חזקה (קנין)

אם מועיל לקנות מטלטלים – בכורות יג. תוד"ה אימא, (ומהתוס' אין ראיה, שרק הקשו למה לא דורשים כך, אבל ע' פסקי תוס' שם סימן כה), מנחת חינוך שלו.

אם אכילת פירות בקרקע קונה – רמב"ם מכירה א הל' טו-טז (קונה) וראב"ד (לא קונה) ונו"כ, ב"ב נז. גמ' (סוף העמוד) ורשב"ם, חו"מ קצב סעיפים ח-יא וברמ"א, קצוה"ח קנג-ג, קנה-טז, קפט-א, נתיבות המשפט קצב-ו (כאשר הבעלות היא רק לעניין הפירות מועיל), מחנה אפרים הלכות שכירות סימן א, מהרי"ט אלגזי הלכות בכורות פרק ב' אות כב (מהדורת ש"ס וילנה דף יב,ב ד"ה איברא, במהדורה החדשה של הרבנים אויערבך ושדמי עמ' ק. דן האם לגבי קניין שאלה ושכירות לכו"ע מועילה אכילת פירות להיחשב קניין), גט מקושר סימן יא (במהדורה החדשה של הרב קליין עמ' רנח ד"ה הן אמת. משיג על מחנה אפרים הנ"ל, שאם יש זכות שימוש בקרקע גם בלי הקניין בוודאי השימוש אינו קניין).

בגוי – רמב"ם מכירה א-יז ובמ"מ, קדושין ב: תוד"ה א"נ, עצמות יוסף שם, שער המלך מכירה א-ג, בית הלוי ח"א סימן כא, פרשת דרכים זוטא דרך אתרים אות ב.

 

חזקה דהשתא

אם יש דין חזקה דהשתא – ש"ש ג פרקים טז-יז (שזו מחלוקת ראשונים), כללי התלמוד (בסוף מסכת ברכות) מספר כנה"ג כללי רובא וכו' אות יג, שערי ישר ב-ד, קוב"ש ב"ב תקנז, חזו"א אה"ע פ-יח, קהלות יעקב כתובות סימן יז.

כנגד חזקה דמעיקרא העשויה להשתנות – קדושין עט. וברש"ש, גיטין יז. בתוס' וברש"ש ובמהרצ"ח, שו"ת מהרי"ט ח"א סימן יא (כתב בשם מורו שאם התעוררה ריעותא בחזקה דמעיקרא אז חזקה דהשתא עדיפה. ומהרי"ט חולק עליו), יו"ד שצז בט"ז ס"ק ב ובש"ך ובנקודות הכסף, נובי"ק אה"ע סימן לא, ש"ש ג-ח, אחיעזר ח"ג סימן ט, שערי ישר ב-ה ד"ה ולפי"ז י"ל.

כשאפשר לומר שתמיד היה כדהשתא מועיל לכו"ע מדין חזקה דמעיקרא – דו"ח סוף ח"א מכתב ע"ד אחד שנרגש בו שהוא סריס.

אם יש דין "כשעת מציאתן" שגובר על חזקה דמעיקרא, או שזה רק חומר בקדשים – נידה ד. תוד"ה שכל, כתובות עו. תוס' וריטב"א, ש"ש ג פרקים ה-ו (לגבי הסבר התוס' רי"ד המובא בש"ש ע' גם חזו"א יו"ד רטו-ב), שערי חיים (ר"ח שמואלביץ) קדושין סימן לב.

