אינו ברשותו – האם אבידה נחשבת 'אינו ברשותו'
רמב"ם מכירה כב-ט (מבואר שאינו ברשותו), ולשון הרמב"ם הובא גם בשו"ע חו"מ ריא-ז, ריטב"א הישנים ב"מ תחילת פרק המפקיד, שו"ת נוב"י תנינא אה"ע סימן עז (ד"ה ואמנם עיינתי שם – שנחשב ברשותו, ואפשר להקדיש אבדה), נתיבות המשפט רנט-א (אינו ברשותו), נתיבות המשפט מט-יז (ברשותו, כיון שאין קניני גזילה), אור שמח גניבה פ"ג, אחיעזר ח"ג לח (ד"ה ובעיקר סברת, אינו ברשותו), שו"ת פרי יצחק ח"א סימן מז ד"ה מיהו, אמרי משה סימן לד.
אינו ברשותו – כשהגזלן רוצה להחזיר (או מסכים יחד עם הבעלים להקדיש)
המאור ב"ק תחילת פרק רביעי דף יח,א מדפי הרי"ף (בתחילת דבריו, אפשר להקדיש) ומלחמת ה' שם ("ולא זו בלבד אלא שאף ההפרש" – חולק על הרז"ה), תוס' רבנו פרץ ב"ק סח,ב (סובר כדעת הרז"ה), אה"ע כח ב"ש ס"ק טז, אבני מילואים שם ס"ק יג (מחלוקת ראשונים), קצוה"ח ריא-ג, גליון רע"א לשו"ע יו"ד רנח-ז, שו"ת עונג יו"ט ח"א יו"ד סימן צג, חדושי ר' שמעון ב"ק סימן לד, קובץ שיעורים ב"ק אותיות ח-ט (מחלוקת הראשונים האם תלוי בקניני גזילה), דברי יחזקאל סימן נד, פרי יצחק ח"ב סימן סה אות ו.
אינו ברשותו
אינו לגמרי שלו – דברות משה ב"ק סימן מג ענף א, אגרות משה חו"מ תשובה לו, קהלות יעקב זרעים סימן יז.
האם החסרון בגלל קניני גזלה של הגזלן – גליון הש"ס לרע"א ב"מ ז., לקוטים אחרי דו"ח לרע"א ח"ב סוכה לא, נתיבות המשפט מט-יז, אחיעזר ח"ג סימן לח, קוב"ש ב"ק אותיות ח-ט, (וראה לעיל הדיון האם אבידה נחשבת אינו ברשותו – קשור מאד לנידון).
חסרון במקנה או בקונה – חו"מ סו קצוה"ח ס"ק א ונתיבות המשפט אות א ומשובב נתיבות שם (לדעת קצוה"ח החסרון רק במקנה, אבל אפשר לזכות בחפץ שאינו ברשותו, ולדעת נתיבות המשפט א"א), חדושי ר' שמעון ב"ק סימן לד אות ב, קוב"ש קידושין אות צג.
להקנות לגנב – אה"ע כח בית שמואל טז, שאגת אריה סוס"י צג (אפשר), קצוה"ח לז-י (מועיל), אבני מלואים כח ס"ק יג (מועיל), נתיבות המשפט רה-יד.
האם כשחוזר אליו נעשה ברשותו למפרע – שטמ"ק ב"ק לג,א ד"ה ולר"ע קדוש (בשם הרא"ש והרמ"ה, שחל למפרע), קצוה"ח קיז-ב (מש"כ ביחס לרש"י בפרק כל שעה), חו"מ שנד ברע"א, כתב וחותם תשובות וחידושים סימן י, נחל יצחק סימן עג-ו, דברי יחזקאל סוף סימן נד (תמה על סברת השטמ"ק).
חפץ שאול ושכור – אם נחשב ברשותו – קצוה"ח ריא-ב (מחלוקת יש"ש וקצוה"ח לגבי שאול), מערכת הקנינים סימן יג.
אם הוי חסרון רק להקדיש, או גם קניין רגיל – רשב"א ב"ק ע. ד"ה איכא דאמרי (נראה מדבריו שרק להקדיש א"א. וראה במגיה בהוצאת מוסד הרב קוק הערה 290 שהאריך), ושבועות לז., חו"מ ריא סעיף ז בגליון רע"א.
אם אפשר להקדיש קדושת הגוף – גיטין מ: תוד"ה הקדש, קצוה"ח קיז, אחיעזר ח"ג מא.
