גניבה וגזילה – הפניות
גזל הגוי – ערך נפרד
טביחה ומכירה – ערך נפרד
ונמכר בגניבתו – ע"ע עבד עברי
לא תחמוד – ע"ע חמסן
חמסן – ערך נפרד
טוען טענת גנב – ע"ע שומר
בקרקעות עבדים ושטרות – ע"ע קרקעות עבדים ושטרות
שינוי – ערך נפרד
האם דוחה פיקוח נפש – ע"ע יהרג ואל יעבור
תשלומי נהנה על הגזילה – ע"ע נהנה
למה בספק ממון משאירים ביד המוחזק ולא חוששים לספק גזל – ע"ע מוחזק
בא במחתרת – ערך נפרד
גניבה וגזילה – יאוש ושינוי רשות
ב"ק קטו,א (מחלוקת אמוראים האם שינוי רשות ואחר כך יאוש קונה), סוכה ל: תוד"ה וקרקע (שקונה בגלל שבא לידו בהיתרא), ב"ק סז. תוד"ה הא, ב"ק פרק עשירי במלחמות (מא. בדפי הרי"ף סוף ד"ה ומה שכתב עוד – שסברת יאוש ושינוי רשות משום בהיתרא אתא לידיה), מלחמות ריש פ"ג דסוכה, תוס' רי"ד ב"ק קיא,ב (המקור שיאוש ושינוי רשות קונה הוא מדרשת הכתוב "אשר גזל": רק מי שגזל חייב להשיב, ולא הלוקח), שו"ת נוב"י תנינא אה"ע סימן עז (ד"ה ומה שכתבתם כיון, דוחה את ההסבר שמטעם בהיתרא אתא לידיה), קצוה"ח סי' שסב-א וסימן שנג-א (מחלוקת ראשונים האם קונה ע"י היאוש בגלל שהגיע בהיתר ליד הקונה), אבני מילואים סי' כח ס"ק ד, נתיבות המשפט שעא-א (שבקרקע קונה על ידי יאוש בלי ש"ר), אמרי משה סימן לב, קוב"ש ב"ק פרק מרובה אות טו, אבן האזל גניבה פ"ה ה"ב, חדושי העילוי ממייצ'יט סי' יט (עי"ש).
גניבה וגזילה – אם מקיים מצות "והשיב" בדמים
ראשונים: שבועות לז: רש"י ד"ה חייב (משמע שמקיים), מכות טז. בסוף העמוד "התם כיון דחייב בתשלומין", ותוד"ה התם וריטב"א שם (שתי גרסאות בגמ', ולכאורה נחלקו הגרסאות בזה. ומלשון הרמ"ה שבריטב"א נראה שאינו מקיים העשה), ספר המצות לרמב"ם מצות עשה קצד (מבואר שמקיים העשה גם בהשבת הדמים. וכן מדייק חמדת ישראל שלהלן), ב"ק יא. תוד"ה אין שמין ופסקי הרא"ש שם סימן יא, ב"מ כו: בעה"מ ומלחמות (יד: מדפי הרי"ף, נראה מדבריהם שמקיים העשה, וכ"כ הרמב"ן גם בחידושיו שם) ופסקי הרא"ש (פ"ב סוף סי' ט. שמקיים העשה).
אחרונים: נובי"ת יו"ד סימן עז (שלדעת הרמב"ם נחשב קיום העשה לעניין לאו הניתק לעשה, ושכן נראה פשט הגמ' במכות. ובהגהת בנו שם האריך), שו"ת נובי"ת או"ח סימן קלו (תשובה מבן המחבר, ד"ה והנה בגוזל בהמה, שלפי תוס' מקיים את העשה, ולפי הרמב"ם לא מקיים עשה, ולכן כתב הרמב"ם שניתן לתשלומים), הגהות אמרי ברוך חו"מ סי' לד סעיף ז ובספרו עטרת חכמים פסחים לב: משוה דעת הרמב"ם גזילה א-א לרמ"ה (שהובא בריטב"א מכות), ונראה שלא כדבריו מהרמב"ם בסהמ"צ דלעיל שכתב שבנשתנית מקיים והשיב בדמים ועי"ש בהערות הגר"ח הלר, סהמ"צ לרס"ג רי"י פערלא ח"ב ל"ת נא (ד"ה אלא דאכתי, שמקיים העשה), חמדת ישראל עשה קצד (יא,א מדפי הספר – שיש בזה מחלוקת ראשונים), זרע אברהם סי' יד אות ח (מדייק מלשון הנמוק"י ב"ק פרק א לגבי אין שמין שתשלום דמים נחשב כהחזרת החפץ), חדושי ר' חיים הלוי גזילה ט-א ד"ה והנה ברמב"ם (שחיוב השבת דמים הוא חיוב נפרד, כמבואר בספרא), אבן האזל גזילה א-א. משנת רבי אהרן ב"ק סימן יז (מבאר שנחלקו הראשונים האם חיוב תשלום הוא דין נפרד מחיוב השבת החפץ בעין).