בתרי ותרי – ע"ע תרי ותרי

 

חזקה דמעיקרא – הפניות

חזקת אומדנא – ערך נפרד

אם חזקת כשרות היא חזקה דמעיקרא או חזקת אומדנא – ע"ע חזקת אומדנא

בתרי ותרי – ע"ע תרי ותרי

נגד ע"א באיסורין – ע"ע עד אחד נאמן באיסורין

כשיש תרי ותרי על עד, האם מעמידים אותו על חזקתו – ע"ע תרי ותרי

האם חזקת האם מהני לבת – עיין ערך חזקת האם מהני לבת

בדבר שיש לו מתירים – ע"ע דבר שיש לו מתירים

 

חזקה דמעיקרא – במקום שאפשר לברר

(ע' גם ערך רוב)

או"ח סימן ח סעיף ט מג"א ס"ק יא (לא סומכים) ומחצית השקל שם ס"ק ה, ודגול מרבבה (מקשה ממג"א במקום אחר) והגהות חתם סופר (מיישב המג"א. וע' גם בשו"ע בהוצאת מכון ירושלים בילקוט מפרשים בשם שיורי הלקט), או"ח תלז-ב ב"י ומג"א סק"ד, נובי"ת או"ח סימן א, יו"ד בפמ"ג משבצות זהב סימן קה תחילת אות ג, שדי חמד מערכת ח כלל יט.

כשאפשר לברר לאחר זמן – מהרש"א יבמות סט,ב.

 

חזקה דמעיקרא – העשויה להשתנות

קידושין סד,א תוד"ה נאמן, ותוס' טוך ותוס' הרא"ש שם, שו"ת מהרי"ט ח"א סימן יא ד"ה ונראה דהך דיבמות (ואילך. סובר שאינה חזקה), ט"ז יו"ד שצז, פנ"י קדושין קו"א סימן צד, מחנה אפרים הלכות אישות סימן ב, ש"ש ב-א, ג-יא, רע"א יו"ד טו סעיף ב, בית הלוי ח"ב סימן לח, רש"ש קדושין עט., קהלות יעקב גיטין סימן א, שו"ת דבר יהושע ח"ג יו"ד סימן ז',

העשויה להשתנות נגד חזקה דהשתא – ע"ע חזקה דהשתא

 

חזקה דמעיקרא – בספיקא דדינא

ב"ב לב,ב תוד"ה והלכתא, משנה למלך טומאת צרעת פרק ב סוף ה"א, כנסת הגדולה יו"ד יט וכג, שושנת העמקים סוף כלל יא, אבני מלואים ד סוף אות יז, שם כז-יח (ד"ה ובדברי הרי"ף, נוקט שבספיקא דדינא לא מעמידים על חזקה), רע"א חו"מ רלה כא ובעין הגליון, שו"ת רע"א ח"א סימן לז (ד"ה והנה יש לצדד, מביא אחרונים שבספיקא דדינא לא מעמידים על חזקה, ותולה זאת במחלוקת ראשונים), שערי ישר ב-ט ד"ה וכן נראה לי במה דאיכא, קוב"ש ב"ב אות קיח.

 

חזקה דמעיקרא – מאיסור לאיסור

ביצה כה. תוד"ה בחזקת (שאין מחזיקין), כתובות עה: תוד"ה ספק, שבועות כד. בתוס', ב"ב לא,ב רשב"ם ד"ה שנים וקוב"ש שם אות קכח (מדייק מדבריו שמחזיקים מאיסור לאיסור), חולין ט,א רש"י ד"ה בהמה בחייה (משמע שמחזיקים מאיסור לאיסור), רשב"א חולין ט,א ד"ה בהמה בחייה (מסתפק בדבר), ש"ש ה-א והלאה, שם ו-ו, בית הלוי ח"ב סימן כג, עונג יו"ט יו"ד סימן ע, מרחשת ח"ב סימן ב פ"א, ברכת שמואל כתובות סימן לז, שו"ת הר צבי יו"ד סימן נז, קהלות יעקב יבמות סימן יט.

