שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא – נדר או נאמנות

שו"ת מהרי"ט ח"ב אה"ע סימן א' ד"ה ולא תימא דה דאמרינן (שאינו מטעם נדר, ולכן א"א להישאל), שער המלך אישות פרק ט הלכה טו, שו"ת מהר"י באסן סימן פ (מסתפק), חקרי לב יו"ד סימן ב (שהוי נדר רק מדרבנן, ומכריע שהוי דאוריתא מטעם נאמנות, ולא מטעם הודאת בעל דין, אלא שאדם נאמן על עצמו יותר ממאה עדים), שו"ת נוב"י תנינא אה"ע סימן כג בסוף התשובה ד"ה ומה שרצה לחדש (דוחה בחריפות שאין לומר מטעם נדר, כי אין לשון נדר ושבועה כלל), יו"ד סימן א סעיף יב בפתחי תשובה אות יח, ש"ש ו-יט, קצוה"ח לד-ד (מכריע שמטעם נאמנות), שם פ-ב, שם רמא-א (מדין הודאת בעל דין), תרומת הכרי א התנאי השני (מוכח שאינו הודאת בעל דין), שו"ת חתם סופר יו"ד סימן קפח (נ"מ כשבא לחזור על ידי אמתלא), חדושי ר' שמעון כתובות סימנים ז-ח, ספר 'וזאת ליהודה' עמ' שסא שעור מר' שמעון, שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן לז-לח, קוב"ש כתובות אות נח, קהלות יעקב כתובות סימן ז (עי"ש), שו"ת אור לציון (רב"צ אבא שאול) ח"א אה"ע סימן א, שערי חיים קידושין סימן לג (באריכות).

האם כאשר לא חזר בו יש נאמנות, ורק כשנשאר בטענתו צריך לטעם של נדר – שו"ת עונג יום טוב סוף סימן קנ.

 

שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא

כשהשליח אומר שהדבר נאסר, האם המשלח נאסר – ע"ע שליחות

אסור מדאוריתא או מדרבנן – ספר הקובץ לרמב"ם אישות ט-טו.

בית דין לא כופין, אלא רק מורים לו שהחתיכה אסורה – רמב"ם אישות כד יז-יח, אה"ע סימן סח פתחי תשובה אות ד, אה"ע קטו פתחי תשובה אות לז, בית יחזקאל (ר' יחזקאל סרנא) כתובות סימן ט (ביאור שיטת הרמב"ם בזה). וראה מאמר "שוויה לנפשיה חתיכה דאיסורא – האם כופים עליו את האיסור" שהארכתי בנושא.

האם חל ברמיזה – קדושין סו. תוד"ה רבא (ששתיקה כהודאה אוסר), שו"ת מהר"י באסן סימן פ.

באיסור דרבנן – מקנה דף סה. ד"ה איצטריך ובקונטרס אחרון סימן מח סעיף א ד"ה הוא (אסור), שבות יעקב אה"ע סימן צג, שו"ת רע"א קמא סימן קי, סימן רכא אות יב וסימן רכב אות כח, רע"א כתובות ט, שו"ת אור לציון אה"ע סימן ב.

כשגלוי לכל שהוא שקר – שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן לז.

דוקא כשהחתיכה אינה יכולה לחזור להכשירה – יו"ד סימן א סעיף יד (עי"ש), משנה למלך שחיטה פ"א, שער המשפט צב-ח.

האם אמתלא מועילה – כתובות כב,א.

שוחד"א כאשר האשה באה להפקיע שיעבוד הבעל – תוס' רי"ד קידושין יב:, שער המלך אישות ט-טו באריכות (מחלוקת ראשונים), שערי חיים קידושין סימן לג (מאריך).

האם יכול לאסור חפץ שלו על כל העולם מדין שוחד"א – ש"ש ו-יט, חות דעת סימן קפה-ה, אמרי בינה חו"מ דיני עדות סימן ג' ד"ה והנה (שיכול), חדושי ר' שמעון כתובות סימן ז ד"ה בס' ש"ש.

בגוי – מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון אות קלח, פרי יצחק ח"ב סימן לח.

כשיודע ששיקר, אם מותר לו בצינעא – יו"ד קכז פתחי תשובה אות ז בשם בכור שור, יו"ד א-יב ברע"א (בשם בכור שור), שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן לח ד"ה והנה השעה"מ.

כשהוא עצמו הודה קודם שמותר – כתובות ט: ריטב"א סוד"ה ולמאי ובמגיה שם (ומציין שכ"כ גם המאירי שם).

