גוד או אגוד
ע"ע שותפות
גוד אסיק
הגדר – ר' חיים הלוי הלכות סוכה ד-יא, וגליונות חזו"א על ר' חיים שם (שנחשב כגדור ולא שמעלים את המחיצות).
אם ממעט מהשיעור שלמעלה – פנ"י סוכה ד., תורת מרדכי או"ח סימן צד אות ד (ביחס לאותה סוגיה).
האם עמוד ברשות הרבים נחשב רשות היחיד מטעם גוד אסיק – ע"ע מחיצות שבת
גוזז (בשבת)
האיסור רק בדבר שדרך לגזוז מבעל החיים – מנחת חינוך מוסך השבת מלאכת גוזז, דבר אברהם סימן כג אות א.
האם גוזז ואינו צריך למה שתלש נחשב משאצל"ג – שו"ת הריב"ש סימן שצד (נחשב צל"ג, כי במשכן גזזו עורות תחשים שלא לצורך הצמר), ביאור הלכה תחילת סימן שמ, משנת השבת לשבת דף עד,ב האריכו לבאר השיטות השונות בזה.
להלכה – או"ח שמ סעיפים א-ב, שכח-לא.
גזל
ע"ע גניבה וגזילה
גזל גוי
האם האיסור משום לא תגזול או לאו אחר, או דרבנן – ב"מ סא. תוד"ה לעבור, חי' הר"ן (לא על הרי"ף) סנהדרין נז. ד"ה כותי בכותי, מכות טז תוד"ה התם, מתבאר בתוס' שנץ וריטב"א שם, יש"ש ב"ק פרק י' סימן כ, יש"ש ב"ק פ"א סימן מא, ש"ך חו"מ סימן שנט סק"ב, חכם צבי סימן כו, שער המלך ריש גזילה, רי"ט אלגזי בכורות פ"ה אות יז, מנחת חינוך רכד-ב.
אינו נעשה שלו – או"ח תרל"ז מג"א ס"ק ג בשם היראים, נתיבות המשפט שמ"ח ס"ק א, חידושי חת"ס סוכה ל. (משיג על היראים), שו"ת פרי יצחק ח"ב סימן סה אות לב, עינים למשפט קידושין טז., ושם במכתב הגרצ"פ פרנק בסוף הספר.
אם אסור מצד המעשה בלבד – פיהמש"נ לרמב"ם כלים יב-ז, יש"ש שלעיל, שו"ת חכם צבי סימן כו, חלקת יואב קמא או"ח סימן כז.
אם יש חיוב השבה – פסחים כט. תוד"ה בדין (וזהב שבא שם), חו"מ תחילת סימן שמח בש"ך ונתיבות המשפט, שער המלך גזילה פ"א (ולגבי מה שהקשה מפרק שבועת העדות ע' חי' מהרש"ג שבועות לו:), נובי"ת יו"ד סימן פא.
האם גניבה חלוקה מגזל – חי' הר"ן סנהדרין נז: (מדייק ברמב"ם), חוט המשולש סימן יז, מנחת חינוך רכד-ב, חזון יחזקאל ב"מ פ"ג ה"ו בשם הגר"ח.
הפטור מלהשיב אבידת גוי – האם נקנית לישראל רק ביאוש – ב"ח יו"ד סימן קמו (הובא בש"ך שם סק"א, נקט שבלי יאוש אינה שייכת לישראל), גליון מהרש"א שם, שערי ישר שער ד פרק ח, ושער ה סוף פ"א.
הפקעת הלואתו – האם החוב הממוני נשאר – תומים תחילת סימן צה (הפקעת פקדון) וסימן קכו כב, שער המשפט סי' שמח, שערי ישר ה-ה, הגר"ח בסטנסיל בענין הפקעת הלואתו (עמ' קכח במהדורה החדשה) ובענין רעהו ולא של עכו"ם (שם).
בענין גזל גוי – ספר זכרון 'וזאת ליהודה' עמ' קמז קונטרס מר' אברהם טיקטין בעל פתח הבית, חוט המשולש סימנים יד-יז (מאריך), זכר יצחק סימן יב.
