הגבהה

ע"ע משיכה מסירה והגבהה

 

הואיל ואישתרי אישתרי

כששני האיסורים באו כאחד – נהור שרגא יבמות ז: וח. ומוכיח מנזיר כט (תניא ריב"י אומר מנין וכו') ומיומא סו: (ושלח את השעיר וכו' אמר רפרם), אחיעזר אה"ע סימן ד, קובץ הערות אות קכח.

בענין זה – יד המלך ציצית ג-ט, שם שביתת עשור ב-ט ד"ה והנראה לי, אחיעזר אה"ע ד, שם לד אות יא, מרחשת ח"ב סימן טז, קובץ הערות סימן י-יא אות ח, אתוון דאוריתא כו, (מנר למנחם).

 

הודאת בעל דין – הפניות

לחזור בו תוך כדי דיבור – ע"ע תוך כדי דיבור

כשהשליח מודה – ע"ע שליחות

בקנס – ע"ע מודה בקנס

מלקות על-פי עצמו – ע"ע מלקות

גלות על- פי עצמו – ע"ע גלות

טענו חטים והודה לו בשעורים – ערך נפרד

 

הודאת בעל דין

המקור – רש"י קדושין סה: ("אשר יאמר כי הוא זה").

נאמנות או התחיבות – פנ"י כתובות קב (חוץ לבי"ד התחיבות), קצוה"ח לד-ד, שם ס' ב, שם רמא-א, שם פ-ב, תרומת הכרי א התנאי השני (חוץ לבי"ד), הגהות חשק שלמה לקדושין סב: (נמצא אחרי התוספתא), שעורי הגר"ח שמואלביץ ב"מ שיעור ג' (חוץ לבי"ד התחיבות).

נאמנות על החוב ולא על עצם המעשה – ריטב"א מכות ג,א ד"ה אמר רבא באומר עדות שקר העדתי (שפלגינן דבוריה, ונאמן על החוב ולא שעשה עברה), מאירי מכות ג,א (שנאמן רק מכאן ולהבא), קצוה"ח פ-ג (הודאת בע"ד חל רק בזמן שיש נ"מ), צפנת פענח מכות ב:, אבן האזל חובל ה-ו, שיעורי רבי שמואל (רוזובסקי) מכות ב,ב (אות קיד), שם ג,א אות קמח (דן בדברי המאירי שלעיל).

האם מחייבת למפרע – מאירי מכות ג. ד"ה יש שואלים (מביא מחלוקת), אה"ע לח חלקת מחוקק ס"ק כג ובית שמואל ס"ק לא, פני שלמה ב"ב לג,א.

המקור שעדיפה מעדים – קצוה"ח לד, שעורי הגר"ח שמואלביץ ב"מ שעור ב.

ספק הודאת בעל דין נגד עדים (ודאים) – חו"מ קלח ש"ך ס"ק ח (העדים לא מועילים, וחולק בזה על הב"ח).

הודאת בעל דין נגד הודאת בע"ד – גיטין מ: ובתוד"ה הודאת, ורשב"א וריטב"א שם, רשב"א קדושין סה: ד"ה והא דגרסינן בירושלמי, ריטב"א שם ד"ה שנים שבאו, משנה למלך נחלות ד-ח, קצוה"ח פח-ט, נתיבות המשפט שם סק"ד, נחל יצחק חו"מ סימן עה סעיף יא.

אם יש בזה גם מיגו – שו"ת אגרות משה חו"מ ח"א סימנים כט-ל.

הודאת בע"ד על תנאי – רשב"ם ב"ב קכח. ד"ה אינו יכול (שמועיל), יד רמ"ה ב"ב יג: (קרוב לסוף, שנאמן עלי אבא מדין הודאת בע"ד), ר"ן נדרים כז: ד"ה ונמצא עכשיו, קה"י נדרים במילואים סימן ב ובמהדורה החדשה סימן כ' (ביאור הסברה).

אם מועילה אמתלא כדי לחזור בו – מאירי שבועות מא:, נוב"י אה"ע ק' ס, קצוה"ח פ-א, שם פא-כא, (ש"ש ו-יג), הג"ה בתחילת תרומת הכרי, קוב"ש כתובות אות נא.

כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי – שו"ת הרא"ש סוף כלל א (שרק בגלל שאין רגילות), שו"ת רע"א קמט (האם בגלל הוכחה או שנאמר בפירוש), דרוש וחדוש החדש חו"מ סימן עט (מקשה הרי העדים נפסלו), נתיבות המשפט כ-א (למה לא נפסלו העדים על פי הודאת המלווה), שם עט-א (העדים נפסלו), אור שמח עדות כב-א ד"ה צ"ע וד"ה אולם, חדושי ר' מאיר שמחה ב"ק קז:, שער המשפט סימן צב סק"ח, חדושי ר' שמעון כתובות סימן ז (ס:) וסימן כד (מקשה הרי העדים שלוה ופרע פסולים) וב"ב סוף סימן יח.

האם בשויה אנפשיה חתיכה דאיסורא נאמר דין 'כל האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי' – ע"ע שויה אנפשיה חתיכה דאיסורא.

