קבוע
ע"ע כל קבוע כמחצה על מחצה
קבורה
האם מדאוריתא – רמב"ם סנהדרין טו-ח, רמב"ם אבל יד-א (משמע שמדרבנן), לח"מ אבל פי"ב ה"א (הרמב"ם פוסק שמדאוריתא), סהמ"צ עשין מצוה רלא, השגות הרמב"ן לסהמ"צ סוף שורש א ומגילת אסתר ומרגניתא טבא, מכתב לחזקיהו (בסוף שדי חמד) דף מא טור ד והלאה, מהר"ץ חיות סנהדרין מו: וע' לשון רבנו חננאל שם, מהר"ץ חיות תענית ב,ב.
האם העשה "קבור תקברנו" נאמר רק בהרוגי בית דין – רמב"ם אבל ד-ח ולחם משנה, רמב"ם סנהדרין טו ז-ח (הזכיר רק את הלאו), רמב"ן עה"ת דברים כא,כג, חינוך מצוה תקלו-תקלז, טושו"ע יו"ד שנז ושסב (מזכיר רק את הלאו), שו"ת הרדב"ז החדשות סימן שיא (רק בהרוגי בי"ד), עיר הקדש והמקדש ח"ג פרק יד.
האם מת גוי אסור בהנאה – ע"ע אסורי הנאה
קבלת הדם (של קרבנות)
האם מהות העבודת היא לקדש את הדם בכלי שרת – מנחות יג:, מקדש דוד ז-ב ד"ה ולהרמב"ם, הגרי"ז סטנסיל זבחים יג. (שקידוש כ"ש אינו חלק מהעבודה).
המקור שצריכה כלי שרת – זבחים מז: (שצריך כלי), רש"י במשנת איזהו מקומן ושטמ"ק שם סוף אות כט.
אינה עבודה בעצמותה, אלא צורך זריקה – רש"י מנחות יד: ד"ה קבלה, טהרת הקדש זבחים עח,ב.
קדושת ארץ ישראל וירושלים
עציץ נקוב ושאינו נקוב – ערך נפרד
ישוב ארץ ישראל – ע"ע ארץ ישראל
ההבדל בין קדושה ראשונה שבטלה ושניה שלא בטלה – רמב"ם בית הבחירה ו-טז (מסביר ההבדל בין קד"ר ושניה), כס"מ שם, תוס' יו"ט עדיות ח-ז (ביאור סברת הרמב"ם), צל"ח ברכות ד., מלא הרועים ערך קדושה ראשונה אות ט, שו"ת חת"ס יו"ד סימן רלג, שו"ת חיים שאל (לחיד"א) ח"ב סימן לט, שאילת דוד חדושי שביעית בסוף ח"א (עמ' 36), דבר אברהם ח"א סימן י, אבן האזל זכיה ומתנה א-א, אבן האזל בית הבחירה סוף פ"ו.
בזמן הזה הקדושה רק מדרבנן – שו"ת תשב"ץ ח"ג סימנים רא-רב.
האם קדושת ארץ ישראל נעשתה ממילא על ידי הכיבוש, או על ידי קידוש בפה – עיר הקדש והמקדש ח"א פרק ב' מאריך לדון בזה.
האם הקדושה לתרומות ומעשרות בעפר או במקום – תוספתא תרומות פ"ב מי"ב לפי גירסת הגר"א, ירושלמי חלה פ"ב עפר חו"ל שבא לארץ ובפני משה וברידב"ז.
יש קנין לנכרי בארץ ישראל להפקיע מידי תרומות ומעשרות – המקור – ב"ב פא. תוד"ה ההוא, קוב"ש ח"ב סימן יד (באור המחלוקת עי"ש).
קדושת ירושלים והמקדש בזה"ז – רמב"ם בית הבחירה פ"ו טו, לבוש מרדכי זבחים סימן יב.
כיבוש יחיד – רש"י גיטין ח,ב (לא היו שם כל ישראל ולצורך עצמו) וגיטין מז,א (למטה, לא היו כל ישראל), וע"ז כ,ב (למטה, לא היו ששים רבוא ולא על פי הדבור), רמב"ם בית הבחירה ו-טז, רמב"ן סוף פרשת עקב, דבר אברהם ח"א סימן י.
בעבר הירדן המזרחי יש חיוב מצוות, אבל לא השראת שכינה וחיבת הארץ – שו"ת תשב"ץ ח"ג סימן ר.
גגין ועליות לא נתקדשו – לגבי קדושת ירושלים – אור שמח בית הבחירה ו-ז.