גט
(ערך זה לגבי דיני שטר גירושין. לגבי שטרות באופן כללי ע"ע שטר. עניני פעולת הגירושין בערך גירושין).
גט שחרור עבד – ע"ע עבד
ידים לגירושין – ע"ע ידות
אם כתיבת הגט על ידי סופר מועילה מדין שליחות – גיטין ט: תוד"ה אע"פ וכב: תוס' וראשונים, גט פשוט סימן קכ א סק"ב.
אם מדאוריתא צריך לכתוב שמו ושמה – קדושין ט רשב"א ריטב"א ור"ן, מרדכי גיטין תחילת פרק שלישי, גיטין יט: בר"ן ד"ה גרסי' תו בגמ' (ט: בדפי הרי"ף, שמדאוריתא).
דעת המתחייב בגט – אבני מלואים לב-ד, אמרי משה סימן יח.
לשמה – אם צריך דיבור – ע' במה שציינתי בערך ספר תורה
גיטו וידו באין כאחד
אם מועיל דוקא בגירושין ושחרור עבד – רמב"ן יבמות סוף דף מה, קצוה"ח סימן לז סק"י, וסי' סו ס"ק לד, וסי' קצח, וסימן ר סק"ה (עיין גם ערך חצר), אבני מילואים קלט אות יג (כדבריו בקצוה"ח), אור שמח מע"ש פ"ה, אור גדול סימן נג (עי"ש הטעם שמועיל באין כאחד), חלקת יואב אה"ע יב ד"ה אך לדעתי, אבן האזל גירושין פ"ו הי"ב ד"ה ונראה דהנה (ומביא ירושלמי תרומות פ"ד וגיטין פ"ו), חזו"א אה"ע סימן קמז לדף עז,ב.
בענין זה – בית האוצר ח"ב כלל ט.
גילוי עריות
אונס ומפתה – ערך נפרד
סוטה – ערך נפרד
"לא תקרבו" (חיבוק ונישוק) האם אסור מדאוריתא – סהמ"צ לרמב"ם ל"ת שנג והשגות הרמב"ן ונו"כ שם, רמב"ם איסו"ב כא-א ומ"מ, שערי תשובה לר' יונה שער שלישי המדרגה החמישית.
יחוד – כשעכשיו מותרת והביאה שאחר היחוד תהיה בזמן שהיא ערוה – שערי ישר ב-ח ד"ה ונראה לענ"ד.
"ונשמרת" (שלא יהרהר וכו') – דאוריתא או דרבנן – חולין לז: תוס' ורמב"ן (דאוריתא), טור אה"ע סימן כא ובית שמואל שם סק"ב, אחיעזר ח"ג סימן כ"ד אות ה' (ד"ה ועוד), שו"ת ציץ אליעזר חלק טו סימן נג.
הוצאת זרע לבטלה – דאוריתא או דרבנן – מטפחת ספרים ליעב"ץ (דרבנן), פרי מגדים או"ח א"א ג-יד (דאוריתא), תוכחת חיים (ר"ח פלאגי) עה"ת שמות (עמ' סה, דאוריתא).
גירושין
לגבי שטר גירושין ע"ע גט
גיטה וידה באין כאחד – ע"ע גיטו וידו באין כאחד
אם צריך להיעשות בפני בית דין – סנהדרין ב,א רש"י ד"ה והמיאונין בשלשה, ורע"א שם (במשניות) ומהר"ם שיף וערוך לנר ורש"ש שם (שאי"צ), נובי"ת אה"ע סימנים קה, קיד (והגהות בן המחבר שם), קיח, תומים סימן ס-ב, חתם סופר או"ח סימן נא ואה"ע ח"ב סימן סד, הגהות מראה כהן לב"מ כ. (נמצא במסכת ב"ב) ועי"ש שמדייק מרבנו גרשם, קידושין ט,א תוד"ה אף על פי (בסוף תוס' משמע מלשונם שצריך בית דין, וראה הגהות הרש"ש שם (שלא גורסים כך בתוס') ושו"ת חיים שאל ח"א סימן לט (כתב גם כן לתקן גירסת תוס'), שו"ת יביע אומר ח"ב אה"ע סימן יג (מאריך בכל דברי האחרונים בשאלה זו).
