תפיסה – הפניות
בשעבודא דרבי נתן – ע"ע שעבודא דר"נ
בקנס – ע"ע קנס
בקים ליה בדרבה מיניה – ע"ע קלב"מ
ספק תפיסה – ע"ע מוחזק (בספק)
האם כדי להיחשב מוחזק צריך תפיסה הראויה לקניין – ע"ע מוחזק
תפיסה
לגבי נושאים הקשורים לערך זה – ע' גם ערך מוחזק
מועילה מדין עביד איניש דינא לנפשיה – ש"ך סימן כה ס"ק ב, נתיבות כח-ב.
כשאפילו התופס מודה שהחפץ אינו שלו – יש"ש פרק המניח, מהרי"ט ח"א סימן עב, תקפו כהן אות קט, קונטרס הספקות כלל ב (הובאו בש"ש ד-יא), קונטרס הספקות כלל ט.
תפיסה לאחר שנולד הספק – ב"מ ו,ב (מחלוקת רב המנונא ורבה האם תקפו כהן מוציאים מידו), ותוד"ה פוטר, רמב"ן ורשב"א ב"מ ו. (דנים באריכות מתי מועילה תפיסה לאחר שנולד הספק), ב"ב ב,א תוד"ה לפיכך (מוחזק לאחר שנולד הספק לא מועיל, אלא פוסקים יחלוקו כמו שהיינו פוסקים כשהיה הכותל בנוי), יו"ד שטו-א (מחלוקת מחבר ורמ"א).
תפיסה לאחר שנולד הספק ברשות – ב"מ ו,ב תוד"ה פוטר (מועילה), תקפו כהן סימן נ וסימן נז ואילך, קונטרס הספקות כלל ז, כללי תפיסה לנתיבות המשפט (אחרי סימן כה) כלל יז-יח.
האם אפשר לתפוס חפץ שאינו בר גביה (כגון מטלטלי דיתמי) – מל"מ מלוה ולוה יא-ז, נתיבות המשפט סוף סימן קיב, וסימן קי ס"ק ב, תומים שם ס"ק ד.
בקרקע – מל"מ טוען ונטען טו-ה, קונטרס הספקות ח-ה, דברי משפט קלט-ב.
בחיוב לצאת ידי שמים – ש"ך חו"מ כח-ב, וקצוה"ח ונתיבות המשפט ורע"א ופתחי תשובה שם, קהלת יעקב כלל שי מביא ריב"ש שצג ויש"ש פרק הכונס סימן ו ושו"ת מהר"י מינץ כא ועוד, סוף שעה"מ בהשמטה.
על ידי שליח – ר"ן על הרי"ף גיטין ה,א מדפי הרי"ף ד"ה שמעינן (מביא תשובת הרי"ף שתפיסה על ידי שליח היא תקנה דרבנן), רא"ש ב"מ פרק ראשון סימן כז (חולק על הרי"ף, שתפיסה על ידי שליח מועילה מעיקר הדין), תקפו כהן לש"ך סימן קכו, שו"ע חו"מ קצ בהגהות רע"א, נחל יצחק סימן כה (מאריך לגבי תפיסה על ידי שליח בספיקא דדינא, אם נחשב חב לאחרים שמא אינו חייב).
תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים ועשאו שליח – ב"מ י,א רש"י ד"ה לא קנה (מועיל) ותוד"ה תופס (לא מועיל), ספר התרומות שער סז חלק ב סימן ב, קצוה"ח קה-א, קוב"ש כתובות סימן דש.
למה לא מועילה תפיסה כשחב לאחריני – רא"ש ב"מ פרק א סימן כז ("ואין יד השליח כיד המשלח לחוב לאחרים"), קצוה"ח קה-א, שו"ת רע"א קמא סימן קלג בסופו (בסוגריים, האם מטעם אין שליח לד"ע), חדושי ר' שמעון ב"מ ט., גיטין יב. סוף תוד"ה אלא (שהמקור מפסוק לגבי לקט), שאלתות דרב אחאי גאון סימן קנ (והעמק שאלה שם ס"ק ב).
