קנס
שלושים של עבד – ע"ע נזיקין
האם יש שעבודא דרבי נתן – ע"ע שעבודא דרבי נתן
שבועה בקנס – ע"ע שבועה בממונות
אונס ומפתה ומוציא שם רע – ערך נפרד
הרשאה בקנסות – ע"ע הרשאה
מודה בקנס – ע"ע מודה בקנס פטור
אם מיגו מועיל לחייב קנס – כתובות סוף פרק שלישי בהשגות הראב"ד על הרי"ף ובס' הזכות לרמב"ן שם.
שחרור בשן ועין – הסיבה שנחשב קנס – כתובות מב. רש"י האחרון בעמוד, (ולא כתב משום שהוי יותר על מה שהזיק).
קנס – תפיסה (לפני פסק בית דין)
רמב"ם גניבה ב-יב (תפיסה מועילה) וראב"ד (רק אחרי גמר דין ברור) ונו"כ, קונטרס הספקות ד-ח, מלבושי יו"ט ח"ב חו"מ סימן ו, דברי משפט בתחילת הספר, אמרי בינה דינים סימן ד, זית רענן ח"ב סימן מז, שערי ציון סימן מג, מנחת חינוך נא-ג, שערי ישר ז-יט וכב, חדושי ר' שמעון ב"ק סימן יז, קוב"ש ח"ב סימן יג.
מחילה בקנס לפני העמדה בדין – קצוה"ח סי' פח ס"ק יא, שיעורי רבי שמואל רוזובסקי מכות עמ' קב.
קנס – לצאת ידי שמים (לפני פסק בית דין)
ראשונים: ירושלמי כתובות פ"ג ה"י (הובא ברשב"א ב"ק עה,א) וציון ירושלים שם ושיירי קרבן שם ונעם ירושלמי שם, ירושלמי כתובות פ"ד ה"א, כתובות לג: תוד"ה לאו (שאין אפילו חיוב לצאת ידי שמים, בגלל שלומדים מדרשה פרט למרשיע את עצמו, ועיין רש"ש שם), ב"ק עד. רש"י ותוד"ה דאכתי, ב"ק לג. תוד"ה איכא ושטמ"ק שם, ותוס' הרשב"א כתובות מא ועמש"כ בביאורם אור שמח נזקי ממון יב-יט, רשב"א ב"ק עה,א (אינו חייב לצאת ידי שמים), גיטין מב: רשב"א וריטב"א, חינוך סוף מצוה נא (יש חיוב לצאת יד"ש) ומנחת חינוך אות ג.
אחרונים: שו"ת חות יאיר סימן קסו (קרוב לסוף הסימן), הגהות הגר"א ב"ק עד,ב, נחלת יהושוע סימן יד, דברי משפט בתחילת הספר, שער המשפט סימן א ס"ק א (ומביא דברי החינוך שלעיל), ביאור הגר"א יו"ד סימן רסז ס"ק פ, תרומת הכרי סימן א סוף התנאי השני, גליון הש"ס לרע"א מכות ה,א (נקט שאין חיוב, על סמך דברי תוס' בכתובות שהבאתי לעיל), חדושי הרי"ם חו"מ סימן א ס"ק מ, קוב"ש ח"ב סימן יג (שעצם החוב חל לפני גמר דין, ורק א"א לקיימו בלי פסק בית דין), ישועת דוד חו"מ סימן ב (כשאין מומחים), משנת יעבץ יו"ד סימן לב,
קרבנות – הפניות
עבודות הקרבן: שחיטת קדשים, מליקה, קבלת הדם, הולכה, זריקה, הקטרה, נסוך המים, אכילת קדשים – ערכים נפרדים
פיגול, נותר, קדשים קלים, בכור, מעילה, תמורה, חולין בעזרה, פסולי עבודה במקדש, בית המקדש – ערכים נפרדים
קרבן פסח – ע"ע פסח
שלמי שמחה – ע"ע שימחת יום טוב
חיבת הקודש – ע"ע טומאה וטהרה
פסול היסח הדעת – ע"ע תרומה
טומאה הותרה ודחויה בציבור – ע"ע טומאה הותרה בציבור
האם ביכורים נחשבים קרבן – ע"ע ביכורים
אם אונס פוטר מקרבן – ע"ע אונס
ההבדל בין קדושת הגוף וקדושת דמים – ע"ע הקדש
גמר בלבו להוציא בשפתיו – ערך נפרד
קרבנות – דיחוי
המקור לפסול דיחוי – יומא סד., חתם סופר סוכה לג,א, ערוך לנר סוכה לג., מקדש דוד קדשים סימן לג אות ב.
