פאה
ע"ע לקט שכחה ופאה
פדיון הבן
לתת לכהנת – ע"ע מתנות כהונה
על ידי שליח – יו"ד סימן שה סעיף י בנושאי כלים ובט"ז ס"ק יא ופ"ת ס"ק טז ושער או"ה בינת אדם שאלה ז.
האם צריך דעה של הכהן לפדות את הבן, או שהמצווה היא רק נתינת כסף לכהן, או שמוגדר כפרעון חוב לכהן – קידושין ח,א פני יהושע (ד"ה אמר רב יוסף, נקט בפשטות שאין צריך דעה של הכהן), עצמות יוסף שם (שהכהן נותן את הבכור, ולכן צריך דעתו), דרישה יו"ד שה אות א (שבפדיון הבן אין צריך דעת הכהן), קצוה"ח רמג,ד (בסוף דבריו, מפלפל בשאלה זו), שערי ישר ה-כה (האם רק פרעון חוב לכהן), קובץ שעורים קדושין לדף ו: (אות לו, שהחוב תולדה מהמצוה ולכן מועילה מתנה על מנת להחזיר), קוב"ש ב"ב אות תפו (בפדיון הבן יש חלות ולא סתם פרעון חוב, ולכן אפשר לפדות לאחר ל' יום), ערוך השלחן יו"ד שה סעיפים לד-לז (שאין בחירה לאב האם הבכור קדוש, אבל ענין הפדיון הוא העברת הקדושה מהבכור), שו"ת להורות נתן (לגר"נ גשטטנר שליט"א) ח"ז יו"ד סימן פ (האם צריך להתכוון לפדיית הבן), מנחת אשר ב"ק סימן ח.
פועל
האם גופו קנוי לבעל הבית כעבד עברי – מחנה אפרים הלכות שכירות פועלים סימן א (מביא מחלוקת ראשונים), נחלת דוד ב"מ י,א (לעניין המלאכה גופו קנוי, ולא לשאר דברים).
יד פועל כיד בעל הבית – לעניין קיום מצוות – מחנ"א שלוחין ושותפין סי' יא (האם בעל הבית מברך כאשר הפועל הגוי מתקין מעקה), הגהות רע"א שם, נתיבות המשפט קפח-א, חדושי רבי שמעון שקאפ ב"מ סימן י.
האם קבלן יכול לחזור בו – ב"מ עז.-עז: (מבואר בגמ' שקבלן שחוזר בו ידו על התחתונה, ושכיר יום ידו על העליונה), ב"מ מח. תוד"ה והא וראשונים שם, ב"מ עה,ב תוד"ה השוכר, שו"ת הרא"ש כלל קד-ב (מבואר שאסור לחזור בו, ולכן רשאי להטעותו – דיוק מחנ"א), מחנה אפרים הל' שכירות פועלים סימן ה (שיש מחלוקת ראשונים האם רשאי לחזור בו ורק ידו על התחתונה), חידושי ר' מאיר שמחה ב"מ עו,א אות ה.
כשחוזר בו מחמת היוקר וכדומה – שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סימן נ (ומביא טור סימן שלג בשם ר"י), תרומת הכרי סימן שלג.
האם פועל שעשה קנין יכול לחזור בו – ריטב"א (החדש) ב"מ עה: בסוף (לא יכול), ש"ך חו"מ שלג ס"ק יד (מחלוקת), מחנ"א הל' שכירות פועלים סימן ב.
האם פועל שקיבל תשלום מראש יכול לחזור בו בלי להחזיר את הכסף מיד – חו"מ שלג-ג (יכול) וקצוה"ח שם ס"ק ו (שיש בזה מחלוקת ראשונים), מחנ"א הל' שכירות פועלים סימן א וסוף סי' ב.
בענין פועל יכול לחזור בו – שו"ת אבני נזר חו"מ סימן נב מאריך.
סברת חיוב יורד לשדה העשויה ליטע: בגלל קניית השבח או בגלל שהסכים שיוציא – ב"מ קא. ריטב"א ד"ה ושמואל ונמוק"י (בעה"ב ידע ושתק והוי כפועל), חידושי הגרנ"ט ב"ב בענין מקיף וניקף (במהדורת אוריתא סי' קסח-קסט. שזו מחלוקת ראשונים).
האם חיוב תשלום לפועל בגלל ביצוע הפעולה, או בגלל שהפועל נותן הנאה – רשב"א ב"מ קיח,א ד"ה כאן בשל הפקר (בליקוטים משטמ"ק. שרק אם נותן הנאה).