גניבה וגזילה – בשוגג
מאירי ב"ק צה., מחנה אפרים הלכות גזילה סימן ז, קצוה"ח כה-א (פטור) ונתיבות המשפט ומשובב נתיבות, קצוה"ח רצא-ד (ד"ה אמנם ראוי לספק), קצוה"ח שמח-ד, דברי חיים הל' דיינים סי' ז' והל' גניבה סי' ד, אמרי בינה עדות סי' לד, הגהות חכמת שלמה לשו"ע חו"מ סי' רכז סכ"ז, שער המשפט סי' עב ס"ק לא ובהגה, עונג יו"ט סימן לט וסי' מח, אור שמח גו"א ב-ג, שם גניבה ב-א, הגהות ענף עץ פרי בספר פרי יצחק סי' סב, אמרי משה סי' לג-לד, קוב"ש ב"ק אות לו ואות עח, חדושי ר' שלמה היימן ח"ב סי' נ, חזו"א ב"ק סי' טז אות כא, שו"ת אמרי יושר סי' סט, נתיבות הקדש זבחים לג: בשם הגרי"ז, דברי אליעזר ב"ק סי' יח ובסוף הספר בקונטרס זכור לאברהם, שעורי הרמי"ם סנהדרין מר' שמואל רוזובסקי בענין דיין שטעה בדין (ומוכיח מקדושין נה. תוד"ה אין מועל), וזכרון שמואל סי' נו, חידושי המו"ל בסוף חידושי רע"א על חולין.
גניבה וגזילה – על מנת לאבד
ב"ק כג. במרדכי והגהות אשרי שם, יש"ש ב"ק פרק שני סימן כד, דרכי דוד שם, ש"ך סימן שצו וסי' שצא סק"א וקצוה"ח שם סק"א, חדושי ר' חיים הלוי על הרמב"ם הלכות חובל ומזיק, אמרי משה סימן טז וסי' לג, דברי יחזקאל סימן נב, אפיקי ים ח"א סימן מב אות ה, חידושי העילוי ממיייצ'יט סימן כז, חזו"א ב"ק ב-י, אבן האזל גניבה ב-טז, קה"י ב"ק סי' לו.
גניבה וגזילה – פחות משוה פרוטה
סנהדרין נז. רש"י ד"ה צערא דשעתא, כתובות מו. תוד"ה אתיא, רמב"ם ריש הלכות גניבה וריש הלכות גזילה ואבידה, שו"ע חו"מ תחילת הלכות גניבה וריש גזילה ונו"כ, מחנה אפרים הלכות גזילה סימן א (שאין חיוב השבה כלל), שו"ת מהרש"ם ח"ו סימן רט, מנחת חינוך רנח-ג, נחל יצחק סי' ו (שאין חיוב השבה כלל), מהר"ץ חיות ב"מ כו:, שו"ת הר צבי או"ח ח"ב צו, קה"י פסחים סימן כ (אם האיסור מדין חצי שיעור או מטעם אחר) ולקוטים ח"ד סי' יז, ציץ אליעזר חי"ג קה.
גניבה וגזילה
האם גניבה בכלל גזל – שו"ת הרשב"א ח"ו רפו.
בגניבה האיסור בעצם המעשה (משא"כ בגזילה) – מנחת חינוך רכד-ב, וע' חזון איש חו"מ ב"ק טז-ז שבגניבה יש תנאים מיוחדים, ובגזילה אין.
הטעם שמשלמים כשעת הגזילה – רמב"ן ב"מ מג. וריטב"א שם, קצוה"ח רצא-א (מפלפל בדברי הרמב"ן והריטב"א).
אם עובר בלאו כשמשיב לבסוף – רמב"ן ב"מ כו:, ובעה"מ ומלחמות שם, שדי חמד אסיפת דינים מערכת ד' מינים ס"ק טז (ונ"מ למצוה הבאה בעבירה).
