת דגל ראובן ח"ב סימן לו.
בענין זה – קוב"ש ב"ב אות תק, ברכת שמואל גיטין סימן לח, שעורי הלכה (הגרי"ל בלוך) ח"א עמ' קמא, קה"י בסוף ב"ב השמטות לב"ק סימן מ, קה"י כתובות (לדף יא.).
עוסק במצוה פטור מן המצוה
האם אסור לקיים את המצוה השנייה – ברכות יז: רש"י ותוד"ה ואינו (לכאורה מחלוקת רש"י ותוס'), ריטב"א סוכה כה. (אסור), מאירי (בית הבחירה) עירובין צו. ד"ה כבר ידעת ("וכן בעוסק במצוה" – משמע שמותר לקיים השניה), וע' ט"ז או"ח קצא סוף ס"ק א (שאסור לקיים השניה ביחד עם הראשונה מטעם בזיון), בספר שעשועי רעיונים כלל י' דן אם יש שם מצוה למצוה השניה ונ"מ כשעבר וקיים השניה, וע' מ"ב סימן ע ס"ק יח בשם הפמ"ג שיצא כשקיים השניה.
אם הוי גדר אונס או פטור מהמצוה השניה (לגבי תשלומים בתפילה) – יו"ד סימן שמ"א ט"ז ס"ק ה וש"ך שם בנקודות הכסף, או"ח קח ט"ז ס"ק א, מגן אברהם או"ח צג ס"ק ה.
האם עוסק במצוה שאינו מחויב בה פטור ממצוה שמחויב – נתיבות המשפט עב-ז, שם רצא-ג, שו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן קג.
עוסק בספק מצוה – שו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן קד.
פרטי ההלכה – או"ח לח סעיף ח.
כשעוסק בלא תעשה – שדי חמד כללים ע' כלל סז.
כשיכול לקיים שניהם – ב"ק נו: תוד"ה בההיא, רמב"ם סוכה ו-ד ומ"מ, סוכה כה. תוד"ה שלוחי, רא"ש שם סימן ו והגהות אשרי, ר"ן סוכה פ"ב דף יא. בדפי הרי"ף, שו"ת מהר"ח או"ז סימן קפג (באריכות), וסימן קסא, או"ח לח-ח ברמ"א, שאגת אריה סימן לז, בית הלוי ח"א סימן ג אות ב.
כשעוסק בתלמוד תורה – סוכה כה. רש"י במשנה, רמב"ם אישות טו-ב, ר"א מן ההר סוכה כו. (שפטור ממצוה, אבל בתנאי שטרוד, ובת"ת בדרך כלל אינו טרוד), מו"ק ט: ומאירי שם (שלא אומרים כן בת"ת, שנועד כדי לקיים), מאירי שבת ט וריטב"א שם, יו"ד סימן רמ ורמד, שו"ת משיב דבר ח"ב סימן נג, אוצר המלך (ר' צדוק הכהן) על הרמב"ם ת"ת פ"ג ג-ד, מ"ב סימן לח ס"ק לד, קובץ הערות תוספות שבסוף הספר, חזון יחזקאל שבת א-ד (שכל רגע מצוה חדשה, ולכן אינו נחשב עוסק במצוה), שו"ת ציץ אליעזר ח"ד סימן טז פרק ב (מתווכח עם החזון יחזקאל).
האם עוסק במצוה דרבנן פטור ממצוה דאוריתא – ר"א מן ההר סוכה כו. (עמ' פד, שפטור משום שחכמים מבטלים ד"ת בשוא"ת), סוכה כה,א ערוך לנר ובכורי יעקב, אפיקי מגינים או"ח סימן עב בביאורים ס"ק א, קוב"ש ח"ב סימן לב, קובץ הערות אות תמו, שדי חמד כללים ע' כלל מה.
האם עוסק במצוה שבין אדם לחבירו פטור מבין אדם למקום – שדי חמד כללים ע' כלל מה, שו"ת יביע אומר ח"ד יט ד.