 

חזקה דמעיקרא – כשיש ריעותא

כתובות כג. בתוס', יו"ד סימן קה בט"ז סק"ג ובנקודות הכסף ופמ"ג וגליון מהרש"א שם, פני יהושע גיטין כח., מחנה אפרים הלכות אישות סימן ג (הריעותא היא שכעת ודאי השתנה המצב), ש"ש ג-ד, ש"ש ג-ז, ש"ש ו-יח, אבני מילואים כז-יח, עונג יו"ט סימן עא, מלבושי יו"ט ח"ב דיני חזקות סימן י, שערי ישר א-יז ד"ה אמנם ומביא תבואת שור סימן כט, חלקת יואב הקדמה לחלק יו"ד סעיף א, קוב"ש ב"ב אות קלג (כשיש רגלים לדבר נגד החזקה).

חזקה לטהר כשיש ודאי נגיעה וספק טומאה – רמב"ן נידה יח:, רמב"ן במלחמות לקדושין נ' (בדפי הרי"ף כא.), ריטב"א יבמות קיט, מל"מ הל' טומאת מת כה-י, בית הלוי ח"ב סימן ז.

אם גם בספק השקול ואיתרע – יו"ד סימן נ ש"ך סק"ג וגליון מהרש"א, פמ"ג בפתיחה להלכות טריפות, ש"ש ה-ט, הקדמת החלקת יואב ליו"ד סעיף א.

 

חזקה דמעיקרא – נגד רוב

אם עדיף מרוב – (ע' גם ערך רוב לגבי דעת ר"מ שחייש למיעוטא), חולין יא. תוד"ה מנא וד"ה אתיא (אם מדאוריתא רוב עדיף), פנ"י כתובות לו. (שחזקת הגוף עדיפה מרוב), פנ"י קו"א כתובות אות יג, לו, פנ"י קדושין סג: דבור ראשון בגמ' שאחר המשנה, כללי התלמוד כלל רובא וכו' אות א, ש"ש ב-ד, שערי ישר א-יט ד"ה והנה מרא (הטעם שרוב עדיף), שו"ת שרידי אש ח"ג סימן ט.

שתי חזקות דמעיקרא נגד רוב – ריב"ש סימן שעט (ד"ה והנהו תלת), נובי"ק אה"ע מג ד"ה והנה הריב"ש, ושם בחדושים לבעל בית הלוי (בסוף הספר), חוט המשולש סימנים ו-ח, שו"ת רע"א ק' קצח ובלקוטים קדושין פ., שו"ת חת"ס יו"ד סוף סימן קסז, אור שמח שחיטה א-יג, קובץ ביאורים לש"ש אות יט.

חזקה עם מיגו עדיף מרוב – פמ"ג יו"ד אחרי סימן קיא כלל רובא וחזקה.

 

חזקה דמעיקרא

המקור – חולין י,ב.

בירור או הנהגה – בית יעקב כתובות יד,א על תוד"ה אלמנת (מברר הספק), חדושי ר' שמעון כתובות סימן ט, שערי ישר ב,ב ד"ה ונראה לי ביאור ענין זה, קובץ הערות אות תקנג, שו"ת שרידי אש ח"ג סימן ט ד"ה וכבר האריכו.

האם חזקת היתר מועילה – יבמות לא, רמב"ן ורשב"א קדושין סה:, קובץ הערות אות תקנ, פר"ח יו"ד סימן כט.

הגדר והטעם של חזקה דמעיקרא – פירוש המשניות לרמב"ם נזיר פ"ט מ"ב, תוס' יו"ט שם, דברי ירמיהו (מכון ירושלים תשד"מ) עמ' רנח.

שייך רק בדבר שדנים עליו – קידושין סו. רש"י ד"ה סמוך אהני (שאמו של ינאי לא באה בפנינו), רמב"ן גיטין סד,א (לגבי אסור בכל הנשים שבעולם. הובא ברשב"א ור"ן שם), נובי"ק אה"ע בהגהות ר' ברוך פרענקיל בסוף אה"ע בהערה לסימן לא ד"ה דף כב ע"א, שערי ישר ב-ב ד"ה ונראה לי (ואילך), אבני נזר יו"ד סימן שמא עי"ש, קה"י כתובות סימן כ, ובקה"י סוף זבחים-בכורות בסימן ז מציין לרמב"ן גיטין סה.