האם גנב וגזלן מתחייב באונסים בלי מעשה קנין – ע"ז עא: תוד"ה ואי (השני. שלא צריך מעשה קנין) ורע"א ורש"ש וגליון מהרש"א שם, ב"ק עט. תוד"ה או שהוציאו (שאין לחלק בין גנב לשאר קניות, אלא מתחייב הגנב רק במקום הראוי לקנין – נראה שחולקים על תוס' ע"ז שלעיל), כתובות לא,ב תוד"ה וברשות הרבים, דברי יחזקאל סימן כה אות ב (לפי השיטות שגנב מתחייב במשיכה לרשות הרבים אז זה לא בגדר קניין כלל, אלא הוצאה מהבעלים. וגם קנין מוציא את החפץ מהבעלים), קוב"ש ב"ב אות שח.
האם מספיקה פעולת קניין, או צריך מעשה דווקא – רש"י ב"מ י: ד"ה גגו ורש"י גיטין עז,א ד"ה אימא (משמע שצריך מעשה), קצוה"ח קפט-א ד"ה אך קשה, וקצוה"ח רמג-י, וקצוה"ח שמח-ב (בכל המקורות הנ"ל מדייק קצוה"ח מרש"י הנ"ל שצריך מעשה), ריטב"א (החדש בהוצאת מוסד הרב קוק) גיטין עז,ב ד"ה ואי (שרק כשנעל בפניה, דמוכחא מילתא דברצונו הוא), ב"מ כו: רש"י ד"ה עובר משום השב תשיבם ותוד"ה אינו עובר (לגבי גזל).
יתכן לחייב על כך שחיסר לנגזל, ויתכן לחייב על כך שהתרבה ממון הגזלן – ע"ז עא: תוד"ה ואי (השני), קובץ שיעורים ב"ב אות שח.
האם אי תשלום חוב נחשב גזל – ב"מ קיא,א (כובש שכר שכיר עובר לא תגזול), רש"י תחילת סנהדרין (ועינים למשפט שם) וסנהדרין נז. רש"י ד"ה בכובש שכר שכיר, וסנהדרין כו,ב רש"י ד"ה גזלן דאוריתא, וגיטין לו: רש"י (למעלה) ד"ה ואמור רבנן, רמב"ם גזילה א-ג ומ"מ ולח"מ, מחנה אפרים גזילה סי' כה (שרק כעין ויגזול את החנית), שו"ת אבני נזר חו"מ סימן א, שעור כללי של ר' שמואל רוזובסקי תחילת סנהדרין, ומביא ירושלמי שביעית י-א לגבי מלוה כפרנית והגר"א שם.
האם קניני גזילה נחשב דעת אחרת מקנה (ונ"מ לקטן שגנב) – כתב וחותם סימן א, וע' במה שציינתי לגבי אגב בהפקר (ראית הקצוה"ח מב"ק ודחית האחרונים: או"ש ונתיבות המשפט).
גניבה ע"מ להחזיר – דאוריתא או דרבנן – לח"מ ריש גניבה.
גונב ע"מ למיקט – אם מתחייב באונסין, או רק עובר איסור – קצוה"ח שמח.
אם יש איסור גזל כשיש אומדנא שהבעלים מסכימים שיקח, אבל לא הרשו – ש"ך חו"מ שנח-א (דן האם יש להשוות זאת ליאוש שלא מדעת שאינו יאוש), קצוה"ח רסב-א, מחנה אפרים הל' גזילה סימן ב, שדי חמד ח"ב עמ' 171.
בחפץ שלו (ביד חבירו) אם הוי גניבה – שו"ת הרשב"א ח"ו רפו, מנחת חינוך רכד.
גונב מן הגנב – קצוה"ח לד-ג (שפטור גם מקרן ואינו נחשב גנב) ונתיבות המשפט ס"ק ה (מסכים עמו), אור שמח גניבה ג-ב (ד"ה ולכאורה אינו מובן – חולק על קצוה"ח שחייב בתשלום הקרן) שם א-יז (ד"ה אולם – כנ"ל), חדושי ר' מאיר שמחה ב"ק סו., חדושי ר' שמעון ב"ק סי' לו, אמרי משה סימן לב.
תברה או שתייה – האם חייב מטעם מזיק (=1) או מטעם גזלן (=2) – ריטב"א ב"מ מג,א ד"ה אמר רבא (=2, וראה במגיה בהוצאת מוסד הרב קוק שם), נמוקי יוסף שם (כה,א מדפי הרי"ף למעלה: דההיא שעתא הוא דמזיקא ליה בידים), שו"ת הרא"ש כלל סד סימן א (=2), קצוה"ח לד-ג (=1) ונתיבות המשפט שם ס"ק ה (=2), חדושי ר' חיים הלוי חובל ומזיק ד"ה אלא, חדושי ר' שמעון ב"ק סימן לו, אפיקי ים ח"א סימן כא (אות ט ואילך), שם סוף ח"ב מכתב מבן המחבר, אמרי משה סימן לב, קוב"ש ב"ק אות ז, אבן האזל גניבה א-יד (מאריך במחלוקת קצוה"ח והנתיבות וקושיית אפיקי ים).