האם פטור רק ממ"ע שהז"ג – כך משמע בספר הישר חלק התשובות סימן צט, וראה במגיה שם.
ע' חידושי רבי שלמה (היימן) ח"ב עמ' רלב.
עידי קיום – אם דוקא ראית עדים או גם בירור אחר
קצוה"ח מב-א, נתיבות המשפט לו-י, חדושי ר' חיים הלוי הלכות גירושין פ"ו (ד"ה ובפ"ג), שערי ישר ז פרקים ה ויד, חדושי ר' שמעון גיטין סימן ב, חדושי הגרנ"ט (מהדורת אוריתא) סימן קד, דברי יחזקאל סימן מ, שו"ת אגרות משה יו"ד סימן מח.
האם מספיקה אומדנא או צריך ראיה ממש (ונ"מ כשהעדים ראו אח"כ המטבע בידה, או הכירו האשה אח"כ) – שו"ת הרשב"א ח"א סימן אלף קצג (ראית מטבע בידה), רשב"א קדושין ה: (ד"ה אבל נתן. משמע שצריך ודאות), מרדכי גיטין סימן תנא, מרדכי קידושין סוף סימן תקלא (אומדנא מועילה), דרכי משה אה"ע מב אות ד (מחלוקת ראשונים), אה"ע מב-ד ברמ"א (אומדנא לא מועילה), ובית שמואל שם ס"ק יב, ופתחי תשובה ס"ק יב, אבני מילואים שם, אבני מילואים לא-ד (האם ידיעה בלי ראיה מועילה לקיום), תומים סימן צ ס"ק יד (משיג על בית שמואל), קצות החשן צ ס"ק ז (מפלפל בשאלה), שו"ת רע"א ח"ב סימן נה בתחילת התשובה ובד"ה גם בענין, חדושי ר' חיים הלוי גירושין פ"ו (ד"ה ובפ"ג), דברי יחזקאל סימן מ אות ב, קה"י קדושין סימן ד, שו"ת אגרות משה יו"ד סימנים מז-מח.
האם צריך עדים שיוכלו לברר אחר כך – אבני מילואים לא-ד, שערי ישר ז תחלת פ"ב, שם ז-ד ד"ה אמנם עיקר, חידושי ר' שמעון קידושין סימן כב ד"ה ונראה לי דבאמת, קוב"ש ב"ב אות קז, הגרנ"ט החדש סימן קד.
עידי קיום – אם צריך עידי קיום על דעת האיש והאשה
רשב"א קידושין ה,ב (נתן הוא ואמרה היא הספק משום שהעדים לא ראו את דעת האיש בוודאות), אה"ע כז ג ברמ"א וט"ז שם ס"ק ו (אם צריך עידי קיום על כונת האיש), שו"ת הרשב"א סימן תריג, מאירי קדושין ב. ד"ה ונשוב, פנ"י קדושין יג. ד"ה שלח ליה, אבני מלואים כז-ו (לא צריך עדי קיום על דעת האשה), רע"א קידושין ה,ב (לקוח מספר גנזי רע"א, שצריך עדי קיום רק על דעת האיש, ולא על דעת האשה), שערי ישר ז-יב, ברכת שמואל קדושין סימן ב בשם הגר"ח מוולוז'ין, שו"ת אגרות משה אה"ע פב.
עידי קיום
אם בממון צריך עידי קיום – קצוה"ח רמא-א, שם מב-א, אור שמח אישות ט-טז, שערי ישר ז-א, הגהות חשק שלמה לקדושין סב: (בעצם סה:, ויש טעות דפוס. נמצא אחרי התוספתא, כדברי האו"ש), ברכת שמואל גיטין סימן יא, ברכת אברהם קידושין סה,ב קו"א.