קרקע שאין יכול להוציא בדיינים – נובי"ת אה"ע עז (ד"ה ועוד איך, שגם אם א"י להוציא בגלל אלמותו של התוקף נחשב א"י להוציא), שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן סה.
אם יאוש חל כשאינו ברשותו – ע"ע יאוש
אם חוב נחשב אינו ברשותו – ע"ע חוב
להפקיר – ב"ק סו. תוס', מהרי"ט אה"ע סימן מ, מחנה אפרים הל' זכיה מהפקר סימן ז, קצוה"ח ריא-ד, קכג-א (בסופו), תו-א, דבר אברהם ח"ג כ-ג.
האם מעמד שלשתן מועיל להקנות אינו ברשותו – ע"ע מעמד שלשתן
איני יודע אם פרעתיך
כשלא היה לו לידע (שהוי ברי גרוע ושמא טוב) – מל"מ מכירה יא-טז, מל"מ שאלה ופקדון ד-א, תומים סימן עה ס"ק כב, נתיבות המשפט עה-ה, אמרי בינה טו"נ סימן ד, בית הלוי ח"ב סימן מ אות יד, שם אות טז, אשר לשלמה תנינא סימן כב.
פרעון קודם הלואה – חו"מ סימן עה ט"ז וש"ך ס"ק כז ותומים שם סק"ו, קצוה"ח ונתיבות המשפט שם, וחידושי הפלאה בשו"ע שם (על הדף).
האם ביורשים (שהוי אדם אחר) נחשב איני יודע אם נתחיבתי – אילת אהבים כתובות ט:, בית מאיר אה"ע קעח-טו.
בענין זה – אמרי בינה הנ"ל, קוב"ש ב"ב אות תרנז, שם ח"ב סוף סימן ג'.
איסור דרבנן
ע"ע דרבנן
איסורי הנאה – אם יש בעלות
ראשונים: רש"י פסחים ו,א ד"ה אפילו מראש השנה נמי ("ואינו שלו"), רש"י פסחים ו: ד"ה דלאו ברשותיה הוא ("אינו שלו"), רש"ש שם, סוכה לה. רשב"א וריטב"א (שיש), שו"ת הרשב"א ח"א סימן תרב (משמע מלשונו שאין בעלות), שו"ת הרשב"א ח"ד סימן רב (בהתחלה, שלא נחשב לכם לעניין נטילת לולב), ב"ק עא: "אסוה"נ הוא ולא דמריה קא טבח" ורש"ש שם (שמוכח מהגמרא שאין בעלות על אסה"נ) וקוב"ש שם אות לז, (ועי' לגבי ראיה זו גם בית הלוי הנזכר לקמן אות ט, ובמנחת ברוך ריש הסימן, ומרחשת ענף ב אות ז, נדרים פה. בחידושי הרשב"א, ובר"ן ד"ה ומהא שמעינן וד"ה ואני מסתפק (הנודר הנאת פירות על עצמו נחשב כהפקר, ויכולים אחרים ליטלם), ר"ן נדרים מז. ד"ה והוי יודע (שיש בעלות. לגבי הסתירה בר"ן ראה מחנ"א ונתיבות המשפט ובית הלוי וקה"י שלהלן), ריטב"א ע"ז מב,א ד"ה גזירה וריטב"א פסחים ו,ב (אפשר לקנות איסורי הנאה להוסיף בהם איסור).
אחרונים: שו"ע או"ח תרמט סעיף ב ברמ"א (לא יוצא יד"ח בלולב שנדר הנאה ממנו), שער המלך אישות פ"ה ה"א, מחנ"א זכיה מהפקר סימן ד, נובי"ק או"ח סימן כ (שהבנים לא יורשים), קונטרס בשו"ת הריב"ש אחרי סימן תקיח, מחנה אפרים הל' זכיה מהפקר סימן ד, עמק יהושע סימן ו ובשפת העמק (עי"ש אם כמו יאוש כדעת בית הלוי), קצוה"ח סימן ר ס"ק ה, ובמשובב נתיבות תחילת סימן סו, וסימן תו-ב (יש בעלות, אבל אינו ברשותו), נתיבות המשפט ערה-א, אבני מלואים כח-נו, שו"ת חת"ס או"ח קפ, שו"ת דברי חיים (ר"ח מצאנז) ח"א סימן יד, בית הלוי ח"א סימן מח, גט מקושר (רי"ט אלגזי) סימן ב, שו"ת עמודי אור או"ח סימן יג (האם קטן נחשב בעלים באסה"נ), ספר חיים לעולם וספר מימר חיים במימר חיים (יו"ד) סימן יב, חדושי בן אריה סימן יח, מוריה תשמ"ב גליון ג ד עמ' כב (מר"ש איגר), אחיעזר ח"ג סוס"י סב, שו"ת מנחת ברוך או"ח סימן ק, מרחשת ח"א סימן א, זרע אברהם (ר"מ זעמבא) סימן טו אות ט, בית האוצר אות א כללים קטז-קלט, קוב"ש פסחים אות יח (ד"ה והנה בסוכה, ובסוף אות יח) וב"ב אות שעג וב"ק אות לז (באיסה"נ יש בעלות, אבל אין דין ממון), שו"ת אורח משפט חו"מ סימן יט (לענין ירושה), קהלות יעקב פסחים סימן ב ונדרים סימן לב (במהדורה הישנה סימן כח).