האם לוקה אחר כך כשעבר על האיסור (לפי דבריו) – ע"ע 'עד אחד נאמן באיסורין – להחזיק איסור למלקות'

האם בשויה אנפשיה חד"א יש דין 'כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי' – דרוש וחדוש כתובות כב:, חדושי ר' שמעון כתובות סימן ז' ד"ה ועיין בספר.

האם נאמנות האב לומר "קידשתי את בתי" היא גדר שוחד"א – ע"ע קידושין

בענין זה – שדי חמד כללים מערכת ש כלל ב-יב, מנר למנחם: מלבושי יו"ט ח"א אה"ע ז באורך, פרי יצחק ח"ב סימן לח, אבני נזר אה"ע כח ולח אות ו-יד ומ"א, לפלגות ראובן ח"א מערכה ג פלג ג-ה, מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון אות קלח.

 

שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא – כשיש עדים להיפך

תוס' ר"י הזקן קדושין סו. למטה (בשורות הצרות, אבל שם מדובר רק כשהאמין לאחר כבי תרי), שו"ת הרשב"א ח"ד סוף סימן רפו (שמועיל נגד עדים. הובא בבית יוסף אה"ע סימן מח), שו"ת הרשב"א ח"ג סוף סימן רנג, והובא בבית יוסף יו"ד סוף סימן א' ובשו"ע יו"ד א-יב (שמועיל נגד עדים), יו"ד קכז סעיף א בהג"ה, משנה למלך אישות פרק ט-טו (מאריך לדון בנושא), ויבום ג-יג, שער המלך אישות ט-טו, שו"ת נוב"י קמא אה"ע סימן נח (בסוף התשובה, ד"ה ואמנם הב"ש, נקט כדבר פשוט שמועיל גם נגד עדים והתרעם על מי שלא חשב כך. וראה הגהות רי"ש נטנזון שם שהביא דברי הרשב"א והמל"מ), שו"ת רע"א קמא סימן קל ד"ה הב' באומרת, חידושי חתם סופר כתובות ט. ד"ה עוד יראה (שיש ראשונים הסוברים שכשיש עדים מותר. וחזר ושנה דבריו בשו"ת חת"ס אה"ע ח"א סימן קנ ד"ה ובהיא, ובשו"ת אה"ע ח"ב סימן קא סוף ד"ה הנה בלי ספק), רע"א לקוטים לקדושין סה. בשם שו"ת מהרשד"ם, שו"ת רע"א ח"ב תחילת סימן נג, (מוכיח מהרשב"א שזו נאמנות מוחלטת נגד עדים), בית יעקב כתובות דף ט, אמרי בינה חו"מ דיני עדות סימן ג', פתחי תשובה אה"ע מח אות ב (עי"ש שאם הסתמך על העדים אולי העדים עדיפים), פרי יצחק ח"ב סימן לז (בדבר הגלוי שהוא שקר), דברי יחזקאל תחילת סימן יח, בית אהרן כתובות ט,א.

 

שומע כעונה – האם יוצא בשמיעה או שנחשב כאמירה

רא"ש פסחים פרק ראשון סימן י (שהרי צ"ב החילוק משופר לעיל) וע' קה"י שם, לכאורה יש להוכיח מאבודרהם בפירושו לק"ש שחרית, בית הלוי עה"ת סוף קונטרס לחנוכה, חזון איש או"ח סימן כט, קהלות יעקב פסחים מ (אותו סימן נמצא גם בקה"י ברכות סימן יב), עמק ברכה עמ' יז (בענין נשיאת כפים אות ה).

האם השומע מקיים בשמיעה את התנאים הנלווים למצוה שעושה המשמיע – חזון איש או"ח סימן כט אות ג, שו"ת הר צבי או"ח ח"א סימן נז.

 

שומע כעונה

כשהשומע מדבר דברים אחרים – שער הציון סימן קסז אות מג.

מועיל מדין שליחות – ר"ן ר"ה פרק שלישי (ז,ב מדפי הרי"ף, סוף ד"ה אבל, "שהרי אינו אלא כשלוחם" – ולכן לא מועיל למי שלא מכוון לצאת), קהלות יעקב ברכות סימן יג סוף אות ד (מביא את לשון הרמב"ן פסחים ז' שמשמע מטעם שליחות).

למאן דאמר מצוות אין צריכות כונה, האם יוצא מדין שומע כעונה בלי להתכוין – ברכות יב תוד"ה לא, ר' יונה סוף פרק ראשון של ברכות, בית יוסף קצג בשם סמ"ג.