שלא נתבררה בשעתה – חולין יא. תוד"ה אתיא ורשב"א ור"ן ורא"ש שם סימן טז, נידה ב: תוד"ה דאיכא, שערי ישר ב-יב.

אם נאמרה במי שאינו מסופק – יבמות פח: תוס' ומהרש"א, רשב"א קדושין סו. ופני יהושע כתובות כב: (ד"ה ועדיין צריך. במי שאינו מסופק לא נאמרה חזקה), שערי ישר ו-יח, קונטרס הספקות כלל ב אות ה.

אם הורגים על פיה – שערי ישר ב-ז, סוקלין על החזקות נאמר דוקא בחזקה שיכלית: תרומת הדשן סימן רז אות א, פמ"ג פתיחה כוללת לאו"ח ח"ה אות ב.

להוציא ממון ע"י חזקת הגוף – כתובות עו. תוד"ה רישא, שם לו. תוד"ה החרשת ופנ"י שם, ש"ש שמעתתא ב פרקים ד, ו, ט.

להוציא ממון על ידי חזקה בצירוף רוב – ע"ע אין הולכים בממון אחר הרוב

הסברה שחזקת הגוף עדיפה – כתובות עה: תוד"ה אבל (שעדיפה), שערי ישר ב-א, קוב"ש כתובות אות רסה.

תרתי לריעותא – דו"ח כתובות ט. וכן כתב באילת אהבים שם, נתיבות המשפט לד-טו (אם חזקת ממון מצטרפת לתרתי), דברי יחזקאל סימן לה.

באיסור שעונשו כרת או מיתה – יבמות קיט., גיטין סה. תוד"ה התקבל, רש"י חולין קלד,א ד"ה חלה, רמב"ם בכורים ח-ט, ר"ן קדושין ה:, פמ"ג פתיחה להל' טריפות, יו"ד של ביד אברהם, שדי חמד כללים ח אות כ (וע' לשון הברטנורא מקואות ח-א ד"ה כשרים אף לנדות).

ספק האם נאסר ע"י תערובת, האם שייך בו חזקת איסור והיתר – קידושין סה: תוד"ה נטמאו (שע"א נאמן), תוס' רי"ד פסחים דף ד והגהות רי"ש נאטאנזון שם, שו"ת הרשב"א ח"א אמצע סימן תא, יו"ד קה ט"ז ס"ק ג ובנקודות הכסף, יו"ד קכז-ג ברמ"א (ע"א נאמן) וט"ז ס"ק ו ונקודות הכסף, ש"ש ג-ז (מתרץ קושיית הט"ז והש"ך שלעיל – סימן קה, ומחדש שאין בזה חזקת היתר, כיוון שהאיסור רק על התערובת), ש"ש ו-ה, שערי ישר ב-יא, קובץ הערות אות תקכו. כאשר ידוע שאחת החתיכות נאסרה, והתערבה באחרת, אין להעמיד שתיהן על חזקת כשרות – ש"ש ד-ב באריכות.

באיסור גברא – שו"ת באר יצחק יו"ד סימן א ענף ב.

לפסוק על להבא – קדושין מה תוד"ה בפירוש, שערי ישר ב-ט.

בספק קרא קריאת שמע (דרבנן) – שער המלך מקואות כלל א, צל"ח ברכות כא., חוות דעת כללי ס"ס, שו"ת רע"א סוס"י כה, שם סימן ז.

בענין זה – בית הלוי ח"ב סימן כב (מאריך, ועי"ש שאין שייך חזקה לחדש מקרה, ע' קובץ הערות אות תקסב (לדף פח.) גדר מחודש בחזקה דמעיקרא.