איסורי הנאה – אם חייב מלקות על ההנאה
ירושלמי סוף ערלה, רמב"ם מאכ"א ח-טז (שאינו לוקה) ומ"מ, שלטי גבורים תחילת פרק ב' דפסחים אות ד (לוקה), מל"מ יסודי התורה פ"ה (מתחילת דבריו, מאריך), פנ"י פסחים כד: וראש יוסף שם, צל"ח פסחים כב. ד"ה ועדיין, ראש יוסף פסחים כג: ד"ה איכא, פמ"ג פתיחה להלכות פסח (אחרי הפתיחה להל' שבת) ח"ב פ"ג אות א ואות ד (עי"ש), בית הלוי ח"א סימן לב, מנחת חינוך תקמט-א, העמק שאילה שאילתא עה אות א מאריך, שו"ת משיב דבר ח"א סימן לג ד"ה הביא מה שחקר, אבן האזל חמץ א-ב.
איסורי הנאה
דבר שאינו מתכוין ופסיק רישיה באסורי הנאה – ע"ע דבר שאינו מתכוין
איסור הנאה בפטר חמור – ע"ע בכור
טעם כעיקר לאסור בהנאה – ע"ע טעם כעיקר
חצי שיעור – ע"ע חצי שיעור
אם מוקצה אסור בהנאה – ע"ע מוקצה
איסור מכירה (שההנאה אינה בגוף החפץ) דאוריתא או דרבנן – רמב"ן ע"ז הובא במשך חכמה משפטים עה"פ לא תבשל גדי בחלב אמו (שרק מדרבנן), פירוש הרא"ש נדרים מז, מל"מ אישות ה-א ד"ה וראיתי להרא"ש.
שיעורם בכזית (=1) או בפרוטה (=2) (כשנאמרו בלשון אכילה) – מאירי נדרים ריש פ"ד, מל"מ מעילה א-ג (1), צל"ח פסחים כב: ד"ה והרי אבר (2), ראש יוסף שם (נקט בפשטות שכזית), פסחים כג: שפת אמת ד"ה עי' בצל"ח (2), עמק יהושע סימן ו, שו"ת רע"א ק' סימן קצ (2), שם תנינא סימן קמז (2), פמ"ג פתיחה להלכות פסח (אחרי הפתיחה לשבת) ח"ב פ"ג אות ד (1), שו"ת משיב דבר ח"א סימן לג, שו"ת מחנה חיים ח"ב או"ח סימן כו, שו"ת עמודי אש סימן ד כלל א ד"ה ויש לחקור, מנחת חינוך מצוה ג (1), שדי חמד מערכת ה אות עח, עמק ברכה בענין יוה"כ אות ד (עמ' קכט), דבר שמואל פסחים כב,ב.
אינו ממון ובאסה"נ דרבנן – תחילת קונטרס דברי סופרים לר"א וסרמן.
נגרם ע"י אסה"נ אסור מדאוריתא או מדרבנן – פסחים עה. תוד"ה וגרפו, אבני מלואים תשובה ו ד"ה איברא לדעת ר"ת (בשם הר"ן), שערי ישר ג-כה ד"ה ומעתה נתבאר לנו וד"ה ובעיקר הענין (בגדר האיסור), קוב"ש פסחים אות צד, קהלות יעקב פסחים סימן יח, וחדושי רבי שמואל פסחים עמ' לח (האם גוף החפצא של הנגרם נאסר בהנאה או מפני שנהנה מהאיסור שגרם אותו).
האיסור במעשה גרימת ההנאה או בהנאה עצמה – אתוון דאוריתא כלל כד (האיסור בהנאה ולא בפעולה), שערי ישר ג-כה ד"ה ובעיקר הענין, קוב"ש פסחים אות קטז, קוב"ש ח"ב סימן כג אות ח.
