אבות (לפני מתן תורה) – אם נחשבו כישראל
ראשונים: זבחים נז. ("מכאן שנצטוו בני נח על העריות". זבחים קטז. וברש"י ד"ה זבחים ועולות, חולין ק,ב רש"י בסוף העמוד, יבמות סא. תוד"ה קברי, יבמות ק: הכי קאמר ליה לא תנסב עובדת כוכבים (ואם נחשב גוי הולד מתיחס אחריו, כדאיתא יבמות סב.! ולמסקנת הגמ' שם אין ראיה, דהוי רק דרבנן וקרא אסמכתא), ב"מ ע: תוד"ה תשיך ומהרש"א ומהר"ם שם, ב"ב נח. תוד"ה מציין מערתא וריטב"א ואילת השחר, ב"ב קמא. תוד"ה בת, מושב זקנים בראשית לז-ב (שזו היתה מחלוקת בין יוסף ואחיו), חולין צ. תוד"ה קדשים, סנהדרין נז. בר"ן, סנהדרין נח,ב ר"ן ד,ה כותי שהכה, אור זרוע ח"ב הלכות ערב שבת סימן א ("הרי למדנו ששבת נאמרה לבני נח, שכל זמן שלא קבלו ישראל את התורה נקראו בני נח", עי"ש עוד), רמב"ן עה"ת ויקרא כד-י, ר"א מזרחי תחלת פרשת בראשית והגהות הרמ"א לרא"ם (י"ל בני ברק תשד"מ) שם, רא"ם בראשית לז-ב (לגבי יוסף שחשד באחים באבר מן החי, שהיו כישראל לענין מפרכסת), רא"ם בראשית מו-י (שהאבות הותרו לשאת אחותם משום שנחשבו כבן נח).
אחרונים: קידושין יח. למעלה והגהות היעב"ץ שם, פרשת דרכים דרך האתרים דרוש א, וכן פרשת דרכים זוטא שם, גור אריה על התורה בראשית מו-י וכלי חמדה שם, כלי חמדה פרשת תולדות סימן ג, שו"ת בנין ציון ח"א סימן קעג, הקדמת השב שמעתתא אות ט, תרומת הכרי פתח השער אות ק, משנה אחרונה מקואות פ"ח מ"ד, עונג יו"ט (דרשות) עמ' פ, משך חכמה פרשת ואתחנן דברים ה-כז, בית האוצר בתחלת הספר, חדושי הגרנ"ט כתובות עמ' קכב, ומביא שטמ"ק כתובות יא, קוב"ש ב"ב אות נד עי"ש, חדושי הגרי"ז סטנסיל יומא כח: (שבכח ובחפצא היו האבות ישראל, אלא שבדין היו בני נח), חדושי הגרי"ז עה"ת פרשת לך-לך, חי' הגרי"ז סטנסיל סוטה אות נ (שהיתה גירות קודם מתן תורה והיה דין ישראל), פרקי תורה (ר"מ גיפטר) סוף ח"ב, משפט המלחמה (ר"ש אריאלי) עמ' קסא, ומביא דורש לציון דרוש יא.
אבידה
אם נחשב ברשות הבעלים – ע"ע אינו ברשותו
אבידת גוי – ע"ע גזל גוי
יאוש – ע"ע יאוש
למ"ד ברי ושמא ברי עדיף, למה צריך סימנים? – פנ"י כתובות יב:, אילת אהבים שם, (נתיבות המשפט קמו ט), שער המשפט קלט ב, שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן נו ד"ה אכן לכאורה, שערי ישר ו-יד, קוב"ש ח"ב סימן ה.