באילם ושאר מי שאינו יכול לומר בעצמו – שבולי הלקט סוף סימן כ (שאם עומד בתפלה ואינו יכול לענות אין גם דין שומע כעונה), הגהות אשר"י חולין סימן ג (בשם או"ז), ושו"ע יו"ד א-ז (מועיל שאלם שוחט ואחר מברך. וע' ט"ז שם), שם סעיף י (וש"ך שם), או"ח קמא-ב וט"ז ס"ק ג, שאגת אריה סימן ו (דן באריכות), המאיר לעולם סימן ו, ביאור הלכה סוף סימן קד.

האם נחשב הפסק בתפילה (כאילו דיבר) – ברכות כא: תוד"ה עד, סוכה לח: רש"י ותוס', טור או"ח סוס"י קד וב"ח שם, שו"ע שם סעיף ז.

האם נחשב ברכה לבטלה במקרה שכבר בירך – צל"ח ברכות כא:, אבני נזר או"ח סימן תמט בסוף התשובה.

אסור ברואה ערוה (והרהור מותר) – ביה"ל עד בהתחלה ס"ק ה, מ"ב עה סוף ס"ק כט (כשהוא ערום הרהור מותר ושומע כעונה אסור).

אם מועיל בלימוד תורה – ריטב"א פסחים ז:, שעורי ר' שמואל (החדש) שם, רא"ש פסחים פ"ק סימן י, אבודרהם בפירושו לק"ש שחרית (לא מועיל), שו"ת משכנות יעקב סימן סא, או"ח מז שערי תשובה ס"ק ג, שו"ע הגר"ז הל' ת"ת ב-יב (שמועיל).

אם מועיל בקריאת שמע – אבודרהם הנ"ל, שו"ת מהר"ם אלשקר סימן י (נחלק בזה על רא"ם, וסובר שלא יוצא), או"ח סימן סא מ"ב ס"ק מ.

האם בקריאת התורה יוצאים השומעים מדין שומע כעונה – ע"ע קריאת התורה

לגבי ספירת העומר – ר"ן ורמב"ן פסחים ז:, שו"ת חתם סופר ח"ו סימן יט, תורה תמימה ויקרא פרשת אמור כג-טו הערה מט, שו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן עה.

לגבי ברכת הגומל – קהלות יעקב ברכות סימן יז.

מועיל בברכות, אבל לא בקלוסים לה' כמו מודים ואמירת אמן – כ"כ שבולי הלקט סימן כ' בשם ר' ישעיה.

אם מועיל בשבועה – צל"ח ברכות כב.

בענין זה – מנר למנחם: המאיר לעולם ח"א סימן ו, העמק שאלה קכה אות יג, דבר אברהם ח"א סימן טז אות ג.

 

שומר

בקרקעות עבדים ושטרות – ע"ע קרקעות עבדים ושטרות

שכירות – ערך נפרד

טוען טענת גנב – ערך נפרד

שואל שלא מדעת – ע"ע גניבה וגזלה

סיבת החיוב בשומר – ריטב"א קדושין (מז:) ששואל הוי מתנה ליומיה ע"מ להחזיר, נתיבות המשפט סימן שד"מ סוף ס"ק א, קצוה"ח וקוב"ש שלהלן (לענין אם יכול לחזור בו), קוב"ש פסחים סימנים יז-יח, שער המשפט רצא-ד (שיש חיוב השבה), שו"ת באר יצחק חו"מ סימן ג, חדושי ר' שמעון ב"מ סימנים כה-כו, שעורי ר' שמעון (הוצאת מוסד הרב קוק, נרשם ע"י רבה של מוסקבה) ב"מ, קהלות יעקב ב"מ סימן לד.

שואל – האם החפץ שלו ויכול לקדש בו אשה – שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (לבוב) סימן תקד, אה"ע כח-יט.

אם חייב משעת משיכה או משעת ההיזק – כתובות לד:, ריטב"א ב"מ צח (שאפילו למ"ד משעת משיכה נתחיב, זה רק אם יאנס בסוף), חו"מ רצא ש"ך ס"ק מד וקצוה"ח ס"ק א, קצוה"ח שמ-ד (עי"ש שאין חיוב השבה כאשר החפץ בעין), ים התלמוד ב"ק י: ומפרשי הים שם.

האם יכול לחזור בו – ב"מ צט. בנמוק"י, קדושין יג ברשב"א וראב"ד וקוב"ש שם אות צב, מחנה אפרים הלכות שומרים סימן יח, קצוה"ח עד-א, רצג, ב, חמדת שלמה קדושין יג. (כדברי קצוה"ח), קהלות יעקב ב"מ סימן לח.