יורד לשדה חברו – חייב גם כאשר אין מעשה או הנאת גופו (בניגוד לחיוב נהנה) – ש"ך חו"מ שצא-ב.
יורד לשדה חברו – האם הנהנה יכול לומר טול עציך ואבניך – רי"ף ובעה"מ ונמוק"י ב"מ קא, חו"מ שעה-ב, ונתיבות המשפט שם ס"ק ב וסימן שו ס"ק ז (שאם א"א ליטול בוודאי חייב לשלם), חידושי הגרנ"ט ב"ב בענין מקיף וניקף (במהדורת אוריתא סי' קסח-קסט. ביאור המחלוקת).
אומן קונה בשבח כלי – הגדר – יד המלך אישות ה-כ, קצוה"ח שו-ד, זית רענן ח"ב חו"מ ס', או"ש שכירות י-ד, חלקת יואב חו"מ סימן טז, חדושי ר' שמעון ב"מ סימן ד, וב"ב סימן ד אות ו-י.
האם פעולה נחשבת 'טיבעא' ואי אפשר לקצוץ חפץ תמורת פעולה – ע"ז סג. רשב"א ר"ן ורא"ש, מחנה אפרים הל' דבר שלא בא לעולם סימן ג, והלכות שכירות סימן יד, חו"מ רג קצוה"ח ס"ק ד ונתיבות המשפט ס"ק ז, חו"מ שלב-ד ברמ"א.
פיגול – חל על ידי מחשבה או דיבור
ראשונים: רש"י עה"ת דברים יז-א, רש"י קדושין מא:, זבחים מא: ברש"י ד"ה כגון שנתן, מנחות ב,ב רש"י ד"ה אבל (לגבי מחשבת שלא לשמה), תוס' סוף פרק המפקיד, רמב"ם פסולי המוקדשים יג-א, משנה למלך פסוה"מ ג-א, קונטרס דינא דגרמי ד"ה ואי קשיא לך אי הכי, שטמ"ק ב"מ מג: ד"ה וז"ל תוס' שאנץ, מאירי פסחים סג. ושם תוד"ה רבי ותוס' ר"ש משאנץ וזהב שבא שם, סמ"ג ל"ת שטז, רא"ש הלכות ס"ת סימן ג, שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן צד (מביא מחלוקת ראשונים).
אחרונים: גליון הש"ס ריש זבחים, מנחת חינוך מצוה קמד אות ו (וכן במחשבת שלא לשמה), שו"ת מנחת ברוך או"ח סימן א (ומסתפק בכל מקום שמחשבה פוסלת), אור שמח סוף הלכות נדרים, שדי חמד כללים מ' כלל יז, חדושי ר' חיים הלוי תפילין א-טו ד"ה באמנם (באמצע), אפיקי ים ח"א סימן כד.
פיגול
לא קרב המתיר כמצותו – האם אין פסול כלל או רק אין כרת – זבחים לח: תוד"ה וליתנייה (בשם התוספתא), ב"ק ד: בפנ"י, משנה למלך פסולי המוקדשין יח-ז (בסוף), טהרת הקדש זבחים כט: על רש"י ד"ה בשתי, אחיעזר ח"ב סימן ל אות ב ד"ה ונראה ושם סימן כז. במחשבת זריקה, האם מדין אכילת מזבח או דין בפני עצמו – הגרי"ז לזבחים יג:, משאת המלך זבחים אות לד.
האם שוחט על מנת לקבל חוץ לזמנו הוי פגול (ולא צריך מחשבה על אכילת אדם או מזבח) – חולין לט. בעה"מ ורמב"ן ורשב"א, וע' זבחים ט: בתוס' (ממשיך בדף י.), זבחים יג.-יג: ובראב"ד שהובא בכנסת הראשונים שם, חזו"א יו"ד סימן ריד לחולין לט,א.
האם זר ששוחט במחשבת זריקה יכול לפגל (או רק במחשבת אכילה) – משנה זבחים לא:, רמב"ן עה"ת שופטים יז-א (שמוזהר), שטמ"ק מנחות ה: אות כא (שלא מפגל, וצריך להסביר כמו הרש"ש), גיטין נג: רש"ש (שאינו מפגל בקרבן של אחר), תפארת יעקב על המשניות גיטין פ"ד מ"ה, אחיעזר יו"ד סימן כט אות ה (מסביר השטמ"ק במנחות כמו הרש"ש), תורת זאב (זבחים) סימן יז.