הסברה שאין דיחוי בבעלי חיים – יומא סד., מאירי קדושין ז., זרע אברהם סימן ז אות כח (מאריך), אבן האזל מעשה הקרבנות טו-ד.
בענין זה – לקח טוב כלל ו-ז עי"ש, לבוש מרדכי זבחים סימן ב, הגרי"ז לזבחים יב,א.
קרבנות – פסול על ידי מחשבה
פיגול – ערך נפרד
האם הלאו 'לא יחשב' נאמר גם כשהקרבן כשר – תוספתא קרבנות סוף פי"ב, רש"י זבחים ב:, רמב"ם מעשה הקרבנות יח-א, שם טו-ג (וכס"מ), שו"ת חת"ס השמטות לחלק חו"מ סימן רד, חתם סופר גיטין נג., אפיקי ים ח"א סימן כד (אות ב) ואות יט-כ, שם סימן קכח ד"ה אשר העיר הד"ג, ומביא בית הלוי ח"א סימן ל, חמדת ישראל קונטרס נר מצוה תחילת עט. (עי"ש עוד), משפט כהן סימן קיב.
מחשבת שלא לשמה – חסרון בעבודה או מחשבה הפוסלת – תוספתא קרבנות ג-ד, קוב"ש ח"ב סימן כב, רי"ז הלוי מעשה הקרבנות פ"ד, כתבי הגרי"ז ריש זבחים, הגרי"ז פסוה"מ עמ' 94 (אם הוי פסולו בגופו), קהלות יעקב זבחים סימן א, אשר לשלמה מועד סימן מג.
מחשבת שינוי קודש בקרבן ציבור – רמב"ם ורע"ב במשניות ריש זבחים, תוס' רע"א במשניות שם, עולת שלמה זבחים ד,א.
עקירה בטעות – גדר הפסול – אחיעזר ח"ב סימן ד (אותיות ב, ג, ה, האם דוקא ע"י דיבור), אבן האזל מעה"ק פ"ד ובמילואים במכתב לרא"מ שך ומכתב לרב פריינד ומכתב לרש"ז אוירבך.
שינוי בעלים – אם דוקא במחשב על הזריקה – אבן האזל פסוה"מ פי"ג.
מחשבין מעבודה לעבודה – הפסול בשחיטה או בזריקה – רמב"ם פסוה"מ טו-י, זבחים י. קרן אורה ושפת אמת והגרי"ז שם, חדושי ר' חיים הלוי קרבן פסח פ"ב, מקדש דוד קונטרס קדשים סימן ד אות ג, נר אהרן סוף סימן ט (עמ' פב), חמדת דניאל זבחים ט:, קהלות יעקב זבחים סימן ו, דבר שמואל פסחים ס,א.
מחשבין מעבודה לעבודה – בעבודת זר – כנסת הראשונים זבחים י. אות רה ודף כו: אות רעז.
פסח לשם חולין – ע"ע פסח
קרבנות – ציץ מרצה על הטומאה
האם מדאוריתא מותר לכתחילה לזרוק – גיטין נד. ברש"י, פסחים עח. תוד"ה הא, שם נט: תוד"ה יכול, זבחים צב. תוד"ה שלנה.
אם יש מקרים שהציץ מרצה על טומאת הגוף – מלא הרועים פסחים עז.
בענין ריצוי ציץ – אור שמח ביאת מקדש ד-ח, שם קרבן פסח ד-ב, בית הלוי ח"א ג (מסתפק אם דוקא כשלבוש בכל בגדי כהונה), מנחת ברוך סימן קח, חזו"א לד-מ וקמא-א (מנר למנחם).
קרבנות
האיסור לאכול בשר לפני זריקה – מכות יז. ברש"י, חולין קכא. ברש"י, משאת משה פסחים סימנים קט-קי.
פסול יוצא לפני קבלה – ריטב"א חולין ג. (הובא בכנסת הראשונים תחילת פ"ה של זבחים ומפלפל בדבריו), חזו"א קדשים ו-א.
יוצא – האם בדם ובבשר הוי אותו גדר – הגרי"ז זבחים כו.
עיבור צורה – מדין נותר או קלקול הבשר – פסחים לד. ברש"י ד"ה תעובר, שם עמוד ב ברבנו חננאל, פסחים עג: רש"י ד"ה תעובר, רש"י מנחות מח, פסחים טו. תוד"ה ולד, צל"ח וקוב"ש שם (אותיות עב-עג), פסחים פב. תוד"ה בשלמא, פיהמש"נ לרמב"ם לפסחים פב. (פרק ז), קוב"ש פסחים אות צב.