 

חזקה דרבא

ע"ע קטן

 

חזקה שליח עושה שליחותו

האם מועילה לגבי דאוריתא – עירובין לב., מל"מ בכורות ד-א, נובי"ק אה"ע סימן ב, שו"ת צור יעקב סימן קפב, שו"ת מאמר מרדכי סימן ל, שערי תורה שנה יב-ה סימן א, קהלת יעקב חלק מדות חכמים באמצע כלל פג.

 

חזקת אומדנא

אין לסמוך אלא על רוב שמצד טבע העולם – (ע' גם ערך רוב בהגדרת רובא דאיתיה וליתיה קמן), קדושין נ: לגבי מסבלי והדר מקדשי ברמב"ן במלחמות ור"ן (כב. מדפי הרי"ף) וריטב"א, אה"ע מה בב"י (מביא דברי הר"ן, שאין לסמוך על הרוב של מסבלי והדר מקדשי, משום שאינו בטבע העולם), שו"ת א"מ סימן קצו, כללי התלמוד שבסוף ברכות מספר שיירי כנה"ג כללי רובא אות ג, ושם בכללי חזקה אות ט שאינו נחשב אפילו חזקה, חכמת אדם שער רוב וחזקה (אחרי כלל סד) בהתחלה (סימנים ד-ו), גליון מהרש"א סנהדרין ג: ומרגליות הים שם, ש"ש ד-ו (שרוב לרדיא זבני אינו חשוב, בגלל שאינו בטבע העולם).

אם עדיפה מרוב – (וע' בנפרד אם מועילה להוציא ממון – והרי אין הולכים בממון אחר הרוב), ב"ב צג., תרומת הדשן רז העתק מאו"ז, שושנת העמקים כלל יב (עמ' 84), שו"ת מהרימ"ט ספר שני חאה"ע סימן כז, כללי התלמוד (בסוף ברכות) מספר שיירי כנה"ג כללי רובא אות ג, שדי חמד מערכת ח כלל כב.

אם עדיפה ממיגו – ב"ב ה,ב (סוף העמוד) איבעיא להו (מסתפקת הגמ' אם מיגו גובר על חזקה אין אדם פורע תוך זמנו) ותוס' שם (ד"ה מי), מגיד משנה מלוה ולוה א-ד בשם הרמב"ן (שמיגו נגד חזקה מה שתחת יד אדם שלו לא מועיל, ומקורו מחידושי הרמב"ן כתובות יט,א), וכן נפסק בשו"ע חו"מ צט,א, ט"ז שם (שזו חזקה אלימתא יותר), וקצות החשן שם ס"ק ג, ש"ך חו"מ מז-ו, ש"ך כללי מיגו (אחרי סימן פב) אות י'.

אם מועילה להוציא ממון – שבועות לד. בסוגיה ובתוס' שם שאומדנא דמוכח לכו"ע מועיל, ב"ב ה,א דעת ריש לקיש (שחזקה אין אדם פורע תוך זמנו מוציאה ממון), שו"ת תשב"ץ ח"א סימן עו ד"ה ומעתה לפי דרך זה, מהרי"ק עב (דף לח. בדפי הספר, ובמהדורת אורייתא עמ' קלב, ד"ה ועל אשר כתב – שחזקת סברה מוציאה ממון), וכן בקוב"ש ב"ב אות תקפ, מהרי"ק קכט (ד"ה ואם כי כתבת ואילך. עי"ש שהאריך שאין להוציא ממון אפילו באומדנא דמוכח כמעשה שמעון בן שטח, ועי"ש בד"ה ונחזור לעיקר הדין שאמרנו – שאומדנא מועילה רק כאשר המעשה ברור והספק בדעת. ונראה כסותר דבריו שציינתי לעיל, ויש ליישב), תומים צ-יד (מועיל בממון ולא בנפשות), פני שלמה ב"ב צג., קוב"ש ח"ב סימן לח (דברי התומים נתונים במחלוקת ראשונים, ורובם סוברים שאפילו אומדנא המוכרחת כמעשה דשמעון בן שטח לא יועיל בממון. ועי"ש קושייה על המהרי"ק שהבאתי לעיל).