תקנו משיכה בשומרים – רמ"ה ב"ק צט: הובא בשטמ"ק שם (האם גם ש"ש צריך משיכה), נמוקי יוסף פרק השואל (מביא מחלוקת, שיש סוברים שבש"ש וש"ח לא צריך משיכה, כיון שאין לו זכות שימוש), ריטב"א קדושין מז:, תוס' רי"ד ב"ק עט., מחנה אפרים הלכות שומרים סימן ז, קצוה"ח שז-א (מקשה על נמוק"י), נתיבות המשפט רצא-יב, דברי יחזקאל סימן נג.

שמירה בבעלים – ש"ך חו"מ סימן סו ס"ק קכו (שאינו נחשב שומר), נתיבות המשפט שא-א, קצוה"ח רצא-יח (מסתפק אם יש בו שבועה) ונתיבות המשפט שם לד (דן בזה והאם חייב בשליחות יד), אור שמח גניבה ד-י (אם נחשב שומר), קוב"ש ב"ב אות תרנט (אם נחשב שומר), קהלות יעקב ב"ק סימן כ (האם נפטר גם משבועה שאינה ברשותו).

אם יכול לומר הרי שלך לפניך – ב"ק נו: תוד"ה פשיטא ושטמ"ק שם.

השומר חייב להחזיר רק לבעלים עצמם – רמב"ם שלוחין ג-ה, ברכת שמואל גיטין סימן כה אות ב.

האם על ידי שליחות יד פוקע ממנו דין שומר – רע"א בגליון המשניות סוף פרק המפקיד.

שליחות יד – האם הוי גם גזלן רגיל – תרומת הכרי רצב-ב, אושר ירוחם סימן יח.

האם שומר שכר פטור כשנגנבה באונס – ב"מ מב. תוד"ה אמר.

בנכסי גוי – שבועות מד. תוד"ה שומר, רמב"ם שכירות ב-א ומ"מ, רבנו דוד פסחים ו., שאגת אריה סימן פח, ביאור הגר"א או"ח תמ אותיות ד-ה.

 

שופר

המצוה בתקיעה או בשמיעה – רמב"ם הל' שופר בפרטי המצוה בהתחלה, שם פרק א הלכה א ("מצות עשה של תורה לשמוע") והלכה ג (ומקורו מירושלמי), תשובות הרמב"ם (מהדורת בלאו סימן קמב, פאר הדור סימן נא – שהמצוה בשמיעה), תשובות ר"א בן הרמב"ם שם סימן מג (סימן קיד), סמ"ג עשין מב (מצוה לתקוע) והגהות ר"א מזרחי שם, פסחים פרק ראשון רא"ש סימן י (שלפי ר"ת מברך על תקיעת שופר. ועי"ש גם לגבי הלל. אבל אנו מברכים לשמוע, משום שהמצוה בשמיעה. הובא בטור ובית יוסף סימן תקפה, ומשנה ברורה שם ס"ק ד), וע' רמב"ן שם (לדף ז.) וקהלות יעקב שם, אבודרהם בפירושו לק"ש שחרית (שיכול להוציא אחרים "מפני שהדבר תלוי בשמיעה כמו בקריאה", שו"ת תשב"ץ ח"ג סימן קיג (שאם אינו שומע פטור מלתקוע בשופר, שכן המצוה בשמיעה), שו"ת הרדב"ז ח"ה סימן אלף תל (נז), לחם משנה שופר א-א, כפות תמרים בקונטרס יום תרועה, שו"ת מהר"ם אלשקר סימנים ח-י, שו"ת שאגת אריה סימן ו (מוכיח שהמצווה בתקיעה ולא בשמיעה), מנחת חינוך תחילת מצוה תה, צפנת פענח מתנות עניים השמטות עמ' 6, צפנת פענח הלכות שופר פ"ב ה"ג, הגר"ח בסטנסיל בענין בל תוסיף בתקיעת שופר בסופו (עמ' רנו), שו"ת הר צבי או"ח ח"ב סימן פה, שו"ת ציץ אליעזר ח"ג סימן יד.

הספק בתשר"ת – רמב"ם שופר ג-ב, רא"ש ור"ן סוף ב"ב בשם רה"ג והובאו בב"י או"ח תקצ, שו"ת הריטב"א סימן כט בשם רה"ג כנ"ל.

 

שור המזיק

שור המועד – שלש נגיחות סימן או סיבה – טור או"ח סוף סימן קיד (מחלוקת מהר"ם מרוטנבורג ור"פ האם נאמר דין "קירב נגיחותיו לא כל שכן" לגבי הרגל אמירת מוריד הגשם), בית יוסף שם (שני הסברים בדעת רבנו פרץ), וע' גם תענית כא,ב למעלה ("כמאן כר"מ") ודרישה שם אות ג' (פירוש הגמרא הנ"ל), וע' ב"ח שם (שגם מהר"ם מרוטנבורג התכוון רק להביא זכר לדבר ולא ראיה גמורה משור המועד), דעת כהן סימן ח אות א (עי"ש), חדושי ר' שמעון ב"ק סימן לג אות א (תולה במחלוקת מהר"ם מרוטנבורג ור"פ, ועי"ש שהאריך).