תופס לבעל חוב – אם יכול הלווה לתבוע מהתופס להחזיר את החפץ – רא"ש גיטין פ"ק סימן יט.
האם מועילה תפיסה בספיקא דדינא – רמב"ם גניבה ב-יב ומ"מ (בתיקו), רא"ש ב"ק פרק כיצד הרגל סימן ב, רא"ש ב"מ פרק שנים אוחזין סימן כד, טור חו"מ סימן שצ, תקפו כהן סימן ג והלאה, קצוה"ח שפח-א, קונטרס הספיקות ב-ו.
בענין זה – תוס' ורא"ש כתובות כ., ב"מ ו. בעה"מ והשגות הראב"ד ומלחמת ה' (אם מועילה תפיסה מרשות חברו), חו"מ סוף סימן כה (כללי תפיסה לנתיבות המשפט).
תרומה – משמרת תרומותי
האם מדאוריתא אסור לטמא תרומה – רשב"א גיטין סא, שדי חמד כללים א אות לח ד"ה ומה שכתב.
אם נאמר דוקא בכזית – ריטב"א שבת צא:, מרחשת ח"א סימן נב אות ד, קוב"ש פסחים אות ס, דברי יחזקאל סימן א.
בכל קודש לא תיגע – האם הלאו בעצם הנגיעה אפילו כשאינו מטמא – טהרת הקדש זבחים לג:, בית האוצר כלל קעא, ר"מ זעמבא בספרו אוצר הספרי שנדפס בריש ספר ספרי זוטא עם פירוש אמבוהא דספרי (מאריך בזה), הר צבי עה"ת ריש פרשת תזריע עי"ש.
האם בתרומה טמאה נוהג העשה דשימור (לענין שלא יבטלנו ברוב) – אתוון דאוריתא כלל טו ד"ה אולם, ומביא פנ"י שבת כא. ד"ה אלא, זהב שבא (על תוס' הרשב"א פסחים) סוף יג., הר צבי עה"ת תחילת פרשת קרח (שנוהג, ולכן אסור לשרוף בלי ליהנות), וע' ריטב"א הישן גיטין סא. ד"ה אבל (מחלוקת אם אסור לטמא שנית תרומה טמאה מטעם משמרת תרומותי), וע' גם ריטב"א נידה ו: ד"ה אבל (שאין איסור לטמא תרומה טמאה).
האיסור רק באופן שמבטל על ידי זה מצות אכילת תרומה – הר צבי עה"ת תחילת פרשת תזריע, חי' הגרי"ז על הרמב"ם במכתבים מכתב רביעי (בזר שאוכל תרומה יש שני איסורים: מצד החפצא של התרומה ומצד מצוות האכילה).
האם אסור מדאוריתא לשרפה – סוכה לה: רש"י ד"ה שמפסידה (שאסור), פסחים יג. תוד"ה ושורפין (מסתפק. וע' דבר שמואל שם), תוס' הרשב"א פסחים שם (שמותר), רמב"ם תרומות יב-א.
שריפת תרומה טמאה – מותר ליהנות או חובה – שו"ת משיב דבר ח"ב סימן פ' ד"ה ויש להביא ראי' (שזו מחלוקת רש"י ותוס'), שבת כד: תוד"ה לפי, הר צבי הנ"ל.
לטמא בטומאה דרבנן – האם עובר איסור דאוריתא (שסוף סוף מפסיד התרומה) – ראש יוסף שבת יד: ואחיעזר סימן מ ס"ק ד, ודברי יחזקאל סימן א אות ח (כולם חידשו שעובר).
תרומה – קנין כספו
המקור שאשת כהן אוכלת בתרומה – יבמות סו. בריתא בגמ' ("קנין כספו"), יבמות סח. תוד"ה קנין (ההיא דספרי אסמכתא), רש"י עה"ת ויקרא כב-יא בשם ספרי (משמע שאינו אסמכתא) וגור אריה שם, קדושין י: רש"י ופנ"י, קהלות יעקב קדושין סימן ה (למה צריך את שני הפסוקים).