אם חופה צריכה עידי קיום – ע"ע חופה
אם יבום וחליצה צריכים עידי קיום – ע"ע יבום
ספק קרוב לו או לה – האם חסר בעידי קיום – רשב"א קדושין ה:, אה"ע ל פתחי תשובה ס"ק ב, שו"ת נוב"י תנינא אה"ע סימן עז ד"ה ואמנם כל זה לתרץ, אה"ע לא סעיף ג בב"ש (שהעדים צריכים לדעת ששוה פרוטה), אפיקי ים ח"א סימן טו, אגרות משה אה"ע פב.
האם העדים צריכים לדעת שהחפץ הניתן לאשה לקידושין שוה פרוטה – אה"ע סימן לא ב"ש ס"ק ו (צריך), אוצר הפוסקים אה"ע לא סעיף א (עמ' 276-278, מביאים מחלוקת אחרונים בזה).
אם העדים צריכים לדעת שהקדושין תופסים – נוב"י תנינא אה"ע סימן נד, נוב"י תנינא אה"ע עז הנ"ל, שערי ישר ז יב-יג, אושר ירוחם (ורהפטיג) סימן טו.
האם כאשר האמירה לא נאמרה כראוי חסר בעידי קיום – ע"ע 'קידושין – אם צריך דיבור'
אם יש פסול גזלן – ע"ע פסולי עדות
א. מה הדין כאשר העדים הכירו האשה רק אחר כך, ב. האם צריך עדים שיוכלו לברר אחר כך – ע' לעיל ערך: עידי קיום – אם דוקא ראיית עדים
מאחורי הגדר (שהמקדש והמתקדשת לא יודעים מהעדים) – תוס' ר"י הזקן קדושין סה:, רשב"א קדושין מג, ריטב"א שם, שו"ע אה"ע מב-ג, אור שמח אישות ט-טז.
בזנות ובכל מקום שהמעשה אוסר – חלקת יואב אה"ע ו (שלא צריך), מהרש"א כתובות ט. (האחרון), קדושין סו. תוד"ה אמר (לא צריך).
עדות במינוי שליח קבלה לקדושין (האם צריך: לקיומי ולברורי) – רמב"ם גירושין פ"ו ה"ט, ר' חיים שם, רמב"ם אישות ג-טו, רא"ש קדושין פ"ב סימן ז, הגרנ"ט החדש קדושין סימן קד, שערי ישר ז-יד.
האם שחרור עבד צריך עידי קיום – בית אפרים אה"ע אישות סימן סב, דרוש וחדוש ב"מ דף כ, אור שמח אישות ט-טז, הגרנ"ט גיטין בדיני מינוי שליחות קבלה והולכה.
בענין עידי קיום לקדושין – שערי ישר שער ז פרקים א-ה, אגרות משה אה"ע פב (מאריך).
עירובין
רשויות שבת – ערך נפרד
צורת הפתח – ערך נפרד
תחומין – ע"ע הוצאה
עציץ נקוב ושאינו נקוב
ע' גם ערך קדושת ארץ ישראל
שו"ת הרא"ש כלל ב סימן ד (שהחסרון בעציץ שאינו נקוב רק מצד שמיטלטל, אבל בעלייה חייב מן התורה. ודבריו דלא כגיטין ז: תוד"ה הא), הגר"ח בסטנסיל בענין עציץ נקוב שהניחו ע"ג יתידות, אפיקי ים ח"ב סימן מג (האם גם העפר נחשב כמחובר או רק הצמח, והאם סברת החיבור מכוח היניקה או מכוח החור שמבטל שם כלי), דברי יחזקאל סימן ב-ג, קה"י גיטין סימן ו, מעדני ארץ שביעית בקובץ הערות סימן ד.