זוטו של ים – האם מטעם יאוש – רמב"ם גזילה ואבידה פ"ו ה"א ("אם נתיאשו הבעלים מהן הרי אלו מותרין") ונו"כ שם (אבן האזל שם), רמב"ם שם יא-י (שמטעם יאוש, ואבן האזל שם), שטמ"ק ב"מ כא,ב ד"ה בזוטו של ים (בשם תלמיד הרב פרץ – נראה שמתורת יאוש), שם ד"ה זוטו של ים (בשם שיטה – שאינו מתורת יאוש, ואפילו עומד וצווח), שם ד"ה זוטו של ים (בשם הרשב"א – הפקר גמור אפילו עומד וצווח), שם כד,א ד"ה מפני שהבעלים (בשם הרשב"א – שרחמנא אפקריה משום שהבעלים מתייאשים), שם כד,ב ד"ה והא זוטו של ים (בשם הראב"ד, "שכבר נתייאש מהן"), שטמ"ק ב"מ כז,א (ד"ה וזה לשון הרמב"ן), תוס' רבינו פרץ ב"ק סו,א ד"ה מוצא (שאפילו עומד וצווח גזירת הכתוב ששייך למוצא), באר יצחק או"ח סימן ג ענף ב, אור שמח שכירות ז-א, דבר אברהם ח"ב סימן טז, דבר אברהם ח"א סימן כא, חידושי הגריי"ר מפוניבז' ב"מ עמ' 33.
האם טביעות עין מועילה בעד שאינו בעל האבידה – ר"ן חולין צו., ריטב"א גיטין כז. ד"ה מצאו, אבני נזר אה"ע א סימן נה.
חיוב השבת שטר שנאבד – סמ"ג לאוין מצוה רמא, מובא בחלקת יואב חו"מ סימן כ (פטור היות שאין גופו ממון).
אבילות
קבורה – ע"ע קבורה
האם אבילות יום ראשון דאוריתא – רי"ף ברכות דף ט:-י. מדפי הרי"ף ור' יונה שם באריכות (מסביר את המחלוקת), מו"ק יד,ב תוד"ה עשה, ותלמיד ר' יחיאל מפריש שם, רמב"ם תחילת הלכות אבל (דאוריתא), כתובות ג: רמב"ן ורשב"א (מביאים מחלוקת) ופסקי הרא"ש שם (פ"א סימן ה), ר"ן שם, חדושי בן אריה סימן יב, ספר זכרון לגר"ח אברמסקי עמ' רצט (רש"ז ברוידא).
מחמת פעולת המוות או העדר הקרוב – לכאורה תלוי במחלוקת בשו"ע יו"ד שצז-ג (ובנו"כ) לגבי קטן שהגדיל, סנהדרין מז: רב אשי ובפירוש רש"י, עמק יהושוע סימן כב.
האם אבל אסור מדאוריתא בדברי תורה – שדי חמד מערכת ו' סוף כלל טו.
אגב (קנין)
מועיל מדאוריתא או מדרבנן – ב"ק יב. תוד"ה אנא (דרבנן), וגליון הש"ס לרע"א שם, רא"ש ורשב"א ורע"א שם, קידושין ה. תוד"ה שכן וגה"ש שם, ריטב"א קדושין כו. ד"ה אמר חזקיה (דאוריתא), נמוק"י ב"ק לד: מדפי הרי"ף (תחלת השורות הרחבות), שער המלך מכירה פרק ג ה"ח, קצוה"ח רב-ה, אמרי בינה קונטרס בדיני קנינים סימן טז, שו"ת באר יצחק או"ח סימן ד ענף ב (מאריך בבירור שיטות הראשונים), שדי חמד כללים א' אות קב, קד, קיא,
האם גדר הקנין שהמטלטלים טפלים לקרקע, או שזהו מעשה קנין – דברי יחזקאל סימן מד אות ז ואילך, משאת משה קידושין סימן נה, אבן האזל מכירה ג-יא ד"ה ונראה (האם הטפילות היא בקנין או בעצם המטלטלים), רש"י ב"מ מז,א ד"ה נכסים.
קנין אגב בקרקע השליח ומטלטלים של המשלח – הגהות רע"א לשו"ע חו"מ סימן רב סעיף ד מסתפק בזה, אמרי בינה קונטרס הקנינים סימן טז ד"ה מדברי, מקור חיים סימן תמח, אור שמח גירושין ב-טו ד"ה ובזה.
