ספירת העומר
צריך ידיעה ברורה (ולא מספיק דיבור) – דבר אברהם ח"א סימן לד.
אם נחשב מצות עשה שהזמן גרמא – אבני נזר או"ח סימן שפד.
אם מועיל שומע כעונה – ע"ע שומע כעונה
ספק דברי קבלה
האם לחומרא – רשב"א מגילה ה,ב ד"ה ה"ג רב אסי וריטב"א שם ד"ה גופא (שניהם הביאו בשם הרמב"ן, שנקט בפשטות שלקולא), טורי אבן מגילה שם ד"ה חזקיה (לחומרא), העמק שאלה לשאילתא לה אות ב (שלדעת השאילתות ובה"ג ספק קריעה לחומרא מפני שהוא דברי קבלה), נובי"ת יו"ד סימן קמו ונובי"ת אה"ע סימן ח (לקולא), שער המלך הל' מגילה בהגהות מעשה חשב, (וע"ע ספיקא דרבנן לקולא לגבי כשיש אסמכתא לדרבנן), יד אברהם יו"ד קי (עמ' רנה:), ערוך השלחן יו"ד קי אות קה ומביא נוב"י יו"ד סימן סז, יד אברהם יו"ד רלד (לט. בדפי השו"ע) ומביא טורי אבן מגילה פ"א, צפנת פענח ריש הלכות מגילה, משנה ברורה סוף סימן תרצ"ב בשם הפמ"ג (מסתפק).
ספק טומאה ברשות היחיד וברשות הרבים
האם טמא ברשות היחיד כשיש חזקת טהרה – נידה ב. תוד"ה מעת.
האם טהור ברשות הרבים כשיש חזקת טומאה – נידה דף ג. בגמ', מקואות ב-ב במפרשים.
האם ברשות הרבים הלכה למשה מסיני להקל או לא (ורק כשיש חזקת טהרה טהור) – תוס' סוטה כח: ד"ה מכאן וע"ז לז: תוד"ה הא (שטהור על ידי החזקה), נזיר נז בתוס', נידה ב. רש"י בסוף העמוד, ותוס' ריש נדה ד"ה מעת וד"ה והלל, ותוס' חולין דף ט: ד"ה התם (גם בלי חזקה), מל"מ סוף הלכות מקואות, ש"ש א-א, קוב"ש ב"ב אות תקסא.
הסברה לטהר ברשות הרבים – תוספתא טהרות סוף פרק ו, הובאה ברמב"ם הל' שאר אה"ט טז-א.
ברה"ר בספק ראיה – נידה ב. תוד"ה מעת, נידה יז: תוד"ה ואין.
האם כשיש רוב נחשב ספק – כתובות טו., טהרות פ"ה מ"ז ור"ש שם, חולין ב: תוד"ה דליתיה, חולין פו: בתוס', פסחים ט. תוד"ה ואם (בתירוץ השני), יפה עינים שם, שו"ת רע"א תנינא סימן קח, חדושי ר' שמעון יבמות סימן יג אות ב-ג, חדושי ר' שמעון ב"מ סימן ז אות יב.
אם ברה"י בירור לטומאה הקודמת או טומאה נפרדת מצד הדין – אחיעזר ח"א סימן א וסימן לד אות א, חידושי הגר"ח (סטנסיל) בענין ספק טומאה ברה"י וספק סוטה (סימן עה במהדורה החדשה) ובענין ספק טומאה לענין ביאת מקדש (סימן שיד).
ספק טומאה ברה"י לפי הרמב"ם יש לבאר משום שכאן ספיקא דאוריתא לחומרא – לבוש מרדכי יבמות סימן ט, נידה ב. תוד"ה מעת (שטמא ודאי ברה"י ושורפים תרומה).
האם בספק טומאה ברה"י עד אחד נאמן – ש"ש סוף שמעתתא ו, קוב"ש כתובות אות כא.
ברה"י כשיש ס"ס להקל – טהרות פרק ו משניות ד-ה, ב"ב נה: תוד"ה רבי ורמב"ן שם.
בודאי נגיעה וספק טומאה – נדה ב. תוס' רי"ד מאירי ור"ן ורע"א, ספר סדר אליהו רבא וזוטא (קושטא תעה) (מיישב קושית רע"א), מלבושי יום טוב ח"ב דיני חזקות סימן יג.