קרבן בלי סמיכה – זבחים עד: תוד"ה יהא, כנסת הראשונים שם ומביא תוס' רי"ד גיטין כח,ב.
האיסור לטמא קדשים – גם משום משמרת תרומותי – רש"י חולין ב:, וע' גם רמב"ן וריטב"א שם וברמב"ם אבות הטומאות יג-ג שמוכח לכאורה שמשמרת תרומותי נאמר גם בקדשים, וע' מכות יד: וזבחים לג: מחלוקת ר"י ור"ל באיסור לטמא קדשים, ולגבי זה ע"ע תרומה.
בזמן הזה – הלכות א"י המיוחס לטור עמ' יב, הובא בכנסת הראשונים זבחים סב (אות פא), כפתור ופרח פרק ששי (הובא בכנסת הראשונים שם אות פב), ועמש"כ הרב אילן בהערות, שו"ת חת"ס יו"ד סימן רלו, שו"ת בנין ציון סימן א, דרישת ציון (הרב קלישר), שאילת דוד (ר"ד מקרלין) ח"א בהתחלה קונטרס דרישת ציון וירושלים (מתנגד), עיר הקדש והמקדש ח"ה מאריך, ספר 'המקדש וקדשיו' (הוצאת מכון הרי פישל, ירושלים תש"ל. מוקדש כולו לנושא).
אם אפשר להקריב כשהבעלים ישן – סנהדרין מז. תוד"ה אימא ויד רמ"ה שם, רמב"ם כלי המקדש תחילת פ"ו.
ממון גבוה – רשב"א וריטב"א חולין קלט. (אם קנוי להקדש), קוב"ש ב"ב אות שעג (אם גוף החפץ שלו), אפיקי ים ח"ב סימן יא ד"ה ואחרי (כנ"ל).
האם מליחה כשרה בזר – ויקרא ב-יג ברמב"ן (שכשרה בזר) והר צבי עה"ת שם, שער המלך יו"ט פ"ג ה"ד ד"ה אך קשה לי ובהשמטות (פסול בזר), שו"ת חת"ס ח"ו כ, מקור ברוך סימן יג.
האם טבול יום פוסל קדשים מן התורה – שבת יד:, נדה ז:, חולין קכח רש"י וגה"ש ורש"ש.
פרה אדומה – חטאת קרייה רחמנא – האם רק משעת שחיטה – חי' מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם מעה"ק ד-יא בסוף (בשם אביו, שרק מהשחיטה), שו"ת שרידי אש ח"ג סימן קמד (חולק על זה).
שחוטי חוץ – גדרי השחיטה הם כמו בבמה – זכר יצחק סימן לג ד"ה לזה נראה.
האיסור להקריב קרבן פסול – חולין פ: מנין שכל הפסולים שבשור ושבשה, מקדש דוד קדשים טז-א.
אם אפשר לנדוב חטאת – (חולין מא: – אין חטאת בא בנדבה), נדרים ד,א (אי-אפשר), רש"י נדרים ו,א ד"ה דבריו (אפשר) והגהות מהר"ב רנשבורג (תמה עליו) ושלמי נדרים שם, שער המלך מעשה הקרבנות יד-ח (הקדושה חלה אלא שלא קרב), קהלות יעקב נדרים סימן ה.
האיסור לפסול קרבן – מנחת חינוך מצוה קמב (קרוב לסוף).
האם הוצאת הדשן בכל יום היא מצוה – מל"מ תמידין ב-יג (ולכאורה מחלוקת אמוראים מעילה דף ט אם מצוה, וע' חזו"א קדשים יט-א).
חיוב אחריות (באומר הרי עלי) – עד שיגיע הקרבן לבית המקדש או עד שיוקרב – מעילה יט. רש"י ורבנו גרשם ושטמ"ק, חולין כב: רש"י ותוס', מל"מ מעה"ק יד-ה, טורי אבן מגילה ח. והגהות ר"ב פרנקל שם, קצוה"ח קכב-ב, עמודי אור סימן קו, חולין קלט. גליון הש"ס לרע"א והגהות ברוך טעם שם.
האם חיוב הבאת קרבן הוא בגדר שיעבוד ממוני להקדש, או מדין כופין על המצוות – חידושי הגרי"ז סטנסיל ח"ה ערכין כא, עמ' 64, וח"א עמ' רטו.
עבודה בלילה – שאינה מעכבת כפרה – רש"י זבחים לח, שאגת אריה סימן יז.