אם מועיל כדי לזכות מהפקר – ב"מ יא: רש"י ד"ה אינה ממון (משמע שלא מועיל), ב"ק קיח. רש"י למעלה (שגזלן קונה פרה בקניין אגב. מכאן מוכיח קצוה"ח שמועיל לזכות מהפקר, וראה דרכי דוד שם), שו"ת נובי"ת או"ח סימן סג (ד"ה אמנם זה, נוקט בפשטות שלא מועיל, ורק כאשר יש דעת אחרת מקנה), קצוה"ח ערה-א, (שמועיל. וע"ע 'גניבה וגזילה – אם נחשב דעת אחרת מקנה' לגבי ראית הקצוה"ח), נתיבות המשפט שם (לא מועיל), נתיבות המשפט סימן רב ס"ק ב, שו"ת באר יצחק או"ח סימן ד (מאריך), אור שמח זכיה ומתנה ב-א (לא מועיל. וכ"כ גם באו"ש מכירה ג-טז), דבר אברהם ח"א סימן ג אותיות ה-ז, דברי יחזקאל סימן מד אות ט, שדי חמד כללים א אות קז, משאת משה קידושין סימן נה, קהלות יעקב קדושין סימן כו, חזון יחזקאל ב"ב פ"ב ה"ה בהשמטות.
אם מועיל להקנות חוב – ע"ע: חוב – מכירתו
כשמשכיר ומשאיל את הקרקע – שו"ת מהרי"ט חו"מ סימן פג (לא מועיל), חו"מ רב-א ברמ"א (שמועיל), וש"ך ס"ק ב (שכך מוכח מהגמ'), וקצוה"ח ס"ק א, וגליון רע"א שם, רע"א למשניות מעשר שני פ"ה מ"ט אות כא (מקשה על מהרי"ט), קצוה"ח שיג-א (מקשה על מהרי"ט מגמ' קידושין).
כשמקנה הקרקע היום והמטלטלין כשיבואו לעולם אם מועיל לר"מ – שו"ת הרשב"א ח"ב לו, ב"ב מד: דאיקני ונמוק"י שם, (בעיקר השאלה שהקרקע והמטלטלים לא באותו זמן ע' רשב"ם שם), פני שלמה (ב"ב) מד: על תוד"ה כגון, שער המלך מכירה כב-ה, קצוה"ח קיג-א, נתיבות המשפט סימן רט ס"ק ז, שם רנ ס"ק כב.
אדם המזיק
נזיקין – ע"ע נזיקין
האם יש חיוב תשלומים על צער שאחרי הנזק – כתובות לט. תוד"ה צער דמאי (שפטור), גיטין יב. צערא דידיה קמ"ל וברש"י ותוס', רא"ש ב"ק פרק הכונס אות ט, שו"ת הרא"ש כלל קא סימן ב, ארזא דבי רב לגיטין יב,ב.
ריפוי – האם החוב לרפא או לתת דמי ריפוי – קובץ שיעורים כתובות אות ריח, קובץ ביאורים גיטין אות יא.
אשו משום חיציו – סנהדרין עז. מהרש"א ומהרש"ל (האם רק כשהאש הולכת בלי הרוח), ועיין חדושי ר' חיים הלוי הלכות שכנים פרק יא וגליונות חזון איש שם, חדושי ר' מאיר שמחה ב"ק כב:, אישו משום חיציו לגבי רוצח – ע"ע רוצח.
האם קטן שהזיק חייב לשלם כשיגדיל – ע"ע קטן
באונס גמור – ב"מ פב: תוד"ה וסבר, רמב"ן שם (חייב גם באונס גמור, ופטור רק כאשר שהניזק גרם לנזק, או כשהזיק ברשות), ב"ק כז: תוד"ה ושמואל (פטור באונס גמור), וע"ע ב"ק ד,א תוד"ה כיון, סנהדרין עז. תוד"ה רוצח.