ספק ממון ענים
נדרים ז. בר"ן (מביא דעת הרמב"ן והרשב"א שספק צדקה ופאה לחומרא, וחולק עליהם שאומרים הממע"ה) ובשלמי נדרים, שו"ע יו"ד רנט-ה (ספק צדקה חייב לתת), ט"ז וש"ך שם (מאריך), ויו"ד רנח-א וט"ז ס"ק א (יש יד לצדקה מחמת ספק לחומרא), שו"ע אה"ע ד-לד ורמ"א, מהרי"ט חו"מ סימן קכד, מחנה אפרים הלכות נדרים סימן ח' והלכות צדקה סימן ב (באמצע הסימן, סוף ד"ה ולע"ד. בשני המקומות מסביר המחנ"א סברת הראשונים שהספק לחומרא מחמת איסור נדר, ולא מחמת מצוות צדקה), קונטרס הספיקות כלל א סעיף ט, עמק יהושוע סימן טז, שאלה ותשובה בסוף ספר ברוך טעם, שו"ת חת"ס יו"ד רמ, נתיבות המשפט כללי תפיסה (סימן כה) אות ב, דברי חיים חו"מ דיני תפיסה סימן ח, שו"ת כתב סופר יו"ד סימן קמה (מסביר את שיטת מהרח"ש שלא אומרים נגד מ"ק צדק משלך), הגר"ח בסטנסיל בענין ספק ממון עניים (עמ' קנב), שערי ישר שער ה פרקים יט-כ, דברי יחזקאל סימן ל, חידושי הגרנ"ט נדרים עמ' יא, שו"ת שרידי אש ח"א עמ' רפב, שו"ת אגרות משה יו"ד סימן קנ (מאריך), קהלות יעקב נדרים סימן ז, אוריין תליתאי (ר' פנחס עפשטיין) שער א, משנת יעבץ (הרב ז'ולטי) יו"ד סימן יח, חלקת יוסף סימן כג.
ספק ספיקא – טעם היתרו
שו"ת הרשב"א סימן תא ("נידון כרוב, ואפשר דאלים התרו יותר מרוב"), תורת הבית בית ד שער ב בבדק הבית לרא"ה (מסביר מטעם ספיקא דרבנן לקולא – כהסבר האחרונים בדעת הרמב"ם), שו"ת הריב"ש סימן שע"ב (הובא בש"ש א-יח), מל"מ בכורות ד-א ד"ה עוד אחרת יש בנ"ד (מטעם רוב, ומועיל גם להחמיר), פנ"י כתובות ט. באמצע ד"ה לא צריכא באשת כהן וכן ד"ה ואומר ר"י (מביא שני הסברים: מטעם סד"ר לקולא ומטעם רוב, ונ"מ ביניהם), פמ"ג בגינת ורדים סימן ח (לפי הרמב"ם מותר מטעם ספק דרבנן לקולא), רע"א כתובות יב:, שו"ת הרד"ך סימן כד (ד"ה ולענ"ד שיש, שלפי הרמב"ם טעם ההיתר משום ספק דרבנן לקולא. מובא בגליוני הש"ס לר"י ענגיל כתובות ט,א), גלות עליות (על מקואות) פ"ב עמ' 47 ד"ה ובדבר ס"ס, שערי ישר א-יט, קהלות יעקב כתובות סימן יא אות ב (במהדורה החדשה, ובמהדורה ישנה סימן ח – מטעם רוב צדדים להתיר, שהוי גדר רוב), חידושי הגרנ"ט כתובות סימן כז (מהדורה חדשה – הסבר שלא מטעם רוב, אע"פ שסד"א לחומרא מה"ת).
ספק ספיקא – האם דוקא המתהפך
גמ' ב"ב נה:, והגהות בית מאיר וצבי לצדיק על כלל יג בכללי ס"ס לש"ך (בנוגע לגמ' בב"ב), שטמ"ק כתובות ט,א בשם גליון תוס' (במהדורת מוסד הרב קוק אות נח – שצריך מתהפך), וכן שטמ"ק ט,א ד"ה ואיבעית אימא (אות יז), שטמ"ק כתובות ט: (מז: בדפי השטמ"ק, במהדורת מוסד הרב קוק אות י') סוף ד"ה אי למיתב לה כתובה, שטמ"ק ב"ק יא. בשם ה"ר משה, ריב"ש סימן קצב (ד"ה ומה שאמרתי שאינו – בשם תוס', שצריך מתהפך), שו"ת מהרי"ט ח"ב יו"ד סימן ב (עי"ש עוד בדיני ס"ס), ש"ך יו"ד סימן קי כללי ס"ס אות יג-טו, פרי חדש כללי ס"ס אות יג, עץ הדעת (מהר"ם חביב) ומביא רמב"ן ב"ב נה:, כתובות ט. פנ"י (על תוד"ה ואיבע"א) ד"ה וא"ת אכתי וקו"א שם אות כט (שזו מחלוקת ראשונים), בית הלוי ח"ג סימן יז אות ב, מהר"ץ חיות נדה טז., שדי חמד כללים מערכת ס כלל כ, שם כלל כב, כג וסח, חידושי הגרנ"ט החדשים כתובות סימן כה (מתקשה אם ס"ס מטעם רוב למה צריך מתהפך).