לר' אבהו כשנפסל מאכילה – מל"מ הלכות אבל פי"ד, פמ"ג פתיחה להלכות פסח ח"ב פ"ג אות ג.
לר' אבהו האם אכילה אסורה רק מדין הנאה – רמב"ם סהמ"צ לאוין קפז (משמע שאכילה והנאה מאותו דין), פיהמש"נ לרמב"ם כריתות פ"ג מ"ד, מל"מ יסודי התורה פ"ה ה"ח, רע"א תחלת פרק שני דפסחים (כא:), קוב"ש פסחים אות צ, קוב"ש ח"ב סימן כג אות טו, חזון איש או"ח קטז-ז ד"ה ובמרדכי (מסביר שאכילה איסור בפ"ע), ברכת אברהם פסחים כא,ב.
איסור סחורה במאכלות אסורות (שלא נאסרו בהנאה) מדאוריתא או מדרבנן – פסחים כג. ציידי חיה, שם תוד"ה אמר (דאוריתא), שו"ת הרשב"א ח"ג סימן רכג, וט"ז יו"ד קיז-א, תה"ד סימן ר (דרבנן), שו"ת הרמ"ע מפאנו סימן כט (דרבנן), תוי"ט שביעית ז-ג, מל"מ מאכ"א ח-יח, נובי"ת יו"ד סימן סב, שו"ת רע"א ח"א סימן עד, אור שמח מאכ"א ח-יז, דבר שמואל פסחים כג.
אם נחשב ברשותו (לשיטות שנחשב בעלים) – קצוה"ח תה (תו), אבני מלואים סימן כח.
אם מת גוי אסור בהנאה – ב"ק י. בתוס', מל"מ פי"ד מהלכות אבל, בעלי התוס' עה"ת משפטים, ערוך לנר כריתות כא: על רש"י ד"ה לאפוקי מת, גינת ורדים (ספרדי) יו"ד כלל א סימן ה, בית יצחק או"ח סימן טו אות י, קהלת יעקב תוספת דרבנן סימן עט והגהות החיד"א שם, וע"ע גאון יעקב (ר"י שפירא) עמ' קכב שציין לסנהדרין צד: ורש"י שם, ציון ירושלים (בירושלמי) ב"ק פ"א ה"א, ומביא רש"י ב"ק נג:, וע' רשב"א שם, שדי חמד דברי חכמים סימן נב, עמודי אש סימן יט אות ג ושו"ת אבן השוהם סימן ל, אגרות משה יו"ד רכט ענף ו.
אי עביד מהני או לא
ע"ע כל דאמר רחמנא לא תעביד
איקבע איסורא
הטעם שחמור יותר – קובץ ביאורים לש"ש אות יג.
עד אחד שאסור וע"א שמותר – האם נחשב איקבע אסורא (לגבי להחמיר בדרבנן) – פמ"ג או"ח תרפח משבצות זהב אות ד.
האם בין השמשות נחשב איקבע אסורא – קה"י סוף גיטין בלקוטים סימן ה (רק בחלק מההוצאות).
אכילת קדשים – האם המצוה רק בכהנים או גם בישראל
רש"י פסחים נט., ספר המצות לרמב"ם עשין פט, רמב"ם מעשה הקרבנות י-א, (לקוטי הלכות פסחים נט. ודבר שמואל פסחים שם), רמב"ן בהשגות למ"ע שהשמיט הרמב"ם בסוף, נדרים ד: בפירוש הרא"ש ור"ן ותוס', פסחים צב. ורש"י ודבר שמואל, קונטרס אחרון לשאגת אריה סימן לג, מנחת חינוך קב, בית האוצר מערכת א כלל קסב.
אכילת קדשים
אם המצוה דוקא בכהן שעבד ובבעלים של הקרבן – זבחים ק: תוד"ה אכילת, תורת כהנים צו פרשתא ב פירוש הראב"ד והר"ש, בית האוצר מערכת א כלל קנח ומביא יבמות מ. תוד"ה רצה, וסוכה מב. תוד"ה מהו, ואור החיים עה"ת שמות כט-לג, לקוטי הלכות פסחים נט., חמדת ישראל נר מצוה עשין קכו (עמ' 8) ובקו"א (עמ' 280).
האם המצוה רק בקדשי קדשים – סהמ"צ לרמב"ם עשין פט, משאת משה פסחים סימן קנב מבארו, צל"ח ביצה יט:, קונטרס אחרון לשאגת אריה סימן לג.