האם יש לאו מיוחד שלא לאכול פיגול – רמב"ם פסוה"מ פי"ח ה"ד, ספר המצות לרמב"ם – בל"ת שהוסיף הרמב"ן למנין הרמב"ם, מנ"ח בסוף הספר במצוות שהשלים הרמב"ן מצוה ה.
בענין זה – מנחת חינוך קמד מאריך.
פלגינן דיבורא ונאמנות
האם פלגינן נאמנות – פירוש המשניות לרמב"ם סוף נדרים, מכות ז. רמב"ן בחדושים ובמלחמות, דרוש וחדוש לרע"א כתובות יח:, תוס' רע"א במשניות יבמות סוף פרק ב, קובץ הערות סימן כא, קוב"ש ב"ב אות קמד, הגרנ"ט גיטין בענין פלגינן דבורא עמ' נו (עי"ש גם לגבי פלגינן דבורא), קהלות יעקב כתובות סימנים יד-טו.
לא פלגינן נאמנות כששני הדינים תולדה זה מזה – קובץ הערות סימן כא אות ז, קוב"ש כתובות אות נח.
האם פלגינן דבורא כשעל ידי זה מתבטלת משמעות הדיבור – תוס' הרא"ש כתובות יח: ד"ה אין אדם (ותוס' כתובות שם ד"ה ואין תירצו באופנים אחרים), שו"ת הרשב"א סימן אלף רלז הובא בדרכי משה חו"מ סימן לד אות יא ובסמ"ע שם, נמוקי יוסף יבמות ו,ב מדפי הרי"ף למטה (ד"ה ואין אדם), מרדכי יבמות סוף פרק כיצד.
אם גם כשאומר מילה אחת פלגינן דבורא – שו"ת הרשב"א אלף רלז, נוב"י אה"ע עב, תפארת יעקב גיטין ט. ד"ה ודע.
בענין זה – שערי ישר ו יא-יב, קהלות יעקב סנהדרין סימן ז.
פסולי עבודה במקדש
האם נשים בכלל זר – רמב"ם ביאת מקדש ט-א, מאירי סנהדרין פג, מהרי"ט קדושין לו., דרך מצותיך (למל"מ) ח"ג ד"ה ועוד, טהרת הקדש זבחים תחילת פרק שני, ובדף טו: ד"ה אך, וכן תחילת פרק שלישי, מנחת חינוך מצוה שצ, מקור ברוך ח"א סימן א.
פרועי ראש – האם חיוב מיתה רק בעבודה תמה – תוספתא קרבנות סוף פי"ב, זבחים טו: קרן אורה ורש"ש, מנחת חינוך מצוה קמט.
אונן – אם עובר בלאו – שפת אמת זבחים טו: ומביא תוס' מכות יג וכסף משנה ביאת מקדש פ"ב.
האם חלל שנודע עבודתו כשרה – תענית יז: תוד"ה דבר, רמב"ם ביאת מקדש ו-י וכסף משנה (שאפילו נודע כשר), מל"מ ושער המלך שם. האם מליחה כשרה בזר – ע"ע קרבנות
פסולי עדות – הפניות
רשע – ע"ע רשע
קרוב – ע"ע קרוב (פסול עדות)
בעל דין, נוגע בדבר – ע"ע נוגע בעדות
פסול בעל דבר לגבי עד אחד באיסורין – ע"ע עד אחד נאמן באסורין
נמצא אחד קרוב או פסול – ע"ע נמצא אחד קרוב או פסול
אם אשה בגדר עד – ע"ע נמצא אחד קרוב או פסול לגבי אשה (וע' גם כאן לגבי אשה)
האם עד נפסל כשתרי ותרי מעידים עליו – ע"ע תרי ותרי
פסולי עדות
פסולים מדרבנן – האם עדותם מועילה לתפיסה – רשב"א שבועות לא., ש"ש ז-ג, אור שמח עדות יא, נחל יצחק לד סעיף ג, מרגליות הים סנהדרין כז: אות ד.
אשה פסולה מדרבנן (וקרא אסמכתא בעלמא) – תשובות חכמי צרפת ולותיר סימן סג, (וע"ע נמצא אחד קרוב או פסול לגבי אשה).