הגדר בכך שאשתו נחשבת קנין כספו – אבני מלואים תשובה יז וקובץ הערות מז-ז (שאינה ממון הבעל, אלא נחשבת קנין כספו משום שנתקדשה בכסף), אבי עזרי עבדים ב-יא (בסוף, חולק על הא"מ).
אשת כהן שאוכלת בתרומה – האם נחשבת ככהנת בעצמה – רשב"א יבמות סו. (ובמגיה הערה 9), אמרי משה סימן יג, זכר יצחק סימן לא.
קנין כספו בתרומה תלוי בקנין איסור – נחלת יהושע (ר' יהושע אייזיק מסלונים) סימן כב, אבני מלואים תשובה יז.
האם יש לעבד כהן מצוה באכילת תרומה – פהמש"נ סוף פ"ק דגיטין, גיטין יב: תוד"ה השבתוני.
גדרי קנין כספו – אבני מלואים תשובה יז, קובץ הערות סימן מז.
תרומה
פסול חלל לאכול בתרומה – ע"ע חלל
האם תרומה בטלה בטבל – ע"ע טבל
תרומת מעשר – ערך נפרד
גמר בלבו להוציא בשפתיו – ערך נפרד
האיסור לאכול תרומה טמאה – כשפקעה הטומאה – לקח טוב כלל ג ד"ה ונראה, שם בהקדמה אות א.
איסור עצמי או שהטבל נשאר – יבמות סו: תוד"ה לא (בסוף, אם נניח שאיסור טבל נשאר מובנת יותר סברת תוס'. ראיה זו הביא אתוון דאוריתא שלהלן בתחילת הסימן), נדרים יב,א פירוש הרא"ש ד"ה כחלת אהרן ("לא הוי דבר הנדור דהא מעיקרא נמי הוא אסור משום טבל…") ותוד"ה כחלת ורשב"א (ראה אתוון דאוריתא שניסה להוכיח מהרא"ש ותוס' שאיסור התרומה הוא המשך של איסור הטבל, ודחה), אתוון דאוריתא כלל ב.
הנתינה לא מצוה ממונית – רמב"ם פיהמש"נ תחילת דמאי, רמב"ם משנה תורה תרומות א-יא, חדושי ר' חיים הלוי שם, חזו"א לרמב"ם שם, מהרי"ט אלגזי בכורות פרק ח אות סז.
האם האיסור לזרים מחמת שהתרומה נכסי כהן – נדרים יא: ברשב"א וראשונים, השגת הראב"ד על הרמב"ם הלכות נדרים א-יא.
האם כדי שאדם שאינו בעלים יפריש תרומה צריך שליחות, או שמספיק גילוי דעת של הבעלים – גיטין סו. תוד"ה כל (צריך שליחות) ורמב"ן (אין צריך) ור"ן שם (לב,ב מדפי הרי"ף, מקשה על הרמב"ן), וריטב"א (הישן) שם, רשב"א ותוס' הרא"ש קדושין מב., רשב"א נדרים לו., קובץ הערות עב-ד ובהשמטות.
האם תרומה טמאה טעונה שריפה מדאוריתא – שבת כה תוד"ה כך, שער מלך גירושין ד-ה, שו"ת רע"א סוף סימן קכט, תפארת ישראל פסחים פ"א ו, אור לי (בשדי חמד) סימן יד והשמטות.
האם בתרומה טמאה יש איסור זרות – רמב"ם תרומות פרק ו ה"ו, רשב"א שבת צא., שער המלך אסו"ב יז-ח וטעם המלך שם, ראש יוסף פסחים לא:, מרחשת ח"א סימן נב אות ב עי"ש.
היסח הדעת למ"ד פסול טומאה – האם הוי טומאה ממש או פסלות של טומאה (כמו שערל כטמא לר"ע) – משאת משה פסחים סימן מה.
תרומה שנפלה למאה שצריך להרים – האם מותר באכילה לפני ההרמה – בכורות כב. רש"י.
אוכל תרומה בשוגג – האם הקרן שמשלם היא כפרה – כתובות ל: בתוס', תרומות פ"ו מ"א בר"ש.