פסול מתעסק – אחיעזר ח"ב סימן ד אות ד, שם ח"ג סימן נב, שם ח"ד סימן פה, הגרי"ז זבחים ב: ד"ה זבחים בסתמן, חזו"א קדשים כ(ב) אותיות י, יב.
אם עלו לא ירדו – בבמה – זבחים יב. תוד"ה יום, טהרת הקדש וגרי"ז שם, אור שמח פסוה"מ ג-ג.
קרוב (פסול עדות)
בקרוב שמעיד לזכות יש גם חשש משקר – ר"י פערלא לסהמ"צ לרס"ג ח"א עמ' 181-182.
גם קרוב של נוגע בדבר (ולא בעל דין) פסול – ב"ק ח: תוד"ה דינא.
קרובים לדיינים – ב"ק צ: תוד"ה כגון (באמצע תוס': "דאלא מעתה עדים הקרובים לדיינים לא יעידו בפניהם…" – נקטו שכשר. וע' קצוה"ח ז-ד), כתובות כא: תוד"ה הנח (כמו התוס' בב"ק), רשב"א גיטין ה: (שדיינים הקרובים לבעלי הדבר בעלמא פסולים, ורק לגבי גט הקלו), ר"ן כתובות בדפי הרי"ף יב:, רא"ש ב"ב פרק יש נוחלין אות ב בשם הירושלמי פרק שבועת העדות ה"א (שהחסרון משום עדות שא"א יכול להזימה), שו"ע חו"מ לג-יז, חו"מ סימן ז סעיף ט ברמ"א.
קריאת התורה
האם כל יחיד חייב, או רק הציבור – רמב"ן מלחמת ה' מגילה דף ג,א (חובת הציבור בלבד), ביאור הלכה קלה-יד ד"ה אין (י"ל דאין חל על יחיד מצות קה"ת בזמן שאין יכול לילך לביהמ"ד), שו"ת הר צבי או"ח ח"א סימן עב (מפלפל בנושא), מקראי קודש (הרב פרנק) פורים עמ' פז-פח, שו"ת יביע אומר ח"ד יו"ד סימן לא אות ג.
אם יוצא ידי חובה מדין שומע כעונה – רא"ש ברכות פ"ז סימן כ, בשו"ת הרדב"ז ח"ג סימן תכה משמע שהוי מדין שומע כעונה, ציונים לתורה כלל ט.
האם יוצא ידי חובה בספר תורה פסול או בעל פה – שו"ת הרמב"ם מהדורת פריימן סימן מג ומהדורת בלאו סימן רצד (שמותר), ריטב"א גיטין ס. (שא"א), או"ח קמג ג-ד (מחלוקת).
גדר ברכת התורה שלפני ואחרי קריאת התורה – רא"ש ברכות פרק ז' סימן כ, עמק ברכה בענין קריאת התורה סימן א' (האם הברכה על קריאת התורה בציבור או על עצם לימוד התורה).
קריאת שמע
האם מדאוריתא – ברכות כא,א מחלוקת רב יהודה ורבי אלעזר בספק קרא ק"ש ורש"י שם, ברכות כא,א רש"י ד"ה והרי (בסוף דבריו, מביא גרסה שק"ש דרבנן) ותוס' שם ד"ה הכי גרסי', פני יהושע מהדו"ב ריש ברכות, שאגת אריה סימן א, שו"ת חתם סופר או"ח סימן טו.
איזו פרשה מדאוריתא – רש"י ריש ברכות במשנה ושם תוד"ה מאימתי, חינוך מצוה תכ (רק פסוק ראשון), פני יהושע ריש ברכות מהדו"ב (חולק על תמת ישרים ופרי חדש, וסובר שרק פרשה ראשונה), שאגת אריה סימן ב, מ"ב סג ס"ק טז ושם בשע"ת ס"ק א, מ"ב רלה-יא.
האם ברכות ק"ש הם ברכות המצוה – ר"ן סוכה כב. מדפי הרי"ף ד"ה איתמר.