כופר – ערך נפרד

לר' ישמעאל שיושם השור – כאפותיקי סתם או כמפורש (ונ"מ כשא"א לגבות מהשור) – רש"י ותוס' סוף פרק המניח (ב"ק לו.), בעה"מ ומלחמות ריש פרק ד' וה'.

הגדרת קרן – ב"ק טו: בנמוק"י ורא"ש שם סימן כ, רש"ש ב"ק ב,ב.

התשלום חיוב על השור – העמק שאלה סימן קיא אות א, הוספות הר"ש איגר לשו"ת רע"א סימן קצו, חדושי ר' חיים הלוי נזקי ממון ד-ד, קהלות יעקב סימן יג.

שלושים של עבד – האם דמי העבד בכלל הקנס – ע"ע נזיקין

שלושים של עבד – הוי גדר כופר – רמב"ם נזקי ממון ריש פי"א, אבני מלואים תשובה סימן ח ד"ה ונלע"ד, חסדי דוד ב"ק פ"א ד"ה בהמה מועדת, חדושי ר' חיים הלוי הל' מכירה כג-ג, הגרי"ז ח"ה ערכין יד,א.

 

שותפות

הגדרתה – הירושלמי שהובא ברי"ף וברא"ש תחילת פ"ה משבועות (ושאר ראשונים שם), רש"י חולין קלה: (שלמ"ד אין ברירה כל חטה וחטה של שניהם), גיטין מז: תוד"ה טבל, ר"ן נדרים מה: וריטב"א על הרי"ף שם ונמוק"י שם, מחנה אפרים זכיה ומתנה סימן א, משנת רבי אהרן עמוד יג.

הדרך ליצור קניין בשותפות – רמב"ם שלוחין ושותפין פ"ד ה"א וה"ב, מרדכי ב"ק סימן קעו (חולק על הרמב"ם ששותפות נוצרת בלי קניין), (לגבי שותפות של פועלים ראה השגת הראב"ד שם, ושו"ת מהרי"ק סימן קפא שהאריך לפלפל בדבריו). חו"מ קעו-א (שצריך קניין), רמ"א קעו-ג (מביא את הדעה ששותפות חלה בלי מעשה קניין).

הכח לכפות חלוקת שותפות – שו"ת הרשב"א ח"א סימן תתקנו (מעיקר הדין היה אפשר לכפות חלוקה אפילו בחצר שאין בה דין חלוקה, ורק משום עשיית הטוב לא מחלקים), מרדכי ב"ב סימן תקסט (כל האומר אי אפשי בתקנת חכמים – מוכח כדברי שו"ת הרשב"א הנ"ל, שרק מדרבנן לא מחלקים חצר שאין בה כדי חלוקה), חזו"א ב"ב סוף סימן ו (החלוקה עצמה היא סוג שימוש), משנת רבי אהרן הנ"ל.

גוד או אגוד (ב"ב יג,א) – מדאוריתא או מדרבנן – שו"ת הרשב"א ח"ב סימן קמא וח"א סימן תתקנו (מדרבנן), קרית ספר למבי"ט פ"א מהלכות שכנים (דאוריתא), חזון איש ב"ב ח-א (מדאוריתא).

 

שחיטה

שחיטת קדשים – ערך נפרד

מליקה – ערך נפרד

טריפה – ערך נפרד

האם בן נח נצטווה על נחירה – ע"ע בן נח

אם נמנית למצות עשה – ספר המצות עשה קמו (מונה למ"ע), השגות הרמב"ן לשרש הראשון סוף התשובה הב' (במהדורת פרנקל עמ' מ. שלדעת בה"ג אין למנות שחיטה כמ"ע).

חלדה – העיקר בכסוי הסכין או בית השחיטה – פמ"ג יו"ד מש"ז כד-ג.

שהייה – האם גדר פסול או רק הפסק בשחיטה – בית הלוי ח"ב סימן יא, אמרי משה סימן ג' אות ב ואות יא, קוב"ש ח"ב קובץ שמועות חולין אות כא.

ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף וחיוב שחיטת שני סימנים – חדושי ר' מנחם זעמבא בהסכמת הרב פרנקל.