אם חזקת כשרות (צדקת) היא חזקת אומדנא או חזקה דמעיקרא – חולין יא,ב תוד"ה כגון (משמע חזקה דמעיקרא), מלחמות ריש פ"ב דכתובות, גיטין יז. תוד"ה משום בת אחותו בפנ"י ובמהר"ץ חיות, אפיקי ים ח"א סימן יג, וע"ע תרי ותרי אם בתרי ותרי על עד מעמידים על חזקתו, קוב"ש כתובות אות רסב (שהוי חזקת הגוף), חלקת יואב ק' פתיחה ליו"ד סעיף ב ומוכיח מחולין יא תוד"ה כגון.

אין לסמוך על חזקת אומדנא כאשר אפשר לברר – פסחים ד,א (למטה) "לישייליה" ורבנו דוד וחידושי הר"ן שם, חידושי הריטב"א שם (שאין כל החזקות שוות).

סוקלין על החזקות – ע"ע חזקה דמעיקרא

 

חזקת האם מהני לבת

כתובות כו,ב תוד"ה אנן, ש"ש ב-יט, ש"ש ד-ד, שע"י ב-ב, שם ב-ז, אפיקי ים ח"א יג וכז, חדושי ר' שמעון כתובות סימן טז, לבוש מרדכי שם יא, אורח ישר סימנים לו ונג, קה"י כתובות סימן כז (במהדורה הישנה).

 

חזקת מרא קמא

ע"ע מרא קמא

 

חזקת שלש פעמים

נאמרה רק כאשר מסתבר שיש סיבה משותפת לכל הפעמים – מקור חיים (על הל' פסח, לבעל חוו"ד) תסז ביאורים אות ה'.

 

חזקת שלש שנים

הטעם שמועילה – כתובות יז: לשון רש"י ד"ה שני חזקה (דרבנן), ר' יונה ב"ב כט. (דרבנן שיוצר הוכחה), רשב"א שם, רמב"ן ב"ב מב., תוס' הרא"ש ב"מ קי, קצוה"ח קמ-ב (תקנת הלקוחות), נתיבות המשפט סימן קמד-ג, שער המשפט קמ-ג (ובחידושי ר' שמעון ב"ב סימן יב מיישב את קושיתו על הרמב"ן), ועי"ש בשעה"מ שדעתו כמו הקצוה"ח שהוי תקנת חכמים, חדושי ר' מאיר שמחה ב"ב כט., קוב"ש ב"ב אות קד ומביא פסקי הרא"ש תחילת פרק חזקת הבתים.

אחוי שטרך במטלטלים (עבד קטן) – ב"ב מב. רשב"ם במשנה ד"ה אין להם חזקה, קצוה"ח קלה-ב, ברכת שמואל ב"ב סימן כו.

הסברה שצריך דר בה המוכר חד יומא – קצות החשן קמו-ט, קוב"ש ב"ב אות קעד בשם שו"ת הרשב"א.

האם טענת 'קמי דידי זבנה מינך' (ב"ב מא,ב) צריכה מיגו (כפשטות הגמ' שם) – קצות החשן קמו סוף ס"ק יב (לדעת הרא"ש והטור מיגו לאו דווקא), נתיבות המשפט קמו-כב (חולק על קצוה"ח, ומסביר שהיות שאין המחזיק בא מכח טענת עצמו אין חזקתו מועלת לו).

האם מ"ק בקרקע עדיף על מ"ק במטלטלים – ע"ע מרא קמא

הסיבה שבקרקע מ"ק עדיף ממוחזק – ע"ע מוחזק

מיגו לטובת מרא קמא כנגד חזקת ג' שנים (=האם נחשב מיגו להוציא) – ב"מ קי. תוד"ה א"ל (באחד התירוצים כתבו שנחשב מיגו להוציא), קצות החשן פב-יג (שאפילו בלי חזקת מרא קמא המיגו מועיל נגד המוחזק, משום שבקרקע אין תורת מוחזק, אלא רק חזקת מרא קמא), דברי משפט קמב-א, שער המשפט קמ-ו (עי"ש), וע"ע מ"ק – נגד מיגו (קשור לנידון כאן).