האם יש חיוב ד' תשלומים על דינא דגרמי – ע"ע גרמא וגרמי
אודיתא (קנין)
מועיל מדאוריתא או מדרבנן – שדי חמד כללים ק אות יז.
אם קונה, או רק נאמנות שהיה קניין – ב"ב קמח. תוד"ה שכיב מרע, וכן ב"ב קמט. תוד"ה שכיב מרע, שו"ת הרשב"א ח"ד סימן נ, ט"ז יו"ד סימן קסט ס"ק יד (לא קניין), קצות החשן קצד-ד (מאריך שזהו קניין, ומועיל אפילו ידוע שהדבר שקר. ולכן מועיל גם לאיסורים ולא רק לממונות), רע"א ב"ק יב, קוב"ש ב"ב אות תקלז (מחלוקת ראשונים האם קניין, ואם זהו קניין הטעם משום גמר ומקני), חזו"א ב"ק סימן יח אות ו (שאינו קנין אלא נאמנות, ולכן אפילו באינו ברשותו מועיל).
אם מועיל רק בפני שני עדים – מהרש"א ומהר"ם גיטין יג: (על תוד"ה גופא), ופני יהושע שם (מקשה על מהרש"א, שגם אודיתא לא צריך בפני עדים) וקרני רא"ם (מסביר שלפי מהרש"א מועיל רק בפני עדים), ורע"א שם, פנ"י כתובות קב, ריטב"א ב"מ מו., רמב"ם מכירה יא-טו וכס"מ, קצוה"ח מ-א (בסוף דבריו, שמועיל רק בפני עדים), ונתיבות המשפט ס"ק א (חולק על קצוה"ח, ומוכיח מתוס' ב"מ שמועיל גם בלי עדים) ומשובב נתיבות שם (מסביר סברתו, ומיישב הקושיות עליו) ורע"א שם, יו"ד קסט בב"ח, קצוה"ח קצד.
בחוב – רמב"ם מכירה יא-טו וכס"מ וקצוה"ח מ-א.
אם שייך תנאי – זרע אברהם סימן טו אות א.
אונאה
ביותר משתות – למה המקח בטל – ב"ב פד. תוד"ה אי לאו.
בפחות משתות, למה לא מחזיר אונאה – רש"י קידושין מב: ד"ה חוזר (אין אדם יכול לצמצם הדמים), רמב"ם מכירה יב-ג (דרך למחול), רמב"ם מכירה יב-ט (אונאה בדבר קצוב), מחנה אפרים הל' מכירה דיני אונאה סימן ז (נ"מ בדבר שדמיו קצובים), ערוך השלחן חו"מ רכז-ז (כנ"ל).
בקרקעות עבדים ושטרות – האם יש איסור – ע"ע קרקעות עבדים ושטרות
בעבדים – ספר תולדות זאב (לרא"י פרנק) עמ' קכ בשם ר' חיים (הובא בספר אישים ושיטות עמ' 48).
אונס – כשיש גם רצון של האנוס
רמב"ם איסורי ביאה א-ט (מביא את הפטור של "יצרה אלבשה" ביחס לעונש, ולא ביחס לאיסור לבעלה, משמע שאלולי יצרה אלבשה היתה נענשת), והגהות הרמ"ך (במהדורת פרנקל) ומגיד משנה שם (יש מפרשים שגם בלי טענת יצרה אלבשה נחשב אנוס), שו"ת מהרי"ט ח"א סימן כא ד"ה וראיתי להריב"ש (שנאסרת לבעלה בכה"ג), מהרש"א כתובות ג: בד"ה ולידרוש (בסוף הדיבור. משמע מלשונו שהעושות ברצון חייבות מיתה), פני יהושע כתובות ב,ב (על רש"י ד"ה מת הוא דאינו גט), וקונטרס אחרון שם (נחשב רצון), בית יעקב כתובות ב,ב על תוד"ה מת (בסוף דבריו, כותב שאם לא בא מחמת אונס וגם רצה שלא לבוא נחשב שלא בא מחמת אונס), שו"ת גבעת פנחס (לבעל ההפלאה) סימן יב, והפלאה כתובות דף נא: (על הגמ' אמר אבוה דשמואל. שלפי ר' יהודה שדשא"מ אסור ולא אזיל בתר כוונה אז אונס מותר גם כשמכוון לרצונו, אבל בכל זאת נאסרת לבעלה), וכן ג. (בתחילת העמ'. שנחשב כרצון, ומביא הוכחות לכך), וכן ג: (על תוד"ה ולידרוש להו – מקשר לשיטת ר' יהודה בדשא"מ), שו"ת חת"ס או"ח סימן רב (שהוי אונס), שו"ת רע"א ח"א סימן רכא אות ה ד"ה וניחא לי לפי"מ, קובץ הערות אות תכב והלאה (סימן מט במהדורה הרגילה), ברכת שמואל כתובות סימן ט, חלקת יואב קונטרס בדיני אונס ענף ב, חמדת ישראל קונטרס נר מצוה מצוה א.