ספק ספיקא – להקל לכתחילה
ב"ק יא. תוד"ה דקא מטהרת, רא"ש בכורות פ"א סימן י, ודברי חמודות שם אות כא, מל"מ בכורים יב-יט, פרי חדש כללי ס"ס אות ד, ספר עץ הדעת (למהר"ם חביב) דף ז (מביא השיטות שאין להקל לכתחילה), פמ"ג או"ח תרנח, שערי ישר ש"א סוף פ"כ, משנה ברורה יב ג (האם יש להחמיר במקום שאין הפסד וקושי), שו"ת יביע אומר ח"ז או"ח סימן מב אות ב מאריך.
ספק ספיקא – כשאפשר לברר
עירובין ה: תוד"ה וספק, רשב"א חולין נג,ב (צריך לברר), ר"ן תחילת כתובות ד"ה בתולה (משמע שחובה לברר) וע' הגהות רא"ז מרגליות על הרי"ף בסוף המסכת שם, אילת אהבים שם ד"ה והנראה ליישב כל הנ"ל (שלדעת ר"ת אי"צ לברר), תרומת הדשן פסקים סוף סימן מז (אי"צ לברר), יו"ד קי סעיף ט ברמ"א בסוף (אי"צ לברר), ש"ך יו"ד סימן קי כללי ס"ס כלל לה ס"ק סו (שלדעת הרשב"א וכמה ראשונים צריך לברר) ופתחי תשובה אות לה, נובי"ק יו"ד מג, נז, עט (כשאפשר לברר אחד מהספיקות), פנ"י כתובות ב. (כשאפשר לברר ספק אחד), פרי חדש דיני ס"ס סימן יז, רע"א יו"ד סימן יח סעיף יב (כשאפשר לברר רק ספק אחד לכו"ע אין צריך לברר, ונחלק בזה על הש"ך), שער המלך הלכות מקוואות כלל ג, בית יעקב כתובות ט,א ד"ה עוד יש ליישב (שגם לדעת הפוסקים שצריך לברר זה רק בריעותא ודאית, ולא בספק ריעותא), שו"ת בנין ציון ח"ב ("החדשות") סימן קעו, שו"ת עבודת הגרשוני סימן קו, ישוע"ק יו"ד סא (כשאפשר לברר ספק אחד), ערוך השלחן יו"ד קי אות צא ואות קי, שערי ישר א סוף פרק כ, חלקת יוסף סימן כב, חידושי בעל שרידי אש כתובות סימן כב.
ספק ספיקא – במחלוקת הפוסקים
משנה למלך מלוה ולוה ד-ו ד"ה ולענין הלכה, רע"א שבועות ב., שו"ת רע"א ק' השמטות לסימן ז (לגבי ספיקא דדינא), ספר קושיות עצומות (רע"א, תשמ"ב) חולין עח: (תוד"ה או לרבות), מהרי"ט אלגאזי בכורות בדף י. מדפי הרמב"ן ד"ה וראיתי בס' בני יעקב, כנה"ג או"ח סימן סח הגה"ט אות כב, ערוך השלחן אה"ע סימן לב ס"ק ז ועי"ש באוצר הפוסקים, ערוך השלחן יו"ד סימן קי אות קיא (סותר לכאורה לדבריו שלעיל) ומביא פר"ח סימן קי אות יא, בן איש חי שנה ב צו אות כ, מ"ב פג ס"ק ה.