האם כשיושב ג' שנים בקרקע נחשב מוחזק – ב"ב כח,ב רמב"ן ור' יונה (לפי שיטתם הלימוד משור המועד שנעשה מוחזק. וכן כתבו עוד ראשונים שם. אבל זה לדעת הולכי אושא, ולא מצאנו בדבריהם מה הגדר לפי רבנן), ר' יונה ב"ב כט,ב ד"ה א"ל רבא, ר' יונה ב"ב ל,א ד"ה הכא מי לא, נמוקי יוסף ב"ב טו,א מדפי הרי"ף ד"ה קאי בנכסי ("והכא הלוקח קאי מוחזק, שהחזיק ג' שנים"), ב"מ קי,א תוד"ה א"ל ("אי נמי חשיב מגו להוציא כיון שאכלה שני חזקה"), קהלות יעקב ב"ב סימן כ ד"ה ובמה שהקשו.

 

חזקת תשמישין

אם צריכה שלש שנים ואם צריכה טענה – רמב"ם שכנים יא-ד וראב"ד, ב"ב ו. רש"י ד"ה אחזיק להודרי (מיד, ועם טענה), שם ו: תוד"ה ואי חבריה בטינא (מיד), ובעה"מ (צריך ג' שנים) ומלחמות (ג,ב מדפי הרי"ף, מיד ובלי טענה) ונמוק"י ורשב"א (הסבר מחלוקת הראשונים) ורא"ש, ב"ב כג,א תוד"ה והא אחזיקו (ריב"ם: שלש שנים בלי טענה, תוס': צריך טענה), ב"ב מא. רשב"ם ד"ה כל חזקה (מיד וטענה), (ב"ב נ: אין דין חזקה לנזקין ורשב"ם ד"ה אימא – שבנזק לקרקע יש חזקה מיד), ב"ב נז. רשב"ם ד"ה אלו דברים (שלש שנים), רשב"א ב"ב כח: (לגבי תשמישים תתכן מחילה, ולא על גוף הקרקע), חו"מ סימן קנג סעיף ב וסעיף ו, וסעיף טז, וסמ"ע ס"ק לב.

לגבי דברי הקצוה"ח איך חל הקנין ע' בערך 'חזקה (קנין)'

האם דוקא כשמקום מסוים מיוחד רק לו – קצוה"ח קמ ס"ק ג, ונתיבות המשפט ס"ק יט, חדושי ר' שמעון לב"ב כט,ב.

 

חליפין (קנין)

דאוריתא או דרבנן – קדושין ג., וגליוני הש"ס (ר"י ענגיל) שם ומשאת משה קדושין סימן ג, קהלת יעקב כלל רפה מביא שו"ת רדב"ז החדשות סימן תקג ומבי"ט ח"א סימן כה, ארעא דרבנן ח"א כלל תקפב מביא המבי"ט, שדי חמד ח"ג עמ' 46 ב.

אם הוא גדר קנין כסף – קידושין ג,א תוד"ה ואשה (הו"א שחליפין יועילו באשה משום דהוי כעין כסף), רשב"א קידושין שם (בתחילה מפרש השו"ט בגמרא אם חליפין מטעם כסף או לא, ואחר כך מפרש שודאי לאו מדין כסף קונים), שו"ת הרשב"א ח"ד סימן ר"ב (קרוב לסוף התשובה. דן בשאלה אם חליפין מועיל לאחר ל', ותולה זאת בשאלה האם הם מטעם כסף), תוס' רי"ד קידושין ג., וביאור שיטתו באבי עזרי (מהדו"ק) תחילת הל' אישות, מל"מ עבדים ב-א, (ויש לדחות שרק שאילה בלשון), חדושי ר' שמעון קדושין סימן ב (החילוק בין קנין חליפין וקנין כסף), ברכת שמואל קדושין ריש סימן ב, חדושי הגרי"ז תמורה כט. (שדין ערב מועיל בכסף ולא בחליפין), קה"י סימן אחרון בקדושין (אם הוי תמורה או מעשה קנין בעלמא), זכרון שמואל סימן מז אות ב' וה', חידושי רבי שמואל רוזובסקי קידושין סימן ג,