תרומות ומעשרות – האם יש מצוה בהפרשה כשאינו רוצה לאכול
גיטין מז: רש"י ד"ה מדאוריתא (אין חיוב), ט"ז יו"ד א ס"ק יז (גם כשאינו רוצה לאכול) ורע"א שם (משיג על הט"ז), אמרי בינה תרו"מ ג (שזו מחלוקת ראשונים), נאות יעקב טז אות יד, שו"ת צפנת פענח (הוצאת השחר ניו-יורק, תשי"ד) סימן רפז (ח"א), שערי ישר ה-ז ד"ה ולפי"ז בספק, חזו"א דמאי ד-ב, הר צבי זרעים ח"א סימן מה אות א (מפלפל בסתירה בין דברי הט"ז הנ"ל לדברי רש"י גיטין הנ"ל), עמק ברכה עמ' סה בענין ברכת המצות אות א (מוכיח כשיטת הט"ז מדין ביעור שנוהג בטבל, ודוחה הראיה מרש"י בגיטין, ועי"ש עוד), תורת זרעים בסוף (הוצאה שניה), אילת השחר ב"ב תחילת פרק יש נוחלין, באר משה יו"ד א.
תרומות ומעשרות – מצוות הפרשה ומצוות נתינה
יש שתי מצות: להתיר הטבל, והנתינה – פסחים לב: תוד"ה ואין, סהמ"צ שורש י"ב מחלוקת רמב"ם (מצוה אחת) ורמב"ן (כשיש איסור טבל ההפרשה והנתינה הם שתי מצוות), ובנושאי כלים, פרשת דרכים דרך מצותיך ח"א, מהר"ץ חיות ב"מ מז,א.
מצוות הנתינה יש שיעור, ורק להתיר הטבל בכל שהוא – גיטין כ,א תוד"ה דילמא (משמע שגם הנתינה בכל שהוא) ומהר"ץ חיות שם (מביא שתוס' רי"ד ונוב"י חולקים), חידושי הרמב"ן שבת טו,א (ד"ה שמאי אומר), ר"י פערלא עשה סה ד"ה ואמנם יש לתמוה (מפלפל בדברי הרמב"ן), תוס' רי"ד קידושין נח,ב, נוב"י תנינא יו"ד סימן רא (שלגבי מצוות נתינה צריך שיעור נתינה, הובא בפתחי תשובה יו"ד שכב- א).
האם הפרשה שלא על מנת לתת נחשבת הפרשה – ספר המצות לרמב"ם שרש יב בפירוש מגלת אסתר (עמ' קצ במהדורת פרנקל. שבתרו"מ וחלה דאוריתא אין עסתו ניתרת באופן שאינו נותן לכהן), ר"י פערלא לסהמ"צ לרס"ג עשה סה (עמ' רעח ד"ה עוד הביא הרמב"ן – חולק על מגלת אסתר, שוודאי מתיר איסור הטבל), שו"ת הר צבי זרעים ח"א סימן מד (מאריך לפלפל בזה, ומראה שנחלקו בזה האחרונים).
עיקר המצוה בהפרשה, והנתינה היא רק מדין ממון הכהנים שמופקד אצלו – כך מחדש בספר קנאת סופרים על סהמ"צ לרמב"ם שורש יב (עמ' קצא במהדורת פרנקל), ומעין זה במרגניתא טבא שם (עמ' תקלח במהדורת פרנקל), ר"י פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה סה (עמ' רעח ד"ה וראיתי – דוחה את דברי קנאת סופרים).