האם האשה צריכה לזכות בניר – קצוה"ח ר-ה (אי"צ), הגהות ברוך טעם לקצוה"ח שם, אבני מילואים קלט-יג (שאינה צריכה), המגיה שם ציין להפלאה כתובות פו: בד"ה תוד"ה האומר, ובאמרי בינה קונטרס הקנינים סימן כז שכתבו כן, והוכיחו מרש"י עירובין צב: ד"ה אינה מתגרשת, חדושי ר' שמעון גיטין סימן ה, קוב"ש קדושין אות יג, ואות קלח, משנת רבי אהרן גיטין סימן לה, קהלות יעקב גיטין סימן ח.
בנייר של הפקר – אה"ע קב פתחי תשובה סק"א.
האם קניינים מועילים בגט (או שצריך דווקא נתינה לידה או לחצירה) – גיטין עז: רש"י ד"ה הרי (קנין אגב מועיל), ורשב"א וריטב"א (חולקים על רש"י שאגב לא מועיל), גיטין יג,א תוד"ה תנו (שמעמד שלשתן לא מועיל בגירושין בגלל שלא תקנו בשטרות. משמע שקניינים מועילים בגט. וכן דייק שיעורי רבי שמואל שם אות רמז. וראה שו"ת רע"א שלהלן סתירה בר"ן שקשורה לדיוק זה), קצוה"ח רב-ד, תורת גיטין לשו"ע סימן קלט סעיף טו, ולמסכת גיטין לדף כא: תוד"ה יצא, נתיבות המשפט סי' קפח-א (שלא מועיל), דרוש וחידוש בלקוטים שבסוף (תשובה ג'), שו"ת רע"א סימן רכב אותיות כב-כג, אה"א קלט פ"ת ס"ק ד, חלקת יואב אה"ע סימנים יב-יד.
גדרי "טלי גיטך מעל גבי קרקע" – גט מקושר (למהרי"ט אלגזי) סימן יא באריכות.
האם צריך שכל הגט מונח בתוך ידה – עיין מה שציינתי בערך יד
לאחר ל' ונשתטה הבעל – ע"ע קנין
בלילה – נמוקי מהרא"ע (בסוף הרמב"ם) גירושין א-א, נוב"י שציינתי לעיל.
גירות
גר תושב – ע"ע בן נח
מחייבת כניסה לעם ישראל ולא רק קבלת מצוות – חוות בנימין (הרב ישראלי) ח"ב סימן סז.
האם קבלת מצוות מעכבת – ריטב"א כתובות יא,א, וריטב"א יבמות מז,א, וריטב"א שבת סח,א (שהודעת מצוות אינה מעכבת), והגהות הרב יפהן לריטב"א יבמות באריכות (שקבלת מצוות כן מעכבת, ורק הודעה לא), שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סימן קנז וסימן קס.
האם יש על בית דין מצוה חיובית לגייר – דבר אברהם ח"ב סימן כה בהתחלה (שזו מצווה קיומית), קול צופיך עמ' תקג.
מעמלק – מכילתא סוף פרשת בשלח (וכן בפסיקתא דר"כ פרשת זכור, ותנחומא ב' סו"פ תצא), עין זוכר ויעיר אוזן לחיד"א מערכת ג' אות גרים ובספרו פתח עינים, מרגליות הים סנהדרין צו,ב.
האם (בגר גדול) צריך בית דין לזכות עבורו בגיור – סנהדרין סח: בתוס' וערוך לנר שם.
גר קטן – אור שמח איסו"ב יב-י, שם מלכים ח-ח, מרחשת ח"ב סימן כב, חידושי ר' שמעון יבמות סימן מא אות ג, וכתובות סימן יג, לבוש מרדכי ב"ק סימן מז וכתובות סימן ח, ברכת שמואל קידושין סי' יא אות ו, וסי' טו, וכתובות סי' כג (מנר למנחם).