ערב
על ידי מה משתעבד – ב"ב קעג: בגמ' ("בההוא הנאה דקא מהימן ליה גמר ומשתעבד נפשיה"), ורשב"ם שם ד"ה גמר ומשעבד, וריטב"א שם (שגם עצם החיוב הוא מחמת ההנאה, ורב אשי חידש שגם אין בזה אסמכתא), ב"מ נז: תוד"ה לספק (משמע שהערב נחשב שקיבל כל המעות, שאם רק הנאת שו"פ אין רבית, שלא קיבל המלוה יותר משווי ההלואה, וע"ע ב"מ עא: בתוס' ויו"ד קסט-א ובהגר"א ג), רמב"ם הלכות מכירה פרק יא הלכה טו (אדם יכול לחייב עצמו בדיבור בלבד, כמו שישתעבד הערב), רמב"ם אישות ה-כא, קדושין ו: (בסוף) רשב"א וריטב"א (שהערב קיבל הנאה), קדושין ח: רמב"ן וריטב"א (בסוגית תנם ע"ג סלע), רשב"א שם ד"ה ואי קשיא לך, מרדכי ב"מ פרק חמישי סימן שלג בשם ראב"ן, מחנה אפרים הל' ערב סימן א וקנין מעות סימן ב, ורבית סימן יא, שו"ת רע"א החדשות (לייטנר) אה"ע סימן ז, חדושי ר' מאיר שמחה קדושין ז., שערי ישר ה-ד, קוב"ש ב"ב אות תרמח, הגרנ"ט החדש סימן קג (שמשתעבד בגמירות דעת בלי קנין), חדושי מרן רי"ז הלוי במכתב האחרון בסוף הספר (בבירור שיטת הרמב"ם), חדושי העלוי ממייצ'יט סימן ז, קהלות יעקב קדושין סימן י.
ערב קבלן – אם כשמשלם לבסוף נחשב כאילו הוא לווה – רע"א ב"מ סב., וע' ב"מ עא: למעלה מחלוקת רש"י ורשב"א.
ערב שלוף דוץ – האם יכול לגבות מהלוה לפני ששילם למלוה – קצוה"ח סימן קכט-ז, נתיבות המשפט שם ס"ק יד.
ערבות במצוות
בנשים – רא"ש ברכות פרק ג' סוף סימן יג ורבנו יונה שם (יב. מדפי הרי"ף) בשם תוס' (משמע שאין בנשים ערבות), תוס' רע"א למשניות מגילה ב-ד אות יט וגליון רע"א לשו"ע או"ח סימן רעא ס"ק ב (דוחה הראיה מהרא"ש), פמ"ג או"ח תרפט אשל אברהם ס"ק ד (מסתפק, הובא בביאור הלכה), שו"ת עין יצחק אה"ע ח"א סימן א' אותיות יב-יד, שו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן קכב ד"ה והנה (מאריך בענין), שו"ת מנחת יצחק ח"ג סימן נד, שו"ת אגרות משה או"ח ח"א סימן קצ (ד"ה ואקדים לזה).
האם יש ערבות של איש עבור אשה – צל"ח ברכות כ:, ודגול מרבבה או"ח סימן רעא, וישועות יעקב או"ח סימן קפו ס"ק ג (שאין), שו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן קכב (דן בנושא באריכות).
האם מוציא חברו בשופר ומגילה מדין שליחות או מדין ערבות – הגהות חכמת שלמה לאו"ח תקפט-א.
ערלה
ספק בחוץ לארץ כשיש רוב לאסור – ע"ע רוב
ערלת חו"ל – אם אסורה בהנאה – פסקי רי"ד וריא"ז סוכה לה,א.
האם חייב מלקות על ערלה בחו"ל – ע"ע: הלכה למשה מסיני – מלקות עליה
נטע רבעי – ערך נפרד
אם חייב שריפה מדאוריתא – סוכה לה. תוד"ה לפי.
ערלה בארץ ישראל כשבטלה קדושת הארץ (האם ספק לחומרא) – מל"מ מאכ"א י-יא, תפארת ישראל ערלה א-ב (שבא"י מדרבנן), חזון איש שביעית ג ס"ק יב, שו"ת משפט כהן תחילת סימן יב (מחמיר).
עשה דוחה לא תעשה – אין עשה דוחה ל"ת ועשה
כשהל"ת ועשה איתיה בשאלה – שלמי נדרים דף טז:, קונטרס דברי סופרים סימן א אות לח (עי"ש שני דינים בעשה דוחה ל"ת).