אם מועיל שומע כעונה – ע"ע שומע כעונה
ספק אם קרא – ע"ע חזקה דמעיקרא
קרקעות עבדים ושטרות – הפניות
רבית – ע"ע רבית
מעילה בקרקע – ע"ע מעילה
האם יתכן קנין משיכה בקרקע – ע"ע משיכה
אם קרקע נקנית בקנין חצר – ע"ע חצר
אינו ברשותו ביחס לקרקע – ע"ע אינו ברשותו
אונאה בקרקעות עבדים ושטרות – ע"ע אונאה
אם מועיל יאוש בקרקע – ע"ע יאוש
קרקעות עבדים ושטרות – האם יש בקרקע איסור לא תגזול ואיסור אונאה גזילה
סיפרי דברים פרשת שופטים פיסקא מח סימן קפח (על הפסוק "לא תסיג" – שיש גם לאו של גזל), והובא ברש"י עה"ת דברים יט-יד בשם ספרי, ועמק הנצי"ב לסיפרי שם, רמב"ם גניבה ז-יא (אסור), סהמ"צ ל"ת רמו, תוס' ב"מ סא. (אינו עובר) ומהרש"א ופנ"י שם, שו"ע חו"מ סימן שעו (כדברי הסיפרי שעובר בשני לאוין), מל"מ מלוה ולוה ד-א, מנחת חינוך רכט, מנ"ח לח, תקכב, קוב"ש ב"ק אות ק, חזו"א או"ח קנ-כב ד"ה ב"מ, קהלות יעקב ב"ק סימן לז (מביא שו"ת הרא"ש כלל צה-א בסוף התשובה, שאם לא השתמש אינו עובר), קהלות יעקב סוכה בהוספות בענין סוכה גזולה.
אונאה – ב"מ סא. תוד"ה אלא, רמב"ן עה"ת ויקרא כה יד-טו (אסור), חינוך שלז, שטמ"ק ב"ב עז: בשם ר' יונה (אסור), פתחי תשובה חו"מ רכז ס"ק א, שערי ישר ה-ה.
קרקעות עבדים ושטרות
האם דמי קרקע כקרקע – רמב"ם טו"נ ה-ב (כקרקע) וראב"ד (רק אם תובעו למלאות החפירה), שו"ת הרשב"א ח"ב סימן שמג (לא כקרקע), ר"ן שבועות יט: מדפי הרי"ף וסוף כג: (מביא מחלוקת), חי' הר"ן ב"מ ה. (מביא מחלוקת הרמב"ם והראב"ד), ריטב"א הישן שם (שנחשב כקרקע), תוס' הרא"ש שם (דוחה הראיה מהגמ'), רשב"א שבועות מב,ב (נחלק על הרמב"ם באריכות), ריטב"א שם, טור חו"מ סימן צה ושו"ע שם סעיף ו' ורמ"א (מחלוקת הרמב"ם והראב"ד) וש"ך שם באריכות, מחנה אפרים הלכות נזקי ממון סימן א' (ד"ה וראיתי, וד"ה ועל פי הדברים – ביאור המחלוקת), בית הלוי ח"ג סימן מ, אור שמח טו"נ כ-ב ד"ה ואי קשה, חידושי מהרש"ג שבועות לו: (בערך כמו האו"ש), חדושי ר' חיים הלוי טו"נ ה-ב.
ההיקש של עבדים לקרקעות נאמר רק לדיני ממונות – אור שמח גירושין א-ו, וקשה מריטב"א גיטין כא: (וע' דו"ח שם), וע' גיטין לט. שהגמ' מקישה גם לגבי מעילה.
האם אדם הוקש לקרקע – קידושין ז. תוד"ה אם כן, מגילה כג: תוד"ה שמין, ש"ך חו"מ סוס"י צה, שער המלך טו"נ ה-ב.
שבועת היסת בקרקע – ב"ב לג. רש"י ותוד"ה מגו, ב"ב קכח. רשב"ם ד"ה רצונך השבע וטול, רמב"ם זכיה ט-כב, טו"נ פ"ה ב-ד (נשבע), וכן טו"נ י-ד ומגיד משנה, מאירי ב"ב כט,ב.
שומר שקיבל במפורש שמירה – מחנה אפרים הלכות שומרים סימן ח.
שמירה – פושע כמזיק – רמב"ם שכירות פ"ב, ב"מ סא. תוד"ה אמרי הכי נמי ופנ"י שם, רמב"ן ורשב"א וריטב"א החדש ב"מ נז: (עי"ש דעת רש"י), ר"ן שבועות כב: מדפי הרי"ף, ש"ך חו"מ סימן סו ס"ק קכו (עי"ש דעת רש"י), אור החיים עה"ת משפטים כב-ח, נתיבות המשפט סימן שא, קוב"ש פסחים אות יז, חלקת יואב חו"מ סימן יב, קובץ שיעורים ח"ב סימן כו (ביאור סברת הרמב"ם שפושע כמזיק), ברכת שמואל ב"ק סימן לב וב"מ סימן מז, קהלות יעקב ב"מ סימן ל.