תוכחה
האם יש מצוה להוכיח בן נח – סנהדרין עה. רש"י ד"ה ואם איתא, (וע"ע לפני עיור לגבי האיסור להכשיל גוי).
מכין אותו עד שתצא נפשו – האם דוקא במצות עשה – חולין קלב בר"ן, שערי תשובה עם ביאור זה השער במכתבים עמ' נא.
האם רק בית דין מכין עד שתצא נפשו – יראים סימן קסד (סימן רעח במהדורה הישנה. משמע שרק בי"ד שבא"י, דהוי כדיני קנסות, וראה תועפות ראם שם אות טז וכן חידושי הרי"מ חו"מ סימן ג ס"ק א, שהוכיחו מהיראים כדעת קצוה"ח שלהלן), יש"ש ב"ק פ"ג סימן ה ופ"ח סימן ו (כדעת הנתיבות), קצוה"ח ג-א (סובר שדווקא בית דין יכול לכפות לקיים מ"ע), ונתיבות המשפט שם סוף ס"ק א (חולק על קצוה"ח, שלכפות על קיום מצוות יכול גם יחיד), ומשובב נתיבות שם (מתרץ שיטתו, ומודה שלאפרושי מאיסורא גם יחיד יכול, ורק לכפיית מ"ע צריך בית דין), חמדת ישראל בנר מצוה מצוה יז (עמ' 29, כדברי היראים), מהר"ץ חיות ב"ק ט: (שרק במבעט מכין עד שתצא נפשו), אור שמח ממרים פ"ד (מצדד בשיטת נתיבות המשפט, ומסביר את הגמרא בגיטין פח,ב שלעניין כפיית גט צריך בית דין דווקא), הגהות ר' שלמה כהן (בסוף ש"ס וילנא) תחילת סנהדרין (נקט בפשטות כמו קצוה"ח שכפייה על מ"ע רק בשלשה), משאת המלך סימן רנה.
להציל אדם מעבירה שעובר באונס – ע"ע לפני עיור
מתי אומרים 'מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים' – הגהות מימוני הל' דעות פ"ו אות ג, הקדמת השל"ה (מכריע כמו הרא"ם שבהגהות מימוני), ספר הזכרון לר"ח שמואלביץ עמ' של"ב (מרא"ז מרגליות), שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן לו.
אפרושי מאיסורא לעובר במזיד – הגהות דגול מרבבה יו"ד סימן קנא (אין חובה), פרי יצחק ח"א סימן נג, שו"ת הר צבי יו"ד סימן קכה.
האם כופין על מצוה דרבנן – כתובות צא: רש"י ד"ה מצוה על היתומים ושם פו. סוף תוד"ה פריעת.
אפרושי מאיסורא – מטעם לפני עיור או מטעם תוכחה – ב"ח יו"ד תחילת סימן שג (לפני עיור), שדי חמד כללים א כלל פד ואסיפת דינים ה אות ב.
האם אפרושי מאיסורא הוא חובה דאוריתא – שבת ג,א תוד"ה בבא (פשטות דבריהם משמע שרק מדרבנן), הגהות מהר"ץ חיות שם (שלדעת הרמב"ם מדאוריתא), שער הציון סימן שמז אות ח (ודאי גם תוס' מודה שמדאוריתא), ב"ח יו"ד תחילת סימן שג (רק מדרבנן והסמיכו על "לפני עיור". הב"ח עוסק בעברה בשוגג).
בענין כופין על המצות – פמ"ג פתיחה כוללת חלק ראשון, ישועת דוד (ר"ד פוברסקי) אה"ע סימן ו, משנת יעבץ (הרב ז'ולטי) חו"מ סימן א.
בענין זה – שדי חמד אסיפת דינים אות ה, שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סימן סג.
תוך כדי דיבור כדיבור דמי – בהקדש
רמב"ם מעשה הקרבנות טו-א, מנחות פא תוד"ה תודה, ש"ך חו"מ רנה ס"ק ה וקצוה"ח ס"ק ב, פנ"י ב"ק עג., עמק יהושוע סימן יז בד"ה והנה האחרונים האריכו, אבני מלואים כז-ט ד"ה וראיתי בספר הפלאה, בית מאיר יו"ד רי סעיף ג (קשה לרמב"ם מקונמות דהוי קדושת הגוף ויכול לחזור), עונג יו"ט (דרשות) בסוף הספר, שו"ת ושב הכהן סימן יח הובא באחיעזר אה"ע סימן כו אות א ועי"ש באחיעזר (שכשהקדיש במחשבה יכול לחזור), אחיעזר ח"ב סימן כה, חדושי ר' שמעון ב"ב סימן כז ד"ה ומה דמצינו.