קדשים קלים
קרבנות – ערך נפרד
לר' יוסי הגלילי שממון בעלים, האם גם האימורים – תורת כהנים ויקרא דבורא דחובה פכ"ב ובפירוש הראב"ד, רשב"ם ב"ב קכג: ד"ה ליבות (ממון גבוה), מקנה קדושין נב:, יפה עינים ב"ק יב: (שזו מחלוקת בירושלמי), שו"ת שואל ומשיב ה ח"א סימן נה (ומביא חדושי הראב"ד ב"ק עו. שהוי ממון גבוה), מלבושי יו"ט חו"מ א, שו"ת אהל משה סימנים קטז-קיט, דברי מלכיאל ח"ג סימן קסא, שו"ת אבני נזר אה"ע סימן תמט, אחיעזר ח"ג סימן סב, מקדש דוד סימן טז אות ט, תקנת עזרא פ"ד ממעילה ה"ח, חזו"א ב"ק סימן יח ס"ק יג.
האם הלכה כר' יוסי הגלילי – רמב"ם בכורות פ"ו ה"ב בלח"מ, קצוה"ח סימן תו.
לר' יוסי הגלילי האם אפשר למכור את הבהמה – קצוה"ח תו-ב (וע' הגהות ר"י פערלא שם, נמצא בחלק מההוצאות החדשות).
קוצר (בשבת)
האם דוקא משדה – שבת קז: למטה, רמב"ן שבת קז,ב (שלדעת הבבלי מלאכת קוצר רק בגידולי קרקע, והירושלמי חולק), שבת צה: תוד"ה ורמינהו (בסוף), דבר אברהם ח"א סימן כד (עי"ש גם אם בע"ח כגדולי קרקע), שעורי ר' פסח מקוברין ב"ב סימן יט, קהלות יעקב גיטין סימן ו ואות ב בשם אגלי טל.
מעציץ נקוב – דאוריתא או דרבנן – גיטין ז: תוד"ה דילמא, רמב"ם שבת ח-ד, אור שמח שם, שו"ע או"ח שיג-ג, שלו-ח, אגלי טל מלאכת קוצר.
בזרע שלא השריש – או"ח שיא-ח (אסור) ומג"א ונתיב חיים, ומשנה ברורה ס"ק כז, משנת השבת מוקצה עמ' קיג-קיד.
בענין זה – אבני נזר או"ח סימן פב-צד.
קורע (בשבת)
כשיש תיקון, אבל לא נעשה על מנת לתפור – שבת לא: רש"י ד"ה לעולם כר' יהודה, שבת עג: בגליון הש"ס (על תוד"ה וצריך לעצים), תוס' רע"א במשניות שבת פרק ז' אות צ', רמב"ם שבת י-י (שפותח בית הצואר חייב משום קורע) וכסף משנה שם (שרש"י מכות ג,ב פירש משום מכה בפטיש. וריטב"א מסביר שלרש"י אין חיוב קורע משום שאין זה על מנת לתפור. וכ"כ רמב"ן שם), שו"ת גנת ורדים (ר' אברהם הלוי) או"ח כלל ג אות יט (שאם אין קלקול לא צריך על מנת לתפור), או"ח שיז מג"א ס"ק י ופמ"ג בא"א שם, מנחת חינוך מצוה לט במוסך השבת אות כד, או"ח סימן שמ סעיף יד (מחייב בקורע שאין קלקול – ומקורו ברמב"ם) וביאור הלכה סוף סימן שמ (ד"ה ולא נתכוין לקלקל, מאריך בשאלה ולדעתו רוב הראשונים סוברים שחייב), אפיקי ים ח"ב סימן ד ענף ו, קהלות יעקב שבת סימן לה.
אם על מנת לתפור הוא שעור בקריעה או דין – אפיקי ים ח"ב סימן ד ענף ה.
קטן – הפניות
האם קטן יכול למחול – ע"ע מחילה
האם קטן יכול למנות שליח – ע"ע שליחות
האם יכול לזכות עבור אחר – ע"ע זכין לאדם שלא בפניו
מתי גוי נחשב גדול – ע"ע בן נח
תרומות ומעשרות לכהן קטן – ע"ע מתנות כהונה
למה קטן פסול להעיד – ע"ע פסולי עדות
אפוטרופוס – ערך נפרד
קידושין לקטן – ע"ע קדושין
קטן – האם מוזהר ויש במעשיו מהות עבירה (ורק אינו נענש), או לא
סנהדרין נה: כיון דמזידה וכו', שו"ת עמודי אור או"ח סימן יג, משכנות יעקב אה"ע סימן מז (מקשה סתירה בין סוגיות, ואומר שאולי תלוי במחלוקת האם בית דין מצווים להפרישו), עונג יום טוב צו, אור שמח איסורי ביאה ג-ב, נחל יצחק חו"מ סימן ז, אחיעזר ח"ג סימן פא אותיות יא-יב, אבני נזר או"ח סימנים רנט-רס, שערי ישר א-ג עי"ש, קובץ הערות אות תשכד, קוב"ש ביצה אות סז, חלקת יואב או"ח סימן א, קהלות יעקב יבמות סימן כו, אגרות משה יו"ד ח"ב סימן ח (האם כשמקיים מצוה יש לו שכר כאינו מצווה או כמצווה ועושה. עי"ש עוד סימנים בעניני קטן).