ספק ספיקא – כשיש חזקת איסור
עירובין ה: תוד"ה וספק ושו"ת רע"א רסז (בשולי המכתב), שו"ת הרשב"א ח"א סימן תא (הובא בדרכי משה יו"ד קי), ש"ך יו"ד כללי ס"ס אות כז ואות כט ופמ"ג שם, פרי חדש כללי ס"ס כלל מט, ב"ק יא. שטמ"ק ד"ה דקא מטהרי לה, פנ"י כתובות ט. (על תוד"ה לא צריכא) וקו"א אות כו, ושם בקו"א (לדף יד,א) סימן מו (מאריך, וגם בחלק התשובות שבהוצאת תנועת בני תורה סימן יא-יג), הגהות הרד"ל כתובות ט:, נובי"ק אה"ע תקנת עגונות סימן מט, שו"ת רע"א ק' סוף סימן קנח, שו"ת אחיעזר ח"ב סימן ב אות יב, שערי ישר א-יט, אמרי משה סימן ד אות י, פחד יצחק ערך 'ספק' דף עא:, שדי חמד כללים מערכת ס כלל כו, קול סופר על המשניות מקואות ב-א.
ספק ספיקא – להוציא ממון (=1 מוציא, 2= לא מוציא)
רי"ף ב"ב לדף קז. וכן רבינו חננאל הובא בכורות מח. תוד"ה ואמר, (ובשיטתם ע' שו"ת נפש חיה דיני ברירה סימן כו, וכתונת פסים ב"ב קז.), כתובות ט: תוד"ה אי (משמע שמועיל להוציא ממון) ופנ"י וגליון מהרש"א שם, כתובות יב. רמב"ן (הובא גם בשטמ"ק -2), חידושי הרא"ה כתובות ט: (2), שם יא: (2), רמב"ם בכורים יא-כה ומל"מ שם הלכה כ, וטור יו"ד סוף סימן שה, חדושי מהרי"ט כתובות עה, מל"מ מלוה ולוה ד-ו ד"ה ולענין הלכה, תקפו כהן סימן קכ (-2, ודוחה את הראיה מתוס' בכתובות שמועיל להוציא,) אה"ע סימן סח ב"ש ס"ק יד ופתחי תשובה ס"ק ו, ש"ש א-כ, ש"ש א-כג (2), קונטרס הספיקות ו-ז, מהרי"ט אלגזי דף י: מדפי הרמב"ן ד"ה ואולם לענ"ד, אה"ע סימן נב פ"ת ס"ק ז, אילת אהבים לכתובות ח"א קו"א סימן כג, ערוך השלחן יו"ד קי אות קיב, שו"ת אחיעזר ח"ב סימן ב אות יג ד"ה אולם גם, שדי חמד אסיפת דינים מערכת בכור בהמה אות ח, שדי חמד כללים מערכת ס' כלל פו, שערי ישר א-יט ד"ה עוד קשה, שם א-כ, ספר חיים לעולם וספר מימר חיים בחיים לעולם סימן א, קה"י כתובות סימן ט.
ספק ספיקא
להחמיר בדרבנן – ע"ע ספיקא דרבנן לקולא
להקל בטומאה ברשות היחיד – ע"ע ספק טומאה
בדבר שיש לו מתירים – ע"ע דבר שיש לו מתירים
אם עדיף מרוב – שו"ת הרשב"א ח"א סימן תא (שעדיף מרוב) הובא בפרי חדש יו"ד סימן קי, פני יהושע כתובות יד. ד"ה הלכך לר"ג (משיג על תשובת הרשב"א), רש"ש כתובות טו. (שעדיף), שערי ישר א-יט.
ס"ס נגד רוב – כללי התלמוד כלל רובא וכו' אות י, קונטרס הספקות ו-ז (שהוי רוב חשוב ולכן מועיל להוציא ממון יותר מסתם רוב).
לדעת ר' מאיר שחייש למיעוטא האם ס"ס מותר – ערוך לנר נידה נט: ד"ה אבל בס"ס.
"שם אונס חד הוא" – כתובות ט. תוד"ה ואי בעית אימא, ש"ך כללי ס"ס יא-יב, כרתי ופלתי שם (בית הספק, ד"ה אמרינן ואילך, ובעיקר ד"ה גם לא ידעתי, מקשה על הכלל של תוס' מהרבה מקומות בש"ס), חוות דעת שם (מתרץ את קושיות הכו"פ).
ס"ס להחמיר – פנ"י כתובות ט. באמצע ד"ה לא צריכא ובקו"א אות כו ורע"א שם, פמ"ג יו"ד כד משב"ז אות ד' (תולה בשני הטעמים של ס"ס), שערי ישר א יט, וע"ע ספיקא דרבנן לקולא – כשיש ס"ס להחמיר.