תוך כדי דיבור כדיבור דמי
הטעם שיכול לחזור – ב"ק עג: תוד"ה כי (תקנת חכמים כדי שיאמר שלום לרבו או לחברו), נדרים פז. בר"ן, ר"ן שבועות טו: מדפי הרי"ף (למעלה, שדעתו מלכתחילה שיוכל לחזור בו), שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סימן כג.
תוך כדי דיבור נחשב זמן אחד – שבועות לב. תוד"ה בתוך כדי, חדושי ר' שמעון ב"ב סימן כז, שערי ישר ה-כב, דברי יחזקאל סימן כז, (וסימן מ אות ג).
במחילה – ע"ע מחילה
לגבי עדות – עמודי אור סימן צט, אחיעזר ח"ב סימן כה.
לחזור מקנין – שו"ע חו"מ קצה-ז ונו"כ, אבני מלואים כז-ט ד"ה וראיתי בס' הפלאה.
במשחרר עבדו (האם נחשב כמו מגרש שלא מועיל) – זרע אברהם סוף מכתב ג.
לחזור בו מהפקר – מחנה אפרים הל' זכיה מהפקר סימן ח.
לחזור בו מהודאת בע"ד – חו"מ פא ש"ך ס"ק נו, אה"ע מז-ד בח"מ ס"ק ובב"ש ס"ק ט, יד המלך אישות ט-לא, נחל יצחק סימן פא אות ד, שדי חמד כללים מערכת ת כלל יד.
דוקא כשאומר 'חוזרני' – שלטי הגבורים ב"ב פרק בית כור.
האם השליח או המשלח יכולים לחזור מהחלות תוכ"ד למעשה – אור גדול סימן ט פיסקא ב אות ג.
בענין זה – דברי יחזקאל סימן כז.
תופר (מלאכה בשבת)
תפירה שאינה של קיימא – שו"ת גינת וורדים או"ח כלל ג סימנים יז-יט.
תחומין
ע"ע הוצאה
תליוהו וזבין זביני זביני
כשמכר בפחות מהשווי – ר' יונה ב"ב מח: ורשב"א שם.
האם גם תליוהו וקני (ואותו נידון בתליוהו וקדיש – שדומה לקני) – רמב"ם אישות ד א (מועיל), רשב"א קדושין ב,ב (מחלוקת רמב"ם ועיטור), אה"ע מב,א (מחלוקת בשו"ע), ואבני מילואים שם ס"ק א, נתיבות המשפט רה אות יח, קצוה"ח ט-א ונתיבות המשפט שם ומשובב נתיבות והוספת הנתיבות אח"כ (נדפס בנתיבות המשפט שבשו"ע), חידושי הגרנ"ט קידושין (במהדורת אוריתא סימן צא), שערי חיים קידושין סימן ו.
תליוהו ויהיב – יש חסרון מטעם שהוא אנוס ואינו נחשב מעשה – חמדת שלמה אה"ע סימן פא אות ו.
תלמוד תורה
החיוב רק כפי יכולתו (ולא גדר אונס) – קהלות יעקב שבת סימן י, (וכן בברכות סימן כה).
כל זמנו – רשות או חובה – ברכות יא: תוד"ה שכבר (דכל שעה אדם מחוייב ללמוד), נדרים ח. ובר"ן ובריטב"א, שו"ת הרדב"ז ח"ג סימן תטז, שאגת אריה קו"א סימן א, יו"ד רמו-א, שנות אליהו פאה א-א (פירוש הארוך), שו"ע הגר"ז ת"ת ריש פ"ג וקו"א שם (חובה), שדי חמד מערכת ו כלל טו, שם כללים ש אות צ (ח"ה עמ' 322) השח שיחות חולין עובר בעשה היינו מדרבנן, שדי חמד אסיפת דינים בין המצרים יב, אור שמח הלכות תלמוד תורה א-ב (כל אחד כפי כחו, והחיוב הגמור רק ק"ש שחרית וערבית), המאיר לעולם ח"ב סימן יב, ברכת שמואל סוף קדושין, אבן האזל מלכים פ"ג ה-ו (לסתם אדם מותר להתענג אף שזה יגרום לבטול תורה בהכרח, ואין איסור אלא לבטל תורה בלי כל סבה).
דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה – ערך נפרד
אם יוצא ידי חובה בהרהור – ברכות טו: ההוא בדברי תורה כתיב, אבודרהם לק"ש (ד"ה יש לשאל, נראה מדבריו שאינו יוצא), מהר"ל הקדמה לתפארת ישראל, או"ח מז-א בביאור הגר"א וישועות יעקב ופמ"ג וביאור הלכה שם, שו"ע הרב הל' ת"ת פ"ב יב, ציונים לתורה כלל ט.
האם מועיל שומע כעונה לגבי תלמוד תורה – ע"כ שומע כעונה
האם מקיים מצווה כשאינו מבין – כד הקמח ערך תורה (מקיים), שו"ת מהרי"ל החדשות סימן מח (מקיים), מגן אברהם או"ח סימן נ ס"ק ב (אינו מקיים), שו"ע הרב הלכות ת"ת פרק ב סעיף יג (מחלק בין תורה שבכתב לתושבע"פ).
עיקר המצוה על ידי הנאת הלימוד – ר"א מן ההר נדרים מח., הקדמת אגלי טל, משנה ברורה נג-לה בשם ספר חסידים, אורות התורה ט-י (ששימחה בפלפול נחשב לימוד לשמה).
אם ללמוד וללמד נמנים כשתי מצוות – ר"י פערלא עשין יד.
נשים במצוות שחייבות בהן – או"ח מז סעיף יד וביאור הגר"א ס"ק יח, שו"ת מהרי"ל החדשות סימן מח, בית הלוי ח"א סימן ו, אבי עזרי ת"ת א-א.
תלמיד חכם
האם חיוב קימה דאוריתא לתלמיד חכם רק בסמוך – שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סימן טז אות ב, שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן ע בהערה.
הרב שמחל על כבודו – דוקא במחדש חדושים שתורה דיליה – שדי חמד כללים כ כלל קנז אות יט.
גידרו (לגבי מסים ועוד) – שו"ת מהר"ם אלשקר סימן יט, שו"ת ציץ אליעזר ח"ב סימן כה.
בזמננו חריף עדיף על סיני – חקרי לב יו"ד ח"ג סוף סימן ק.
בענין זה – רי"ז הלוי על הרמב"ם בהתחלה.
תמורה
האם החלות על ידי האדם – חולין פא. בתוס'.
האם האיסור בכך שמכוין להוציא לחולין – אחיעזר ח"ב סוף סימן מד.
האם תמורת בכור ניתנת לכהן – זבחים עה: תוד"ה בכור (שאינה ניתנת), רמב"ם תמורה ג-ב (לכהנים), כתבי הגרי"ז תמורה ב,ב (על הגמ' עכו"ם מהו שימיר).
תנאי
מתנה על מה שכתוב בתורה – ערך נפרד
מה ההבדל בין תנאי לברירה – ע"ע ברירה
בנדרים – ע"ע נדרים
באודיתא – ע"ע אודיתא
האם מקח טעות בטל מדין תנאי – ע"ע קנין
האם תנאי על מה שקרה בעבר צריך משפטי התנאים – חידושי הר"ן גיטין (לא על הרי"ף) סוף דף מה: (לא צריך, מלבד תנאי כפול), מל"מ אישות פרק ו סוף ה"א (מסתפק), מל"מ זכיה ג-ח ד"ה ואם אמר, אבני מלואים י-א, שו"ת רע"א תנינא סימן נא, אור שמח הל' זכיה ומתנה ג-ח, קוב"ש ב"ב אות תלח והלאה, קוב"ש ח"ב סימן מב (כתב שיש בזה מחלוקת ראשונים בין הר"ן לרא"ש, חוזר על דבריו בקוב"ש ב"ב), חזו"א אה"ע נו-ב.
האם צריך משפטי תנאים כשחל למפרע (תנאי דמעכשיו) – רמב"ם אישות ו יז-יח (אי"צ) ומ"מ, רשב"א גיטין עה, ר"ן על הרי"ף גיטין סוף לו,ב מדפי הרי"ף (בשם הראב"ד, ביאור הסברה שאין צריך), שו"ע אה"ע לח-ג (מחלוקת).
האם כשהחלות לאחר קיום התנאי צריך דיני תנאי – ביצה י,א מדפי הרי"ף השגות הראב"ד ומלחמת ה', שיטה לא נודע למי קידושין סא., מאירי קדושין סא., חידושי חתם סופר גיטין עה. ד"ה והראב"ד.
