ב"ק פתיחת המסכת – ראה מאמר בנושא: 'האיסור להזיק והקשר בין האיסור ובין חובת התשלום'. ראה גם מאמר המשך: 'האם מזיק נפסל לעדות'.

ב"ק דף ב,א במשנה "ושמירתן עליך" – האם זה חלק מהצד השווה, או הדין שנלמד על ידי בנין אב? – ראה במאמרי: 'האיסור להזיק והקשר בין האיסור ובין חובת התשלום' עמוד 5.

ב"ק דף ב,א – אם תולדותיהם לאו כיוצא בהם, לענין מה הם נחשבים תולדות? – ראה עמודים 4-5 בתוך המאמר: 'האיסור להזיק והקשר בין האיסור ובין חובת התשלום'.

ב"ק דף ט,ב המשנה "כל שחבתי בשמירתו" וסוגיית הגמרא עד דף י,א – ראה מאמר על הייחוד בחיוב אש שדן בהרחבה.

ב"ק דף כב – אשו משום ממונו – מחלוקת רש"י ותוספות בגדר זה – ראה מאמר "הייחוד בחיוב אש" עמודים 6-7.

ב"ק דף כז,א תוד"ה המניח – האם במוכר שור לחברו נחשב טענת ברי מול טענת שמא (מחלוקת ראשונים) – ראה במאמרי (נדפס בכתב העת 'אסיף' גיליון ב):  ברי ושמא ברי עדיף

ב"ק דף כט,ב "שני דברים אינן ברשותו של אדם" – למה רבי ישמעאל לא מנה גם אש שחייב גם כשאינה שלו? – ראה במאמר "הייחוד בחיוב אש" עמוד 3.

ב"ק מו,א – סברת מאן דאמר ברי ושמא ברי עדיף, ודברי הפני יהושע שזה משום חזקה אין אדם תובע אלא אם כן יש לו – ראה במאמרי (שיצא לאור בכתב העת 'אסיף' גיליון ב):  ברי ושמא ברי עדיף

ב"ק מו,א מחלוקת האמוראים לגבי מוכר שור לחברו ונמצא נגחן – א. האם המחלוקת היא מה התכוין הקונה במציאות, או המחלוקת היא אם נחשב כאילו פירש את דעתו? ב. מדוע לא נאמר שיש לקונה ברי ושמא בצירוף רוב להוציא מהמוכר את הכסף? – ביחס לשתי שאלות אלו ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' גיליון ב:  ברי ושמא ברי עדיף

ב"ק דף נו,א חיוב לצאת ידי שמים על גרמא – ודברי הראשונים שנפסל מחמת כך לעדות – ראה במאמרי: 'האם מזיק בגרמא נפסל לעדות'

ב"ק דף נט,ב מחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש לגבי שולח את הבעירה – ראה במאמרי "הייחוד בחיוב אש" עמודים 5-6.

ב"ק דף ס – האש המכלה גם את הצדיקים – ראה במאמרי "הייחוד בחיוב אש" עמודים 7-8.

ב"ק דף ס,ב "חבול ישיב רשע גזילה ישלם" – האם מזיק מוגדר כרשע, והאם נפסל לעדות – ראה מאמר 'האם מזיק נפסל לעדות'.

ב"ק דף עב,ב עד זומם חידוש הוא – כיצד דברי מתיישבים עם ההסבר של הראשונים לנאמנות המזימים? – ראה מאמר: עד זומם חידוש הוא

ב"ק דף פב,א שתקנו קריאת התורה במנחה בשבת "משום יושבי קרנות" – ראה מאמרי 'מי הם יושבי קרנות' שדן בשאלה מי הם יושבי קרנות, ומדוע תיקנו קריאת התורה במנחה עבורם.

ב"ק דף קז,א "מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע" (ופירושו המחודש של רש"י כאן שבפיקדון גם כופר הכל חייב שבועה דאוריתא) – ראה מאמר ארוך בנושא (מתוך כתב העת 'אסיף' גיליון ג).

ב"ק דף קיח,א – ביאור מחלוקת האמוראים האם ברי עדיף, הסבר דברי הגמרא לגבי החיוב לצאת ידי שמים, והקישור למימרת רבי יוחנן – ראה במאמרי (מתוך כתב העת אסיף גיליון ב): ברי ושמא ברי עדיף.