בתרי קולי דסתרי אהדדי – ב"ק יא. תוד"ה דקא מטהרת, נדה כז. תוד"ה חומר וכט. תוד"ה תשב, פרי חדש סימן קי, שו"ת בנין ציון ח"א סימן ס, נובי"ק יו"ד סימן סב וקובץ הערות סימן מב אות ו (הטעם שלא מועיל סתרי אהדדי).
באיסור כרת – מל"מ בכורים יב-יט.
במצות עשה – שדי חמד כללים מערכת ס כלל מג ועו, ובמכתב לחזקיהו סוכה מב: ד"ה עוד ראיתי להרב שרשי הים, שו"ת יחוה דעת (ר"ע יוסף) ח"ד סימן נא בהערה (מפלפל במחלוקת האחרונים בזה).
כשבאחד הספקות יש רק מיעוט להתיר – כתובות ט,א תוד"ה ואי בעית אימא (שלא נחשב ס"ס), פני יהושע שם ד"ה ואומר ר"י ובקו"א אות כח (מתקשה בסברת תוס'), שטמ"ק ורש"ש שם, ריב"ש סי' שעב (הובא בשטמ"ק כתובות שם ד"ה והאריך עוד רש"י (אות נג במהדורת מוסד הרב קוק) – שרק בזכרים ונקבות אומרים סמוך מיעוטא לפלגא, כי יש בזה טבעו של עולם), שו"ת נוב"י תנינא יו"ד תחילת סימן קיח (מפלפל בהוכחות מהראשונים שלא נחשב ס"ס), ש"ש א-יח, שו"ת רע"א ק' סימן פה (ד"ה אמנם, שאם המיעוט מסייע לאותו צד של המחצה מצטרף), שם סימן קו (החל מד"ה "גם נ"ל לדון" והלאה, מאריך לדון בנושא), סדרי טהרה ליו"ד קפג אות ב' (ד"ה ובזה צדקו), ושם סי' קפז-טו ובחידושיו שם למסכת נידה יח,א על תוד"ה שליא (שזו מחלוקת תוס'), חוות דעת בית הספק (אחרי סי' קי) על הש"ך ס"ק י' (ד"ה עמ"ש), שו"ת עין יצחק ח"ב אה"ע סימן טז ובהשמטות בסוף (שזו מחלוקת תוס'), שערי ישר א-יט.
כאשר ספק אחד בגוף החפץ וספק שני מחמת התערובת – ש"ך כללי ס"ס כללים א-ב (לא אומרים ס"ס להקל), פני יהושע כתובות יד,א ד"ה הכא תרי ספיקי, וקונטרס אחרון שם אות מה.
בשני גופים (ביאת ספק ממזר עם ספק ממזרת) – תוס' רע"א למשניות ר"ה סוף פרק ג', פמ"ג או"ח תקפ"ט א"א ס"ק ב.
בענין זה – הקדמה לספר חמדת שלמה, ע' נובי"ת אה"ע סימן נד ס"ק לב בהגדרת ס"ס, ספר עץ הדעת (מיוחס לבעל כפות תמרים).
ספר תורה תפילין מזוזה
כתיבתם לשמה – דאוריתא או דרבנן – או"ח לב בב"י ד"ה ובהתחלת הכתיבה, פמ"ג סימן לב א"א אות לב, שו"ת רע"א ק' סימן סט ד"ה ואף דכל דבריהם, יו"ד סימן רעו סעיף א בגליון מהרש"א ד"ה לא עשה כן, חדושי ר' חיים הלוי הל' תפילין א טו, שדי חמד מערכת כ כלל קמט.
האם נשים חייבות בכתיבת ס"ת – שאגת אריה סימן לה, בית הלוי ח"א סימן ו.
אם מקיימים מצות כתיבת ס"ת בשותפות – יו"ד רע סעיף א ברע"א ופתחי תשובה שם ס"ק א, בית הלוי ח"א סוף סימן ו, קה"י סנהדרין סימן יב.
ס"ת פסול – אם נחשב אמירה בעל פה – ע"ע דברים שבכתב אי אתה רשאי וכו'
האם לשמה צריך דיבור – שו"ת הרדב"ז ח"א סימן קנד (צריך), שו"ע או"ח לב-ח ובמ"ב, שם יט ובמ"ב, שו"ת מנחת ברוך תחילת או"ח, שדי חמד מערכת ל כלל פג, חדושי ר' חיים הלוי הלכות תפילין א-טו ד"ה האמנם (האמצעי).