האם המצוה בתוצאה – תוס' ישנים יומא לט, שו"ת חתם סופר או"ח סימן מט (ד"ה והנה צריכים, מדייק מתוס' ישנים שאם יש שביעה אי"צ כזית), בית הלוי ח"א סימן ב וח"ג סימן נא ס"ק ג (שלכן לא צריך כזית), מקדש דוד קדשים יד-ו (ג"כ לגבי פחות מכזית).
האם שיעור המצוה בכזית או בכולו – שאגת אריה סימן צו, שו"ת חת"ס קמ, שם או"ח סימן מט (המצוה בכזית), בית הלוי הנ"ל, שו"ת מהר"ם שיק או"ח סימן רסה, מנ"ח קלד, מקדש דוד קדשים הנ"ל, אפיקי ים סוף ח"א.
אם לכתחילה המצוה ביום הראשון דוקא – שו"ת חכם צבי סימן קנא, פסחים נט. השגת הראב"ד ובעה"מ ורש"ש, רמב"ן עה"ת פרשת צו, אור שמח קרבן פסח א-ח, שם מעשה הקרבנות י-ו.
אם כשעבר ואכל קדשים שנפסלו קיים מצוה – קוב"ש פסחים אות קנט.
אכילת קדשים קלים בעיירות המוקפות חומה מימי יב"נ – קרית ספר תחילת הלכות בית הבחירה, זרע אברהם סימן א-ג, שם סימן ב אותיות מב-מג, שם ח-יט,
בענין זה – בית האוצר מערכת א כלל קסג-קסד (עי"ש אם הוי גדר עבודה), קונטרס בענין אכילת קדשים בסוף ספר הפלאה שבערכין (על מס' ערכין), שו"ת שבט הלוי או"ח סימן לו.
אמה העבריה
האם יעוד הוי למפרע ממש – תוס' הרא"ש קידושין יט:, אבן האזל עבדים ד-ז.
האם אשה גדולה יכולה למכור עצמה לשפחה – ב"מ יב: בתוס', מכילתא משפטים כא-ז, רמב"ן פרשת משפטים (משמע שיכולה), גיטין סד: ברשב"א, רמב"ם עבדים א-ב (שלא יכולה) ומל"מ (שזו מחלוקת רמב"ם ורמב"ן, חי' מהרי"ט לקדושין מהדורה בתרא לדף יח. (בהבנת הרמב"ן בפרשת משפטים), אבני נזר אה"ע ח"ב סימן שעט.
עבד עברי – ע"ע: עבד עברי
אמירה לנכרי
האיסור מטעם שליחות, או הדיבור עצמו אסור – רש"י שבת קנג. ד"ה מאי טעמא (מחמת שליחות), רש"י ע"ז טו,א ד"ה כיון דזבנה ("ודבר דבר"), שו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תרפד (לגבי לומר בשבת שיעשה בחול. ועי' קוב"ש שלהלן שתלה בחקירה הנ"ל), הגהות רע"א לשו"ע או"ח שז-כא (על המג"א ס"ק כט, שבגדר שליחות), כתב סופר גיטין ח:, קוב"ש ביצה אות מט (יש שני דינים), הגהות מיימוני שבת ו-א אות ב, שו"ע הרב או"ח רמג-א, שו"ת חת"ס או"ח סימן פד וחו"מ סימן קפה, ישועות יעקב או"ח רסג-ו, ב"מ אבן העזר ה.
אם יש מקרים שאסור מדאוריתא – מכילתא דר' ישמעאל שמות יב-יז, רמב"ן עה"ת שם (שמדרבנן, והמכילתא אסמכתא), מזרחי עה"ת שם, ספר יראים סימן ש"ד (שבמלאכת ישראל דאוריתא), סמ"ג ל"ת עה, תשובות הרי"ד עמ' ריז-ריח, לבוש או"ח רמג, אליהו רבה שם.
למה לא אוסרים מטעם שליחות לנכרי לחומרא – דברי יחזקאל סימן נז אות ב.
אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט
הטעם – ירושלמי קדושין א-ו, רמב"ם מכירה פ"ט ה"א וה"ב ומ"מ וכס"מ, רשב"ם ב"ב קלג:, רא"ש נדרים כט:, מאירי קדושין כח,ב.
מועיל יותר ממסירה להדיוט – יבמות צג. תוד"ה קנויה לך (לגבי לאחר ל'), ר"ן נדרים ל. (כנ"ל).