טבילת עבד לשחרור – דאוריתא או דרבנן – רשב"א קדושין סב,ב.
האם יכול לקבל על עצמו רק חלק מהמצות – ע"ע בן נח
בענין זה – אבני נזר יו"ד סימנים שמג-שנא, חלקת יואב תנינא סימן ח (וגם לגבי טבילה קודם מילה).
גלגול שבועה
ע"ע שבועה בממונות
גלות
אם רק כדי שלא יהרגנו גואל הדם – ריטב"א מכות ב,ב ד"ה ת"ר ("דבר המסור לבית דין הוא להגלותו"), מהרש"א מכות דף י: בחידושי אגדות ד"ה א' הרג שוגג ("דהא הגלות לערי מקלט אינו רק מפני גואל הדם שיהרגנו, ואם אין עדים בדבר היאך יהרגנו הגואל", עי"ש עוד), ערוך לנר שם (שזו כפרה), אור שמח הל' רוצח ו-יב, אמבוהא דסיפרי פרשת מסעי אות טז, שו"ת שרידי אש ח"א עמ' שמ.
על פי עצמו – ריטב"א מכות ב. ד"ה מעידין, אור שמח סנהדרין יז-ז (שאינו חייב על פי עצמו), שו"ת צפנת פענח סימן רטו, מקור ברוך ח"ב סימן יא אות ב (מקשה על דברי האור שמח שסובר שאינו חייב על פי עצמו, ומביא מכתב תשובה שכתב לו בעל אור שמח בנושא), שו"ת שרידי אש הנ"ל.
יש בה שני דינים: כפרה ועונש – נר אהרן סימן ו (עמ' סא).
גמר בליבו להוציא בשפתיו
(=האם המחשבה מועילה באופן זה – בתרומה וקדשים שמחשבה מועילה)
תרומות פרק ג משנה ח (המתכוין לומר… עולה ואמר שלמים… לא אמר כלום) ופירוש הר"ש משנץ שם ("ודוקא כששפתיו ולבו מכחישין זה את זה…"), רש"י קידושין מא,ב ד"ה שכן ישנן במחשבה ("גמר בלבו לומר שור זה עולה הרי הוא עולה"), ערכין ה,א תוד"ה אדם יודע (לפי תירוץ א' המחשבה חלה, ולפי תירוץ ב' גם מה שחשב לא חל), שבועות כו:, ריטב"א קדושין נ., יו"ד רנח ש"ך סק"ה (התכוין לומר סלע זה לצדקה ואמר על אחר, עי"ש שתי אפשרויות. וראה אחיעזר שלהלן אות ט' שעמד על דברי הש"ך), וערוך השולחן אות ט, וראה ש"ך יו"ד שלא ס"ק עו (לגבי נתכוון לומר תרומה ואמר מעשר המחשבה לא מועילה, כי הדיבור סותר), טורי אבן חגיגה דף י' באבני שהם ד"ה דילמא (שלא מועיל), קרן אורה נדרים ב. על הרא"ש, שם דף ו., אור שמח נדרים יג-כב, אור גדול סימן לז, אחיעזר ח"א סימן כו אות א (ד"ה אולם עיקר חדושו – שאם התכוון להוציא בשפתיו ועדיין לא הוציא יכול לחזור בו מההקדש), שם ח"ב סימן כד כולו (ובעיקר אות י) וסימן מט אות ה, דבר אברהם ח"א סימן טז אות יג והלאה ושם מלואים בסוף הסימן, אפיקי ים ח"א סימן כד אותיות ז-יא, פרי יצחק ח"ב סימן נב, ברכת שמואל קדושין סימן א אות ו, ספר הזכרון לר"ח שמואלביץ עמ' קעד (מר"ח שמואלביץ), קה"י נדרים סימן ב, מעדני ארץ תרומות פ"ד הט"ז אות א, אשר לשלמה ח"ג סימן לה בענין ידות נדרים.