זכין לאדם שלא בפניו מטעם שליחות (=1) או לא (=2)
ראשונים: רמב"ן קידושין כג:, ריטב"א קידושין כג., קדושין מב. רשב"א (1-2) ור"ן (2) ונמוק"י ותוס' הרא"ש ד"ה איש (1), תוס' הרא"ש קדושין מה: ד"ה ודילמא, כתובות יא. תוד"ה מטבילין (מטעם שליחות, וזכות גמור מועיל בקטן) וריטב"א, גיטין יא: תוד"ה התופס, גיטין סד: תוד"ה שאני (מטעם שליחות ואעפ"כ מועיל בקטן), נדרים לו: תוס' בריש העמוד, ב"ב קנו: רשב"ם סוף המשנה ותוד"ה זכין (1), ב"מ עא: רמב"ן ורשב"א.
אחרונים: מהרי"ט ח"ב אה"ע סימן מא, יו"ד שה ש"ך בנקודות הכסף, קצוה"ח קה-א, קצוה"ח רמג-ז, קהלת יעקב כלל קיט, חדושי בן אריה סימן טז, הגר"ח בסטנסיל בענין זכיה מטעם שליחות (במהדורה החדשה עמ' קמד סימן רסה), ברכת שמואל קידושין סימן י וסימן טו (שלכו"ע גדר שליחות), קה"י ב"ב סימן לב (במהדורה החדשה סימן לו, למ"ד לאו מטעם שליחות האם מטעם יד).
מועיל מטעם אנן סהדי דניחא ליה – רש"י ב"מ יא: ד"ה אלא אמר, ויב. ד"ה גבי מתנה, גיטין ט: רש"י ד"ה יחזור (אנן סהדי), כתובות יא. בתוס', קצוה"ח קה-א, טבעות החשן שם.
זכין לאדם שלא בפניו – אם זכין מאדם
מרדכי גיטין סימן שכט, ע' רמב"ן גיטין נב. (ועוד ראשונים שציינתי בערך אפוטרופוס) שסוברים שאפוטרופוס פועל מדין זכין (אע"פ שתורם ומוכר נכסי יתומים), יו"ד שכח-ב ברמ"א (בשם תרומת הדשן, שמשרתת יכולה להפריש חלה מדין זכין), קצוה"ח רמג-ח (משיג על תרומת הדשן), אבני מלואים לז- יב, עמק יהושוע סימן כא (שאי-אפשר), אחיעזר ח"א סימן כח אות טז (ומביא כמה אחרונים), חידושי הגרנ"ט סימן קנא (עי"ש הסברה לחלק בין זכין לאדם וזכין מאדם), חזו"א זרעים לקוטים סימן ו אות א, שו"ת שרידי אש ח"ג סימן נה בשאלה בהשמטות ובתשובה אות ג, שערי חיים (ר"ח שמואלביץ) קידושין סי' מג (דוחה ראית הקצוה"ח מהרשב"א בנדרים), שיעורי הגר"ח שמואלביץ ב"מ סוף שיעור יא, מעדני ארץ שביעית קונטרס לאפרושי מאסורא סימן א (ומביא: מרכבת המשנה גירושין פ"ו ה"ג, נודע בשערים סימן ט, ראשי בשמים סימן טז, תפארת צבי אה"ע סימן מב, ברית אברהם סימן א, שע"ת או"ח סימן תלד, שדי חמד מערכת חמץ ומצה סימן א או"ב, פתחי תשובה יו"ד סי' שכ, עי"ש עוד במעדני ארץ).
זכין לאדם שלא בפניו
בקדושין לקטן – ע"ע קדושין
בקנין חצר – ע"ע חצר
ע"י ארבע אמות – ע"ע ארבע אמות
על ידי קטן – גיטין סד: תוד"ה שאני.