אונס – מכניס עצמו לאונס
רמב"ם יסוה"ת פרק ה סוף הלכה ד (כשיכול לברוח מהמלך האונס), שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סימן רעב, שו"ת הריב"ש סימן קעא (בסוף התשובה, ד"ה אבל מה שיש לעיין. מכריע שנחשב אנוס), שו"ת מהרי"ט תחילת סימן יט (השאלה) וסימן כא (מפלפל בשאלה האם נחשב אונס), דרוש וחידוש לרע"א כתובות ג:, שו"ת רע"א ח"א סימן רכא אות ד (סוף ד"ה ואף דלשיטת), ישועות ישראל חו"מ סימן כ, שו"ת עדות ביהוסף (וילנא תרכ"ב) סימן ה (מאריך בזה), חלקת יואב קונטרס אונס ענף ג, חדושי ר' שמעון כתובות סוף סימן נ, קובץ הערות אות תלט, קוב"ש כתובות אות יב, חמדת ישראל קונטרס נר מצוה (בהתחלה) ובהוספות, כלי חמדה סוף פרשת בלק, ופרשת בהר (סימן ו אות ב), חדושי רבי שמואל (רוזובסקי) כתובות סימן ד.
להכניס עצמו לביטול עשה באונס – רשב"א תורת הבית בית א שער ה (אסור לשחוט אם יהיה אנוס ולא יוכל לכסות הדם), טור ושו"ע יו"ד כח-כא (מי שאין לו עפר אסור לשחוט), גליון מהרש"א שם (מקשה מדין ציצית שאציין להלן), מרדכי מנחות סימן תתקמד (בשבת, שאסור להטיל ציצית, מותר ללבוש הבגד. וכ"כ שטמ"ק מנחות לז,ב אות ה), מגן אברהם או"ח יג-ח (שלפי המרדכי גם בחול מותר כשאין ציצית בעיר, ושגם לפי המרדכי יש איסור דרבנן בבגד בלי ציצית), ט"ז שם ס"ק ה ופמ"ג שם (משבצות זהב ה ואשל אברהם ח, שלדעת הט"ז אין אפילו איסור דרבנן), אליהו רבה יג-ו (שרק בשבת המרדכי מתיר, ולא כדעת המג"א), עמק יהושע סוף סימן ב (ד"ה ולכאורה הי' נראה. מקשה על המרדכי מכיסוי הדם ומתרץ), שו"ת עין יצחק ח"א אה"ע סימן עד (בעיקר אותיות: ה, כא-כד. וראה שם אות כב שיש איסור דרבנן להכניס עצמו לביטול עשה), שו"ת הר צבי או"ח ח"א סימן טז (מפלפל בסברת עמק יהושע שלעיל), שו"ת שרידי אש ח"ב סימן ז (עמוד שנו-שנז. מתרץ מה ההבדל בין כיסוי הדם לבין ציצית), שו"ת מנחת שלמה ח"ב סימן מד סוף אות א (מיישב קושיית גליון מהרש"א שלעיל, שבשחיטה יש איסור בלי כיסוי הדם), קהלות יעקב מנחות סימן כג (בירור מחלוקת ר"ש ור"י במרדכי לגבי ציצית בשבת, האם נחלקו בדין מכניס עצמו לאונס. ובסוף הסימן דן בקושיית רש"א מכיסוי הדם).