טוען וחוזר וטוען – מפטור לפטור – ר"י מגאש ב"ב לא,א ורמב"ם טו"נ ז-ח (נאמן לחזור), טור סימן פ (מחלוקת רמ"ה ור"י מגאש, ובדעת ר"י מגאש שנאמן כתב מיגו), קצוה"ח סימן פ, נתיבות המשפט עב-לד וסימן עט-ד (לשון מיגו של הטור לאו דווקא, והסיבה משום שאינו מדקדק בטענות הבאות לפוטרו), קובץ שיעורים ב"ב אותיות קיא-קיד.

לחייב אחרים כשאין חשש קנוניה – קצוה"ח צט-ב (מכריע שלא מועיל), זכרון שמואל (רוזובסקי) סימנים לח-לט דן באריכות בדברי קצוה"ח, שיעורי ר' שמואל (רוזובסקי) ב"מ יב,ב.

בלי תביעת התובע – חו"מ פא ש"ך ס"ק נו, תחילת תרומת הכרי.

כשהתכוון להודות לזכותו – נתיבות המשפט פח-ג, שם כ-א.

בפני עד אחד – שאלתות נה ובהעמק שאלה, חו"מ פא סעיף י ובש"ך שהאריך.

האם שתיקה נחשבת כהודאה – נתיבות המשפט פא-ד (רק כשהיה מעשה ושתק), קצוה"ח פא-ו, קצוה"ח קלח-ב, (לגבי שתיקה כהודאה באיסורים ע' קידושין סה: ותוס' שיש שתיקה כהודאה).

 

הוכח תוכיח

ע"ע תוכחה

 

הולכה (עבודה בקדשים)

האם הולכת הקטורת נחשבת עבודה – קרן אורה זבחים מב:, תפארת ישראל במשניות שם, חדושי ר' חיים הלוי תמידין ומוספין ג-ד, משאת המלך זבחים מב,ב.

 

הוצאה (בשבת)

מחיצות שבת (הגדרת הרשויות בשבת) – ערך נפרד

צורת הפתח – ערך נפרד

אם הכנסה היא אב מלאכה – ירושלמי ריש שבת וריש שבועות, שבת ב: וברמב"ן ורשב"א.

האם מותר לטלטל מכרמלית לכרמלית כשאחת מהן רה"י מדאוריתא – עירובין צ. תוד"ה אלא (בסוף) ורשב"א שם בשם הראב"ד, וריטב"א שם, שבת ט. תוד"ה אע"ג, רשב"א בעבודת הקודש שער ג' פ"א.

האם איסור תחומין דאוריתא או דרבנן – רי"ף עירובין יז ובעה"מ ומלחמות, רמב"ן עירובין מג ואבי עזרי תליתאה הלכות שבת (האיסור דאוריתא רק כשעובר את כל הדרך בהליכה של איסור), ריטב"א עירובין עט: ובמגיה הערה 333 (אם גם שביתת כלים דאוריתא), שו"ת נובי"ת או"ח סימן מה (דעת הירושלמי).

האם איסור תחומין הוא גדר איסור מלאכה – מרדכי קידושין סימן תקסה (לא, ולכן אין בזה איסור שביתת בהמתו), שו"ת חתם סופר או"ח סימן קמט (לא, ולכן נאסר ביום טוב אפילו לצורך אוכל נפש), וכ"כ ישועות יעקב תקפו-ז, שו"ת עמודי אור סימן יד (לא מלאכה), מרחשת או"ח סימן י (לא מלאכה).

האם באיסור תחומין נאמר דין "מלאכת מחשבת" – קובץ שיעורים ביצה אות עג.

קלוטה כמי שהונחה – האם נחשב כמונח בארץ או כמונח באויר – שו"ת אבני נזר או"ח סימן ר"מ.

 

הוצאה – מעביר ארבע אמות ברשות הרבים (בשבת)

האם העקירה וההנחה הן תנאי או חלק ממהות המלאכה – אפיקי ים ח"ב סימן לז.

האם האיסור בגדר הוצאה מרשות לרשות – רמב"ם שבת יב-ח (הרי הוא כמוציא מרשות לרשות וחייב), בעה"מ ריש פרק הזורק, רמב"ן שבת עג,א (כדברי בעה"מ שגדר הוצאה משום שד' אמות הם רשותו), מרחשת ח"א סימן יב אות י, תוצאות חיים סימן ט אות ד, אפיקי ים ח"ב סימן לז, אבן האזל גניבה פ"ג, אבי עזרי רביעאה הלכות שבת, ראשי שערים ב"ק סימן כח.

אם כשהניח בכרמלית חייב חטאת – עירובין צח. דברי אביי ובהגהות על חי' המאירי שם (מרש"ז ברוידא) הערה 85 מביא סוכה מג. רש"י ותוד"ה ויעבירנו, ותוס' עירובין לב: ד"ה הכא, עי"ש עוד במגיה.

האם יש במעביר תנאי של "מלאכת מחשבת" – כפות תמרים סוכה מג,א.