כשכיון בפירוש לנחירה – (חולין ל"א – שאין צריך כוונה), יש"ש חולין פ"ב סימן יג (שפסול), פמ"ג יו"ד ג שפ"ד סק"א, עונג יו"ט סימן נז, אחיעזר ח"ב סימן ד אות ה, המדות לחקר ההלכה מדה ב אות לא והלאה.

מנין שמפקיעה איסור אבר מן החי (במפרכסת) – פרי מגדים יו"ד סימן כז משבצות זהב אות א (ד"ה קשיא לי), שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן כג.

מפרכסת – אסור דאוריתא או דרבנן – חולין קכא רש"י ד"ה השוחט, וכן קכא: ד"ה וממתין, רמב"ם שחיטה א-ב ולח"מ.

בן פקועה – אם נחשב כאילו נשחט, או שאינו צריך שחיטה – תמורה יב,א (הגמ' מסתפקת האם נחשב שחוטי חוץ – הוכחת זכר יצחק שלהלן), חולין עד,א רש"י ד"ה דעובר חי, ולב אריה ומהדורא בתרא על מהרש"א שם (יש שני דינים: בעובר חי נחשב כשחוט, ובעובר מת היתר בלי שחיטה), שו"ת נאות יעקב סי' כב, מקור ברוך ח"א סימן לד (אות טו), זרע אברהם (ר"מ זעמבא) סי' ב', אתוון דאוריתא כלל יד, הגר"ח בסטנסיל בדין שחיטת טריפה (סי' שעד-שעה במהדורה החדשה), וע"ע בענין בן פקועה הגרי"ז בסוף הספר במכתב החמישי, זכר יצחק סימן לה, צפנת פענח מאכ"א א-ו, שם ה-ט, חזון יחזקאל חולין פ"ד, קהלות יעקב חולין סימן יט.

האם בן פקועה צריך נחירה – שטמ"ק ב"ק מא. (מחלוקת).

 

שחיטת קדשים

האם שחיטת קדשים מדין חולין – רש"י חולין עד:, יומא לב: בתוס', זבחים יד: בתוס', זבחים מז. שטמ"ק אות כט, אור שמח קרבן פסח ב-ו, זרע אברהם סימן ב.

השחיטה מקדשת הקרבן – מנחות עח:, סוטה יד:, זרע אברהם ב-ט, וחזו"א מנחות לב סוף אות א – האם השחיטה או הסכין מקדשים.

כשהבעלים מכוין לחולין לא נתקדש – זכר יצחק סימן מו ד"ה אמנם.

האם הסכין צריכה להיות כלי שרת – זבחים מז. תוד"ה איזהו, שם שטמ"ק אות כט, ריטב"א חולין ג., כנסת הראשונים זבחים תחילת פרק איזהו מקומן מביא הרבה ראשונים בענין, מקדש דוד קדשים ב-ב, שו"ת שבט הלוי או"ח סימן רד.

 

שטר – הפניות

המיעוטים של שטרות קרקעות ועבדים – ע"ע קרקעות עבדים ושטרות

מודה בשטר שכתבו צריך לקיימו – ערך נפרד

מכירת שטרות – ע"ע 'חוב-מכירתו'

אם גובים בתרי ותרי – ע"ע תרי ותרי

האם יש חיוב השבת אבידה על שטר – ע"ע אבדה

כתב ידו בקידושין – ע"ע קידושין

אם נחשב מוחזק בממון – ע"ע מוחזק

האם שטר מועיל לקנות דבר שלא בא לעולם – ע"ע דבר שלא בא לעולם

 

שטר – אם פסול מדאוריתא (משום מפי כתבם) או לא

(ע' גם ערך עדות), רי"ף יבמות לא,ב (ט,א מדפי הרי"ף) ובעה"מ ומלחמות, תוספות ב"ב מ,א ד"ה מחאה (בתחילת העמוד, מתחיל בעמוד הקודם), רמב"ם עדות ג-ד וכס"מ ולח"מ ואבן האזל, ספר המצות שרש ב סוף השגת הרמב"ן ונושאי כלים, גיטין עא,א רש"י ד"ה ולא (בשטר אין חסרון של מפי כתבם היות שאורחיה להכי), חידושי הרמב"ן יבמות לא:, מהרי"ט ח"א יז, חו"מ כח סעיף יב (כדברי הרמב"ם) וש"ך ס"ק יד וט"ז ותומים ס"ק טז (מאריך לבאר את שיטת הרמב"ם) וקצות החשן שם ס"ק ו ונתיבות המשפט, נובי"ק אה"ע סימן לג ושם בחדושים והגהות בסופו, נובי"ק יו"ד סימן סו, נובי"ת חו"מ סימנים ד-ה, חדושי ר' חיים עדות ג-ד, שערי ישר ז-ט, קוב"ש ב"ב אות תרז, חדושי רבי שלמה (היימן) ח"ב עמ' סד.