תרומות ומעשרות
תרומה, מעשר וכו' – לכל אחד ערך נפרד
מתנות כהונה – ערך נפרד
לכהנת ולכהן קטן – ע"ע מתנות כהונה
מאיזה טעם פירות שביעית פטורים מתרומות ומעשרות – ע"ע שביעית
קדושת ארץ ישראל וירושלים – ערך נפרד
מה חייב מדאוריתא בתרומות ומעשרות – ברכות לו. רש"י ד"ה גבי מעשר (רק דגן תירוש ויצהר), ופירוש רב נסים גאון שם (נראה שסובר כשיטת הרמב"ם שבכל האילנות), יבמות פא. רש"י ד"ה אפי' (כנ"ל), כתובות כה. ברש"י, חולין קכ ברש"י, ר"ה יב. תוד"ה תנא, רמב"ם מעשר א-ט וראב"ד (שרק דגן תירוש ויצהר) ורדב"ז וכס"מ (שלדעת הרמב"ם כל אילנות מה"ת), רמב"ם תרומות ב-א (כס"מ), רמב"ם מע"ש א-ג וראב"ד ונו"כ, ר"ש תחילת מעשרות, ב"מ פח: רמב"ן ורשב"א ושטמ"ק שם בשם הראב"ד (מנחת חינוך שצה), רמב"ן עה"ת פרשת ראה יד-כב, כפתור ופרח פ"ג.
האם 'ביאת כולכם' נאמר בתרו"מ או רק בחלה (האם תרו"מ בזה"ז דרבנן) – רמב"ם וראב"ד תרומות א-כו, רמב"ם וראב"ד תרומות יג-יד, טור יו"ד תחילת סימן שלא, שו"ע שם סעיף ב' ורמ"א וט"ז ונקה"כ.
בשל הפקר – ירושלמי תרומות א א, ופסחים לג. בגליון הש"ס (להפריש על הפקר), עמק יהושוע סימן טז, עמודי אור סימן ל אות ה-ז, רש"ש ב"מ מט., אור שמח תרומות ד-ב, זכר יצחק סימן ס אות ה, קובץ הערות השמטות סימן כב, קוב"ש ב"ב אות צו, זרע אברהם יז אות ה.
האם ההפרשה חלה כשהפריש פחות מכשיעור – מל"מ מתנות עניים א-טו ומביא רמב"ם וראב"ד מעשר א-טו ותרומות ג-ז.
פטור הפקר מתרומות ומעשרות – קוב"ש ח"ב סימן יד.
המקור של פטור הפקר מתרומות ומעשרות – ירושלמי מעשרות א א ורש"י סוכה לט. וב"ק כח. תוד"ה זה (ובא הלוי), פיהמש"נ לרמב"ם מעשרות א א ורמב"ם תרומות ב-א.
מירוח גוי פוטר – האם תלוי בבעלותו בשעת מירוח, או בכך שהגוי עצמו מירח – קהלות יעקב קידושין סימן לח (מאריך).
תרומת מעשר
האם מצוה ממונית – ע"ע תרומה
תרי ותרי
האם מועיל מיגו (בממונות) – ב"ב לא: תוד"ה וזו (מחלוקת תירוצי תוס'), שו"ת רע"א ח"א סימן קלו (מסביר את הספק של תוס' בדבר), אור שמח עדות כב-א ד"ה נחזור (מביא ירושלמי כתובות פ"ב ה"ה עי"ש, אבל שם הוי הפה שאסר), קוב"ש ח"ב סימן ד מבאר את סברת שער המשפט מו-יד.
האם מעמידים על חזקה דהשתא – שו"ת מהרי"ט ח"א סימן יא (דעת מורו שכן, ומהרי"ט חולק).
על שטר, האם גובים בו – ספר התרומות שער כו ח"א סימן ב, ש"ך מו-קא, ש"ך סימן עא, דברי אמת סוף קונטרס תרי ותרי, תומים נח-ה, ש"ש ו-כ, שו"ת רע"א קמא סימן קטז, שער המשפט מו-יד, אור שמח עדות כב-א ד"ה האחרונים, קוב"ש ח"ב סימן ד.
האם מועיל רוב – פמ"ג פתיחה להלכות שחיטה שורש ד, ש"ש ו-כב, שו"ת רע"א סימן קלז (נוטה לומר שרוב יועיל), נחל יצחק סימן צב בסימן ה סוף ענף ב, אור שמח עדות כב-א ד"ה האחרונים, (וראה לשון הרמב"ם עדות יח-ד: אין הולכין אחר הרוב כו').