אונס – פטור מהמצוה או לא
ב"ב יג. תוד"ה שנאמר, אתוון דאוריתא כלל יג, ובית האוצר ח"א כלל כד, כו, ציונים לתורה כלל ט ד"ה ודע דמרדב"ז, חלקת יואב סוס"י א ודיני אונס ענף ד, כלי חמדה פרשת כי תצא סימן יג אות ה (עי"ש אריכות בעניני אונס), קהלות יעקב ב"ב סימן י, שעשועי רעיונים סימן א, אגרות ראי"ה ח"א אגרת קמא.
אונס
מצוה הבאה בעבירה שנעשתה באונס – ע"ע מצוה הבאה בעבירה
כשמכשיל את חבירו בעבירה והנכשל אנוס – ע"ע לפני עיור (ולכאורה תלוי אם אונס נחשב עבירה)
מעשה באונס אינו נחשב מעשה – שו"ת חמדת שלמה או"ח סימן לח, הובא בקוב"ש כתובות אות ה, (לגבי הוכחת החמדת שלמה מע"ז נד,א – ע' חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם הל' ע"ז ח-א ד"ה והנה, שביאר באופן אחר. וע"ע בקוב"ש אותיות ה-ח שהאריך בזה), שפת הנחל דרוש יא, בית האוצר א כלל כד (מתחיל בד"ה ודע), חדושי ר' שמעון ריש כתובות, ברכת שמואל נדרים סימן יד אות ב.
אין עבירה אבל גם לא נחשב כאילו קיים מצוה – חדושי ר' מאיר שמחה ב"מ סא:, בית האוצר א כלל כז (אם נחשב כקיים מצוה), ועיין ירושלמי קדושין פרק ג וברכת שמואל כתובות סימן ג האם אונס נחשב כמאן דעביד.
אונס ביום אחרון – נמוק"י ב"ק י: מדפי הרי"ף, יו"ד רלב סעיף יב ברמ"א (מחלוקת), וט"ז ס"ק יט, ופתחי תשובה אות ו, קצוה"ח ונתיבות המשפט סימן נה ס"ק א, קצוה"ח קמג-ב (שרק אונס גמור ביום אחרון פוטר), הגר"ח בסטנסיל בענין זה, חדושי ר' שמעון כתובות סימן א, וסימן נ אות ב, ספר זכרון וזאת ליהודה עמ' תעא (מבעל דברי יחזקאל), חדושי העילוי ממייצ'יט סימן ו, קה"י כתובות סימן ב.
אם אונס פוטר מקרבן – פנ"י שבת סח,ב (שיתכן לחייב קרבן גם על אונס, היות שצריך כפרה על מעשיו), כלי חמדה פרשת תצא.
טועה בדבר מצוה – כשלא קיים המצוה – דעת הרמב"ם – עמק יהושע סימן ד, תורת האהל (הרב הרצוג) עמ' 132, ושם מאריך בגדר טועה בדבר מצוה (עי"ש עמ' עב שאינו בגדר אונס).
בדעות פסולות – רמב"ם הלכות תשובה ג,ז והשגת הראב"ד, מורה נבוכים ח"ג פרק נ"א ד"ה והנני (משמע שאינו פוטר), ספר העיקרים פרק ראשון ושני (עי"ש בשם הראב"ד), ר"י אברבנאל בספרו ראש אמנה פרק יב (שלדעת הרמב"ם נחשב כופר, ודלא כראב"ד), שו"ת הרדב"ז ח"ד סימן קפז (נוקט כדברי העיקרים שלעיל – שאנוס פטור), אור שמח סוף הלכות מקואות (אינו פוטר), קובץ הערות בסוף הספר "דוגמאות לביאורי אגדות" סימן יב אות ח (הסבר מחלוקת הראשונים בעניין), קובץ מאמרים לר' אלחנן וסרמן עמ' יט בשם ר' חיים.