אם צריך שני עדים לחלות הקנין – רמב"ם מכירה ה-ט (לא צריך) וראב"ד (יש שיטות שצריך), ב"ב קמד,א רשב"ם בסוף העמוד ותוס' ד"ה כהלכתא (משמע קצת שצריך עדים), סנהדרין ו,א תוס' בסוף העמוד (ובתחילת עמוד ב עד סוף הדיבור – מפלפל בשאלה זו).

אם מועיל לשכירות ושאלה ומתנה ע"מ להחזיר – ב"מ יא: תוד"ה מקומו, קידושין כז. תוד"ה ומקומו, ערכין כט: תוד"ה ולא ידענא (כשחוזר לבעלים הוא כמו טוה"נ), רא"ש שנים אוחזין סימן יב, חו"מ קצה-ט (מחלוקת), אור שמח מכירה ה-ה.

אם הוי מטעם סיטומתא – חו"מ קכג סעיף יד בחכמת שלמה, דבר אברהם ח"א סימן א ענף א (אות ג, שמטעם סיטומתא).

האם סודר של העדים מועיל מדין עבד כנעני או מדין שליחות – קצוה"ח קצה-ט, קצוה"ח קכג-ה (שמועיל גם מדין עבד כנעני).

האם הנאה מועילה לחליפין (בחליפי שוה בשוה שאין צריך דבר מסוים) – חזון איש יו"ד עג-א.

אם מועיל בגוי – קידושין ג. תוד"ה ואשה (מועיל), ופנ"י ורש"ש שם, בית הלוי ח"א סימן כא.

אם יש חיסרון של כלתה קנינו – שו"ת הרשב"א שנזכר לעיל, קוב"ש ב"ק אות לה.

אם מועיל לקנות עבד עברי – ע"ע עבד עברי

אם מועיל לשחרור עבד כנעני – ע"ע עבדים כנענים

בענין זה – משנת יעבץ (הרב ז'ולטי) חו"מ סימן לא (מאריך).

 

חליצה

אם יש חיוב כשאינה רוצה להינשא – סנהדרין פרק ב' משנה ב בתפארת ישראל אות יח ורש"ש שם ואור גדול שם ומביא חכם צבי סימן א, עונג יו"ט סימן קעו, ערוך השלחן העתיד הלכות מלכים סימן ע סעיף ו, חזו"א בכורות יז (ב) אות ד.

אם צריך עידי קיום – ע"ע יבום

אם מועילה ע"י שליח – שו"ת הרשב"א ח"ה סוס"י צה, שו"ת מהר"ח או"ז סימן קכח, חלקת יואב חו"מ סימן ד (מבאר למה לא שייך), שערי ישר ז-ז ויח.

אם איסור חלוצה נחשב דבר שבערוה – ע"ע אין דבר שבערוה פחות משנים

אם צריך כונה ככוונת ההקנאות, או כונת מצוה – חכם צבי סימן א (מסתפק, ומסיק שכוונת הקנאה), קצוה"ח ערה סוף ס"ק ד (משיג על חכם צבי), עמק יהושוע סימן כג, חדושי ר' חיים הלוי יבום וחליצה ד-טז (שהכונה רק כדי שתיחשב חליצה), קוה"ע סימן עו ואו"ש יבום ד-ה ושע"י ז-ו ועוי"ט קעג קעו, עוי"ט סימן ב-ב (שהכונה רק שתיחשב חליצה).