האם בצדקה נתחדש דין 'אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט' והאמירה מעבירה את הבעלות, או שהדיבור יוצר רק חיוב נדר על הגברא – ב"ק תחילת פרק רביעי רי"ף ובעה"מ ורמב"ן, טור יו"ד סוף סימן רנח (שכן, והבית יוסף והדרכי משה מביאים שיש ראשונים שחולקים שרק בהקדש), רמב"ם מכירה כב-טז ("זכו בהן העניים"), נדרים ל. רשב"א ור"ן, שו"ת הרשב"א ח"א סימן תקסג וסימן תרנו, שטמ"ק ב"מ מא, שו"ת מהרי"ט ח"א סימן כב, וח"ב חו"מ סימן נ (באמצע התשובה, ד"ה ולא תימא. שאין זה קניין בצדקה. ומפלפל בדברי הרמב"ם), מחנ"א הלכות צדקה סימנים ב-ג, ו-ז, ש"ך חו"מ ריש סימן סו ותומים וקצוה"ח סק"ב, קצוה"ח ריב סק"ד, שו"ת רע"א קמא סי' קמב-קמד, עונג יו"ט סימן קיז ד"ה ובזה יש ליישב (על ידי מחשבה חלה רק התחייבות על הגברא לתת, ועל ידי דיבור חל קנין על החפץ. עי"ש כל הסימן שהאריך שדיבור על חפץ מסוים לצדקה יוצר קניין), חלקת יואב יו"ד סימן כא, אחיעזר ח"ב סימן מט-ה, שערי ישר ה-כ, דברי יחזקאל סימן ל, הר צבי יו"ד סימן ר, קונטרסי שיעורים ב"מ סימן יב.
האם מתחייב בצדקה על ידי מחשבה – דרכי משה יו"ד רנח אות ג (מביא מחלוקת ראשונים), ושו"ע שם סוף סימן רנח ברמ"א (מביא מחלוקת) ובנו"כ ופתחי תשובה אות ז.
אנדרוגינוס
מהותו – רמב"ם אישות ב-כד, (צפנת פענח שם), יבמות פג. תוד"ה בריה, ורמב"ן בקו"א ליבמות שם ובהל' בכורות פרק ו (לדף מא:), ראב"ד הל' שופר ג-ב ותרומות ז-טז, טור יו"ד סימן רסב ואה"ע מד וקעה, מנחת חינוך בהתחלה, שם מצוה ת (לג-א), משנה ברורה יז סק"ח.
בענין זה – גליוני הש"ס קדושין כח,ב.
אסמכתא (בדרשות חז"ל) – מידת הקשר לפסוק
ראשונים: מנחות צב,ב תוד"ה גירסא (האסמכתא לאוקמי גירסא לסימנא), הקדמת הרמב"ם לפיהמש"נ, רמב"ם וראב"ד הל' ממרים ב-ט ופמ"ג פתיחה להלכות נט"י ד"ה ועיין בהלכות ממרים, מורה נבוכים ח"ג פרק מג, כוזרי מאמר ג' אות עג, אבן עזרא ויקרא כב-ז, רשב"א מובא בכותב לעין יעקב ב"ב פ"ה, רשב"א ברכות לב (להקל על הזכירה), ריטב"א ר"ה טז., חינוך מצוה שלו ד"ה ואין ספק (תקנת חכמים נרמזה בכתוב).
אחרונים: הקדמת מנורת המאור (רק להקל על זכירת התלמידים), שלטי הגבורים על הרי"ף ע"ז פרק א (דף ו. מדפי הרי"ף), מהר"ל בגור אריה עה"ת יתרו יט-טו (עי"ש באריכות), מהר"ל באר הגולה באר ראשון (הפסוק מלמד את העיקרון שבגללו חז"ל גזרו), רמח"ל מאמר העיקרים בסופו ומאמר על ההגדות (אין זה פשט הכתוב, אבל רמז מאת ה'), פמ"ג פתיחה כוללת חלק ראשון אות כ (וע"ע ספיקא דרבנן לקולא – כשיש אסמכתא לדרבנן), מעוז הדת פרק ב, המלבי"ם בהקדמה לפירוש התורה והמצוה על הספרא כלל רלו (שהטעם כיון שאין כח ביד חז"ל לגזור נגד מה שנתבאר בתורה בפירוש, וע"כ הוכרחו להראות שהכתוב סובל פירוש אחר).
אסמכתא (בקנין)
בתנאי לשעבר (כגון: אם אכל פלוני) – שער המלך מכירה יא-ז, אור שמח זכיה ומתנה ג-ח ד"ה ומזה.