 

שטר – דעת המתחייב

כשחתמו העדים בלי דעת המתחייב, ונמסר מדעת המתחייב – ספר הזכות על הרי"ף יבמות לא:, נתיבות המשפט לא-יג, אמרי משה סימן יז אות ד.

כשאין מתחייב האם נעשה שטר על סמך העדים בלבד – ב"ב מ בתוס' ובית מאיר, זכרון שמואל סימן מד (בעיקר אותיות ג-ד. מדייק מדברי הריב"ש והגר"א שכאשר אין מתחייב השטר נעשה על ידי העדים), עליות דר' יונה ב"ב עז,א (עמ' רחצ), חידושי הרשב"א שם ד"ה זכו ("כל שטר שנעשה לחובת מי שנעשה עליו, בין שהוא עכשיו ממש לחובתו בין שאינו…").

אין צריך דעת המתחייב, אלא דעה של בעל השטר – חדושי ר' חיים הלוי אישות ג-יח, אמרי משה סימן יח.

 

שטר – שטרך בידי מאי בעי

ראיה או דין – ב"ב ה: תוד"ה מי, שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן צ (באמצע התשובה, שאין עדות ממש שלא פרע, אלא חזקה שלא פרע, משום שאילו פרע לא היה מניח שטרו ביד המלוה. עי"ש שחולק מכח זה על פסיקת הרמב"ם לגבי עד אחד בשטר), חו"מ פג-ג (כשיש ויכוח בין המלוה ללוה איזה שטר פרוע המלוה נאמן), קצוה"ח כח-ח ד"ה אמנם לענ"ד, שו"ת סימן קלז (ד"ה ומ"ש מעכ"ת וד"ה לפמ"ש לעיל – שהשטר הוא הוכחה ואנן סהדי), אור שמח עדות כב-א ד"ה האחרונים (שזו לא ראיה, אלא הימניה), שו"ת אחיעזר ח"ג סימן עד, הגר"ח בסטנסיל בענין שטרך בידי מאי בעי (סימן קטו), קוב"ש ב"ב אותיות ל-לא (שהשטר מגרע טענת פרעתי), ושם אותיות תרב, תרג, תרח, אבן האזל גזלה ואבדה יח-יד, חזון איש חו"מ ליקוטים סימן ה סוף אות ז (השטר יוצר מוחזקות), חזון איש אה"ע עב סוף אות ז, חידושי בעל שרידי אש על הש"ס ב"מ סימן לג (בעיקר אות ג), וע' גם ערך תרי ותרי – על שטר.

שטרך בידי מאי בעי – אינו בגדר עדים ממש – ב"ב ה,ב תוד"ה מי אמרינן.

שטרך בידי נגד מגו – ב"ב ע. בגמ' (שמועיל).

שטרך בידי נגד הפה שאסר – ע' ערך מודה בשטר שכתבו

 

שטר – האם אפשר לטעון פרעתי נגד כתב ידו

רי"ף סוף ב"ב ובעה"מ ומלחמות, כתובות כא. תוד"ה הוציא עליו, רמב"ם מלוה ולוה פרק יא ה"ג, תוס' רי"ד גיטין יא. למטה, רשב"א ב"ב סוף ע:, שו"ת הרשב"א ח"א סימן אלף לז, שם ח"ב סימן סג, תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן צ, שו"ת הריב"ש תנד, וסימן שצב וסוף סימן תעח, חו"מ סימן סט סעיף ב (מחלוקת מחבר ורמ"א, וש"ך ס"ק יד האריך ועי"ש בתומים), נובי"ק חו"מ סימן י, הגר"ח בסטנסיל בענין שטרך בידי מאי בעי.

 

שטר – הקנין

האם יסוד קנין שטר הוא על ידי הראיה שבשטר – תומים סימן סח ס"ק ח (הובא בנתיבות המשפט לו-י), קובץ שיעורים ב"ב אות רלא, וקובץ ביאורים גיטין אות ח, קהלות יעקב גיטין סימן ד ד"ה מיהו טעמא בעי.

האם קנין שטר מועיל בגוי – קדושין ב: תוד"ה א"נ ועצמות יוסף שם, קידושין יד,ב תוד"ה הואיל, תוס' קדושין כו., ב"ב כא: תוד"ה מרחיקין (בסוף), ב"ב נד: תוד"ה עובד כוכבים, ותוס' בכורות יג,א ד"ה מה, שער המלך מכירה א-ג, בית הלוי ח"א סימן כא.