קטן – האם חייב מדרבנן במצוות, או רק אביו חייב לחנכו
ברכות מח. רש"י ותוס' ד"ה עד (לרש"י אינו חייב כלל, ולתוס' חייב מדרבנן), ברכות עד: רמב"ן במלחמות, קדושין לא. ברמב"ן ור"ן, מגילה יט בריטב"א ומאירי ור"ן, שו"ת הריטב"א סימן צז, מאירי ברכות כ., קהלות יעקב ברכות סימן טו, קהלות יעקב יבמות סימן כו, שו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן פב (שודאי אסור לקטן לעבור עברה, שהרי אין זה רצון ה').
קטן
האם האב חייב לחנך את בתו – נזיר כח: תוד"ה בנו, יומא פב. תוס' ישנים ד"ה בן שמונה, פסחים פח. תוד"ה שה, כתובות נ. תוד"ה ובת, או"ח שמג מג"א ס"ק א, ומשנה ברורה ס"ק ב, נוב"י שיבת ציון סימן סא, מנחת חינוך מצוה ה אות ב, משך חכמה עה"ת בראשית יח,יח.
האם האם חייבת בחינוך – נזיר כט,א למעלה ("ואין האשה חייבת לחנך את בנה"), תוס' נזיר כח,ב ד"ה בנו (דחינוך לא שייך אלא באב), חגיגה ב. רש"י ד"ה אי זהו (הטילו חכמים על אביו ועל אמו לחנכו במצות), תוס' ישנים יומא פב,א (על הדף בש"ס וילנה) ד"ה בן שמונה (בתירוץ השני כתבו שרק האב חייב ולא האם או בית דין), סוכה ב: וגליון הש"ס שם, וקהלות יעקב שם (מיישב קושיית רע"א), עירובין פב. בגליון הש"ס, תרומת הדשן סימן צד [=מביא מחלוקת בין בעלי התוס' אם רק האב חייב בחינוך, ומסקנתו שאין להקל], ברכי יוסף או"ח שמג (מקשה שבגמרא בנזיר מפורש שרק האב חייב ולא האם, ומתרץ שהראשונים המחייבים את האם בחינוך יפרשו שהגמרא עוסקת רק במצוות נזירות, או שרבי יוחנן חולק על דעת ריש לקיש), מג"א או"ח שמג ס"ק א (אינה חייבת), ומחצית השקל שם, ומשנה ברורה ס"ק ב (יש אחרונים שסוברים שגם האם), שדי חמד מערכת ח כלל נט, שו"ת שבט הלוי (הרב ואזנר) ח"א או"ח סימנים סז-סח.
אם צריך לחנכו לעשות המצוה בשלימות – ריטב"א סוכה ב,ב משנ"ב סי' תרנח ס"ק כח ובשעה"צ סקל"ו, וס' המאיר לעולם ח"א סי' יח.
חזקה דרבא לענין דאוריתא – או"ח נה-ה בשערי תשובה ובמ"ב, מקור ברוך ח"ב סימן יז (מאריך בענין חזקה דרבא).
האם שיעור י"ג שנה הוא הלכה למשה מסיני – נזיר כט: ברש"י, סנהדרין סט. תוד"ה בידוע, מחזור ויטרי לאבות סוף פ"ה, שו"ת הרא"ש ריש כלל טז, חות יאיר דקפ"ב, מהרי"ל תשובה כא, נא, רע"ב אבות פ"ה, או"ח נה במ"ב ס"ק מ, תורה תמימה בראשית לד-כה.
סימני גדלות – סימן או סיבה – ב"ב נו: רשב"א ושטמ"ק (ד"ה ולי אני תלמידיהם), וחדושי ר' מאיר שמחה שם ד"ה אך האחרונים, מהרי"ט ח"א סימן נא, צפנת פענח אישות ב-ט, קוב"ש פסחים אות ב, מקור ברוך ח"א סוף סימן לז (בקצרה), שם ח"ב סימן יז אות ב (באריכות), חדושי ר' שלמה היימן ח"ב עמ' רטז.
עד מתי נחשב קטן לגבי עונשי בי"ד של מעלה – פמ"ג תחילת או"ח 'אגרת' אות טו, חכם צבי סימן מט, שו"ת חת"ס יו"ד סימן קנה (שגם פחות מבן כ' חייב בבי"ד שלמעלה, ורק במצות לשעתן לא), שו"ת תורה לשמה לחיד"א סימן שפה, אדרת אליהו בראשית א-ה ע"ד הרמז (כשעבר גיל עשרים נענש למפרע על מה שעבר), שדי חמד כללים א אות יט, מו"ק כח: מהר"ץ חיות, תורה תמימה בראשית יז-יד.