במחילה – ב"מ מח: רש"י ורמב"ן ור"ן, ראב"ד הל' מכירה יא-ד, נדרים כז: ר"ן ד"ה שאני הכא (מתחיל בע"א), חו"מ רז-יא ברמ"א.
לא קונה – מדאוריתא או מדרבנן – הגהות מרדכי סנהדרין פרק זה בורר סימן תשכא (מדאוריתא אסמכתא קניא), חו"מ רז ב"ח (דרבנן) וש"ך וקצוה"ח ס"ק א, קהלת יעקב כלל כב, העמק שאילה שאילתא לא (פרשת מקץ).
בשבועה – חו"מ רז-יט וסמ"ע ס"ק נג, נובי"ק חו"מ סימן לא.
בהקדש וצדקה – שו"ת הרא"ש כלל יג סימן ב (אין אסמכתא), שו"ת הרדב"ז ח"ב סימן תתב, שו"ת הריב"ש סימן שלה וסי' שמא, חו"מ רז-יט ברמ"א, יו"ד רנח-י, או"ח תקסב-יג, שו"ת חת"ס יו"ד סימן רמב.
בענין זה – שערי ישר ז-ח (ד"ה ועפ"י דרך זה, למה אינו נחשב דברים שבלב).
אפוטרופוס
האם חל מהתורה ומאיזה טעם – גיטין לד. רש"י ד"ה התם ממונא (הפקר בי"ד), גיטין נב. רמב"ן (מדאוריתא מטעם הפקר בית דין או מטעם זכין) וריטב"א, ריטב"א קידושין מב,א (מטעם זכין), ר"ן קדושין מב,א,
אפרושי מאיסורא
ע"ע תוכחה
ארבע אמות (קנין)
האם חכמים זיכו לו את הקרקע והקנין הוא קנין חצר מדאוריתא – שו"ת ר"י מגאש סוף סימן קו (חכמים זיכו לו ד' אמות להיות חצר), גיטין עח. רמב"ן וריטב"א (תירוץ שני) ור"ן, ריטב"א (החדש) ב"מ י: ד"ה ור' יוחנן (נחשב חצר דאוריתא), מאירי ב"מ י. (שמועיל מדאוריתא בגלל שבי"ד הפקיר את הד' אמות. והסבר נוסף שלגבי גט זהו קניין דאוריתא מחמת שאין מערער), אבני מילואים ל-ה, שו"ת רע"א ח"א סימן רכא אות ה (חצר מדאוריתא), אמרי בינה חו"מ קונטרס הקניינים סימן יד (שזו מחלוקת ראשונים), דברי יחזקאל סימן נו, חלקת יואב אה"ע יד.
אם קונה במקח וממכר, או רק במציאה וגט – ב"מ י,א (מחלוקת ראשונים:) רש"י ד"ה קונות (רק בהפקר), ותוד"ה ארבע, רמב"ן (מועיל), רשב"א (מחלוקת, ואם קדם הכלי בוודאי לא מועיל), ריטב"א, רא"ש (מועיל), נמוק"י ושטמ"ק, תוס' רי"ד גיטין עח: למטה, מ"מ גזילה יז-י, שו"ת הרדב"ז ח"א סימן תלא (עי"ש עוד), חו"מ ר-א ברמ"א (גם במקח וממכר), ש"ך רמג-ט (מפלפל במחלוקת הראשונים).
אם מועיל לזכות לחבירו – ירושלמי פאה ד-ב, הגר"א שם, מחנ"א הל' מכירה סימן טז, שם קנין חצר סימן טז והגהות רע"א שם, רע"א ב"מ י, נדרים לד: ר"ן ונדרי זריזין שם, וע"ע קנין חצר – לזכות לאחר.
האם ארבע אמות קונות לו שלא מדעתו – ט"ז חו"מ סימן רס"ח ס"ג, מחנה אפרים הלכות מכירה קנין חצר סימן טז (מביא מחלוקת ראשונים).
בענין זה – חו"מ סימן רס"ח, שו"ת רע"א תנינא סימן צו, שו"ת בית הלוי ח"ג סימן מה.
