צדקה

אסמכתא בצדקה – ע"ע אסמכתא

אם אפשר להתחייב במחשבה – ע"ע אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט

ספק צדקה – ע"ע ספק ממון עניים

מעשר כספים – דאוריתא או דרבנן או מדת חסידות – תוס' תענית ט,א ד"ה עשר תעשר (הביאו בשם ספרי שיש חובה לעשר גם מרווחים. ברכי יוסף יו"ד רמט כתב שאינו נמצא בספרי שבפנינו. נראה שמקור תוס' מפסיקתא רבתי סימן כה), מדרש תנחומא (מהדורת ורשה) פרשת ראה סימן יח ("רמז למפרשי ימים להפריש אחד מן עשרה לעמלי תורה"), ב"ח יו"ד סימן שלא אות יח (שמעשר כספים הנהוג כיום אינו לא מדאוריתא ולא מדרבנן), ט"ז יו"ד סוף סימן שלא (חולק על הב"ח וסובר שיש חיוב), שו"ת שבות יעקב ח"ב סימן פה (חולק על הט"ז, ומדייק מהרמב"ם ושו"ע שאין חיוב גמור בכך), פתחי תשובה יו"ד שלא ס"ק יב, שו"ת ישמח לבב יו"ד סימנים לא-לב, שו"ת יחוה דעת ח"ג סימן עו (עי"ש עוד דיני מעשר כספים), שו"ת ציץ אליעזר ח"ט סימן א (כנ"ל).

האם מקיים מצוה בנתינה לגוי – קוב"ש ב"ב אות נד.

האם כופים על מצוות צדקה – ב"ב ח,ב תוד"ה אכפיה, וכתובות מט,ב תוד"ה אכפיה (נחלקו תירוצי תוס' בדבר), רמב"ם מתנות עניים ז,י (כופים), שו"ע יו"ד רמח,א (כופים).

אם יש שיעבוד נכסים לצדקה – ר"ן כתובות יח,א מדפי הרי"ף (חולק על הרשב"א וסובר שיורדים לנכסיו), כס"מ סוף נחלות (שיש שעבוד נכסים, הובא בקצוה"ח שלהלן), מחנה אפרים מלוה ולוה רבית א, מחנה אפרים צדקה סימן א, קצוה"ח רצ-ג (מביא דברי קצוה"ח, ומבאר שלדעת הר"ן אין שעבוד נכסים, ורק יורדים לנכסיו כדי לכפות על המצוה), נתיבות המשפט רצ-ח, קוב"ש ב"ב אות מח (לסוברים שיש שעבוד נכסים, האם השעבוד נובע מהמצוה, ונ"מ בשוטה שפטור מהמצוה), קה"י ב"ב סימן ח.

לבזבז יותר מחומש – רמב"ם פיהמש"נ ריש פאה (משמע שכמדת חסידות רשאי יותר מחומש, וראה הערת הרב קאפח 12, ועי"ש ברמב"ם חילוק מתי החומש הוא מהקרן ומתי חומש מהרווח), רמב"ם סוף הלכות ערכין וחרמין (אם מותר בתורת מידת חסידות יותר מחומש), חינוך מצוה סו, שטמ"ק כתובות נ (להחזקת תורה מותר), משנה ראשונה על פאה א-א (אם רשאי יותר מחומש ומתי), תשובה מאהבה או"ח סימן רפה, כתבי הגר"ח (סנטנסיל) סימן קכט (למה בפריעת בע"ח מצוה לא נאמר שחייב רק עד חומש מנכסיו?), שו"ת אגרות משה יו"ד ח"א סוף סימן קמג, (האם איסור או עצה טובה).

האם הלאו של לא תאמץ ולא תקפוץ דוקא במבקש פת – יו"ד רנ ש"ך סק"ד, אמרי בינה ח"א סימן יג אות ג.

האם נחשב מצווה בין אדם למקום – בית הלוי דרוש א.

 

צורת הפתח

עיין גם ערך רשויות שבת

כשהקנים שבצדדים אינם דבוקים לכתלי הפירצה – עירובין יא. תוס' ר"פ ומאירי שם בשם הראב"ד, שו"ת שואל ומשיב ח"א סימן סט, אבני נזר או"ח רפו-רפז, מ"ב שסג ס"ק כג (עי"ש שהביא מחלוקת).

כשהקנים לא נראים מבפנים – קהלות יעקב עירובין סימן ו.

צורת הפתח שחוץ למבוי – אבני נזר או"ח רפט, קה"י עירובין סימן ו, מוריה תשמ"ז גליון ז-י מכתבים (מבעל קהלות יעקב).

אם דלתות מועילות בלי צורת הפתח – ישועות מלכו סוף סימן כא, אבני נזר או"ח רסו, רעח, רפ, (דן ומסיק להתיר), תשובות ברית אברהם סימנים יז-יח (שמועיל), זכר יצחק החדש ח"ב סימן מה-ח, חזון איש עירובין עח (יד) אות א ואילך, ושם בסימן טו בהערה ט על החת"ס, שם עט (טו) אות ח-ט.

אם צורת הפתח מועילה להיחשב דופן לסוכה מדאוריתא – ע"ע סוכה

 

ציצית

האם בשבת מותר ללכת בבגד בלי ציצית (בגלל שאסור לקשור בשבת) – ראה ערך "אונס – מכניס עצמו לאונס"

תעשה ולא מן העשוי (בסוכה וצצית) בפסול דרבנן – ט"ז סימן יב ס"ק ג, פמ"ג שם, ערוך לנר סוכה יא,א.

האם התכלת בכלל ציצית, או רק משמש לכריכה – העיטור תחילת הלכות ציצית (שרק הלבן קרוי ציצית), העמק שאלה שאילתא קכז אות יא (שתלוי במחלוקת המדרשים והראשונים במספר חוטי התכלת בציצית), העמק שאלה קמה-כה (חוזר על הדברים), עמק ברכה ציצית סימן א (שלדעת הרמב"ם מהות התכלת רק לכריכה, ולדעת הראב"ד לא).

 

צער (תשלומים)

ע"ע אדם המזיק

 

צער בעלי חיים

האם אסור מדאוריתא – רמב"ם רוצח יג-ט וכס"מ, אבן האזל שם, חו"מ רעב-ט ברמ"א ונו"כ (וביאור הגר"א).

המקור לאיסור – ב"מ לב (מצות פריקה), ספר חסידים סימן תרסו ושם סימן מד, ספר יום תרועה לר"מ בן חביב מוכיח מבמדבר כט: והוצאת להם מים וגו' והשקית את העדה ואת בעירם, מ"ב סימן שה ס"ק סט.

האם כשהורג את הבהמה יש איסור צעב"ח – ב"ב כ. תוד"ה כיון (שאין) ור"י מגאש שם (יש), הראב"ד בספר האשכול הלכות שחיטת חולין סימן י, נובי"ת יו"ד סימן י ד"ה ואמנם אין לנו (אין איסור).

באדם – שו"ת הרשב"א ח"א סימן רנב ורנז, שו"ת הרדב"ז תשכח, חות יאיר סימן קצא, קוב"ש פסחים אות צב.