לספות בידים איסור לקטן – רמב"ם מאכלות אסורות יז-יז.
האם אסור מדאוריתא לספות – אחיעזר ח"ג סימן פ"א באריכות (אות ד' והלאה).
האם קטן שהזיק חייב לשלם כשגדל – קדושין דף י תוד"ה ומקבל ומראה הפנים שם, שטמ"ק ב"ק לט. בשם הרא"ה, ספר התרומות שער לו ח"א אות ג, הגהות אשר"י ב"ק פרק ח סימן ט.
האם קונה מדאוריתא (או רק מדרבנן) על ידי דעת אחרת מקנה – סוכה מו,ב רש"י ד"ה מיקנא (מדרבנן), סנהדרין סח: תוד"ה קטן (מועיל מדאוריתא), גיטין לט. תוד"ה קטנים, גיטין מ,ב תוס' רי"ד (על הדף. מדרבנן), קידושין יט,א תוד"ה אומר (דאוריתא. וכ"כ הר"ן שם ז,ב מדפי הרי"ף), יד רמ"ה ב"ב מא: (מדין זכין), קצות החשן רלה-ד ואבני מלואים לח-כב (שדעת אחרת מועיל בגדר זכין לאדם שלא בפניו).
קידוש (בשבת ויום טוב)
האם מדאוריתא יוצאים ידי חובה בתפילת שבת – ספר המכריע סימן י (עא), תוס' רי"ד פסחים קיז: במהדורא תליתאה, בסוף ספר 'עונג יו"ט' חידו"ת מר' יצחק לייב גראסבערג, או"ח סימן רעא מג"א ס"ק א, דגול מרבבה שם, פמ"ג בא"א ובמשבצות זהב שם, משנה ברורה שם ס"ק א וביאור הלכה שם, מנחת חינוך מצוה לא ד"ה והנה מבואר (מקשה שהרי צריך להזכיר יציאת מצרים בקידוש, וראה ביאור הלכה שמיישב שזה רק מדרבנן).
ביום טוב – דאוריתא או דרבנן – מגיד משנה הלכות שבת כט-יח, שטמ"ק ביצה ד: (שאפילו הבדלה ביו"ט היא דאוריתא), מג"א תקצז, בסוף ספר עונג יום טוב חידו"ת מר' יצחק גראסבערג ומביא מג"א סימן רעא ורמב"ן פרשת ראה טו-טו, מנחת חינוך לא (דף מב-ב), קובץ שיעורים ביצה אות י והלאה (עי"ש לגבי הבדלה ביו"ט), מ"ב סימן רעא ס"ק ב, העמק שאלה נד-כא, מרומי שדה ביצה ד:, ברוך שאמר (מבעל תורה תמימה) בפירושו לקידוש בר"ה (מביא מכילתא פרשת אמור).
האם חיוב הבדלה בשבת מדאוריתא – שאלתות סימן קסו העמק שאלה אות א.
קידוש החודש
האם מדאוריתא הקידוש על פי חשבון או על פי ראיה – פיהמש"נ לרמב"ם ר"ה ב-ז, יסוד עולם מאמר רביעי פ"ו בשם רס"ג (שעפ"י ראיה זו תקנת אנטיגנוס איש סוכו), רבנו בחיי פרשת בא, סהמ"צ רי"י פערלא תחילת ל"ת קנז, מאמר הרב סולוביצ'יק ב'קובץ חידושי תורה' עמ' מז.
בזמן הזה – רמב"ם סהמ"צ עשה קנג והשגות הרמב"ן ונו"כ, רמב"ם קה"ח ריש פרק ה, שו"ת הרשב"א ח"ד סימן רנד, הגרי"ז סוף הלכות קדוש החדש.
האם כשקידשו על פי ראיה ועיברו החודש היו שני ימי ר"ח – רש"י ב"מ נט: ד"ה בין מלא, שלטי הגבורים ר"ה פ"א, תשב"ץ ח"א סימן קנג, שבלי הלקט סימן קסח, מועדים בהלכה מאמר ראש חודש הערה 7.
מי ראוי לקדש (על פי הראיה) – אבני נזר או"ח ח"ב סימן שי-שיא.
בענין זה – משך חכמה ריש פרשת בא (על מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן), העמק שאלה סימן מו וקט, אבני נזר או"ח סימנים שי-שטו, חזו"א קובץ אגרות ח"א סימן רז, חידושי רי"ז הלוי לרמב"ם קדוש החדש ד-ז, וע' גם קונטרס (שי"ל בנפרד) של הגרי"ז על קדוש החדש, עמק ברכה דף נט.