האם שונא פסול מדאוריתא או מדרבנן – גליוני הש"ס גיטין ג,ב.
האם גוי פסול לעדות מן התורה – גיטין ט: רש"י ד"ה חוץ ותוד"ה אע"פ, ב"ק פח. תוד"ה יהא (סובר שפסול מן התורה משום שאינו אחיו במצות. אבל מביא בשם רש"י שגוי כשר מן התורה), רמב"ם עדות ט,ד (פסול מן התורה), מרדכי גיטין סימן שכד (הובא בהגהות אשר"י גיטין פ"א סימנים ט-י, מביא שיטת ספר החכמה ורבנו יקר שגוי כשר לעדות, ופסול רק מטעם רשע או חשש משקר), תשב"ץ ח"א סימן עח (מביא בשם תוס' שפסול מטעם חשש משקר, ומאריך לחלוק שיש בגוי פסול הגוף מטעם רשע), שו"ת רשב"ש סימן תקכ (פסול מדאוריתא), ב"י חו"מ לד (עמוד רפ במהדורת מכון ירושלים. מביא שיטת רבנו יקר שגוי כשר, ומשיג עליו. וראה הגהות פרישה ודרישה אות ט, ושו"ע שם סעיף יט וסמ"ע), תומים סימן סח ס"ק ח, קצוה"ח סח-א (שגם שיטת רש"י שגוי כשר מה"ת, ומסביר שאלת הגמ' בגיטין חספא בעלמא), חת"ס גיטין י:, שו"ת בית יעקב סימן סו, שו"ת בית יצחק אה"ע ח"א סימן עח אותיות ה-ו, כנה"ג חו"מ (לד) הגה ב"י אות פו.
האם יש באילם פסול הגוף (ולא רק משום מפי כתבם. ונ"מ לחתום על שטר) – תוס' רי"ד גיטין עא,א (באמצע השורות הרחבות), חו"מ מו ש"ך ס"ק צג וקצוה"ח ס"ק יט ונתיבות המשפט ס"ק כ (שהוי פסול הגוף).
למה קטן פסול להעיד – ב"ק פח. ברש"י, קוב"ש ב"ב אות תקסו ואות תקפג.
אם עד אחד נאמן לפסול אדם לעדות – סנהדרין כג: בבא הוא ואחר לפוסלן (מוכח שצריך שנים) וערוך לנר שם, סנהדרין כה. מעשה דבר ביניתוס, שערי ישר ו-י ד"ה אבל (ומביא מהרי"ק שורש לג), פתחי תשובה חו"מ לד ס"ק לח (כתב בשם אחרונים שנפסל רק על ידי שני עדים).
בענין זה – קוב"ש ח"ב סימן לה.
פסולי קהל
ע' גם ערכים: חלל, ממזר, אין דבר שבערוה פחות משנים, זונה, סוטה.
האם הדין שפסולי קהל מותרים זה בזה הוא תוצאה ממה שאסורים בכשרים – כתבי הגר"ח (סטנסיל) בענין לו ולא לזרעו (סי' ש"ה במהדורה החדשה).
בחייבי כריתות, האם הכרת סימן או סיבה לכך שהקידושין לא תופסים – קובץ הערות סימן ג' אות ג.
המקור שגוי אינו יכול לקדש ישראלית – ע"ע בן נח
גוי הבא על בת ישראל – למ"ד הולד כשר האם הוא ישראל או גוי – יבמות טז: תוד"ה אמוראי ומהרש"א וערוך לנר, קדושין עה: תוד"ה ורבי ומהרש"א שם, יבמות מה: קרני ראם, רע"א יבמות מה, קובץ הערות סימן כ אות ב.
בחייבי לאוין האיסור לקדש הוא מדרבנן – יבמות י. בתוס'.
פסח (קרבן)
מצה – ערך נפרד ארבע כוסות – ערך נפרד
למה אכילת הפסח נמנית מצוה בפני עצמה – בית הלוי ח"א סימן ב (שכאן האכילה חיוב על הגברא), יראים השלם סימן תטו.
שיטת הרמב"ם שפסח לשם חולין פסול – טהרת הקדש זבחים ג., אור שמח פסוה"מ טו-יא, משך חכמה פרשת בא (שמות יב,כז), מרחשת ח"א סימן ז, לבוש מרדכי קדשים סימן א, חמדת דניאל זבחים ב, דרך הקודש (הרב עמיאל) יג ה.