ב"מ דף ג,א – ג,ב מימרת רבה: מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע – ראה מאמר ארוך בנושא (שפרסמתי בכתב העת 'אסיף' גליון ג). המאמר דן בפרשנויות השונות של הראשונים למימרה זו, ומתמקד בעיקר בפירושו המחודש של ר"י מגאש, וההשלכות מכך לדינא. בין השאר נידונה במאמר גם הבנת הסוגיה בב"מ, שמקשרת בין מימרת רבה ובין חידושו של רבי חייא לחייב שבועת מודה במקצת על סמך העדאת עדים. בהמשך המאמר (עמודים 269-270) נידונה ההו"א שהעדאת עדים אין לחייב שבועה, והמסקנה על סמך הק"ו.

ב"מ דף ג,ב סברת חכמים לפטור מקרבן גם כאשר עדים מחייבים – ביאור דברי הרמב"ן בסוגיתנו – ראה מאמר בנושא.

ב"מ דף ד,א תוד"ה הצד השוה – שמודה במקצת נראה כמשקר – ראה מה שכתבתי על דברים במאמר בנושא שבועת מודה במקצת (בעיקר בעמוד 262).

ב"מ דף ד,א פטור הילך – גדר הפטור לדעת ר"י מגאש משום ההודאה אינה מחמת התביעה – מאמר בנושא שבועת מודה במקצת (עמודים 267-269).

ב"מ דף י,ב מחלוקת רב סמא ורבינא – דין שליח לדבר עבירה שמומר לעשות עבירה זו, והאם השאלה קשורה למחלוקת האמוראים כאן – ראו מאמרי : שליח לדבר עבירה שהורגל לעשותה.

ב"מ דף עא,ב בסוף העמוד – לגבי השאלה האם יש זכיה לקטן מן התורה, ודיון בדברי הראשונים כאן (שעסקו בשאלה האם דין זכין נלמד מחלוקת הארץ) – ראה מאמרי: חלוקת הארץ על ידי הנשיא – מימרות רב

ב"מ דף פה,א על רבי זירא ותעניותיו – ראה במאמר כאן על אישיותו של רבי זירא.

ב"ב דף כב,ב – מדוע בגרמא יש איסור דאוריתא ובהיזק שאינו ניכר רק איסור דרבנן  – ראה במאמרי: 'האיסור להזיק והקשר בין האיסור ובין חובת התשלום' עמוד 4.

ב"ב דף כג,ב – ניפול הנמצא בין שובכות – לגבי מחלוקת רע"א והרש"ש מה נכלל ברוב (וראית הרש"ש מסוגייתנו)  – ראה מאמר שכתבתי בנושא.

ב"ב דף צב,א מחלוקת האמוראים לגבי מוכר שור לחברו ונמצא נגחן – א. האם המחלוקת היא מה התכוין הקונה במציאות, או המחלוקת היא אם נחשב כאילו פירש את דעתו? (והתייחסות לדברי רשב"ם ד"ה לשחיטה). ב. מדוע לא נאמר שיש לקונה ברי ושמא בצירוף רוב להוציא מהמוכר את הכסף? – ביחס לשתי שאלות אלו ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' גיליון ב:  ברי ושמא ברי עדיף.

ב"ב קלה,ב (למעלה) – מדוע טענת ברי על ידי אדם אחר לא מועילה – ראה במאמרי בכתב העת 'אסיף' (גיליון ב): ברי ושמא ברי עדיף.

ב"ב קנט,א האבחנה בגמרא בין פסול קרוב שהוא גזרת מלך ופסול גזלן, ודברי קצות החשן בנושא – ראה מאמרי 'פסול רשע לעדות' בהרחבה (בעיקר עמודים 274 ואילך).

ב"ב קעג,ב אמר רב הונא מנין לערב שמשתעבד וכו' – הם ניתן להסיק מהגמרא שערב משתעבד על ידי ההנאה שקיבל, ודברי הריטב"א כאן – ראה מאמרי: "דין ערב – שיטת הריטב"א"

סנהדרין דף ג,א פסילת דיין יחידי "משום יושבי קרנות" – ראה מאמרי: מי הם יושבי קרנות? (שבו דנתי בשאלה מי הם יושבי קרנות, ומה הפגם שמחמתו הם נפסלים לדון. כתבתי שיש בזה מחלוקת בין המפרשים).