אם מועיל מדאוריתא – ב"ב קנו: תוד"ה זכין (משמע שמדרבנן) וקוב"ש שם אות תקסח (נדחק בדברי תוס' שמודים שמדאוריתא).
זכות גמור כשאינו רוצה – (ע' מה שציינתי לעיל האם מועיל מטעם אנן סהדי דניחא ליה), רשב"א קדושין כג,א (ד"ה ולענין פסק הלכה, מביא שיטת הראשונים ששחרור עבד בשטר מדין זכין רק כשהעבד רוצה. הרשב"א חולק עליהם שאפילו בעומד וצווח משתחרר, היות שנחשב זכין), מחנה אפרים הלכות זכיה ומתנה סימן ו' (משום שתולים שכעת חוזר בו), רי"ט אלגזי בכורות פ"א אות ז *(מביא דברי מחנ"א שבזכות גמור זכין אפילו אינו רוצה, וכותב שהרשב"א קידושין כ"ג חולק שאפילו זכות גמור יכול למחות, מלבד בשטר שחרור עבד)*, שו"ת עין יצחק אה"ע ח"א סימן א (מדייק מרשב"ם ב"ב קלח ד"ה כאן, ומר"ן קידושין מ"ה שא"א למחות, ומאריך להוכיח שזה לכו"ע).
האם דוקא דבר שהוא זכות בעצמותו, או גם דבר שהוא חובה והאדם גילה דעתו שרוצה – ירושלמי גיטין א-ה, שם ו-א ("הגע עצמך שהיא צווחת להתגרש"), רמב"ן חולין לט: ד"ה כשזיכה (וחי' הר"ן שם), והובא במגיד משנה זכיה ומתנה ד-ב (שלא מועיל בחובה גמורה זכין), רשב"א גיטין עז: ד"ה אמר עולא ("והיכא דזרק לה מדעתה ומרצונה…") וריטב"א (החדש שבהוצאת מוסד הרב קוק) שם ד"הוהיכא, רשב"א יבמות קיח: ד"ה הא דבעא, רשב"א גיטין לב: (וברכת שמואלקדושין סימן יג מבארו), מאירי גיטין יא: במשנה (נמצא במאירי לדף ט, שלאמועיל זכין), רש"י קדושין מה: ד"ה ודלמא ארצויי ארצי (יש זכין בקידושין כאשר גילה דעתו שחפץ באשה), ותוס' רי"ד שם (חולק על רש"י שאין בקידושין זכין למרות שגילה דעתו), ושו"ע אה"ע לה-ד (שאם גילה דעתו שחפץ לקדשה יש מי שאומר שמקודשת מדין זכין), טור אה"ע קמ דעתו ודעת בעל העיטור, ב"י וב"ח שם (עי"ש בשםנמוק"י), אה"ע קמה, אחיעזר ח"א סימן כח אות ז' ואות טז.
זרוע לחיים וקיבה
אם יש דין הפרשה – ביצה יב: המשנה, חולין לז: תוד"ה שלא הורמו ורמב"ן שם,רמב"ם בכורים ט-יד, ב"ב קכג: ר' יונה וריטב"א (החדש, אין) ותוס' רי"ד (אין)ושטמ"ק, רמב"ן בהשגות לספר המצות שרש יב (קרוב לסוףההשגה, עמ' קצ במהדורת פרנקל, שלא מונים בהם את ההפרשה של זרוע לחייםוקבה כמצוה נפרדת, בניגוד לתרו"מ), אילת השחר ב"ב צג,א.
זריקה (בדם קרבנות)
האם מצוה לשייר בשביל שפיכת שיריים – זבחים נג: תוד"ה העולה, שם פ: בתוס'.
האיסור לאכול בשר לפני זריקה – ע"ע קרבנות
שלא במקומו כמקומו דמי – לגבי פסח – או"ש פסוהמ"ק ב-י, זרע אברהם בראשהספר במכתבים, עולת שלמה זבחים ס:, חזו"א זבחים סימן ז אות א.