אם העשה נדחה – חולין קמא. תוד"ה לא, רשב"א ביצה ח:, שער המלך נדרים ג-ו, עונג יום טוב סימן מא, פמ"ג פתיחה הכוללת לאו"ח ח"ה אות י, קוב"ש פסחים אות קצה.
עשה דוחה לא תעשה – אם עשה דוחה לאו הבא מכלל עשה
רמב"ם יבום פ"ו ה"י, מל"מ נערה בתולה א-ה ד"ה עוד ראיתי, שאגת אריה סימן לג (וקונט' אחרון שם), המאיר לעולם ח"ב סימן ז, קובץ הערות אות סא ואות נט, רי"י פערלא לספר המצות ח"ב ל"ת רסד-רסה (דף רצא. בספר) ומביא שטמ"ק כתובות מ. בשם הרשב"א (ר"י פערלא שם מאריך מאוד אם לאו הבא מכלל עשה נחשב לאו או עשה, וע' עוד בעניין זה כ"מ סנהדרין יח סוף ה"ב ובית האוצר מערכת א-ז כלל מ), שדי חמד מערכת ע' אות עב.
האם לאו הבא מכלל עשה נמנה במנין המצוות כעשה או כלאו – השגות הרמב"ן על ספר המצות לרמב"ם שורש ו (מאריך שלדעת הרמב"ם נחשב עשה, ולדעת בה"ג נחשב לאו), וע' בענין זה גם בהשגות הרמב"ן לשרש הראשון ד"ה ובתשובה השניה, ובסוף ההשגה לשרש הראשון, ובהשגות לשרש הרביעי, מגילת אסתר על שכחת העשין לדעת הרמב"ן מצוה ב ומצוה ג, שדי חמד מערכת ל כלל י, ר"י פערלא הנ"ל.
האם לאו הבא מכלל עשה מתכפר על ידי קרבן עולה כמו עשה – שו"ת תורה לשמה לחיד"א סימן קנא (שנחשב כעשה, עי"ש ראיותיו).
עשה דוחה לא תעשה
הטעם – פירוש החזקוני על התורה שמות כג-יג (בגלל שבכל עשה יש גם לאו), הליכות עולם שער ד פרק ד סימן יד (נראה כוונתו שבאופן שיש עשה לא נאמר כלל הלאו), קונטרס ע' פנים לתורה (ר"י ענגיל) תחילת אות לו (דן האם הטעם משום שעובר על הלאו רק כדי לקיים העשה, ואינו נחשב עבירה).
כשאפשר לקיים שניהם רק לכתחילה אינו דוחה – מנחות מ. תוד"ה כיון (בתירוץ השני, שרק מדרבנן אינו דוחה כאשר אפשר לקיים שניהם) ושדי חמד מערכת ע' כלל עו (שמדאוריתא דוחה), יבמות כא., יד המלך חמץ ומצה ו-ז, רמב"ן יבמות ד,ב (שדברי ריש לקיש אינם לכו"ע, ויש דעה בגמרא שדוחה גם כשיכול לקיים שניהם).
כשהעשה רק לכתחילה ואינו מעכב בדיעבד – שושנת העמקים (לבעל פמ"ג) כלל כ (עמ' 135, ד"ה עוד יש לשאול, מסתפק בזה).