אם יש איסור על מי שאינו מנוי לאכול – פסחים פח. תוד"ה שה, רמב"ם וראב"ד ק"פ ט-ז, פירוש הר"ש משאנץ לספרא פ' ט' ז, זרע אברהם סימן ז (ושם מכתב מר' מאיר שמחה), חידושי ר' מאיר שמחה סוף ח"ב סימן נ.
מינוי בקרבן פסח – זרע אברהם סימן ו אות ט ומביא פתח הבית בדיני ברירה (האם צריך קנין למינוי), חדושי ר' חיים הלוי קרבן פסח פ"ב ד"ה והנה כבר (שהמינוי אינו סתם בעלות ממונית אלא דין), קונטרס קדשים שבסוף המקדש דוד קדשים, הגרי"ז לרמב"ם הלכות קרבן פסח (שצריך בעלות ממונית).
גדר קרבן פסח אחרי חצות לר' אלעזר בן עזריה – אור שמח חו"מ ו-א, ר' חיים מובא בגרי"ז זבחים דף נז,ב, חזון יחזקאל פסחים פ"ה, שו"ת דגל ראובן ח"ב סימן י, שיעורי ר' שמואל (רוזובסקי) החדש לפסחים ג,א.
פסח מבושל – האם טעון עיבור צורה – רש"י חולין קטו,ב ד"ה אבל בהנאה (צריך), מנחת חינוך מצוה ז סוף אות ב, זרע אברהם סימן ו אות י, קהלות יעקב פסחים סימן לג, ר' שמואל החדש פסחים אות כג.
המצוה לאכול כזית מהפסח או כל הבשר – שאגת אריה סימן צו, חת"ס או"ח סימן מט, מנחת חינוך קב, (מנחת חינוך קלד), הגהות רא"ם הורוויץ פסחים פח., אפיקי ים סוף ח"א.
בענין זה – שו"ת מנחת ברוך או"ח סימנים יג-כו.
פקוח נפש
האם פקוח נפש הוא היתר גמור, או מעין אונס – קובץ הערות אות תכו, תל (סימן מט), תמז, תנב.
האם שבת דחויה או הותרה אצל פקוח נפש – רמב"ם שבת ב,א (דחויה) וכסף משנה שם (תלוי במחלוקת האמוראים לגבי טומאה בצבור אם הותרה או דחויה), רמב"ם שם הלכה ב ("הרי הוא כחול"), שו"ת הרשב"א ח"א סימן תרפט (יש מחלוקת אם הותרה או דחויה, וכנראה הלכה שדחויה), כפתור ופרח פרק לד ד"ה מסכת יומא (מחלוקת), בית יוסף או"ח סימן שכח (סעיף יד, מביא מחלוקת ראשונים), ערוך השלחן או"ח שכח סעיף ג ואילך, שו"ת יחוה דעת ח"ד סימן ל באריכות.
פרה אדומה
ע"ע קרבנות
פרוזבול
ע' ערך שמיטת כספים
פריה ורביה (מצוה)
המצוה בבעילה או במציאות הבנים – מנחת חינוך מצוה א בכמה מקומות (למשל אות ב וסוף ד"ה ופסולי קהל), הגהות הר צבי שם (לקוח מהר צבי אה"ע סימן א ושו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן עו).
האם בני נח חייבים – שאלתות פרשת ברכה קסה, רש"י יבמות סב., מהרש"א חגיגה ב:, מנחת חינוך מצוה א אות ג, ערוך השלחן אה"ע א-ה.
האם ממזר מצווה (או לא כיון שבניו ממזרים) – ירושלמי יבמות פ"ב ה"ו, ב"ב יג. תוד"ה כופין (והשבת תלוי במצות פו"ר כמוש"כ שם בתוד"ה לישא), שו"ת הרדב"ז ח"ז סימן ב, אה"ע א סעיף ו, ספר חסידים סימן תק (הובא בב"ש אה"ע שם), בית יוסף אה"ע סי' א, פמ"ג או"ח סימן רמ במשבצות זהב אות א, מנחת חינוך מצוה א בד"ה ופסולי קהל, שדי חמד כללים י כלל לד, פרי יצחק ח"א סימן מב (והאם מקיים בולד ממזר פו"ר), אושר ירוחם (ר"י ורהפטיג) בסופו עמ' רד.
האם אשה מצווה מדרבנן – שיטה לא נודע למי קידושין מא,א.
בענין זה – מנחת חינוך מצוה א.