האם סכנת אבר נחשב אונס – סוכה כו. תוד"ה ואפילו, שו"ת הרדב"ז ח"ג סימן אלף נב (תרכז בישנים), יו"ד קנז ש"ך ס"ק ג, אגלי טל בהקדמה בהגה, ושם בהגהות וחדושים בסופו, שו"ת שרידי אש ח"א עמ' שג.
האם בגוי התחדש פטור אונס – פני יהושע שבת סח,ב (שרק ביהודי התחדש מהפסוק "ולנערה לא תעשה דבר", ולא בגוי).
יהרג ואל יעבור – ע"ע יהרג ואל יעבור
אונס ומפתה ומוציא שם רע
האם חיוב הקנס לבת והאב זוכה ממנה, או שהחיוב ישיר לאב – קוב"ש כתובות אות פה, קנה, ומביא רשב"א כתובות לו.
פתוי קטנה אונס – אם יש חיוב "ולו תהיה לאשה" – דו"ח כתובות כתובות מב, רש"ש שם, חכמת שלמה אה"ע קעז.
האם תשלומי מוצש"ר לאב – תוס' רי"ד כתובות מד: (שמה שנאמר בתורה 'ונתן לאבי הנערה' יעשה מהן סגולה לבתו), גבורת ארי מכות ד,ב (נקט בפשטות שחיוב ישיר לאב, שכן כתוב "ונתן לאבי הנערה"), שיעורי רבי שמואל (רוזובסקי) מכות ד,ב (אות רה) דן האם חיוב ישיר לאב או שזוכה מדין שבח נעורים.
מוצש"ר – האם החיוב לכנסה הוא קנס – חינוך מצוה תקנז, אפיקי ים ח"ב סימן מב.
בגדרי מצות "ולו תהיה לאשה" – אפיקי ים ח"ב סימנים מא-מב.
אופה (מלאכה)
האם במליחת בשר יש איסור בישול – ר"ן ע"ז לד: מדפי הרי"ף (שנחשב מבשל), שער המלך חמץ ומצה ד-כד (מפלפל בזה), מנחת חינוך מוסך השבת מלאכת אופה, מ"ב סימן שיח ס"ק לז.
מבעיר מתכת לרמב"ם אם חייב דוקא כשמתכוין לצרף – לבושי מרדכי או"ח סימן מה, אבני נזר או"ח סימן רכט, קרן לדוד (הרב מסטמר) סימן פ.
כשהפעולה בשבת והתוצאה במוצאי שבת – פרי מגדים פתיחה להלכות שבת (קרוב לסופו, מסופק), רש"ש שבת עג,א ד"ה הזורע (מחייב, כמו בזורע), מנחת חינוך מצוה רצח ס"ק יד (באריכות) ומצוה לט מוסך השבת (בקצור, פוטר), שו"ת מהרש"ם ח"ג סימן שמח (חייב), חלקת יואב סימן י, אפיקי ים ח"ב סימן ד.
חיוב מבשל באופן שמתכלה והולך לאיבוד – שו"ת חתם סופר יו"ד סימן צב (אין איסור), חיי אדם הלכות שבת כלל כ נשמת אדם אות ב (יש בזה מחלוקת בבלי וירושלמי), אמרי בינה דיני יום טוב סימן א (ד"ה ולכאורה יש לומר), שו"ת באר יצחק או"ח סימן כב (מאריך לדון בנושא), שו"ת הר צבי או"ח ב סימן צז, שו"ת עטרת פז ח"א או"ח סימן י.
מלאכת בישול חייב אפילו בגרמא – מנחת חינוך מוסך השבת (מובא משנת השבת עד,ב לגבי מאן דעביד חלתא, ועמש"כ שם), ציץ אליעזר ח"ב סימן יח אותיות ז-ח.