האם צריך משפטי התנאים בתנאי שאינו בינו לבין חבירו – רמב"ן ב"ב קכו: (בשם יש אומרים, שאי"צ), רשב"א קדושין נ., ב"י יו"ד ריח, אגרות משה יו"ד סימן קנא.
המקור שצריך משפטי התנאים (חוץ מתנאי כפול) – גיטין עה. בגמ' ותוד"ה לאפוקי ותוס' הרא"ש (ד"ה מה התם) ור"ן שם, רש"י קדושין סא. במשנה, ותוס' הרא"ש שם ומהרש"א שם, ר"ן קדושין כה,ב מדפי הרי"ף.
לר' מאיר שצריך תנאי כפול – משום שחסר באומדנא או טעם אחר – קידושין סא: תוד"ה בשלמא (תירוץ ר"י), רמב"ן ורשב"א קדושין סב. (לגבי כפילות בשבועת הסוטה), רשב"א גיטין עה ד"ה אתקין שמואל, רשב"א גיטין מו ד"ה נמצא גט, ר"ן גיטין מה, קוב"ש ב"ב אות תלו והלאה.
תנאי קודם למעשה – אם צריך גם בכפל – חידושי מהרי"ט לקדושין סב, מל"מ אישות פ"ו ד"ה נסתפקתי, מקנה על אה"ע לח-ב (שזו מחלוקת רש"י ותוס').
הן קודם ללאו – ר"ן גיטין תחילת לו: מדפי הרי"ף, מל"מ אישות ריש פרק ו (האם העיקר שיתחיל בהן או שלא יסיים בלאו).
תנאי במצוות – שו"ת דבר שמואל (לר' יצחק אבוהב, מזמן הגדולי תרומה) סימן נט (למ"ד מצ"כ, שאולי ע"י שהזכיר כונה על תנאי כבר יצא), שו"ת עונג יום טוב סימן ב וסימן ג (כסברת ר"י אבוהב שא"א להתנות), משנה ברורה תפט ס"ק טז, שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סימן ד (מאריך).
לבטל דיבור אין צורך במשפטי התנאים (דאתי דיבור ומבטל דיבור) – מהר"ץ חיות גיטין לג.
האם קיום התנאי יוצר החלות, או ביטול התנאי מבטל החלות – שערי ישר ז-יח ד"ה ולפי מה שכתבנו, חדושי ר' שמעון כתובות סימנים א-ב.
הסברה שצריך איתא על ידי שליח – כתובות עד. בתוס', פנ"י שם, חתם סופר גיטין עה. ד"ה והנה (מסביר את תוס'), שו"ת עונג יו"ט תחילת סימן ג.
ספק קיום התנאי – אריכות מרובה באוצר הפוסקים אה"ע סוף סימן לח.
כאשר ידוע היום שהתנאי עתיד להתקיים – ע' להלן ערך: 'תנאי – אם חל למפרע ממש'
בענין זה – אה"ע סימן לח.
תנאי – האם חל למפרע ממש
האם בקידושי תנאי אפשר לגרש לפני קיום התנאי – רמב"ם אישות ז-יב ('בין בתוך ל'), שו"ת הרשב"א ח"א סימן תשז, אה"ע סימן מ בבית שמואל ס"ק ז ובאבני מלואים אות ט בשם הרשב"א, מל"מ גירושין ו-ג (מפלפל האם כוונת תשובת הרשב"א כוונתו לכל תנאים, ונשאר בצ"ע), נתיבות המשפט קצז סוף ס"ק ה, נחלת יהושע (מסלונים) ח"א סימן טז.
ירושלמי גיטין פ"ט סוף ה"א (הרי זה גיטיך ע"מ שתבעלי לפלוני – שאסורה להבעל), גיטין פד. ברשב"א (ד"ה ע"מ שתבעלי לפלוני. תמה על הירושלמי), טור אה"ע קמג (מחלוקת הירושלמי והרשב"א), שו"ע שם סעיף יח, כתובות ט: סוף תוד"ה כל (משמע שאם ודאי ימות במלחמה מותר לדוד לבוא עליה אע"פ שעדיין לא נתקיים התנאי), גיטין עו: תוד"ה דהא (שמותרת מעיקר הדין לפני קיום התנאי).