עשה שאינו חובה (מצוה קיומית) – מנחות לח,א תוד"ה התכלת (בהתחלה, לגבי הוספת חוטים בציצית ואיסור כלאים), שפת אמת שם, פירוש הראב"ד לתורת כהנים פרשה ב' (לגבי סמיכה בנשים, ולגבי כלאים בציצית לנשים – מביא מחלוקת בנושא, עי"ש שהאריך), שאגת אריה סימן לג (לגבי הנידון אם מצות אכילת הפסח בכזית), הגהות רע"א לשו"ע או"ח סימן י, חמדת ישראל (רמ"ד פלאצקי) קונטרס נר מצוה עשין כו (עמ' 8. שאכילת קדשים קלים אינה חובה אלא מצוה קיומית, ובכל אופן נאמר בה עשה דוחה ל"ת), קובץ הערות סימן סט אותיות ט-י (ר' חיים, באופן שרבנן אסרו לקיים את העשה), קוב"ש סוף קדושין אות קמד (מברר דברי הראב"ד שלעיל, שלכו"ע מצוה קיומית דוחה, והמחלוקת שם האם בנשים יש מצוה קיומית).
האם גם באופן שלא נתחייב עדיין בעשה (ואינו עובר במצב הקיים על ביטולו) העשה דוחה – קובץ הערות תחילת סימן יד, ומביא רמב"ן ב"מ ל' שדן בשאלה זו ביחס להשבת אבדה באופן שעדיין לא הגביה, וע' גם קובץ הערות סימן לו ובהשמטות אם עשה דוחה ל"ת באופן שהעשה לא מתקיים ורק נמנע איסור ביטול העשה.
דוקא כשהלא תעשה איסור גברא – ריטב"א נדרים טז., חדושי ר' שמעון נדרים סוף סי' א, שערי ישר ג-כה (ד"ה ונלענ"ד דבאמת).
הסיבה שצריך בעידניה – ר"ח שבת קלב: וריטב"א ר"ה לב: (שמא לא יקיים העשה אחר כך).
כשאי אפשר בענין אחר האם צריך בעידניה – זבחים צז: תוד"ה ואחד ופסקי תוס' סימן סט, וב"ב יג. תוד"ה כופין.
האם כשהעשה לפני הלאו צריך בעידניה – מנחת חינוך מצוה צ, וביאור סברתו בשעורי ר' שמואל רוזובסקי פסחים עמ' עח.
כשרק במקרה אי אפשר בלי הלאו – עירובין קי בתוס', רמב"ן ורשב"א יבמות ד:, רבנו דוד פסחים לה:, שער המלך הל' נדרים ג-ו, שאגת אריה סימן צו ד"ה עוד עלה בדעתי דרך רביעי, מנחת חינוך מצוה א ד"ה ופסולי קהל (מביא רי"ו וב"י), אמרי משה סימן יב אות ד, קובץ הערות סימן ז אות א (אות סו), סימן יב אות ז, חזון יחזקאל נדרים א-י.
כשאפשר לקיים העשה מחר או באופן אחר – פסחים מז: תוד"ה אחרישה, יבמות ה: תוד"ה כולה (שלא דוחה), שבועות ג. תוד"ה ועל (דוחה), ביצה ח: ברשב"א (דוחה), ופני יהושע שם, שבת כד: רשב"א בשם הרמב"ן (כשאפשר למחר), רמב"ן ורשב"א שבת סג, רש"ש פסחים נט., דברי יחזקאל סימן י אות ג, קובץ הערות אות פב, קובץ הערות אות סז (סימן יא אות ה).
כשהדחיה נוצרה על ידי פשיעה – עירובין ק. בתוס', שעה"מ נדרים פרק ג, חזון יחזקאל נדרים א-י.
האם הלכה למשה מסיני דוחה ל"ת – רמב"ן על סהמ"צ שורש ב' בענין האב מדיר בנו בנזיר, מגילת אסתר לסהמ"צ לאוין סט, ערוך לנר סוכה מד,א.
האם עשה דוחה שני לאוים – נזיר מא,ב תוד"ה ואי (דוחה).
בענין זה – (מנר למנחם:) מהרי"ל דיסקין כתבים סימן נד וקונ' אחרון סימן צט, אבני נזר אות מב-מג, בני ציון לט, קובץ הערות סימן ז-ט וסי' יד וסי' לח אות א, קובץ שעורים ח"ב סימן מ וקונטרס דברי סופרים סימן ג, אמרי משה סימן יב אות ד וסימן יד.