ארבע אמות ברשות הרבים
ע"ע הוצאה
ארבע כוסות
האם המצווה בשתייה או בברכה שנאמרת עליהם – פסחים צט,ב תוד"ה לא יפחתו (השני. הסתפקו האם אחד מוציא את כולם), גבורות ה' למהר"ל מפראג פרק מח (תמה על תוס' שהרי מצווה לכל אחד לשתות), רמב"ם חמץ ומצה ז-ז, סוכה לח,א תוד"ה מי שהיה (עיקר התקנה כדי לומר עליהם הלל והגדה), ר"ן ריש פרק ערבי פסחים (שנתקנו ד' כוסות משום שיש ארבע ברכות בליל הסדר), חידושי מרן רי"ז הלוי חמץ ומצה פרק ז (מאריך לבאר שזו מחלוקת ראשונים).
ארבעת המינים
פסולי הדר בשאר ימים – רש"י סוכה לו:, רמב"ם לולב ח-ט וראב"ד ולח"מ, או"ח תרמט ס"ה וט"ז סק"ט ובמ"ב ס"ק לה, ביאור הלכה ריש סימן תרמו.
אם יצא יד"ח כשאחז ד' מינים עוד מקודם עלות השחר – שו"ת זכר יהוסף ח"ד סימן רכו, חזו"א או"ח סימן קמט אות ב.
של הפקר – פסקי הלכות (ר"ד מקרלין) פ"ה מאישות ביד דוד סק"א (דף ב:), שו"ת בנין ציון ח"א סימן קסה, בכורי יעקב סימן תרמט.
בענין זה – בית הלוי ח"ג סימן מה, דברי יחזקאל סימן נו, משנת יעבץ חו"מ סימן לה.
ארץ ישראל – קדושתה
ע"ע קדושת ארץ ישראל וירושלים
ארץ ישראל – מצות ישוב
הגדרת המצוה – ספר המצות לרמב"ם בסופו בהשגות הרמב"ן שכחת העשין מצוה רביעית (שיש מצווה לדורות בכיבוש הארץ, ומצוות דירה נובעת ממצוות כיבוש), עיקרי הד"ט בסוף יו"ד ח"ג סימן כג דיני נדרים ושבועות אות א, שו"ת ישועות מלכו יו"ד סימן סו (לפי הרמב"ן עיקר קיום המצוה רק בזמן שיש כיבוש. ועי"ש סימן סז גבולות הארץ), דבר אברהם סימן י, שו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סימן קכב (לסוברים שיש מצוה היא מדאוריתא, ולחולקים יש רק מעלה וחשיבות בישיבת ארץ ישראל), שו"ת ציץ אליעזר ח"ז סימן מח פרק יב, אסיפת מחקרים תורניים (תשלג) סימן א'.
מצוות ישוב נגד פקוח נפש – כתובות קי: תוד"ה הוא (סכנת דרכים), שמעתין מס' 150 מאמר הרב זיסברג.
יציאה למצרים – ערוך השלחן העתיד הלכות מלכים סימן עד סעיף יא, שו"ת היכל יצחק אה"ע ח"א סימן יב, שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן סט.
אם מצוה בזמן הזה – כתובות קי: תוס' וגליון מהרש"א, חות יאיר סימן ע"ר (קרוב לתחילת הסימן – סיבות שנמנעו בכל הדורות מלעלות), תרומת הדשן סימן פח, יו"ד סוס"י רסז ובהגר"א שם, יו"ד סימן רפו (מזוזה בשוכר ליום אחד), או"ח שו (שכותב עליו אונו בשבת), אה"ע סוס"י עה ובהגר"א ופ"ת שם, פאת השלחן סימן א ס"ג ובביאור, בית הלוי ח"ב סוף סימן נ, שדי חמד א מערכת א"י כלל ט וכללים א רמו, אבני נזר יו"ד סימן תנד תנז וחו"מ סימן צה, חזו"א שביעית סימן ג אות יט, קובץ אגרות חזו"א סימן קעה, חקר ועיון ח"ג בענין מצות ישוב א"י, תחומין כרך ד מאמר הרב הרצוג (עי"ש גם לגבי ג' שבועות).
האם מקיימים בביקור – שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סימן כח (שלא מקיים), מרחשת ח"א סימן כב (שהמצוה רק כשקונה קרקע), סופרים וספרים (הרב זוין) מחקרים עמ' 193.
אשת איש
ע"ע: קידושין, חופה, מיתת הבעל, סוטה
אשתו כגופו
בארוסתו – רמב"ם עדות יג-יד, קוב"ש כתובות אות כט.
אם גם הוא כאשתו – סנהדרין כח: ומאירי שם, בית האוצר ח"א כלל רז.
בענין זה – סנהדרין כח:, נגעים יד-יב פיהמש"נ לרמב"ם, רביד הזהב עה"ת בראשית ב-כד.