תרי כמאה – ע"ע עדות
הזמה – ערך נפרד
האם בתרי ותרי יכול עד לחזור ולהגיד – ע"ע עדות
תרי ותרי על עד – האם מעמידים אותו על חזקת כשרות – כתובות כב. רש"י (פסול) ותוס' (כשר) ורי"ף (ט,א מדפי הרי"ף, לא מעמידים על חזקת כשרות) ובעה"מ ומלחמות וחי' הרמב"ן ורא"ש, חו"מ לד-כח ותומים שם ס"ק כז וקצוה"ח שם, שו"ת רע"א קמא סימן קלו, נחל יצחק סימן צב אות ה, וע' גם ערך חזקת אומדנא, קוב"ש ב"ב אות קטז.
עד אחד נגד עד אחד, האם נפסלים להעיד יחד – שו"ת הגאונים (הרכבי) סימן קמד עמ' 294 תשובת הרי"ף, תוס' רי"ד ב"ב מא: ונמוק"י שם, חו"מ לא ש"ך ס"ק א ותומים שם ס"ק א וביאור הגר"א שם, דברי אמת קונטרס תרי ותרי קרוב לסופו ד"ה וראיתי להרב בעל שפתי כהן, תרומת הכרי סימן לא, מנחת חינוך סוף מצוה לז, אור שמח עדות כב-א ד"ה נסתפקו וחדושי ר' מאיר שמחה ב"ב לא:, קהלות יעקב שבועות סימן כח.
מוחזק ומרא קמא בתרי ותרי – רמב"ן בשטמ"ק ב"מ ו, כתובות כ. רא"ה ריטב"א ודרוש וחדוש, קונטרס הספקות א-ה, שו"ת רע"א קמא קלו.
להלכה תרי ותרי ספיקא דאוריתא או דרבנן – רשב"א קדושין סו., ריטב"א שם (גדר מחודש) וע' גם ר"ן על הרי"ף כתובות כב,א. (כנ"ל).
תשביתו (חמץ)
חמץ – ערך נפרד
האם החוב בכל רגע, או רק זריזים מקדימים למצוות – מרדכי פסחים סימן תקלג, מגן אברהם תמד-יא, רע"א ומשנה ברורה שם, צל"ח פסחים ו. ד"ה אך לפי, שם ו: ד"ה משש שעות, שדי חמד מערכת חמץ ומצה ה י ד"ה ודע, הגר"ח סטנסיל סימן יח (במהדורה החדשה) בעניין עשה דתשביתו, וכן סימן פט בענין מילה שלא בזמנה, דברי יחזקאל סימן י אות ד עי"ש, פרי יצחק ח"א סימן יז-יח, חזון איש או"ח תחילת סימן קיח.
המצוה במעשה או בתוצאה – שו"ת מהרי"ק סימן קעד (בסוף התשובה, שהעיקר שיהיה מבוער, ואין עניין לקנות חמץ כדי לבערו), מנחת חינוך מצוה ט, שו"ת אבני נזר או"ח סימן שיח (האריך לדון בזה), חדושי ר' חיים הלוי הלכות חמץ.
האם מקיים תשביתו במכירה לגוי – תוס' הרשב"א פסחים כח:, ותוס' הרא"ש ותוס' ר"פ שם, פסחים כא,א רש"י בסוף העמוד, רא"ש פסחים פרק שני סימן ד, מאירי פסחים במשנה תחילת פרק שני ד"ה ומוכרה לנכרי.
האם מקיים בביטול – מאירי ריש פסחים (עי"ש שעיקר המצוה הוא הביעור), מהרש"ל בביאורו לסמ"ג עשין לט (שלפי תוס' שביטול משום הפקר ודאי שאינו מקיים), פנ"י פסחים כז:, שאגת אריה סימן פג (שלא מקיים מצות תשביתו), רי"י פערלא לסהמ"צ לרס"ג מ"ע נ.
האם מחויב בתשביתו בתוך הפסח – נובי"ק כ, נובי"ת סימן ס, ר"י פערלא עשה נ' ד"ה אלא דעדיין צריך, ושם בד"ה ומעתה לפי"ז מתבאר, עי"ש, מנחת חינוך מצוה ט סוף אות א, פרי יצחק ח"א סימן יז.
בענין זה – ר"י פערלא עשה נ.