שו"ת הר"ן סימן נו (שאי אפשר להתיר נדר לפני שנתקיים התנאי), שערי ישר א-ד ד"ה ועפ"ז, שערי ישר ב פרקים ט-י, שערי ישר ז-יח, חדושי ר' שמעון סוף גיטין קונטרס בעניני תנאי, חדושי ר' שמעון כתובות סימן א.
צריך שיתקיים במציאות ולא מספיק שיודעים שעתיד להתקיים – גיטין עו: ותוד"ה דהא (לא צריך קיום בפועל), רמב"ם גירושין ח-כב במגיד משנה (צריך קיום בפועל), ע' מה שציינתי לעיל האם תנאי חל למפרע ממש (בפרט בשערי ישר), חדושי ר' שמעון שקאפ גיטין סימן ו.
תנאי – האם גם בלי משפטי התנאים חייב לקיים התנאי מדין תשלום
יבמות קו. רש"י ד"ה הב ליה (אע"פ שאין תנאי בחליצה, צריכה האשה לשלם מדין שכירות) ורמב"ן ורשב"א ופסקי הרא"ש, שבועות לו. רש"י ד"ה בו קבלת דברים וגליון הש"ס שם, רמב"ם אישות פרק ו סוף ה"ה (שאינו חייב), אבי עזרי שם, פיהמש"נ קדושין פ"ג (ס.), רמב"ן קידושין ס:, וריטב"א קדושין ס. ד"ה רב הונא, ור"ן קידושין שם (כה: מדפי הרי"ף – מה שהביאו בשם הירושלמי), מאירי קדושין ט: ד"ה זה שאמרו, חו"מ רמא בקצוה"ח ס"ק ט (מחדש שגם בלי תנאי כפול מחויב לקיים התנאי בתורת תשלום) ונתיבות המשפט ס"ק י (לא חייב), ופ"ת יד, תורת גטין קמג,א (מבאר שיטתו, שרק בחליצה מפרשים שהתכוון לשכירות, משא"כ חלות שניתן להתנות עליה, שאין אומדנא שמתכוון לשכירות), אבני מלואים כט-א (בסוף דבריו, שחייב בתורת תשלום), שם כט-יד (כנ"ל), חמדת שלמה חו"מ סימן י מקשה מגיטין עה. האומר ע"מ לאו כאומר מעכשיו (וכן הקשה אבני מילואים כט,יד), נודע בשערים על מסכת גיטין מיישב, עמק יהושוע סימן יא, ישועות יעקב או"ח תרנח, חזו"א אה"ע נו-ז, שם אה"ע מה, אבן האזל אישות ה-כד (חולק על קצוה"ח), שו"ת מנחת שלמה ח"א סימן פ (מאריך לפלפל בדברי קצוה"ח).
תנאי – האם מחילה עליו מועילה
כתובות עג. סוף תוד"ה לא, רמב"ם אישות ז-כג וראב"ד, וגירושין פרק ט הל' ט-י, שו"ת הרא"ש כלל מו סימן ב וכלל לה סימן ט (שהמחילה מועילה בגלל שתנאי מילתא אחריתי, ואתי דיבור ומבטל דיבור), ר"ן כתובות פרק המדיר (לג: מדפי הרי"ף), ר"ן קידושין כא,א מדפי הרי"ף ד"ה ההוא, טור אה"ע סוף סימן קמג (מצטט את דברי הרא"ש בתשובה שיכול למחול על התנאי), הגר"ח בסטנסיל בענין בטול התנאי, שערי ישר ב-ט, קוב"ש ב"ב אות תלט, שם ח"ב סימן מב, קובץ הערות סימן נו-ח, קובץ שמועות גיטין אות מד, חזו"א אה"ע סימן נג, חדושי רבי שמואל (רוזובסקי) קידושין סימן יב.
תפילה
קריאת שמע – ערך נפרד
האם איסור 'לא תתגודדו' נאמר במנהגי תפילה – ע"ע מנהג
מצוה דאוריתא או דרבנן – ברכות כ. ורש"י ומאירי, סהמ"צ לרמב"ם עשה חמישי והשגות הרמב"ן, רמב"ם תחילת הל' תפילה, או"ח סימן קו, ר"י פערלא עשין ב (אם נמנית למ"ע).
יש שני סוגי כוונות – חדושי ר' חיים הלוי הל' תפילה ד-א.
תפילין
האם מדאוריתא חייב כל היום – פמ"ג סימן לז, חידושי בן אריה סימן יג.