סנהדרין דף ט,ב תוס' ד"ה לרצונו – הגדרת רשע דחמס – ראה מאמרי 'פסול רשע לעדות' עמוד 262 (שרש"י חולק על דעת תוספות כאן).

סנהדרין דף יד,א: רבי זירא הוה מיטמר למיסמכיה וכו' – על אישיותו של רבי זירא ראה במאמר כאן.

סנהדרין דף כה,א ההוא טבחא – האם נפסל לעדות גם כשבפועל לא נכשלו אחרים באיסור טריפה – ראה מה שכתבתי בנושא באריכות בתוך המאמר 'פסילת עדותו של מוסר'.

סנהדרין דף כו,ב בתוספות לגבי חשוד על העריות – הגדרת רשע דחמס – ראה מאמרי 'פסול רשע לעדות' עמוד 262.

סנהדרין דף כו,ב חשוב על העריות – הסברה להכשיר בגלל שיצרו תוקפו – ראה מאמרי 'פסול רשע לעדות' עמוד 272.

סנהדרין דף כז,א עד זומם חידוש הוא – כיצד דברי רבא מתיישבים עם ההסבר של הראשונים מדוע המזימים נאמנים? – עד זומם חידוש הוא

סנהדרין דף כז,א סוגיית מומר אוכל נבילות לתיאבון ולהכעיס – ראה מה שכתבתי על סוגייה זו באריכות בתוך המאמר: 'האם רשע נפסל לעדות מחשש שהוא משקר?'

סנהדרין דף נח,ב המרים יד על חברו נקרא רשע – האם נפסל לעדות בשל כך ומדוע – ראה מה שכתבתי על כך בתוך המאמר 'פסילת עדותו של מוסר'.

סנהדרין דף נט,ב רבי אבהו קורא לרבי זירא "יארוד נאלי" – ראה מאמר כאן על רבי זירא.

מכות דף ב,א – האם הנאמנות למזימים היא חידוש או סברה? – ראה מאמר: עד זומם חידוש הוא

שבועות דף לח,ב במשנה – פטור משיב אבידה – הסבר הפטור לפי שיטת ר"י מגאש הסובר שמיגו אינו פוטר משבועה – ראה במאמר שכתבתי בענין שבועת מודה במקצת (בעיקר עמודים 266-267)

שבועות דף מ,ב – דברי ר"י מגאש לגבי הודאה שקדמה לתביעה – ראה מאמר שכתבתי על שבועת מודה במקצת שבו הארכתי בנושא (החל מעמוד 264).

שבועות דף מ,ב "אם כמערים חייב" ודעת ר"י מגאש שגם הילך כמערים חייב – ראה מאמר שכתבתי בענין שבועת מודה במקצת (עמודים 267-269).

שבועות מב,ב "מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע" (ופירושו המחודש של ר"י מגאש למימרה זו) – מאמר ארוך בנושא (מתוך כתב העת 'אסיף' גיליון ג).

שבועות מה,ב שיטת ר"י מגאש שמיגו לא פוטר משבועה – כיצד יסביר ר"י מגאש את שאלת רבה "מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע"? – ראה באריכות במאמר שכתבתי בנושא (מתוך כתב העת 'אסיף' גיליון ג)

עבודה זרה דף כו,ב הגדרת רש"י למומר לתיאבון – ראה מאמר בנושא 'פסול רשע לעדות' עמודים 259-261

עבודה זרה דף כו,ב מחלוקת רב אחא ורבינא לגבי מומר להכעיס – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 18-22 (418-422).

עבודה זרה כט,ב (משמע שאיסור סתם יינם מחשש יין נסך לעבודה זרה) ועבודה זרה דף לו,ב (שאיסור סתם יינם משום בנותיהם) – יישוב הסתירה לשיטות הראשונים השונות – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 37-40.

עבודה זרה דף כט,ב ברש"י – שיטת רש"י שאיסור סתם יינם מחשש יין נסך – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמוד 38.

עבודה זרה דף לא,א ברש"י ד"ה סתם יינם – שיטת רש"י שאיסור סתם יינם מחשש יין נסך – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמוד 38.

הוריות דף יא,א מחלוקת רב אחא ורבינא לגבי מומר להכעיס – ראה מאמרי "יציאה מכלל ישראל" עמודים 18-22 (418-422).