קנין על ידי כתב סופר בלי עדים (לא עדי חתימה ולא עדי מסירה) – קצוה"ח ונתיבות המשפט מב-א, רע"א חו"מ קצא, ברכת שמואל גיטין סימן טו, אמרי משה סימן טז אות א (בשם הגר"ח), אבי עזרי הלכות גירושין א-יג.

האם שטר בלשון ראיה יכול להועיל לקנין – רשב"א ב"ב נא. בשם בעל העיטור.

להתחייב על ידי שטר פחות מהסכום שכתוב בו – קצוה"ח ונתיבות המשפט סימן קצ.

איך מועילה התחיבות על ידי שטר, הרי שטר אינו קונה מטלטלים? – כתובות קב: תוד"ה אליבא.

 

שטר

עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין – שו"ת מהרשד"ם אה"ע סימנים א-ב, ברכת שמואל גיטין סימן ט.

עדים החתומים על השטר נעשה כמי שנחקרה עדותן בבית דין – רק כשמגיע השטר לבי"ד, ולפני כן יכולים לחזור בהם – שו"ת מהרשד"ם אה"ע סימן ב בסוף התשובה, תומים כח-טז (לקראת סוף דבריו), נתיבות המשפט מו-ט (מדאוריתא).

שטר ראיה מועיל לכו"ע על ידי עדי מסירה – מהרש"א ומהר"ם שיף ותורת גיטין גיטין יא.

למה אין בו חסרון של מפי כתבם, ועל ידי מה נעשה שטר ולא עדות – יבמות לא: ברי"ף (ט. מדפי הרי"ף) וראב"ד ובעה"מ ומלחמות, כתובות כ. תוד"ה ורבי יוחנן, קצוה"ח כח-ו.

האם לר' מאיר צריך מוכח מתוכו – גיטין כד: תוס' (צריך) ורמב"ן (לא צריך) ופני יהושע (שגם לדעת רש"י לא צריך מוכח מתוכו), כתובות צד. תוד"ה לימא.

האם לר' אלעזר (שסובר עדי מסירה כרתי) גם עדי חתימה מועילים – רי"ף גיטין מז,ב מדפי הרי"ף (מועיל), ור"ן על הרי"ף שם, גיטין ד,א תוד"ה דקיימא לן (לא מועיל), שו"ע אה"ע קלג-א (שתי דעות בשו"ע).

האם מדאוריתא צריך זמן – נמוק"י סנהדרין י: מדפי הרי"ף, קצוה"ח ל-ב.

האם שטר עם עד אחד נחשב שטר – ב"ב קסה. בגמ' ובתוס', ב"ב מ. תוד"ה מחאה (מתחיל לט:), כתובות כ: תוד"ה ורבי (מתחיל בע"א, מסתפקים בזה), חו"מ נא סעיפים ב-ג, חו"מ מו ש"ך ס"ק לג, הגר"ח בסטנסיל תחילת גיטין בענין ע"א נאמן באיסורין.

קיום שטרות דרבנן – האם כשטוען מזויף צריך מדאוריתא קיום – או"ז תחילת סימן תשמ"ה (הועתק במהרי"ק סימן עד. האו"ז מביא בשם הרב אביגדור שאם טוען מזויף צריך מדאוריתא קיום, ודוחה את דבריו), הגהת מרדכי קידושין סימן תקסט, בית יוסף אה"ע סימן מב, דרכי משה ס"ק ז, ברמ"א סוף סעיף ד ונו"כ, ש"ך חו"מ מו-ט וקצוה"ח ונתיבות המשפט, (לב שמח על ספר המצוות סוף שורש ב).

האם שכר הסופר צריך להינתן על ידי המקנה (בגט ברור שצריך) – קצוה"ח קצא ונתיבות המשפט שם ס"ק א.

האם שטר איסורי הנאה מועיל בממון – קוב"ש קדושין ח.

האם צריך לזכות בנייר – קצוה"ח סי' ר סק"ה (מחלק בין שטר רגיל לשטר גירושין. ועיין בערך גירושין לגבי השאלה אם בשטר גירושין צריך לזכות בנייר).

קיום שטרות כשהעדים אינם זוכרים את ההלוואה – חו"מ מו-י ונו"כ.

קיום שטרות – האם השטר פסול בלי קיום או לא – בית יעקב כתובות יח:, חדושי ר' חיים הלוי גרושין יב-ג, ברכת שמואל כתובות כד-כו.

 

שילוח הקן

כשאינו רוצה לקחת הבנים – ר"ן חולין קמ: ד"ה שני, רע"א יו"ד רצב-א מציין שו"ת חות יאיר סימן סא ושו"ת חכם צבי סימן פג, משמר הלוים חולין סימן נג.