האם בגניבה יש גדר חיוב של מזיק – אמרי משה סימן מ' אות ה' (מוכיח מרמב"ם גניבה א-ט שנחשב מזיק), קוב"ש ב"ק אות קמא, אבי עזרי הל' גזילה ואבידה ג-ד.
גניבת מטבע יש לגזלן רק חוב על הדמים ולא אותם מעות – עונג יו"ט סוס"י קלז מוכיח מב"ש אה"ע כח-ז (ולא כז-ז, כפי שנכתב בטעות בעוי"ט), פני יהושע קידושין נב: ד"ה ההיא.
שואל שלא מדעת בעלים שהוי כגזלן – אם קונה בשינוי – שטמ"ק ב"מ צז בשם הראב"ד, דברי יחזקאל סימן נב אות ד-ה.
גרמא וגרמי
ההבדל בין גרמא לגרמי – רמב"ם חובל ומזיק ז-ז (בסיום: וכן כל כיוצא בזה), תשובת הרמב"ם לחכמי לוניל, סימן תלב (שתלוי אם התכוין להזיק), ב"ב כב: רש"י ד"ה גרמא בנזיקין אסור ותוד"ה זאת אומרת, ב"ב צד. רשב"ם ד"ה נותן לו, רא"ש ב"ב פ"ב סימן יז וקוב"ש שם, רא"ש ב"ק פרק ט סימן יג, יש"ש ב"ק פ"ב סימן לז, ושם פרק ט סימן כו, שער המשפט שפו סק"א.
האם לדעת רש"י אין חילוק בין גרמא לגרמי – רש"י ב"ב כב,ב, רמב"ן ב"ב כב: וקונטרס דינא דגרמי, ש"ך חו"מ שפו סק"ד, יש"ש ב"ק פרק שני סימן לז.
האם הרמב"ם מחלק בין גרמא וגרמי – סמ"ע חו"מ שפו-א (אין חילוק), קצוה"ח שם ס"ק ב (יש), ביאור הגר"א שם אות ב, ובסימן שצו ביאור הגר"א אות ח.
באונס – ב"ב ב. תוד"ה אומר (שאם לא התרו בו אינו חייב באחריותו) ור' יונה שם (ד"ה והא דקתני אומר – שאין לחייב כגון זה מדינא דגרמי בלא התראה), ב"ב כב: סוף תוד"ה זאת (לגבי שוגג), רמב"ן בקונטרס דינא דגרמי (סוף עמ' רטז, ובמהדורת הרב הרשלר ליד הערה 123, שפטור אע"פ שגרמי אינו קנס).
גרמי של בהמתו – חו"מ שפו ש"ך סק"ה, קצוה"ח שם סק"ח, נחל יצחק סימן כה, ב"ק לה. ברש"ש, קהלות יעקב ב"ק סימן מח סוד"ה ומעתה.
דינא דגרמי בנזיקין – דאוריתא או דרבנן – ב"ק נד. תוד"ה חמור, ב"ק עא: סוף תוד"ה וסבר, ב"ב כב: בתוס', כתובות לד. תוד"ה סבר, חו"מ סו-לב, רמב"ן קונטרס דינא דגרמי (במהדורת הרב הרשלר הערה 78, הרמב"ן מביא דעת הראשונים שהתשלום הוא קנס דרבנן, וחולק עליהם באריכות), ש"ך שפו סק"א, קצוה"ח שם סק"א, כנה"ג סי' לח (הובא בקצוה"ח סק"א – האם מטעם קנס), חלקת יואב חו"מ סי' כ.
האם דינא דגרמי (למי שמחייב) נחשב מעשה של האדם או ממון המזיק – קהלות יעקב ב"מ סימן מח (שזו מחלוקת ראשונים).
אם דינא דגרמי בנזיקין הוא קנס או שמשלם עפ"י עצמו – קצוה"ח לח-א וכנה"ג הנ"ל, בית אפרים סימן ו, תפארת יעקב חו"מ לח.
גרמא בנזיקין כשקיבל עליו לשלם – מחנה אפרים הלכות שומרים סימן ח.
דינא דגרמי לגבי רציחה – מאירי סוף פרק כיצד הרגל.
האם יש חיוב תשלום ד' דברים על דינא דגרמי – קצות החשן שלג-ב (שזו מחלוקת ראשונים).
אישו משום חיציו – ע"ע אדם המזיק
אם גוי חייב על גרמא – אחיעזר ח"ג סימן לז.
גר תושב
ע"ע בן נח